טראמפ בגד, ולכורדים נשאר רק פוטין
ארה"ב זונחת את הכורדים לגורלם, ומשאירה אותם כטרף לארדואן, אסד – ואלפי שטופי מוח מדאעש. רק רוסיה תוכל להושיע
פינוי החיילים האמריקנים היום (ב') מהאזור האוטונומי הכורדי בצפון-מערב סוריה, בא כשנה אחרי הצהרתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי החליט להסיג את חייליו מהאזור בעקבות הכנעת דאעש. הצעד הזה גורם לכורדים חרדה גדולה: מצפון מאיים עליהם צבא טורקיה, מדרום צבא סוריה, ממערב ג'יהאדיסטים ומורדים הנתמכים על-ידי אנקרה, וממזרח צבא עיראק ומיליציות "אל-חשד א-שעבי" הפרו-איראניות.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הנסיגה האמריקנית – עדכונים אחרונים:
האיום המיידי, כאמור, הוא מִצָפון: ארדואן, כפי שעשה כמה פעמים בעבר, מאיים כעת לפלוש אל חבל הכורדים, בטענה שפעילים בו תומכים בטרוריסטים מ"מפלגת פועלי כורדיסטן" (PKK), הנחשבת בטורקיה לארגון טרור. יש להניח כי תוכניתו היא לחסל את הישות הכורדית ("טיהור הגבול מטרוריסטים", כפי שהוא מכנה זאת), ואחר כך לגרש לאזור הזה את הפליטים הסורים (3.5 מיליון מספרם) שברחו במהלך מלחמת האזרחים הסורית לטורקיה ועדיין שוהים בה. מטרתו: להרוס את האופי התרבותי של חבל הכורדים ולהופכם למיעוט בשטחיהם.
בדרום, מעבר לנהר הפרת, מחכה לכורדים צבא אסד, המסתייע במיליציות איראניות. נשיא סוריה ושר החוץ שלו, ווליד אל-מועלם, הצהירו כבר פעמים רבות כי חבל הכורדים חייב לשוב לשליטתו של משטר אסד, אבל המשא ומתן בין הכורדים לממשלה בדמשק טרם הניב תוצאות, והאופציה הצבאית עדיין על השולחן. התקשורת התומכת במשטר הסורי, יש לזכור, עוינת מאוד לכורדים, ומכנה את נותני החסות שלהם "כוחות הכיבוש האמריקני".
ממערב לאוטונומיה הכורדית ניצבים לוחמי האופוזיציה הסורית, הכוללים ארגונים איסלאמיסטיים ואת "צבא סוריה החופשי" הזוכים לתמיכה מטורקיה, ורואים בכורדים אויב ובוגד שלא סייע להם במרד נגד אסד; ובמזרח ניצב כוח עוין בדמות הצבא העיראקי ומיליציות "הריכוז העממי" שנתמכות על-ידי טהרן. בעיראק נמצאים אמנם גם אחיהם של הכורדים מסוריה – הכורדים-העיראקים וכוחות הפשמרגה הכורדית – אבל ספק אם אלה יעזו להתערב לטובתם נגד כוחות חזקים מהם.
כוחות רבים, אם כן, מעוניינים כעת להשתלט על שטחי הכורדים – אזור אסטרטגי המאפשר לממש את חלום המעבר היבשתי מאיראן ללבנון דרך עיראק וסוריה, וחולש גם על חלקים ממחוז דיר א-זור, שבו מרוכזים מקורות הנפט של סוריה.
הבגידה הגדולה
אין ספק כי הכורדים בסוריה, כמו אחיהם בעיראק, תרמו את התרומה הגדולה ביותר ללחימה נגד דאעש בשנים 2019-2014. למעשה, הלוחמים והלוחמות הכורדים נשאו ברוב נטל הקרבות נגד השטן הדאעשי, והצבא הסורי נכנס למלחמה נגד ארגון הג'יהאד הזה רק בסוף 2015. עד לשנה זו שירת דאעש את מטרת המשטר הסורי העלווי משום שהוא פגע בעיקר במורדים הסונים, פיצל את כוחותיהם – והזיק מאוד לשמה הטוב של ההתנגדות לאסד.
לאורך כל התקופה שבה התעצם דאעש במזרח סוריה הזניח הצבא הסורי את הגזרה המזרחית והתמקד במערב המדינה. הצבא הרוסי, שב-2015 התערב במלחמת האזרחים ושילב כוחות עם צבא אסד, הוא שיזם אז את פתיחת החזית נגד דאעש במזרח, כדי למנוע מהכורדים להשתלט בתמיכת ארה"ב על שטחי הנפט.
בכל חמש שנות הלחימה נגד דאעש בחרו האמריקנים להסתייע בכורדים בשל נאמנותם לארה"ב. כל העת הזו הם ידעו שטורקיה מסייעת לדאעש ומאפשרת למתנדבים הג'יהאדיסטים לעבור בתחומה. מטרת הטורקים הייתה שדאעש יחסל את הישות הכורדית, אך התוצאות היו הפוכות. כעת מבקש צבא טורקיה לבצע ישירות את מה שלא הצליחו הג'יהאדיסטים לעשות.
הנטישה האמריקנית מתפרשת בעיני הכורדים כבגידה בידידיה הנאמנים היחידים של ארה"ב בסוריה. המדיניות האמריקנית תפגע ללא ספק גם ביחסי ארה"ב עם ידידים נוספים שלה באזור, שיטילו מעתה ספק בנכונות "השוטר העולמי" לסייע להם בשעת מצוקה.
דאעש מסתתר במדבריות
"הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" ו"המועצה הצבאית של מזרח הפרת" הכריזו היום על מצב חירום מחשש לפלישה טורקית. לטענת "הארגון הסורי למעקב אחר זכויות אדם", לכוחות הטורקיים עומדים להצטרף כעת לוחמים ערבים הנאמנים לטורקיה ושוהים ממערב לאוטונומיה הכורדית.
לוחמים ערבים אלה נלחמו לצד הטורקים במבצעי "ענף הזית" ו"שריון הפרת" בשנת 2018 לכיבוש חבל עפרין, שהיה בעבר המחוז המערבי של האוטונומיה הכורדית. טורקיה חיכתה לפינוי האמריקני כדי להשלים את המבצעים הללו נגד הכורדים, ולהתקדם משם מזרחה לתוך האוטונומיה שלהם.
הפלישה הטורקית אשתקד נתקלה בגינוי מצד המשטר הסורי, והוא כינה אותה "כיבוש של אדמה סורית". כעת נשאלת השאלה כיצד יגיבו הסורים ונותני חסותם הרוסים לאפשרות של העמקת הפלישה הטורקית בצפון סוריה.
מלבד האיום החיצוני על הכורדים אורב להם גם איום פנימי – שרידי דאעש. בניגוד להצהרות המוקדמות-מדי של האמריקנים על הכנעתו הסופית של ארגון הג'יהאד מזהירים הכורדים כי פלישה טורקית תהרוס את כל המאמצים לחסל את דאעש, שאחרוני לוחמיו מסתתרים עדיין במדבריות.
רק לאחרונה הצהיר ארגון הטרור כי הוציא לפועל פיגוע נגד הפיקוד הכורדי בעיר א-רקה, שהייתה בעבר בירת דאעש בסוריה. חשש נוסף הוא שמחנה הפליטים הענק "אל-הול", שבו כ-70 אלף עצורים מסוכנים ושטופי-מוח משורות הארגון ובני משפחותיהם, יתפרק בעקבות הפלישה הטורקית, וכל אסיריו יברחו.
המחיר הרוסי: פירוק האוטונומיה
"הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" והחלק העיקרי שבהם, "כוחות הגנת העם" הכורדיים, נמצאים בין הפטיש לסדן – בין הטורקים בצפון לבין הקואליציה של רוסיה, אסד, איראן וחיזבאללה בדרום. לפני כשנתיים כבר איים המשטר הסורי לחצות את נהר הפרת, הגבול הטבעי בין אזורי ההשפעה של רוסיה וארה"ב, ומה שמנע זאת ממנו היה החשש הרוסי מעימות עם האמריקנים.
אחת הברירות היחידות שנותרו בידי הכורדים היא לבקש הגנה מנותן החסות האלטרנטיבי היחיד באזור, שהוא גם בעל הבית בסוריה – רוסיה. אם מוסקבה תיענה לבקשה כזו, התנאי שהיא תציב יתאם את דרישות המשטר הסורי: שהכורדים יקבלו באופן מלא את מרותה של דמשק, יפרקו את האוטונומיה שהקימו וישלבו את כוחותיהם בתוך הצבא הסורי.
אם תהליך זה יתממש, פירוש הדבר שאחרי מיליוני דולרים שהשקיעו האמריקנים בחימוש הכורדים ובאימון שלהם – הרוסים יקבלו את תמיכתם "בחינם", בכלל זה את שדות הנפט שבשטחיהם.
על כל פנים, בשלב זה החסות הרוסית עדיין אינה עומדת על הפרק. הטורקים כבר החלו להזיז כוחות דרומה, לכיוון תל אל-אביד, ראס אל-עין ועין אל-ערב, ובעקבות ההחלטה האומללה של ארה"ב נראה שגורלם של הכורדים בסוריה יהיה רע ומר, והחשש הוא מטֶבח.
יש לקוות שהרוסים יבינו את הפוטנציאל שנוצר במצב זה וינצלו אותו לטובתם. רק הם יכולים, אולי, להושיע כעת את הכורדים, או לפחות לאלץ את הטורקים לשבת לשולחן המשא ומתן.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה ומורה לערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. ספרו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן .
לפנייה לכתב/ת 
