שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרב ברלנד ידליק במירון - והרבנים שותקים
    נראה כי על אף השינוי העמוק בחברה החרדית מול עברייני מין, המסר המרכזי של ההנהגה נותר כשהיה: הוא "משלנו", ולכן זכאי להגנה. למרבה הסקנדל הנטייה לחפות, לסנגר לטייח בשם "מדורת השבט" הקהילתית - חזקה מהכול. גם מהיהדות עצמה
    בעיצומו של ליל הגיצים המכונה ל"ג בעומר, הערב (ד'), תתרחש כמו בריטואל כפוי הזוועה. על קיברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי יעלה ויעמוד בפעם ה-15 אליעזר ברלנד, עבריין מין מורשע על פי הודאתו, עם עדר חסידיו השוטים למעמד המכובד של הדלקת המדורה. סביבו יתלהטו תפילות, עשן המנגלים ושירה חסידית כמיטב מסורת מירון זה מאה שנה. עולם כמנהגו נוהג ודולק.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    נכון לעכשיו, לא יהיו הפגנות או עצרות מחאה. בטח לא מאורגנות בהוראת רבנים ומנהיגים. את זה משאירים לחרדים "האחרים", למשל אלה שגרים בארצות הברית ומחו השבוע מול הקונסוליה הישראלית בניו-יורק. אנחנו בארץ נותרנו עם התירוצים שמשמיעים לנו כבר שבוע אנשי "המקומות הקדושים", שלא מצליחים להסביר איך הקודש הופך לחול, לחולני. איך מתרחשת תאונת דרכים חזיתית בערכי היהדות וקודשיה מתחת לאפם, ללא איש הצלה בסביבה שיושיע.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    לפני כמעט שנה עמדתי בליל חורף גשום, אישה בהריון עם עוד ארבע נפשות אמיצות, בעיר מגוריי אלעד - ומחיתי. באולם המתנ"ס המקומי נערך ערב הוקרה לכבודו של "הרב". האירוע התחיל בהכחשה נמרצת על עצם קיומו - והמשיך בהתאיידות מלאה מהשטח של כל הגורמים האחראים, בשעת השי"ן. כך עמדתי שם ספוגת מים, כשהשוטרים מבקשים ממני בעדינות להתפנות. "אנחנו לא יכולים להבטיח את שלומך", הסבירו.

     

    אליעזר ברלנד  (צילום: נינה פוקס ואריאלה שטרנבך)
    אליעזר ברלנד (צילום: נינה פוקס ואריאלה שטרנבך)

     

    אני זוכרת את עצמי המומה וקפואה. נקברתי תחת מפולת הערכים והאמונות הבסיסיות שעל ברכיהם חונכתי בחברה החרדית - ערכי משפחה, קדושת הזוגיות. יסודות של הדת היהודית התמוססו מול עיניי, כשתחתיהם צומחים עשבי פרא של נאמנות קנאית ועיוורת, ומשיח שקר מודרני מהניילונים. ומעל הכול - קשר שתיקה, מבוכה וגמגום מתמשך שמובילים מנהיגי הציבור החרדי העומדים מנגד, ורק הנפגעות שעוד חיות את הסיוט רואות את המתרחש, ועיניהן כלות.

     

    חטא מוסרי כפול

    איך נפלו גיבורים? אני שואלת את עצמי מאז. איך תזת "קדושת המחנה" החרדית, המוציאה המונים מול כל איום אמיתי או דמיוני, כשלה בתוך המגזר? איך מול "נשות הכותל" נפתחה מערכה סוערת ואלימה - ומול עבריין מין שהודה במסגרת עסקת טיעון מקלה בפגיעה בארבע נשים לפחות, נשמר קשר שתיקה?

     

    נראה כי על אף השינוי העמוק בחברה החרדית מול עברייני מין ופדופילים, המסר המרכזי של ההנהגה נותר כשהיה: הוא "משלנו", ולכן זכאי להגנה גם כאשר תוכח אשמתו - ואולי בעיקר כשתוכח אשמתו. מאחורי להבות מירון יש מערכת שלמה שמתגייסת לטובת עבריינים מכל סוג ומין - מהצמרת הפוליטית, דרך פעילי שטח נמרצים, ועד רבנים נותני "עדויות אופי".

     

    הקורבנות נותרים להילחם לבדם פעמיים: בפעם הראשונה בפוגע, ובפעם השנייה בחברה המתעלמת מזעקתם לתמיכה וצדק, במקרה הטוב. במקרה הרע, רואים בהם בוגדים ומלשינים.

     

    ואם לא די בכך, חוטאת החברה החרדית בחטא מוסרי כפול: לתמיכה בעבריינים ופושעים מוצאים אין-ספור צידוקים מוסריים ו"יהודיים", אבל מכחישים את הפשע שנעשה נגד חוקי התורה וההלכה החמורים ביותר. למרבה הסקנדל הנטייה לחפות, לסנגר לטייח בשם "מדורת השבט" הקהילתית - חזקה מהכול. גם מהיהדות עצמה.

     

    נורה אדומה לכולנו

    האירוע העומד להתרחש הערב (ד') מול אוזלת ידם המתמשכת של רשויות המדינה ומנהיגי הציבור החרדי, הוא נורה אדומה. לא רק לשומרי מצוות שאמורים להתפלץ מהמחשבה של ביזוי קבר צדיק על ידי עבריין, אלא לכל אדם שערכי המוסר, ההומניזם והצדק הם נר לרגליו.

     

    טלי פרקש במחאה נגד הרב ברלנד (שולמית פרבר)
    טלי פרקש במחאת רשת נגד ההדלקה הצפויה של אליעזר ברלנד(שולמית פרבר)

     

    זו נורה אדומה לכל מי שמעוניין בחיים בחברה מוסרית, שלא זונחת ודורסת את קורבנותיה בראש חוצות ומאדירה את תוקפיהם. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להסתכל לתוך הלהבות המרצדות של טירוף הדעת המפזז מולנו, ולהגיד כאבותינו לפנינו: "ידינו לא שפכו את הדם הזה". לא מדליקים עם עבריינים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נינה פוקס ואריאלה שטרנבך
    אליעזר ברלנד
    צילום: נינה פוקס ואריאלה שטרנבך
    מומלצים