הלחצים על עד המדינה: מה עשו החוקרים, ואיך זה ישפיע על תיק 4000?

ניר חפץ. כל מה שאפשר לספר בפרשת הלחצים על עד המדינה(צילום: רויטרס)

חשיפת הלחצים שהפעילה המשטרה על ניר חפץ, עד המדינה בתיק 4000, עוררה סערה רבה. עדותו של חפץ, שהיה אחד המקורבים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו, נחשבת למרכזית מאוד בתיק. חלק מאמצעי הלחץ עליו כבר פורסמו, ועל חלקם הוטל צו איסור פרסום - שאותו הפר שר המשפטים אמיר אוחנה על דוכן הכנסת. עם זאת, לוח הזמנים מראה כי המפגש לכאורה עם "אישה צעירה במסדרון", שאותו ציין אוחנה, אירע שבועיים לפני החתימה על הסכם עד המדינה - ועולה השאלה אם באמת לחצים אלו הובילו אותו לחתימה על הסכם עד המדינה. כל מה שמותר לפרסם בפרשת הלחצים על עד המדינה, ואיך זה עלול להשפיע על התיק.

איזה לחצים הופעלו על ניר חפץ?

מסכת הלחצים שהפעילו חוקרי המשטרה על חפץ במטרה שיחתום על הסכם עד מדינה פורסמה כבר לפני כחודשיים ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". בין היתר נאמר לו על ידי החוקרים: "התא המשפחתי שלך נמצא בסכנה בעקבות אותה פצצה שאמרתי לך שתגיע בזמן הקרוב... אני אומר לך שאתה עומד בפני סכנה קיומית לתא המשפחתי שלך ובכל זאת אתה מהנהן וממשיך".

עד המדינה חפץ. איומים על "סכנה לתא המשפחתי שלך" וחקירת אנשים שלא קשורים לפרשה(צילום: יאיר שגיא )

השבוע פורסם כי המשטרה זימנה אדם שאינו קשור ישירות לתיק 4000 ושאלה אותו שאלות מביכות לכאורה, במטרה ללחוץ על חפץ לחתום על הסכם עד מדינה. עוד נטען כי היועץ המשפטי לממשלה לא אישר את כלל האמצעים שהופעלו על חפץ.

בנוסף, הפעילו חוקרי המשטרה לחצים כלכליים על חפץ ואיימו עליו כי יפגעו לו בנכסיו "זה כסף. אנחנו יודעים להתעסק בכסף. אנחנו יודעים לקחת אותך ולרוקן אותך מנכסיך". לפי הדיווח, אחד החוקרים אמר לחפץ: "אני יכול להגיד לך שכל פינה שניסית להסתיר ולהחביא במהלך חייך אנחנו הפכנו את הפינה הזאת וגילינו את מה אתה החבאת ולכל אותם מסתורים, ודברים חבויים, אנחנו נגיש לך אותם וכל סרט או דבר אפשרי שאתה מריץ לך פה בראש יהיה פה בחדר הזה".

הפרטים שחשף שר המשפטים בניגוד לצו

שר המשפטים אמיר אוחנה הפר אתמול את צו איסור הפרסום ופירט במליאת הכנסת את תרגיל החקירה של המשטרה בחקירתו של חפץ, שעליו הוטל צו איסור פרסום. "מביאים אישה צעירה שאין לה שום קשר לחקירות ראש הממשלה, ושואלים אותה סדרה של שאלות חודרניות, פולשניות, על טיב הקשר בינה ובין העד", אמר שר המשפטים. "לאחר שסוחטים ממנה כמו מלימון את כל המידע - ואני מזכיר, היא איננה חשודה בדבר - הם מפגישים ביניהם במקרה במסדרון ומזכירים לו: ניר, אנחנו יודעים הכל, נטיל על המשפחה שלך פצצה".

אוחנה במליאת הכנסת(צילום: עדינה ולמן)

(צילום: יאיר שגיא )

"אז הוא נכנע, חתם על הסכם ומסר גרסה", הוסיף אוחנה. "הגרסה נבדקת ומתבררת כשקרית. או אז הוא מוצא החוצה יחד עם אחד החוקרים, הם הולכים לפרק זמן שאיננו מתועד, ואז חוזר ומוסר גרסה מדויקת, תפורה, מתאימה אחד-לאחד לנתונים שבידי החוקרים". גם בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו כתב בטוויטר את הדברים שנאסרו בפרסום, ולאחר מכן מחק.

דבריו עוררו סערה במערכת הפוליטית, ואוחנה טען כי הוא "לא עשה שימוש בחסינותו הפרלמנטרית כדי לחשוף את מה שבצו איסור הפרסום. רק חזר על דברים שפורסמו כבר".

עד כמה התרגיל שבוצע בחקירת חפץ חריג?

"חקירה זה דבר מורכב וזה לא נעים, בעיקר לנחקר", סיפר ניצב-משנה בדימוס אפרים ארליך (קרמשניט), בכיר לשעבר במשטרה. "נחקר לא תמיד שש לשתף פעולה וכדי לאסוף ראיות צריכים לבצע כל מיני תרגילי חקירה שהם לגיטימיים. אבל לפעמים יש דברים שהם פחות לגיטימיים".

חפץ. "אם הם רוצים לעשות תרגילים כמו שעשו הם צריכים לשתף את הפרקליטות"(צילום: מוטי קמחי)

ארליך טען כי התרגיל שנעשה לחפץ הוא חריג ולא נעשה בכל חקירה שמתנהלת. עם זאת, הוא מתח ביקורת על כך שהמשטרה לא תיאמה את המהלך עם הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה: "אם הם רוצים לעשות תרגיל כמו שהם עשו הם צריכים לשתף את הפרקליטות. צריך שהתרגילים האלה יעשו באישור של הגורמים - בית המשפט והפרקליטות".

האם התנהלות החוקרים תפגע בתיק 4000?

"לפי מה שמדווחים גורמים שמעורבים בחקירה אין שום חשש שהתיק ייפול בגלל זה", אמר ארליך. "אם ההתנהלות לא תקינה, הדבר יובא בפני בית המשפט והוא יחליט אם הוא מקבל את הראיה או לא".

ארליך. "אם ההתנהלות לא תקינה - הדבר יובא בפני בית המשפט והוא יחליט אם לקבל את הראיה"(צילום: משי בן עמי)

איך הגיבו בגופי אכיפת החוק לטענות על התנהלות החוקרים?

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר כי יבדוק את הנושא ואם יימצאו פגמים בחקירה הם יטופלו. במשרד המשפטים אמרו: "דרך גביית עדות חפץ נבחנת בכובד ראש. יש להבחין בין בחינת הטענות הקשורות לעדי מדינה בכל הנוגע לאמירת אמת על ידם לבין הטענות לפעולות לא תקינות במהלך החקירה. אם יימצא במסגרת הטיפול בתיקים כי בוצעה פעולה לא כשורה הדבר ייבחן ויטופל כנדרש".

מנדלבליט. בודק את הטענות על התנהלות החוקרים(צילום: דנה קופל)

במשטרה דחו את הטענות על הפעלת לחץ לא לגיטימית ואמרו: "משטרת ישראל מנהלת חקירות באופן מקצועי, יסודי ובהתאם לחוק, לא כל שכן כשמדובר בחקירות רגישות הקשורות באישי ציבור. אין בכוונתנו להתייחס לחלקי המידע שמפורסמים בתקשורת באופן שיוצר עיוות מוחלט של המציאות, אולם נציין כי כלל פעולות החקירה נבחנות מראש לאור תבחינים משפטיים מחמירים של גורמי המקצוע בפרשה".

בעניין זימון האדם הנוסף במטרה ללחוץ על חפץ לחתום על הסכם עד מדינה נמסר מהמשטרה: "זימון עדים ונחקרים מבוצע רק לצורכי חקירה, והכל בהתאם לחוק ולהנחיות המשפטיות. כל טענה אחרת בהקשר זה הרי שהיא שגויה מיסודה".

מה הגבולות בלחץ שניתן להפעיל על עדי מדינה?

עו"ד אורי קורב, בכיר לשעבר בפרקליטות המדינה, שרטט באולפן ynet את גבולות הגזרה שבהן המשטרה יכולה לפעול מול עדי מדינה. בין היתר הוא טען כי אסור בתוקף לאיים על אדם בחשיפת מידע פרטי בעניינו: "אם נאמר על ידי חוקר 'אני יודע עליך דברים מסוימים', תוך רמיזה שכל הציבור תכף יידע אותם – מדובר בסחיטה, שכן אדם רשאי לשתף או לא לשתף פעולה עם החקירה".

הוא שרטט את גבולות הגזרה העדינים במהלך החקירה: "קודם כל הכל צריך להיות שקוף, לא יכול להיות שעשו משהו לא שקוף. כלל שני הוא שאם נסתכל על הסכמים של עדי מדינה תמיד כתוב שם 'פנה אלינו', 'הציע את עצמו' וכו'. אם המערכת פונה אז יש עם זה בעיה לפי הפסיקה.

"מה זה 'פנה אלינו'? אחרי ששמים אותך במשך שבועיים בחדר עם פשפשים, לא יודע אם בכוונה או לא בכוונה, ואחרי זה עושים לך אולי עוד תרגיל שמדיף אי תקינות לכל הפחות ואולי אך אי חוקיות, שלא לומר הטרדת עד, הדחת עד ואולי אפילו סחיטה באיומים. לפי מה שנראה, השתמשו במידע אישי כמנוף. אתה לא יכול לאיים על אדם בחשיפת מידע פרטי שלו".