שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לבד מול הפתעה איראנית
    מתקפה אסטרטגית כמו ביום כיפור ב-1973 אינה באופק, אך איראן יכולה להפתיע בזמן, בשיטה ובמרחק - כפי שעשתה בסעודיה. מה עומד מאחורי כינוס הקבינט המבהיל ואיך מתכוננים? | רון בן ישי על מזרח תיכון שמתארגן מחדש בלי גיבוי של טראמפ

     

    ה מורדים ה חות'ים ב תימן הפציצו ב סעודיה תקיפה בית זיקוק אבקאיק  (צילום: רויטרס)
    גם מתקפת פתע של איראן - נגד סעודיה. אש במתקני הנפט בממלכה(צילום: רויטרס)

    לפני כמה ימים נשאלתי אם מתקפת פתע על מדינת ישראל, כמו ביום כיפור של 1973, עדיין בגדר אפשרות. תשובתי היא כן, זה אפשרי. למרות היתרון המודיעיני הברור שיש כיום למדינת ישראל במרחב המזרח תיכוני, אויבינו, בעיקר איראן, רוצים ומסוגלים להפתיע אותנו.

     

    לפני שנכנסים לחרדה, צריך להבהיר: איני רואה באופק הפתעה אסטרטגית שתהיה איום ממשי על קיומנו, כמו שהפתיעו אותנו המצרים והסורים במלחמת יום הכיפורים. אין כעת צבא או צבאות עוינים שמסוגלים לפלוש לשטחנו. גם אינני רואה, לפי שעה, נשק גרעיני בידי איראן, שגם הוא עלול להוות עלינו איום קיומי. אבל איראן, חיזבאללה וגם הפלסטינים, יכולים להפתיע אותנו. מתקפת הפתע תהיה קונבנציונלית ואולי מוגבלת בהיקפה - אבל היא עלולה לגרום נזק חמור לעורף האזרחי ולשבש לזמן מה את היכולות ההתקפיות של צה"ל (מסיבות מובנות איני רוצה לפרט כדי לא לתת רעיונות וכיווני מחשבה לגורמים שעוינים אותנו).

     

    עם זאת, אפשר להעריך שההפתעה תתבצע באחד משלושה ערוצים:

    המועד שבו תקרה, והיעדר התרעה מודיעינית על הכנתה

    האמצעים והשיטה שבהם נותקף

    המקום והמרחק הגיאוגרפיים שמהם תשוגר המתקפה, ואולי גם הגורמים שיבצעו אותה

     

     

    זה איננו עניין תיאורטי. ההתקפה האיראנית נגד סעודיה ב-14 בספטמבר היא מודל של התקפה כזאת, שצריך ללמוד ממנו. לאמריקנים באזור, לסעודים, וגם לקהילת המודיעין הישראלית, לא הייתה התרעה על ההתקפה. נכון שהמודיעין הישראלי לא אמור להשקיע את משאביו בהגנה על מתקני הנפט הסעודיים, אבל המתקפה התבצעה על ידי אנשי חיל האוויר של משמרות המהפכה האיראניים, וזהו גורם שישראל צריכה לדעת מה הוא מתכנן ואיך.

     

    בנוסף לכך, צריך לציין שההתקפה התבצעה באמצעות טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) שטסו מאות קילומטרים, כמעט אלף, בגובה נמוך, ובמסלול עוקף ומזוגזג, שהשאיר את כל מערכות המכ"ם וההתרעה האמריקניים, העירקיים והכווייתיים, באפילה, תרתי משמע. הפגיעה הייתה מדויקת, סטייה של מטר לכל היותר מנקודת המכוון, ברמה שרק צבאות ותעשיות ביטחוניות מתקדמים ביותר יכולים להציג.

     

    מערכה איראנית, בלי התרברבות

    לא פלא שהמתקפה שביצועה היה ללא דופי הדליקה את כל הנורות האדומות, כמאמר הקלישאה, בישראל. היא הפתיעה גם אותנו, מהיבטים רבים. כמו למשל העובדה שהכוח שביצע את מתקפת הפתע על מתקני הנפט בסעודיה לא היה כוח קודס של משמרות המהפכה בפיקוד קאסם סולימאני, האחראי על מבצעים חשאיים בחו"ל, אלא חיל האוויר של משמרות המהפכה שמזה זמן מפגין יכולות תכנון וביצוע מרשימות.

     

    קאסם סולימאני (צילום: AP)
    חלש יותר מהכוחות הסדירים של משמרות המהפכה. קאסם סולימאני(צילום: AP)

      ()
    מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, אמיר עלי חג'יזדה

    סולימאני מפעיל בעיקר אנשי מיליציות שיעיות ממדינות זרות, שעליהם מפקדים איראנים מעטים. הכשרתו וכושר הביצוע של הכוח הזה נמוכים משמעותית מאלו של חיל הים וחיל האוויר של משמרות המהפכה, שנסמכים על שדרת פיקוד ולוחמים איראנים בעלי השכלה והכשרה רחבים.

     

    ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, טוען במאמר שכתב השבוע כי האיראנים נוטים יותר ויותר לאחרונה להפעיל את הכוחות הסדירים של משמרות המהפכה במבצעי החבלה וההטרדה שהם מנהלים נגד השיט במפרץ הפרסי ונגד מדינות הנפט הערביות. פעולות חבלה אלו נועדו להפעיל לחץ על הנשיא דונלד טראמפ, באמצעות פגיעה בבעלי בריתו המזרח תיכוניים.

     

    המטרה היא לשכנע את טראמפ להפסיק את הסנקציות שהטיל מחדש על איראן, באמצעות פגיעה במדינות הנפט הערביות במפרץ - אך בלי להצית מלחמה. לכן מפעיל ישירות המנהיג העליון עלי חמינאי את הטובים והמקצועיים שבאנשיו, כדי להבטיח שהמשימות הטרוריסטיות יתבצעו במקסימום הצלחה, בלי לקחת אחריות ומתחת ל"רף המלחמה".

     

     

    ממש מב"מ (מערכה בין מלחמות) כמו שישראל מפעילה כבר כמה שנים – רק מבלי להתרברב כמו שנהוג אצלנו לאחרונה. סולימאני נכשל שוב ושוב בהפעלת דפוס פעולה דומה מסוריה נגד ישראל. עד כה, קהילת המודיעין שלנו וצה"ל היו תמיד צעד אחד לפניו. נראה שהאיראנים מבינים שצריך שינוי מהותי, ולכן לא מן הנמנע שבקרוב יגיעו בטהרן למסקנה שגם מול ישראל עליהם להפעיל את הגנרל אמיר עלי חג'יזדה, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, ואת אנשיו.

     

    לרשותו עומדים מל"טים וכטב"מים ארוכי טווח שיכולים להמריא משטחה של איראן או משטחה של עיראק - ואולי אפילו מסוריה - ולהתפוצץ על מתקנים חיוניים בשטחנו. לחג'יזדה יש חשבון אישי איתנו, עוד משנת 2017 ואילך, כשישראל פגעה מספר פעמים, לפי דיווחים זרים, בקצינים בכירים, במומחים ובציוד חדיש שהוא שלח לסוריה (כטב"מים וסוללות חדישות ליירוט טילים מתוצרת איראן).

     

    האסימון נפל סוף סוף

    דבר שני שהפתיע את ירושלים הוא השימוש היעיל שעשתה איראן בטילי שיוט ובכטב"מים מתוצרת התעשייה שלה. זה לא שלא ידענו שאיראן הצליחה לייצר טילי שיוט על פי דגם שקיבלה מאוקראינה. האיראנים הציגו כבר ב-2014 בפומבי, בתערוכה בטהרן, את הטילים האלה. המנהיג העליון חמינאי אף צולם בוחן אותם ומעניק להם את השם: 'יאעלי'. הצילום פורסם בסוכנות חדשות איראנית, ולכן מפתיע שראש הממשלה כינס שלשום (א') בבהילות מסוימת את הקבינט המדיני-ביטחוני, כדי לדון ב"איום טילי השיוט" שצץ כביכול לפתע בעקבות המתקפה על מתקני הנפט בסעודיה.

     

    בנימין נתניהו שיבת סיעה (צילום: עמית שאבי)
    האסימון נפל. נתניהו(צילום: עמית שאבי)

    האמת היא שבישראל כבר הכינו מענה לטילי השיוט האלה. טילי הפטריוט ("יהלום"), פאק 2, אמורים לספק חלק מהמענה. את עיקרו אמורה לספק מערכת קלע דוד שתוכננה להתמודד עם טילי שיוט. מערכת קלע דוד כבר מבצעית, אבל כיוון שהאיראנים לא הפעילו עד כה טילי שיוט בזירה הקרובה אלינו, הפיכתן של יכולות אלו למבצעיות, במערך ההגנה האקטיבית של חיל האוויר, מתנהלת בינתיים על מי מנוחות.

     

    לאחרונה, כך רמז ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף דרור שלום, העבירו האיראנים "יכולות בוטיק טיליות" לסוריה. הוא אף אמר במפורש שמדובר בטילי שיוט ובכטב"מים חמושים במספרים לא גדולים. נראה שהרושם שעשתה ההתקפה האיראנית על מתקני הנפט בסעודיה, יחד עם הידיעה שהאיראנים העבירו כבר טילי שיוט לסוריה ואולי גם לעיראק, היא שהפילה סוף סוף את האסימון לרה"מ בנימין נתניהו - והוא ניצל את ההזדמנות לבקש מהקבינט תקציבים להאצה של מבצוע היכולות המלאות (כולל יירוט טילי שיוט וכטב"מים) במערך ההגנה האווירית של ישראל.

     

    מאחר שנתניהו יודע כבר זמן מה שיש טילי שיוט איראניים בסוריה, לא מן הנמנע שהכינוס הדחוף של הקבינט נועד יותר לצרכים פוליטיים, כדי להמחיש לראשי כחול לבן - שגם הם מכירים את העובדות - עד כמה נחוצה בשעה קריטית זו ממשלת אחדות. נתניהו מצרף את המועיל פוליטית עם הנאה מבחינה פרקטית: כבר מזה זמן הוא טוען שנחוצים למערכת הביטחון מיליארדי שקלים כדי לשדרג את מערך ההגנה האווירית, באופן שיהיה נייח וכשיר להפעלה מלאה להגנה על כל שטח מדינת ישראל - בכל הגבהים ומפני כל סוגי האיומים.

    כיפת ברזל  (צילום: רויטרס)
    צריך מערכת הגנה נייחת. סוללת כיפת ברזל (צילום: רויטרס)

    המשחק של הזזת סוללות ומשגרי כיפת ברזל מחזית לחזית, כל פעם שמתעורר צורך בצפון או בדרום, אינו מאפשר הגנה יעילה על כל שטח ישראל, בעיקר אם תונחת עליה מתקפת פתע באמצעות עשרות ומאות טילים מדויקים ומכיוונים אחדים. מערכת קבועה ונייחת שתופעל בתיאום מלא בין כל מרכיביה, תיתן מענה הרבה יותר יעיל מהמערך הקיים. אבל זה מחייב רכש נוסף, גדול משמעותית ממה שיש, של סוללות ומשגרים של כיפת ברזל, קלע דוד ומערכות מכ"מ ובקרה.

     

    "תילי טילים" נגד עיראק וסוריה

    נתניהו גם רוצה שדרוג כמותי ואיכותי של יכולות ההתקפה של ישראל - שישתקו את אזורי שיגור הטילים, גם אם זה יהיה בעיראק ובסוריה. חיל האוויר יהיה עסוק מאוד אם תפרוץ מלחמה, ולכן מדובר בטילי תקיפה מדויקים לכל הטווחים ובמספרים גדולים. בקיצור, "תילי טילים". נתניהו גם יודע שכדי להשיג את המיליארדים האלה מהר כפי שהוא רוצה, יצטרכו משרדי הממשלה להשלים עם קיצוצים תקציביים ניכרים כבר בזמן הקרוב, ולכן הוא מנצל את ההתקפה על סעודיה כדי לייצר בהלה שתרכך את שרי הקבינט שאולי יכהנו בממשלה הבאה כשתקום, ואולי יסכימו כבר עכשיו לתת למערכת הביטחון את התקציבים לשדרוג מערכי ההתקפה וההגנה מפני טילים.

     

     

    הנושא השני שנדון בקבינט גם הוא כספי. ב"כלכליסט" פורסם שצה"ל זקוק לעוד כחמישה מיליארד שקלים כדי להשלים את תוכנית העבודה הרב שנתית 'גדעון', שמסתיימת ב-2020. הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, כבר נמצא בהליכי תכנון מתקדמים של תוכנית רב שנתית (חמש שנים) חדשה בשם 'תנופה', שתכניס בעיקר את כוחות היבשה של צה"ל לעידן חדש. לביצועה יידרשו עוד מיליארדים רבים שאיש אינו יודע מאין יבואו, לנוכח הגירעון התופח. גם זו כנראה סיבה לכינוס הדחוף של הקבינט, שהבהיל לא מעט מאזרחי ישראל וגורם להם לחשוש שהמלחמה ממש מעבר לפינה.

     

    האמת היא שלגורמי הביטחון בישראל אין מידע או הערכה שצפויה בקרוב מלחמה, ואפילו לא מתקפת פתע עלינו בהיקף מוגבל. אבל ההסתברות של עימות גדול עם הציר הרדיקלי השיעי בהובלת איראן גברה מאוד לאחרונה. אחת הסיבות לכך היא הפגיעה המתמשכת שמסבות הסנקציות האמריקניות לכלכלה האיראנית. חמינאי רואה את ההמונים השיעים שיצאו להפגין ברחובות הערים בעיראק במחאה על המצב הכלכלי והשחיתות ואת התופעה הדומה שיש גם בלבנון, והוא מתחיל לחשוש לשרידות משטרו.

     

    סיבה נוספת היא שלאיראנים יש כרגע שלוש דרכי פעולה אפשריות לצאת מהמצב הזה. האחת - לשבת לשולחן המו"מ ולהידבר עם ארה"ב על שינויים בהסכם הגרעין ובתוכנית הטילים. השנייה - להגביר את פעולות החבלה וההטרדה נגד השיט במפרץ הפרסי ונגד בעלות בריתה של ארה"ב עד שלטראמפ לא תהיה ברירה והוא ייאלץ להגיב גם צבאית. במקרה כזה, גם ישראל עלולה להיות מותקפת ולהגיב. האפשרות השלישית היא שהאיראנים יאיצו את פיתוח הנשק הגרעיני אך מבלי לפרוץ לעבר הפצצה. גם אז תידרש ישראל להחליט אם היא מניחה לאיראנים להתקדם לעבר פצצת האטום, או שהיא יוצאת לעצור את התהליך.

     

    המדינות הסוניות נואשו מטראמפ

    כל אחת מדרכי הפעולה האלו לא מבשרת טובות לישראל, בעיקר לנוכח העובדה שהנשיא טראמפ מתגלה פעם אחר פעם כבעל ברית לא אמין. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ויורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זייד כבר הבינו שארה"ב של טראמפ דבקה בקו בדלני, וכי הנשיא האמריקני מוכן למכור להם נשק אבל לא לסייע להם צבאית. הסעודים לפחות גם מודעים כנראה לחולשתם הצבאית, שהוכחה פעם אחר פעם במלחמה נגד החות'ים בתימן, ולכן אנו עדים בשבועות האחרונים לתפנית מעוררת דאגה במדיניות של המחנה הסוני המתון. סעודיה, איחוד האמירויות וכוויית, מתחילות לחזר אחרי האיראנים ולחפש הסדרה עמם.

    מוחמד בן סלמאן   (צילום: AP)
    מחפש פשרה. יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן (צילום: AP)

    בן סלמאן אף שלח את ראש ממשלת עיראק ואת ראש ממשלת פקיסטן לתווך פשרה בינו לבין האיראנים. הללו קפצו על המציאה, ושר החוץ מוחמד ג'וואד זריף הודיע שטהרן תשמח מאוד להתפייס עם השכנים הערבים מעברו של המפרץ הפרסי. הוא הציע שכאות רצון טוב, סעודיה, איחוד האמירויות וכוויית יפסיקו לקנות נשק בארה"ב. התרגיל שקוף - האיראנים מציעים למפרציות הערביות סוג של עסקה: אנחנו נפסיק לפגוע בייצוא ובהפקת הנפט שלכם, אבל אתם תפסיקו לקנות נשק בארה"ב, מה שיפגע בכלכלה האמריקנית, בדיוק כמו שהסנקציות האמריקניות פוגעות בייצוא הנפט שלנו.

     

    יורשי העצר מוחמד בן סלמאן ומוחמד בן זייד לא אמרו לא, ונציגיהם הודו בפומבי שהם מחפשים פיוס עם האיראנים. מנקודת ראות ישראלית, זו סיבה נוספת לדאגה. חוסר האמינות של טראמפ ושל ארה"ב כבעלת ברית - כפי שראינו רק אתמול עם פינוי השטח לארדואן לתקיפת הכורדים בסוריה - מעודד ומתמרץ את האייתולות בטהרן להמשיך ולהעצים את החתרנות ומתקפות הטרור במזרח התיכון, כדי להשיג את ההגמוניה האזורית המיוחלת, לקדם את תוכנית הגרעין הצבאית שלהם ולהחזיר את עטרת הזרם השיעי באיסלאם ליושנה. גם תורנו עלול להגיע במוקדם או במאוחר.

    נשיא ארה
    מי שרצה ממנו ברית הגנה כ"ממתק אלקטורלי" - בטח חושב שנית. טראמפ(צילום: רויטרס)

    מי שרצה בישראל ברית הגנה עם טראמפ, ואף הציג את זה כממתק אלקטורלי, בוודאי שוקל עכשיו מחדש אם ברית כזאת רצויה - בעיקר כשבבית הלבן יושב נשיא בדלני שמפר כל חוזה שארה"ב חתומה עליו.

     

    האיראנים בינתיים מפעילים לחץ וקוצרים הצלחות במפרץ הפרסי. מדינות ערב הסוניות המתונות שנואשו מטראמפ מתחילות לרקוד לפי החליל האיראני. במצב כזה הסיכוי לנרמל את היחסים בין ישראל לשכנותיה הקרובות והרחוקות במזה"ת נעשה קלוש. כך גם הסיכויים להיעזר בהם להשיג הסכמי שלום ונורמליזציה עם הפלסטינים.

     

    "עסקת המאה" של טראמפ במצב כזה עלולה להצית הסלמה ולא לייצב רגיעה. לסיכום, ישראל צריכה להתרגל מחדש לרעיון שאנחנו לבדנו נצטרך להתמודד במוקדם או במאוחר עם האיום האיראני.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    מתקני הנפט בסעודיה בוערים
    צילום: רויטרס
    מומלצים