שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מתאמנים בחדר כושר? הבדיקות שאתם חייבים לעבור
    יותר ויותר אנשים מחליטים בעשור הרביעי והחמישי לחיים להתחיל לעסוק בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, וזו עלולה לגבות מהם מחיר יקר. על פי הערכות, עשרות ישראלים לוקים באירועי לב במהלך פעילות מאומצת מדי, וחלקם נפטרים. איך מונעים זאת? יש שלל בדיקות מקדימות שכדאי שתכירו רגע לפני שאתם נועלים את נעלי הספורט ויוצאים לשטח
    הספורט יפה לבריאות, על כך אין עוררין. אבל פעילות גופנית, במיוחד אינטנסיבית, עלולה גם לעלות בחיי אדם. על פי הערכות, עשרות ישראלים לוקים באירוע לבבי במהלך פעילות ספורטיבית, במיוחד אינטנסיבית, מדי שנה. לפחות חמישה מהם מוצאים את מותם תוך כדי הפעילות או זמן קצר אחריה.

      

    הטרגדיה האחרונה התרחשה בחודש מארס השנה: שני רוכבי אופניים מיומנים, ניב דיין ומוטי פישביין, מצאו את מותם  במהלך אימוני רכיבה על אופניים. שני המקרים התרחשו באותה שבת.

     

    פישביין (44), צלם מוכר, איבד את הכרתו בעודו רוכב בכביש 35, סמוך לקריית־גת. הרוכבים שהיו לצידו החלו בפעולות החייאה, אחרי זמן מה חבר אליהם צוות מד"א שפינה אותו לחדר המיון - אך שם נקבע מותו.

      

    כעבור 50 דקות התמוטט מאמן הטריאתלון ניב דיין (54) בכביש 44, סמוך לקיבוץ הראל. רוכבים שהיו עימו החלו בפעולות החייאה ראשוניות תוך קבלת תדרוך טלפוני של מד"א, והוא פונה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים קפלן בעודו עובר פעולות החייאה אינטנסיביות, אלא שרופאי חדר המיון נאלצו לקבוע את מותו.

      

    יש הרבה מן המשותף בין שני מקרי התמותה הללו, ורבים אחרים המתרחשים בארץ ובעולם. הרוכבים היו בעשור החמישי והשישי לחייהם, זה קרה בזמן רכיבה בסוף השבוע, וזו הייתה בפעילות עצימה בשטח.

     

    "מוות פתאומי אצל אנשים מעל גיל 35 שעוסקים בספורט עצים הוא תופעה מוכרת בעולם", מסבירה הקרדיולוגית ד"ר שירית כזום, מנהלת המרפאה לקרדיולוגיית ספורט בבית החולים בילינסון, "לא מדובר בצירוף מקרים. בקרב מתאמני ספורט עצים בעשור הרביעי לחייהם, אחד ל־15,000 ימות מדום לב, ויש האומרים שהמספר הוא אחד ל־5,000".

     

    קיראו עוד

    שקט וקטלני: חצי מהעוברים התקף לב – לא יודעים זאת

    הזריזים בעולם: 81% מהישראלים עוברים צנתור חירום תוך 12 שעות

      

    בדיקות (צילום: shutterstock)
    לבדוק את הלב לפני שמתחילים בפעילות(צילום: shutterstock)

     

    לדברי ד"ר כזום, מספר סיבות גורמות למקרי התמותה הללו. "יש אנשים שמתחילים בפעילות ספורטיבית עצימה בשלהי שנות ה־30 או ה־40 שלהם לאחר שלא היו פעילים ספורטיבית לפני כן", היא מסבירה, "חלק עישנו בעבר, או שנושאים גורמי סיכון של שומנים בדם, יתר לחץ דם, סוכרת או מוות של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. כחלק מהניסיון להפוך את אורח חייהם לבריא יותר, הם מתחילים לבצע ספורט לא הדרגתי ולא מותאם, מבלי לברר את רמת הסיכון שלהם. התוצאה היא עומסים קיצוניים על הלב, מבלי שהם יודעים שהם אולי סוחבים איתם מחלת לב. זה מוביל לאוטם של שריר הלב ובמקרים קיצוניים גם למוות פתאומי". 

     

    לדבריה, "כשאדם מבצע פעילות ספורטיבית עצימה, הלב שלו - שרגיל להעביר חמישה ליטרים דם בדקה - נאלץ פתאום להעביר 30 ליטר בדקה. הלב צריך לפתע לעמוד בעומסים קיצוניים, ולעיתים הוא פשוט לא עומד בזה".

      

    בקבוצה השנייה נמצאים "לוחמי סוף השבוע", אותם ספורטאים חובבנים שמרכזים את הפעילות הגופנית בסוף השבוע. "זה הפך למאוד פופולרי", אומרת ד"ר כזום, "אנשים שבמהלך השבוע יושבים על הכיסא, יוצאים בשבת למסעות רכיבה על אופניים, ריצה או טריאתלון ומפילים על הלב עומס קיצוני מבלי להכין את הגוף למאמצים הללו".

      

    אם יצאתם לפעילות ספורטיבית בזמן מחלה, גם אתם בסיכון גבוה. "גם שפעת קלה או כל מחלת חום עלולים לגרום לדלקת של קרום הלב ושריר הלב מבלי שתדעו", מסבירה כזום, "זוהי סיטואציה מאוד מסוכנת, כי המתאמנים עלולים ללקות בהפרעות קצב לב ובמוות פתאומי. הפעילות הגופנית עצמה מאיצה את הדלקת ועלולה לגרום לכשל לבבי קשה מאוד. לכן, אם אתם חולים, בפרט בזמן מחלת חום, אסור בשום אופן לצאת לפעילות ספורטיבית, בטח לא עצימה".

      

    תקנות הספורט בישראל, שנקבעו בשנת 2014, מחייבות רק ספורטאים המשתתפים בתחרויות לעבור בדיקות רפואיות. הבדיקות כוללות מילוי שאלון רפואי, בדיקת רופא ובדיקת ארגומטריה. עם זאת, ספורטאים חובבנים המשתתפים במרתונים או באימונים קשים אחרים אינם מחויבים בבדיקות הללו. אלה, לדעת הקרדיולוגים, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. "מדובר באנשים שלא נמצאים באימונים יומיים מדורגים כמו ספורטאים מקצועיים", מסבירה ד"ר כזום, "ובמקרים כאלה, העומס על הלב עצום ועלול להיות מסוכן".

      

    אז אין חוק, אבל זה לא אומר שאין לכם דרכים לשמור על עצמכם. אלה הבדיקות הרפואיות המומלצות לספורטאים חובבים, עם הסבר איך הן מתבצעות וכיצד תוכלו לעבור אותם:


    רופאה וחולה (צילום: shutterstock)
    בדיקה אצל רופא משפחה או קרדיולוג(צילום: shutterstock)
      

    בדיקת רופא משפחה, קרדיולוג או רופא ספורט:

    כל אדם שמתחיל לבצע פעילות ספורטיבית, במיוחד אנשים מעל גיל 35 המבצעים ספורט עצים, צריך להיוועץ ברופא ולהיבדק על ידו. התשאול שיערוך לכם, בדיקת ההיסטוריה הרפואית, גורמי סיכון כמו שומנים בדם, עישון או סוכרת, כולם עשויים להצביע על סיכון שדורש התייחסות מיוחדת. בדיקת הרופא כוללת גם בדיקה גופנית, במהלכה יכול הרופא לאתר הפרעה במסתמי הלב, אוושות או לחץ דם גבוה, שכולם מהווים גורמי סיכון.

      

    הרופא עשוי לשלוח את המטופל גם לבדיקות דם המודדות את פרופיל השומנים. במקרה כזה, רמות גבוהות של כולסטרול יצריכו טיפול בסטטינים לפני תחילת הפעילות הגופנית. בדיקות הדם עשויות להצביע גם על סוכרת סמויה, שמצריכה מעקב ותשומת לב רפואית.

      

    עישון בעבר או בהווה הוא גורם סיכון משמעותי. "אנשים שמעשנים או עישנו מתהלכים עם מחלה של כלי הדם", מסבירה ד"ר כזום, "במהלך המאמץ הפיזי קיימת זרימה מוגברת בעורקים.

     

    "דופן העורק מתערערת, מרבצי פלאק השוכבים בדופנות העורק בוקעים, ומהנקודה הזאת מתחיל תהליך היוצר סתימה בעורק - המוביל לאוטם שריר הלב. אם הסתימה היא בעורק המספק דם לאזור נרחב בלב, התוצאה עלולה להיות קטסטרופלית - דום לב. לכן, במקרה של עישון יש צורך לשלוח את המטופל לסקירת טרשת העורקים ולשקול להתחיל טיפול בתרופות סטטינים נגד כולסטרול. וכמובן, צריך להפסיק לעשן".

      

    אק"ג

    בדיקה פשוטה שעורכת רישום של הפעילות החשמלית בלב ומאפשרת לגלות מחלות לב רבות, ובהן הפרעות קצב לב, הפרעות הולכה או חשד לפגיעה במבנה שריר הלב. במערב אירופה מומלצת הבדיקה לכלל הספורטאים, בעוד שבארה"ב הנטייה היא שלא להמליץ על הבדיקה באופן שגרתי.

     

    בישראל אין המלצה מוחלטת לבצע אק"ג לספורטאים, אולם רופאים רבים נוהגים לשלוח את המטופלים לבדיקה הזאת, שנחשבת מהירה וזולה.

      

    הבדיקה מתבצעת בכל מרפאות קופות החולים, בחדר האחות. במהלך הבדיקה שוכב המטופל, לחזה, לידיים ולרגליים מוצמדות אלקטרודות, ומכשיר האק"ג רושם את הפעילות החשמלית של הלב. הבדיקה נמשכת כדקה, אינה כואבת ואינה פולטת קרינה.

     

     רישום של הפעילות החשמלית בלב. אק"ג (צילום: shuttetrstock) (צילום: shuttetrstock)
    רישום של הפעילות החשמלית בלב. אק"ג(צילום: shuttetrstock)

      

    אק"ג במאמץ (ארגומטריה)

    בדיקה שבה מחובר הנבדק למכשיר אק"ג ולמד לחץ דם, בעודו הולך על מסילה או רוכב על אופניים במאמצים הולכים וגוברים. במהלך הבדיקה מתייחס הבודק לכאבים בחזה, קוצר נשימה או חולשה בזמן הפעילות, ובוחן את השינויים באק"ג ובלחץ הדם שעלולים להצביע על מחלה חסימתית בעורקי הלב, שלא נראתה באק"ג הרגיל (שמתבצע בזמן מנוחה). הפרעה בלחץ הדם עשויה לרמז על מחלה במסתמי הלב.

      

    על פי תקנות הספורט בישראל, הבדיקה מומלצת לספורטאים בגיל 17 שנים, 23, 27,32 ו־34 - אחת לשנתיים. החל בשנה ה־35 לחיים מתבצעת הבדיקה מדי שנה. במידה ונצפו שינויים המחשידים לחסימת עורקים, מופנה המטופל לבדיקות כמו אקו לב במאמץ, מיפוי לב או צנתור וירטואלי.

      

    אקו לב במאמץ

    בדיקה הדומה לארגומטריה, שלה מתווספת גם בדיקת אקו של הלב. הנבדק עובר בדיקת אקו של הלב, ואז מתחבר למכשיר האק"ג ולחץ הדם ומבצע מאמץ על מסילה תוך שהוא מנוטר.

     

    הנבדק מגיע לשיא המאמץ, וכשהוא אינו מסוגל עוד להמשיך בפעילות הגופנית הוא מתבקש לשכב, ושוב מתבצעת בדיקת אקו של הלב המאפשרת לבחון את התכווצות הלב ופעילותו המכנית בשיא המאמץ.

     

    הבדיקה יכולה להצביע על חשד לחסימות עורקים והיא מומלצת לנבדקים שאצלם ראו שינויים בארגומטריה, כאשר יש להם גם גורמי סיכון לבביים. הבדיקה מתבצעת בכל מכוני הלב בקופות החולים ובבתי החולים.

     

    בדיקת מאמץ (צילום: shutterstock)
    הבדיקה יכולה להצביע על חשד לחסימות עורקים. אקו לב במאמץ(צילום: shutterstock)
      

    מיפוי לב במאמץ

    בדיקה המודדת את זרימת הדם בלב ומאפשרת לבחון פגמים באספקת הדם באזורי הלב השונים במנוחה או במאמץ. במהלך הבדיקה מוזרק חומר רדיואקטיבי, והמטופל נסקר תחת מצלמה המאפשרת להבחין בחסרים בהתפזרות החומר הרדיואקטיבי בלב.

     

    מכאן ניתן להסיק שהחסר נובע מאספקת דם לקויה. הבדיקה נמשכת כחצי שעה ומתבצעת בשני שלבים: בשלב הראשון נסרק המטופל במנוחה ובשלב השני הוא נסרק לאחר מאמץ, בהליכה ובריצה. במידה שנצפתה בעיה באספקת הדם, נשלח המטופל לצנתור.

      

    הבדיקה מיועדת לאנשים שבבדיקת הארגומטריה שלהם נצפו שינויים המעלים חשד לאיסכמיה - הפרעה באספקת הדם לשריר הלב. הבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה.

      

    אולטרסאונד של עורקי הצוואר

    בדיקה שבה מוצמד מתמר האולטרסאונד לצוואר ונבדקים זרימת הדם בעורקים וגודל כלי הדם. בדיקה זו מומלצת למטופלים הסובלים מרמות גבוהות של שומנים בדם, למעשנים או לאלה שקיימת מחלת לב אצל קרוביהם מדרגה ראשונה. הבדיקה נועדה לבחון אם קיימים תהליכים טרשתיים בעורקי הצוואר.

     

    מדובר בהצטברות פלאקים - רבדים החוסמים את העורקים. על פי מצב עורקי הצוואר ניתן להסיק אם יש בעיה בעורקי הלב. אלה שאצלם התגלה תהליך טרשתי בעורקי הצוואר יתחילו טיפול בסטטינים וייחשבו כבעלי סיכון מוגבר למחלת לב.

      

    צנתור וירטואלי

    בדיקת CT המאפשרת לבחון את העורקים הכליליים המזינים את שריר הלב. חסימה של אחד מהעורקים הללו היא למעשה התקף לב. במהלך הבדיקה מוזרק חומר ניגוד לווריד, ומכשיר ה־CT סורק את ליבו של המטופל ומאפשר להבחין בגודלם של העורקים ובהיצרויות שלהם. אם נצפית היצרות משמעותית, מופנה המטופל לצנתור, שבו ניתן לפתוח את החסימה. הבדיקה מתבצעת באופן פרטי ועלותה אלפי שקלים.

      

    CPET

    בדיקה שנועדה לשפר הישגים בספורט. במהלך הבדיקה הולך האדם על הליכון, כשהוא עוטה מסכה המודדת את כמות הפחמן הדו־חמצני הננשפת ואת כמות החמצן שנשאף.

     

    על פי החישובים שמעבד המחשב, ניתן לקבל מידע רב על תפקוד הריאות, התפקוד הלבבי, קצב העלייה בדופק, קצב הנשימות, התפקוד הריאתי והצריכה האנרגטית של הגוף במהלך מאמצים. זה מאפשר לבנות תוכנית אימונים מדויקת יותר שתמקסם את ההישגים בפעילות הספורטיבית. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות ומתבצעת באופן פרטי במכוני רפואת ספורט.

     

    כך תדעו מה כתוב באק"ג?

     

    קריינות ועריכת תוכן: איתי גל, עיצוב ואנימציה: שי שבתאי

    קריינות ועריכת תוכן: איתי גל, עיצוב ואנימציה: שי שבתאי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אימון בחדר כושר. בדיקות שלפני
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים