עבודה בעיניים: האריזות של כריות הוקטנו, אך קשה להבחין בשינוי

יוניליוור שוב מתעתעת בצרכן הישראלי: אחרי שהסתירה סלמונלה בקורנפלקס,  צמצמה מבצעים על מוצרי פינוק, הקטינה אריזות של קרמבו ודאב וכיווצה את חטיפי קליק מספר פעמים, הודיעה אתמול (א') החברה לקמעונאים על מהלך של העלאת מחירים בשיעור של עד 17% - שהם לא יוכלו לעצור.

75, 70, 60 או 50 גרם? חטיף קליק המתכווץ

טבעול, פנטן ואריאל: מבול של הקטנות מוצרים - כך מסתירים העלאות מחירים

מוי כיף: התחליב, הוקטן המחיר עלה - גל הקטנות מוצרי פארם

לאן נעלמו ההנחות? כך יוניליוור הביאה להתייקרות שמפו פינוק

פרשת הסלמונלה: יוניליוור תיקנס ב-600 אלף שקל על הטעיה

החברה הודיעה שתקטין בנובמבר הקרוב את סדרת מוצרי קורנפלקס כריות, כך שהמחיר ל-100 גרם יעלה בכ-9%; את קורנפלקס בטעם דבש וקינמונים, כך שהמוצר יתייקר בכ-12%; את קוקומן, מוצרי קליק ושני מוצרי נשנושים - כך שיתייקרו ב-15%; ושני מוצרי נשנושים נוספים שיתייקרו ב-8% וב-17%. יוניליוור הבינה שהקטנת אריזות זו הדרך המושלמת להעלות מחירים, אחרי שב-2018 מספר הקטנות האריזות הגיע לשיא.

בלבול נעים. כריות בגודל הישן (מימין) מול הגודל החדש(צילום: מירב קריסטל)

הקטינה שניים מחמשת המוצרים הכי פופולאריים

"אם יוניליוור הייתה מגישה מחירונים חדשים לקמעונאים, היא בחיים לא הייתה מעלה מחירים בעד 17% וגם לא ב-9%", אמר קמעונאי ל-ynet. "לא הייתה להם התעוזה. הם היו מייקרים גג ב-3%-4%. בדרך הזאת אנשי יוניליוור ישראל יצרו מצב שבו הם יכלו לעשות שינוי במחיר בשיעור גבוה מהרגיל. בדרך כלל הם מקטינים פה מוצר, שם מוצר. עכשיו הם הלכו על ארבע קטגוריות. אלה מוצרים מאוד נמכרים שלהם. דגני הבוקר כריות הם מוצר סופר-פופולארי. זה המוצר השלישי הכי נמכר של יוניליוור, יותר ממיונז תלמה".

המוצר הנמכר ביותר של יוניליוור הוא קורנפלקס תלמה - כוכב פרשת הסלמונלה בקורנפלקס. במקום השני - שמפו פינוק, שיוניליוור גרמה להתייקרותו לפני כשנה בכך שהפסיקה לתת עליו מבצעים לקמעונאים.

"קליק הוא מוצר מספר חמש במכר של יוניליוור", מסביר הקמעונאי, "כך שהם ייקרו שניים מהמוצרים הכי חזקים שלהם ב-9%-15%. בדרך כלל בהעלאת מחיר אתה מאשר עם הקמעונאי, עורך מו"מ. פה הם פשוט דילגו על המשוכה הזאת".

גם לקליק יש היסטוריה של תעתוע בצרכנים, ובעבר החברה שיחקה לא מעט בגדלים של החטיף: הוא החל כמוצר של 100 גרם, הופחת ל-85 גרם ואז ל-75 גרם, ובמהדורות מיוחדות יוניליוור ערכה ניסויים והשתעשעה גם בגודל של 60 גרם. כעת זה רשמי: המוצר יוקטן ל-65 גרם ומחירו יעלה.

כריות 686 גרם לא נראה שונה מ-750 גרם

לדגני בוקר כריות יש חמישה טעמים. כריות במילוי נוגט תופסות 75% מהמכירות, ויוניליוור מוכרת אותן לקמעונאים ב-20% יותר מהטעמים האחרים.

על המדפים אפשר כבר לראות כריות במילוי קרם בטעם עוגיות במשקל החדש והמוקטן, 686 גרם, לצד כריות במילוי נוגט במשקל 750 גרם. במבט ראשון לא נראה שיש כל הבדל בגודל האריזות. ייתכן שקיים הבדל, אבל הוא מינורי ולצרכן קשה להבחין בו. אחרי שגודל 750 גרם לא יימכר יותר, ייתכן שהצרכן לא יזכור שהמוצר הוקטן ב-9% והתייקר בשיעור דומה.

גם מוצר כריות בטעם בראוניז כבר נמכר במשקל המוקטן, 686 גרם, ומצאנו אותו על המדף לצד כריות צ'וקולדה במילוי קרם בטעם שוקולד וכריות במילוי קרם וניל, שעדיין נמכרים ב-750 גרם. ההבדלים בגודל לא נראים לעין.

יוניליוור התחכמה והוסיפה לאריזות הישנות פס צהוב (או כחול) בולט עם הכיתוב "אריזת 750 גרם" בפונט אדום גדול. זה מעורר מחשבה כאילו מדובר באריזה מוגדלת וייחודית ולא בגודל שבו נמכר המוצר כבר שנים.

קשה להבחין בהבדל גם בין קוקומן 375 גרם וקוקומן 500 גרם

מצאנו גם אריזת קוקומן בגודל החדש: 375 גרם לקוקומן חום לבן. המוצר נמצא על המדף לצד קוקומן פצפוצים בטעם שוקולד וקוקומן כדורי דגנים בטעם שוקולד. במבט ראשון, לא ניכר הבדל בולט בין האריזות.

החברה עושה עבודה טובה בבלבול צרכנים לגבי גודל האריזות של דגני הבוקר שלה. היא מוכרת, למשל, ברנפלקס בגודל 500 גרם, אבל ברנפלקס אקסטרה פייבר נמכר באריזה מוקטנת של 410 גרם. מוצרי ברנפלקס קרנצ'ים נמכרים באריזות של 375 גרם וריבועי ברנפלקס בטעם קינמון נמכרים בגודל 400 גרם, וכך גם דלי פקאן (שהוקטן בשנים האחרונות).

הדבר קשור גם לנפחים שונים שממלאים אותה שקית, כך ניתן להניח, אבל גם למכירת מוצרים ביוקר לצרכנים על ידי הקטנת משקלים ושמירה על גודל אריזה שנראה דומה למוצרים שמשקלם גבוה יותר. בנוסף, בל נשכח שהמוצרים האלה מגיעים בשקיות שממולאות בלא מעט אוויר.

מה ההבדל? אריזה אחת במשקל 500 גרם והאחרות: 375 גרם(צילום: מירב קריסטל)

עולם דגני הבוקר עתיר במשקלים מבלבלים. אריזות 500 גרם, 400 גרם ו-410 גרם בברנפלקס(צילום: מירב קריסטל)

אגב, המתחרה העיקרית שלה, נסטלה, אינה צדיקה. בדגני הבוקר שלה אפשר למצוא גדלים כמו 480 גרם לטריקס בטעם פירות ו-625 גרם לצ'יריוס. ייתכן כי מדובר בתרגום גדלים מחו"ל, שכן מוצרי תלמה מיוצרים בארץ ומוצרי נסטלה לא.

בבריטניה אגב, מוצרים מקבילים לכריות נמכרים ב-6.4 שקלים ל-750 גרם (בלידל בריטניה, מותג פרטי), אבל מצאנו מוצרים יקרים יותר כמו krave בוולמארט, שנמכר בכ-13 שקל לאריזת 480 גרם.

ג'ונגל של גדלים בנשנושים

יוניליוור מקטינה גם שני סוגים של נשנושי קרקר. על המדף מצאנו נשנושי קרקר עיגולים מלוחים או קוקטייל מלוח ב-350 גרם, ונשנושי קרקר משושה 6 דגנים ב-325 גרם. ההבדל בין גודלי האריזות לא ניכר ממבט ראשון.

הגדלים המבלבלים קיימים גם בנשנושים חטיף תירס בטעם טבעי 325 גרם שנמכר על המדף, לצד נשנושים חטיף זעתר שנמכר ב-300 גרם ויוקטן ל-260 גרם.

כלומר, כבר כיום יש גודלי 300, 325 ו-350 גרם על המדף שנמכרים לרוב באותו מחיר לצרכן ולעיתים, למרבה האבסורד, מחיר האריזה הקטנה (300 גרם) גבוה ממחיר האריזות האחרות. כלומר - בלגן גדול. אגב, המתחרה העיקרית אסם מוכרת מוצר דומה באריזה של 300 גרם, וגם לה יש שלל תעתועי גדלים, בבייגלה למשל.

מקטינים גם בנשנושים(צילום: מירב קריסטל)

בשוקולד קליק, שיוקטן כאמור מ-75 גרם ל-65 גרם בנובמבר, כל הגדלים זהים כרגע - 75 גרם (כאמור אחרי שורת הפחתות לאורך השנים) - ועדיין אין מוצר מוקטן על המדף. המתחרות של יוניליוור מוכרות מוצרים דומים ב-55 גרם (כרמית) וב-105 גרם ו-130 גרם (שטראוס).

יוקטן בקרוב: קליק(צילום: מירב קריסטל)

בעבר: קליק נמכר באריזת 100 גרם

"יוניליוור שמה פס"

האם יהיו עוד העלאות מחירים בענף? "כרגע אף אחד לא רמז על כך, אבל יש כבר צמצומי מבצעים של חברות מסוימות", אמר גורם בענף הקמעונאות. "ספקים אומרים לי: 'אני חייב להעלות מחיר אבל מפחד מרעש תקשורתי. השכר עלה לי, החשמל עלה לי, הארנונה עלתה לי, הרגולטור גובה ממני הרבה כספים, הסימון האדום של משרד הבריאות'. הם מצליחים לבלוע, ופה בא מישהו ששם פס ואומר: 'אני לא רואה ממטר, אני עושה מה שטוב לי לעסק'. ייתכן שזה קשור לעזיבה של המנכ"לית ענת גבריאל".

גורם אחר ברשת קמעונאית אחרת דווקא מסנגר על החברה: "הקטנת מוצרים זו שיטה נהוגה באווירה הציבורית בישראל באין יכולת להעלות מחירים. יש פה גם חברות בינלאומיות שזה תרגיל עולמי עבורן, מגובה על ידי הספקים שבמילא טוענים באלמנט השיווקי שאנשים כיום צורכים מנות יותר קטנות. יש עלייה מטאורית בתשומות: בשכר עבודה, בחומרי גלם ובבירוקרטיה שמוסיפים כל הזמן. החברות מפעילות טכנולוגיית מזון עבור חוק סימון האריזות כדי להפחית סוכר, נתרן ושומן, וזה עולה כסף. אין רווחיות חריגה בענף המזון בישראל".