שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    זעקות הנשים השקופות: "הגברים דנים בגורלן - והנשים מכינות קפה"

    היא לא מגדירה את עצמה דתייה או חילונית, אלא יהודייה על הרצף - ומספרת שאת הדיונים האמוניים המשיכה לערוך עם משתתפי הקאסט גם אחרי שנכבו המצלמות. תמר קיי שגדלה בבית דתי היא מיוצרי הסדרה "מתיר עגונות", ולמרות הביקורת הקשה - תינשא כדת משה וישראל

    הסדרה "מתיר העגונות" נפתחת בפריים מוכר, אי-שם ברחובות ילדותי בבני ברק. אביב אלוש (הרב יוסף בשבילכם) עוקב אחרי אישה חרדית בתחילה בתחנת אוטובוס, ובהמשך בעבודתה בחנות. מהר מאוד מגלה הצופה שהרב - איש "אגף העגונות" של בתי הדין הרבניים - עורך מעקבים דווקא אחרי גברים, בעלים המסרבים לתת גט לנשותיהם, אבל את העבודה הוא לוקח הביתה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>    

     

    "מתיר העגונות", הסידרה החדשה והמדוברת של תמר קיי, יוסי מדמוני ודוד אופק (כאן 11) מביאה לקדמת המסך את סיפורו של הרב יוסף מורד, רב-בלש שתפקידו לצוד בעלים סוררים ולגרום להם לתת לנשותיהן גט. "אגף העגונות" היא אגב יחידה אמיתית לגמרי שפועלת ברבנות הראשית מאז שנת 2011, ובראשה עומד הרב אליהו מימון.

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות :

     

    בפועל מטפלת הסדרה בסוגיות נוספות ולא פחות מרתקות כמו דת ומדינה, סודות בזוגיות ומגדר, זאת לצד פסיפס של דמויות ישראליות (חלקן בתפקיד עצמם), המאתגר בדרכים שונות את התפיסות כלפי חרדים, חילונים ומה שביניהם. כל זה לא מפתיע כשפוגשים את מי שעומדת מאחורי "מתיר עגונות", תמר קיי.  

     

    מתוך הסדרה "מתיר עגונות"    (קרדיטף כאן 11)

    מתוך הסדרה "מתיר עגונות"    (קרדיטף כאן 11)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    היא עצמה חוותה על בשרה את המתח המגדרי המתלווה לחיים הדתיים: גדלה בבית ירושלמי דתי-ליברלי, בוגרת תיכון פלך - מעוז הפמיניזם הדתי - שהיה, לדבריה, "מקום נעים ונחמד לי והתפתחתי בו יפה". אך נראה שדווקא החיכוך המתמיד עם האתגרים הללו, אלא מצא את ביטויו העמוק "במתיר העגונות".

     

      (באדיבות תמר קיי)
    תמר קיי עם גיבורי הסדרה(באדיבות תמר קיי)

     

    "הסדרה עוסקת, בין היתר, בסוגיות של מעמד האישה ביהדות", היא אומרת. "אני חושבת שבאיזשהו מקום חלק מהדברים שהיו לי קשים, נוגעים ברמה הזאת. בילדותי גדלתי בבית ליברלי - אבל בשבת מי שהיה רלוונטי בבית הכנסת זה הגברים. הם שקראו בתורה והתחזנו.

     

    "אני זוכרת שלבת המצווה קיבלתי תכשיטים ותיקים. שלוש שנים אחריי חגג אחי את בר המצווה, ואני זוכרת את עצמי נכנסת לחדר שלו ורואה את המסכתות והספרים – ומתמלאת קנאה. אף פעם לא הייתי נערה או אישה של תיקים ותכשיטים. זה חלחל באיזשהו מקום".

     

    יהדות על הרצף

    קיי מודה כי גדלה בתוך אווירת פמיניזם דתי ולא ממש הייתה צריכה להיאבק עבורו, ועדיין – גם בחברה שמעודדת לימוד גמרא לנשים – התקשתה עם מקומה של האישה באורתודוכסיה. "תוך כדי הלימודים ב'סם שפיגל' נדדתי למקום קצת אחר, שדי נעים לי בו, אבל עם געגועים למקום ההוא. בלי לנתק את החוטים".

     

    מתוך הסדרה "מתיר עגונות"    (קרדיטף כאן 11)

    מתוך הסדרה "מתיר עגונות"    (קרדיטף כאן 11)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קיי כבר לא מגדירה את עצמה כדתייה – אבל גם לא חילונית. "מה שאני מרגישה - גם מחברים שלי - זה שהמנעד הולך ומתרחב. אני נמצאת איפשהו על המנעד הזה, ועדיין בתנועה. אולי לעולם לא אגיע לתחנה סופית כלשהי. יש לי המון אהבה והמון חיבור לריטואלים וגם לטקסטים הדתיים".

     

    "היה שלב שהבנתי שאני לא צריכה לבחור. נורא התחבטתי בתוך עצמי עם טקסטים דתיים. את שנות העשרים לחיי הקדשתי לקריאה של הרב סולוביצ'יק והרב שג"ר. היום אני יודעת שאפשר לחיות במרחב האפור. זו לא בושה. הוא יכול להיות עשיר באותה מידה. בגילוי הזה הייתה הקלה גדולה".

     

    הנשים השקופות

    "מתיר העגונות" מצטרפת לשורה ארוכה ומכובדת של סדרות ישראליות שעסקו בחברה החרדית דרך הגיבורים החרדים שלהם. אך במידה רבה היא קול חתרני בז'אנר המציצני, ומבקשת להראות כי מדובר בסיפור כלל-ישראלי.

     

    מתוך הסדרה "מתיר עגונות"    (קרדיטף כאן 11)

    מתוך הסדרה "מתיר עגונות"    (קרדיטף כאן 11)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "לצד העיסוק במערכת הדתית והרבנית, והגיבורים שמשתייכים לעולם החרדי, מדובר בסוגיה שרלוונטית לכלל הציבור הישראלי. הרבה ממסורבות הגט והעגונות הן לאו דווקא דתיות, אבל הן צריכות להתמודד עם המערכת הזו. לפחות על פי מערכות הבחירות האחרונות זו סוגיה רלוונטית מתמיד, ואולי יש נכונות להתמודד ולהתעמת עם ההשלכות שלה".

     

    הרב יוסף עצמו הוא לא חרדי קלאסי. "הוא השתדך עם הבת של הבוס האשכנזי, שבכלל סידר לו את התפקיד בבית הדין. הוא תלמיד חכם, אבל מזרחי, וזה מאוד לא שגרתי להשתדך בין העדות בחברה החרדית". ברקע מקום העבודה של הרב – פסקול מטריד של נשים זועקות. "זה מקום שבו מתפרקים תאים משפחתיים", קיי מסבירה. "מסורבות גט או לא, זה לא מקום הכי מרנין. יותר משמח ללכת למחלקת יולדות".

     

    זה משהו שאת שמעת, נשים שצועקות?

    "כן, אבל לא בכל דיון. זו דרך להעביר את המקום לצופה. כמו מעמד הגט, שבו יש אישה עם כל הגברים ברקע, והיא בעמדה שקופה. היה פה ניסיון להעביר את תחושת השקיפות. יש משהו מטריד בעיניי שהגוף היחיד מטעם המדינה שאמור לטפל במעמד האישי של נשים וגברים בישראל, מורכב מגברים בלבד: מהדיינים הבכירים עד לצעירים בשטח. יש בזה טעם לפגם. הנשים היחידות הן אלו שמכינות כוסות קפה, והמסר למקומן של נשים שם הוא מאוד קשה".

     

    חרדים שמספרים את הסיפור הישראלי

    לצד העיסוק במגזר החרדי וסוגיות של דת ומדינה, נוגעת קיי גם במורכבות החיים הדתיים בעידן חילוני פוסט-מודרני, עם בריחה מסטריאוטיפים וקטלוגים. רמז לכך יש כבר בפרק הראשון, כשהרב יוסף נדרש לעבור על צילומי נשים חשופות "מתוקף תפקידו, כחלק מהעבודה", או להחזיק בשני טלפונים: "כשר" - וסמארטפון "בשביל להתקשר".

     

      (באדיבות תמר קיי)
    "יותר משמח ללכת לחדר יולדות". תמר קיי(באדיבות תמר קיי)

     

    כמו קיי גם משתתפי הסדרה נמצאים על הרצף הדתי. אביגיל קובארי (חנק'ה) היא דתל"שית, "אני לא יודעת איך אביב יגדיר את עצמו מבחינה דתית, אבל העולם הזה מאוד מסקרן אותו", כך קיי. "הדיונים האמוניים היו מחוץ לסט הצילומים, בהפסקות, בחזרות... גם מחוץ לזמן האקשן השיחות האלו תמיד המשיכו.

     

    "בניו-יורק יש בתי כנסת שמכילים כל מני אפיונים והגדרות, אבל בארץ יש משהו שמרגיש תקוע ומנוכס למאבקים פוליטיים שלא קשורים בהכרח לאידיאולוגיה דתית. זה עצוב לי ברמה האישית, כתמר; כאישה שיש לה המון שייכות וחיבור. העובדה שיש לי חברים ובני משפחה גם על הרצף החרד"לי נותן לי אפשרות להיות תיירת בין העולמות.

     

    "יותר מזה, עצוב לי שיש לי חברים וחברות שהעולם הזה זר להם. כואב לי שרבים מחבריי וחברותיי לא מוצאים עניין או חיבור עם היהדות. זה אפילו נורא מסוכן. מצד שני, איך יהיה חיבור במצב הנוכחי?"

     

      (צילום: עמית ברלוביץ)
    "בתוך משפחתי הדתית אני חיה". תמר קיי(צילום: עמית ברלוביץ)

     

    את מתחתנת בחורף הקרוב. הסיפורים הקשים בסדרה לא מעלים הרהורי כפירה לגבי חתונה כדת משה וישראל?

    "וואו, איזו שאלה. תשמעי, באופן כללי כל הקונספט של להתחתן מלחיץ אותי, כי אני לא אוהבת להיות במרכז של שום עניין. חשוב לי שהחופה תהיה יהודית, הלכתית. לא קל לי שהיא תהיה דרך הממסד, אבל מכל מני סיבות פנים-משפחתיות עוד לא הכרענו. חלק מהיופי של חתונה היא הצהרה פומבית-קהילתית של הזוגיות שלנו מול משפחה וחברים, ואני - בתוך משפחתי (הדתית) חיה".


    פורסם לראשונה 13/11/2019 16:08

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים