שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אחת ולתמיד: האם המסכים מזיקים לבריאות שלנו? הכנסת בדקה

    מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדו"ח מקיף שבודק האם יש צורך במדיניות ממשלתית בנושא השימוש במסכים ומהם ההשפעות על תקינות הגוף ושלמות הנפש

    מרכז המידע והמחקר של הכנסת פרסם החודש דו"ח המסכם את  השלכות השימוש בטלפונים סלולאריים חכמים וטאבלטים על הבריאות. הדו"ח שהוגש לחברי הכנסת עסק בהשפעה של המסכים על רווחתנו הנפשית, מצבנו הקוגניטיבי, כישורינו החברתיים ומצבנו הגופני.

     

    מחברי הדו"ח מצאו כי המחקר במרבית התחומים שנסקרו הינו דל או בלתי מקצועי. היעדר הקונצנזוס בקרב החוקרים באשר לסוגיה האם חשיפה למסכים מסבה נזק למשתמשים, הביאו את מחברי הדו"ח שלא להמליץ על קביעת מדיניות ממשלתית בנושא. "בשנים האחרונות התפתח שיח ער ביחס לשאלת ההשלכות של שימוש בטלפונים חכמים. בין השאר, נטען כי יש לכך השפעות על האינטראקציה החברתית, על פגיעה בקשב, על דיכאון וחרדה, ואף כי יש חשש ל'התמכרות לטלפון'. למרות הדיון הציבורי והמדעי הער בנושא, ישנן בעיות רבות במחקר הרווח כיום, בהן: סוגיות של מדידה, חוסר שקיפות ופרשנות יתר של נתונים בעלי משמעות קטנה", כך כתבו במרכז המידע והמחקר של הכנסת.

     

    קיראו עוד:

    הנחיות חדשות לפעוטות: פחות מסכים, יותר משחקים 

    הקשר בין מסכים להפרעות קשב

    מסך מסוכן: הנזק המתמשך של הסמארטפון והמחשב לעיניים

     

    בהמשך הדו"ח מצוין כי "אין כיום קונצנזוס מחקרי ביחס להשלכות של שימוש נרחב במסכים. בעוד חלק מן המחקרים טוענים לנזקים ברורים משימוש במסכים, מחקרים אחרים לא מצאו מתאם או קשר סיבתי. לעיתים אף צוינו יתרונות מדידים לשימוש במסכים".

     

     

    ניידים (צילום: shutterstock)
    ניידים. מזיקים לנו?(צילום: shutterstock)

     

    השפעה על הרווחה הנפשית

    לצד מחקרים שמצאו קורלציה בין שיעור מקרי הדיכאון ומחשבות אובדניות ובין שימוש במדיה דיגיטלית, סקרו מחברי הדו"ח גם מחקרים שגילו השפעה זניחה של 'זמן מסך' על הרווחה הנפשית. כך למשל, מחקר שפורסם בשנה שעברה ובחן כחצי מיליון בני נוער אמריקאיים מצא כי אלו שבילו יותר זמן בפעילות עם מסכים היו בסבירות גובהה לפתח תסמיני דיכאון. בני הנוער שצרכו מדיה דיגיטלית במשך 3 שעות ביום או יותר, היו בסבירות של 34% יותר לאמץ מחשבות אובדניות.

     

    מנגד, מחקר שפורסם השנה והתבסס על יותר מ-17 אלף בני נוער מארצות הברית, אנגליה ואירלנד מצא קשר שלילי זניח בין 'זמן מסך' ובריאותם הנפשית. מחברי הדו"ח מציינים כי למחקרים שפורסמו יש בעיה מובנית, שכן "אין מענה לשאלה מה גורם למה. לדוגמה האם הורי הילד מאפשרים לו זמן מסך מרובה בשל הקושי ההתנהגותי שלו, או שמא זמן המסך המרובה הוא הגורם לקושי".

     

    ביקורת נוספת שמושמעת כלפי המחקרים בתחום היא בחוסר הגדרה חד משמעית ל-"זמן מסך". "זוהי אינדיקציה חלקית מאוד שאיננה רגישה מספיק להקשר הספציפי - סוג התוכן הנצרך, אופי הצריכה, המועד שלה ולכן אינה מהווה מדד אפקטיבי לבחינת השפעות והשלכות של שימוש במסכים".

     

    מסכים וזיכרון

    מחקרים שבחנו מחברי הדו"ח הראו קשר בין שימוש בטכנולוגיה, כגון GPS, לבין רמות נמוכות של "זיכרון עבודה", שהוא זיכרון שאחראי על שימור של כמות קטנה יחסית של מידע, לשם ביצוע משימה מסוימת. אחד ההסברים לתופעה הוא דפוס הפעולה של המוח, אשר מקצה משאבים פחותים למידע שאין בו צורך רב.

     

    מחקר אחר הראה כי בקרב משתמשי הטכנולוגיה, קיים מעבר מזיכרון של פריטי המידע לזיכרון של איפה הם זמינים למציאה. כך לדוגמא, במקום לזכור מספר טלפון נייד, הזיכרון יוביל לחיפוש המספר עצמו, באנשי הקשר שבטלפון.

     

    בעיות זיכרון. שימוש מרובה במסכים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בעיות זיכרון. שימוש מרובה במסכים(צילום: shutterstock)

     

    קושי בדחיית סיפוקים

    המחקרים שנסקרים בדו"ח מצביעים על השפעה לרעה של טלפונים חכמים על היכולת לדחות סיפוקים. במחקר שבוצע ב-2015 חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות - משתמשים כבדים בטלפונים חכמים, לא משתמשים, ומשתמשים שקיבלו לראשונה טלפון חכם.

     

    לאחר שלושה חודשי ניסוי, המשתמשים החדשים הפגינו יותר אימפולסיביות בהשוואה לתחילת הניסוי, בעוד שבקרב הלא משתמשים לא חל שינוי.

     

    במסקנתם, כותבים החוקרים בדו"ח כי "בדפוסי השימוש בסמארטפון של רבים מבני הנוער ניתן לזהות בבירור סימפטומים של התמכרות התנהגותית ניכרת, ממגוון מחקרים שנערכו בקרב בני נוער"

     

    ההשלכות השליליות להתמכרות לסמארטפון, לטענת החוקרים, כוללות "תחושת לחץ ומצוקה, חוסר תפקוד, עייפות, חוסר ריכוז, ופגיעות פיזיות, פסיכולוגיות וחברתיות". מנגד המחברים מסתייגים ומציינים כי "ישנם לא מעט חוקרים הטוענים כי לא ניתן להגדיר שימוש בסלולר - ואף שימוש חריג ומוגבר, כהתמכרות של ממש".

     

    זמן ממושך מול הסמארטפון. התמכרות התנהגותית (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    זמן ממושך מול הסמארטפון. התמכרות התנהגותית(צילום: Shutterstock)

     

    ציונים נמוכים ושינה לא תקינה

    מחקר שפורסם בשנת 2012 והתבסס על הישגיהם של יותר מ-1,800 תלמידי קולג' באמריקה, מצא קשר מובהק בין משך השימוש של הסטודנטים בפייסבוק ובין הציונים שלהם. זמן השימוש הממוצע בפייסבוק עמד על 106 דקות ביום, בעוד ששימוש של 279 דקות הביא לירידה של 0.37 נקודות, כשממוצע הנקודות במחקר היה של 2.95. החוקרים לא מצאו קשר בין משך זמן השימוש בפייסבוק ובין משך הזמן שמוקדש ללימודים, ולכן שללו את ההשערה כי הזמן המוקדש לפייסבוק בא על חשבון הזמן המוקדש ללימודים.

     

    במחקר אחר, מצאו החוקרים קשר בין דיווח עצמי על שימוש מרובה בסמארטפונים, לבין יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר. המשתתפים הפגינו אנליטיות נמוכה וקיבלו ציון נמוך יותר, במדדי הידע שלהם. מי שדיווחו כי הם מרבים להשתמש במנועי חיפוש, הפגינו תוצאות נמוכות יותר במדדים שנבחנו, בהשוואה לאלו שדיווחו על פחות שימוש.

     

    השפעה המסכים על זמן וטיב השינה  הוא נושא בו מחברי הדו"ח מצאו מובהקות מחקרית. המחקרים שנסקרו, הצביעו כי שימוש במסכים לפני השינה מאריך את תהליך ההירדמות, משפיע על השעון הביולוגי ודוחה את ייצור הורמון השינה, המלטונין. השוואה בין קריאת ספר אלקטרוני בטרם השינה וקריאה של ספר מודפס לאור מנורה, הראתה כי לקוראים בספר האלקטרוני לקח זמן רב יותר להירדם וכי תחילת שלב ה-REM של השינה שלהם, שלב השינה האיכותית, נדחה. במחקר אחר נמצא כי חשיפה של שעה למכשיר הפולט אור, הורידה את שיעור ייצור המלטונין ב-23%. חשיפה של שעתיים, הורידה את שיעור ייצור ההורמון ב-38%.

     

    סקירת המחקרים בתחום הביאה את מחברי הדו"ח לנקוב בהמלצות הבאות: הימנעות משימוש לילה בטלפונים סלולריים ודומיהם, זמן ללא מסך בשעה הסמוכה לזמן השינה, והרחקת מכשירים סלולריים ומחשבים ניידים מחדר הילדים בשל החשש מקרינה בלתי מייננת והן בשל השפעת האור הכחול על השינה.

     

     

    עודף משקל ונזקים אורתופדיים

    דו"חות של ארגון ה-OECD מצביעים על זיקה בין השמנה ובין "זמן מסך" בקרב ילדים. אכילה בזמן צפייה בטלוויזיה גורמת לאכילת יתר וירידה בזיהוי תחושת שובע. הדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת גם מצביע על ראיות הקושרות בין זמן הצפייה בטלוויזיה ובין השמנה. מנגד מציינים מחברי הדו"ח כי אין ראיות מספקות באשר לקשר בין זמן מסך שאינו טלוויזיה ובין עודף משקל.

     

     

     

    מחברי הדו"ח מפרטים על סקירת 45 מחקרים שבחנו את ההשלכות הפיסיולוגיות של שימוש במכשירים ניידים בעלי מסך מגע. מהסקירה עולה כי קיים חשש דומה מפגיעה בכף היד, עקב שימוש מרובה במחשבים ושימוש במסכי מגע.

     

    בנוסף, נכתב בדו"ח כי "ישנן ראיות מסוימות ממחקרי מעבדה לזיקה בין שימוש במסכי מגע ניידים לבין השפעות על אזור הראש, הצוואר והכתפיים - בהשוואה לאי שימוש. יתרה מכך, ישנן ראיות להשלכות שליליות רבות יותר של שימוש בטאבלטים, בהשוואה למחשבים, בשל שינויים בזוויות הצפייה ובשל דפוס ההחזקה ביד, ולא תוך קיבוע או השענת המסך". עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים כי הסיכונים לשלד ולשרירים בשל השימוש במסכים מאפיין פעולות סטאטיות אחרות, כגון ישיבה ממושכת בכיתה.

     

     

    כאבים מסכים כאבי גב פרקים שימוש ממושך (צילום: shutterstock)
    נזקים לגוף. שימוש ממושך במסכים(צילום: shutterstock)

     

    הצורך במדיניות ממשלתית

    בשל הוודאות המחקרית המוגבלת במרכז המחקר והמידע של הכנסת, נמנעו מלהמליץ על הנחיות לחשיפה למסכים. בדו"ח דומה שחובר עבור בית הנבחרים הבריטי בינואר השנה, ציינו מחברי הדו"ח כי על הממשלה לפעול לקידום המחקר בתחום.

     

    ארגון הבריאות העולמי ממליץ על איסור צפייה במסכים עד גיל שנתיים והגבלת השימוש לשעה ביום עד גיל 4. איגוד רופאי הילדים בארץ המליץ גם הוא להימנע מחשיפה עד גיל שנתיים והגבלת הצפייה לעד שעתיים ילדים בגילאי בית ספר יסודי.

     

    מחברי הדו"ח ביקשו את התייחסות משרד הבריאות לסוגיית הגבלת החשיפה של ילדים למסכים. מהדו"ח עולה כי בחודש פברואר 2018, פורסם כי משרד הבריאות מקים וועדה מקצועית לבחינת ההשלכות של החשיפה, אך ועדה כזו לא הוקמה.

     

    בתשובת משרד הבריאות למחברי הדו"ח נכתב כי "ככל מדיניות בריאות נקבעת על פי חוזק ההוכחה לנזק. כאשר מדובר בנושא שבו שאלת ההשלכות הבריאותיות שנויה במחלוקת לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי הנחיות למניעת סיכון".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    האם המסכים מזיקים?
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים