שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מלחמת הגז של ארדואן

    הכתף הקרה מאירופה, הכלכלה הנחלשת והתלות באנרגיה זרה שכנעו את טורקיה לשלוח ספינות קידוח לקפריסין, ולהסתכן בסנקציות – ובעימות צבאי

    חודשיים אחרי שספינת קידוח טורקית הטילה עוגן ממערב לפאפוס, סמוך לגבול שבין החלק היווני לחלק הטורקי של קפריסין, הגיעה לאי לפני ימים אחדים ספינת קידוח טורקית שנייה, הפעם לסביבות חצי האי קרפאס (Karpas), בצדה המזרחי של קפריסין. בליווי ספינת משמר החלה גם האונייה הזו לבצע קידוחי ניסיון לאיתור שדות גז.

     

    עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

    נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן קידוח קפריסין (צילום: AFP)
    כולם רוצים להיבנות מהאוצר. ארדואן וספינת קידוח טורקית בקפריסין(צילום: AFP)

    הקידוחים עוררו את זעמם של הקפריסאים ושל היוונים, והובילו למתיחות צבאית ואף לאיומים של האיחוד האירופי בסנקציות נגד טורקיה. ספינות יווניות החלו להתקרב לאזור הקידוח, בריסל הביעה את דאגתה והתרתה בטורקיה, ואפילו מצרים מזהירה מהמשך הפעילות הטורקית.

     

    בכל אשם יוסי לנגוצקי, גיאולוג ויזם ישראלי, שהתעקשותו לחפש גז במדף היבשתי מול ישראל הביאה לגילוי שדות הגז הענקיים – תמר, לווייתן, כריש ותנין – שפוטנציאל ההפקה שלהם מוערך במאות מיליארדי מטרים מעוקבים. הגילוי, שבמקרים אחרים יכול היה לקדם שיתופי פעולה אזוריים, הוביל דווקא למתיחות גוברת בין המדינות במזרח הים התיכון. לבנון, מצרים, סוריה, טורקיה, קפריסין ויוון ביקשו גם הן להיבנות מן האוצר הטמון בקרקעית הים.

      ()

    המפתח להבנת הבעיה מתחיל בעובדה שעל פי אמנת או"ם מ-1982 כל מדינה הגובלת בים רשאית לראות בטווח של כ-370 ק"מ מגבולותיה אזור כלכלי מיוחד (EEZ – Exclusive Economic Zone). אזור זה, החורג מתחום המים הטריטוריאליים, הוא שטח שבו יש למדינה זכות לנצל משאבים כלכליים. מרגע שהתגלה נפט במזרח הים התיכון – חשיבותם של המים הכלכליים הללו זינקה באחת.

     

    אחת הסוגיות הנוגעות לקו ה-EEZ באזור קשורה לגבול בין לבנון לישראל, והשתיים הסכימו לערוך כבר החודש דיונים בחסות אמריקנית על התוויית הגבול הימי ביניהן. הסוגיה הגדולה השנייה נוגעת למים הכלכליים של קפריסין.

     

    כמו עזה

    ב-1974, אחרי שקבוצת אנשי צבא תפסה את השלטון בקפריסין והכריזה על כוונה להתאחד עם יוון, פלש הצבא הטורקי לאי, ובעקבות הפלישה חולקה קפריסין לשניים: הדרום היווני והצפון הטורקי. אמנם שני החלקים לא התאחדו עם ארצות האם שלהם, אך הם מקיימים עמן קשרים הדוקים. קפריסין היוונית הצטרפה כמדינה עצמאית לאיחוד האירופי, ואילו החלק הצפוני נותר בלתי-מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית ונסמך בעיקר על הקשר עם טורקיה.

     

    כאשר הכריזו מנהיגי קפריסין היוונית על תוכניותיהם לחפש נפט בתחום המים הכלכליים שלהם, התעוררה הממשלה הטורקית, השואפת גם היא להשתתף בחלוקת השלל. לטענת הטורקים, המים הכלכליים של קפריסין שייכים לשני חלקי האי, ואין לאף צד זכות לקדוח בהם בלא לשתף את הצד השני. מעבר לכך, הם טוענים, חלק מן הקידוחים שהקפריסאים מתכננים יתבצעו במים הכלכליים של טורקיה, או על גבי המדף היבשתי שטורקיה טוענת לחזקה עליו.

     

    ספינות קידוח גז של טורקיה עוגנות ב קפריסין (צילום: AFP)
    ניכור והתרסה. אחת מספינות הקידוח הטורקיות(צילום: AFP)

    כטיעון מסייע מביאים הטורקים גם את החלוקה בין ישראל לרצועת עזה, שלדבריהם אמורה להקנות לפלסטינים חלק מן הזכויות בקידוחים הישראליים. מן העבר השני טוענים מנהיגי קפריסין היוונית כי הפלישה הטורקית לקפריסין הייתה בלתי-חוקית, ולפיכך אין לטורקיה מעמד באזור ואין לה כל זכות לקדוח במים הכלכליים של קפריסין.

     

    עוד ניתוחים מרתקים על המזה"ת מבית "הפורום לחשיבה אזורית" תוכלו לקרוא כאן  

    מהמאמרים הקודמים בסדרה: בן סלמאן, רוצח המונים , בוליווד גילתה את האיסלאם – ומעצבנת את כולם

     

    בועה מסוכנת

    את ההתרסה הטורקית הזאת צריך להבין על רקע המצב בטורקיה. אחד המניעים לה הוא הניכור הגובר בין טורקיה לאיחוד האירופי. אם עד תחילת שנות ה-2000 קיוותה טורקיה להגיע למעמד של חברה באיחוד, בשנים שעברו מאז עלייתה לשלטון של מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן התברר לה שסיכוייה להשתלב באירופה פחתו מאוד, ולכן אין לממשלתה בעיה להגיע לעימות חזיתי בעניין זה עם האיחוד האירופי בכלל ועם יוון בפרט.

     

    גורם נוסף הוא תלותה המוחלטת של טורקיה באנרגיה מיובאת. לטורקיה אין כמעט משאבי דלק משלה, ובמצב השברירי שבו היא נתונה – האיום האמריקני הגובר בסנקציות על אנקרה אם זו לא תחזור בה מהחלטתה לרכוש מרוסיה סוללות 400-S או אם תמשיך לפגוע בכורדים בסוריה, בעלי בריתה של ארה"ב – מקורות אנרגיה פנימיים הם בעלי חשיבות רבה.

    נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן עצרת בחירות איסטנבול (צילום: AP)
    פיטר את נגיד הבנק המרכזי. ארדואן(צילום: AP)

    לכך יש להוסיף את ההידרדרות הכלכלית המתמשכת של טורקיה בשנים האחרונות. בשבועות האחרונים ירד פעמיים דירוג האשראי של המדינה, ונוסף על זה האינפלציה גוברת, בועת הנדל"ן גדלה לממדים מסוכנים, וכלכלנים רבים מנבאים משבר כלכלי גדול, שיחמיר ככל הנראה בעקבות החלטת ארדואן בשבוע שעבר לפטר את נגיד הבנק המרכזי, אחרי שזה סירב להוריד את הריבית כדרישתו.

     

    האפשרות לגלות מאגרי גז משמעותיים יכולה לשנות את המשחק באופן דרמטי, וטורקיה תשאף להמשיך ולחתור לאיתור מאגרים תת-ימיים כאלה, גם במחיר של עימות עם אירופה, ואולי אף במחיר של עימות צבאי עם יוון וקפריסין.

     

    פרופ' דרור זאבי הוא ממייסדי הפורום לחשיבה אזורית .

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    כורדים ו-S-400. ארדואן וספינת קידוח
    צילום: AFP
    מומלצים