שתף קטע נבחר

חיזבאללה תופס אומץ וצה"ל נערך. סיור מתוח בגבול הצפון

הניסיון להפיל כלי טיס ישראלי, כמו ירי הנ"ט ליד אביבים, היוו תקדימים מסוכנים במדיניות הארגון, שכוחותיו חזרו מסוריה עם נשק מתקדם. בפיקוד הצפון לא שוללים אפשרות לפיגוע נגד ישראל שיסיט את האש מהמחאה בלבנון, וצה"ל מכשיר צירים נסתרים, בונה סוללות הגנה ומרענן נהלי מלחמה. צפו

 

 

אחד השיקולים בתקיפה הלא-פרופורציונאלית של ישראל השבוע בסוריה, בתגובה למטח של ארבע רקטות שיורט במלואו, נבע מהרצון להוכיח לשחקנים בזירה, ולא רק לאיראן ולסוריה, שישראל לא חוששת מימי קרב או מעימות נרחב מול ההתבססות של משמרות המהפכה. רוסיה הגיבה מהר יחסית עם גינוי חריף ובעיקר בחשיפה מפורטת ונפיצה של פרטי התקיפה, כולל מסלול המטוסים הישראלים מעל לירדן, השימוש בטילי שיוט ובעיקר המידע לפיו ישראל ביצעה בשבועיים האחרונים תקיפות נוספות, חשאיות וממוקדות יותר.

 

אלא שבניגוד לכוחות קודס האיראניים, שעדיין לא מחזיקים ביכולת צבאית משמעותית בסוריה, אצל חיזבאללה הסיפור אחר לגמרי. צבא הטרור של חסן נסראללה, כפי שמכנה אותו הרמטכ"ל אביב כוכבי, חש נועז ובטוח יותר מול ישראל בחודשים האחרונים. לאחרונה הוא קבע שני תקדימים מסוכנים, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006: ירי טילי הקורנט מחוץ להר דב בתחילת ספטמבר, סמוך ליישוב ישראלי, וירי נ"מ לעבר כלי טיס ישראלי בסוף אוקטובר.

 

סיור שערך ynet לאורך כ-130 ק"מ של הגבול עם לבנון, בין מורדות החרמון לראש הנקרה, חושף מרוץ נגד הזמן שמנהל צה"ל עד לפיגוע הבא של חיזבאללה, וטפח מנוהל הקרב של פיקוד הצפון, כהכנה למלחמה עם האויב מספר 1 של ישראל במזרח התיכון.

 

חיזבאללה משנה את הכללים

בטעות נוהגים להגדיר את שיגור טילי הקורנט בתחילת ספטמבר כ"תקרית הנ"ט באביבים". ביקור בזירת האירוע מראה איזו עליית מדרגה נרשמה באומץ של חיזבאללה, ארגון צבאי גדול אך גם זהיר ומתוחכם. אולי 20 מטרים בלבד מפרידים בין בתי קיבוץ יראון לבין נקודת הפגיעה של הטילים. מה שנותר ממנה כיום הוא שני עיגולים כהים של אספלט שממלא את הבורות בכביש הצפון הישן, שבו נסע בטעות ה"זאבולנס" הצבאי.

 

עשרות חוליות נ"ט של חיזבאללה ארבו דרוכות באותם ימים לאורך כ-100 ק"מ של גבול, בעיקר בגזרתו המערבית; מרחב שבו יש יותר שליטה באש ובתצפית בצד הלבנוני מאשר להיפך. החוליות קיבלו אור ירוק ממפקדי חיזבאללה: נצלו את הטעות הראשונה שכוחות צה"ל יעשו כאשר ייחשפו לטווח הנ"ט (5 ק"מ), ושגרו מיד את המטח לעברם.

 

שתי חוליות שהמתינו על קו הרכס הלבנוני, בקרבת מארון א-ראס, בין שיחים עבותים, היו הראשונות לזהות ולשגר. זווית הירי הייתה קשה ושלושת טילי הקורנט המתקדמים פגעו בקרבת כלי הרכב הצבאי, וכך נמנעו חיילים פצועים או הרוגים, אירוע שהיה מוביל לימי קרב ואולי גם למלחמה עם לבנון.

מוכנות מבצעית לקראת פיגועים בגבול לבנון (צילום: יואב זיתון)
תותח של צה"ל ליד הגבול. השעון הביטחוני מתקתק מהר יותר מהפוליטי(צילום: יואב זיתון)

 

 

קל לשכוח היום את הסיבה למטח ההוא: כשבוע קודם לכן תקף צה"ל ליד דמשק חולייה של כוח קודס, בנימוק שזו תכננה לבצע פיגוע עם רחפני נפץ נגד יעד ישראלי בצפון. חברי החולייה נהרגו, אך מאחר שהיו בה גם לבנונים, מימש חיזבאללה את מדיניותו וניסה לנקום בישראל.

 

השוני המדאיג הפעם היה במיקום. בפיגועי מטעני החבלה והנ"ט שחיזבאללה ביצע מסיבות דומות בין השנים 2014 ל-2016, הוא בחר בהר דב. זו זירה סטרילית יחסית, נטולת מכשול כמו גדר, בלי יישובים ישראליים, ועם מחלוקת מוכרת לגבי הריבונות בחוות שבעא, אלמנט המאפשר בראיית חיזבאללה את הלגיטימיות לתקוף את ישראל. הפעם, לראשונה מאז 2006, חיזבאללה יצא מהר דב ולא היסס לתקוף יעד ישראלי, אמנם צבאי, אך כזה שמצוי בסמיכות יתרה לבתי אזרחים.

 

התקדים המסוכן הנוסף היה כאמור השיגור של לפחות טיל נ"מ תקני אחד, מסוללת טילי קרקע אוויר שמוקמה באזור נבטיה, לעבר כלי טיס בלתי מאויש של צה"ל שחג בשמי דרום לבנון. הפעם האחרונה שזה קרה נרשמה במלחמת לבנון השנייה ובשנים שלפניה. אז זה גרם לעיתים לנפילות קטלניות של טילי הנ"מ בצד הישראלי, ומאז נזהר חיזבאללה להשתמש בטילי נ"מ.

 

עליית המדרגה הזו מבטאת נדבך נוסף לסיבות, רובן מסווגות, לאמירה המפורשת של צה"ל מהעת האחרונה, לפיה יש להתמקד בזירה הצפונית, שמבעבעת והולכת.

 

חוזרים מסוריה עם נשק מתקדם

קצינים מפיקוד הצפון ומאגף המודיעין שמתדרכים כתבים ישראלים, נזהרים, מטבע הדברים, מחשיפת מידע מודיעיני רגיש. כחלופה יעילה הם פיתחו הרגל: לצטט קטעים מהנאומים האחרונים של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, ובכך להסתייע בו "להלבין" אירועים מבצעיים שאכן התרחשו או עלולים לקרות. הנוהל הזה מבטא בעיקר את מידת האמון והערכה שיש בצה"ל למי שמוגדר כאיום הגדול ביותר על ישראל, וכצבא השני בכוחו מבין אויביה. נסראללה הבטיח בנאום שנשא לפני כחודשיים לפגוע בחופש הפעולה האווירי של צה"ל בלבנון, ומיהר לעמוד במילתו עם השיגור העקר של טיל הנ"מ לעבר המל"ט הישראלי.

 

בימים אלה משלימים כוחותיו של נסראללה את חזרתם לדרום לבנון מהלחימה בסוריה. הם לא רק יותר מנוסים, בטוחים ויעילים בניהול מסגרות צבאיות, אלא גם מביאים עימם אמצעי לחימה חדשים ומתקדמים יותר.

 

שיגור הנ"מ לעבר המל"ט הצה"לי חשף רק חלק קטן מפריסת האמל"ח הגדולה של חיזבאללה. היא כוללת, באזורים נוספים בלבנון, גם מאות מל"טים מתקדמים, חלקם חמושים, עשרות אלפי רקטות, עשרות טילים מדויקים, רקטות קצרות טווח שנושאות מאות ק"ג של חומר נפץ בכל ראש קרב, וסדר גודל שתפח לאלפי לוחמים מיומנים מ"פלוגות רדואן", אותו כוח מובחר והתקפי שמיועד לחדור לישראל ולהשתלט על יישוב או מוצב.

 

מרחק השלכת אבן מלבנון ואנשי חיזבאללה ששבו מסוריה:

מוכנות מבצעית לקראת פיגועים בגבול לבנון (צילום: יואב זיתון)
עמדה בהר דב, מול ציר לבנוני. גבול בלי גדר(צילום: יואב זיתון)

מוכנות מבצעית לקראת פיגועים בגבול לבנון (צילום: יואב זיתון)
המכשול שיעכב את פלוגות "רדואן" של חיזבאללה, מול בתי שלומי(צילום: יואב זיתון)

בצה"ל לא מזהים אינטרס או רצון של חיזבאללה לפתוח במלחמה, אך ככל שחולף הזמן, הארגון נרתע פחות מאפשרות של ימי קרב עם ישראל, באופן מוגבל, בדומה להסלמות מול עזה. יתכן שבחלק מהנשק שהביא עימו חיזבאללה מסוריה ייעשה שימוש בהסלמה מעין זו, ולא יישמר רק לעימות גדול.

 

גם אפשרות שהארגון ינסה להסיט את הלהבות מהמחאה של הציבור הלבנוני נגד ממשלתו, ובתוכה חיזבאללה, באמצעות תקיפה של יעד ישראלי, נלקחת כאפשרות בפיקוד הצפון. ההפגנות הכי דרומיות התרחשו בלב האזור השיעי, נבטיה, לא רחוק מהגבול הישראלי.

 

ללא קשר לתרחיש זה, בפיקוד הצפון מדברים על הפקת לקחים של חיזבאללה בפיגוע הבא, מהונאת החיילים הפצועים שביצע צה"ל בתקרית האחרונה: וידוא ממשי שאכן נפגעו ישראלים כדי לסגור את החשבון, או תקיפה משולבת בכמה מוקדים, כדי לעלות את סיכויי ההצלחה בגביית המחיר המצופה.

 

ההמלצה של קצינים בכירים בפיקוד, לצד אמירת דרגי השטח, היא חד-משמעית: להמשיך את הפעילות הצה"לית במובלעות הישראליות לאורך הגבול, כדי לא לאפשר לחיזבאללה להכשירן כעמדה טובה לתקיפה בפעם הבאה – כפי שעשו בתקרית החטיפה שחוללה את מלחמת לבנון השנייה.

 

מרוץ נגד הזמן לקראת הפיגוע הבא

מול השינויים המדאיגים במזרח התיכון וההתבססות האיראנית שהולכת ומוחקת את הגבולות של ישראל עם סוריה ולבנון, מתקתק השעון הביטחוני של ישראל בקצב מהיר יותר ביחס לשעון הפוליטי. בפיקוד הצפון נמצאים זה כמה חודשים בנוהל קרב מחודש למלחמה, ותרגיל הפתע שערך השבוע הרמטכ"ל כוכבי לאוגדות הפיקוד הוא חלק מההיערכות לעימות שכזה.

 

סיור בגבול מראה עד כמה מנסה צה"ל לשבש מראש פיגוע נוסף של חיזבאללה שעלול להבעיר את הגזרה. דחפורים רבים פורצים בימים אלה צירים נסתרים לאורך הגבול עבור כוחות הביטחון השוטף, על מנת למנוע קו אש ישיר לחוליות חיזבאללה. בכמויות האדמה האדירות שמרימים הדחפורים משתמשים קציני ההנדסה של אוגדת הגליל ליצירת סוללות גבוהות שינסו להסתיר את רכבי הסיור הצה"ליים מכוונת הקורנט.

 

חופרים וחושפים. "להקשות על חדירה קרקעית"

מוכנות מבצעית לקראת פיגועים בגבול לבנון (צילום: יואב זיתון)
מרוץ נגד הזמן: דחפורי צה"ל מכשירים צירים מוסתרים(צילום: יואב זיתון)

מוכנות מבצעית לקראת פיגועים בגבול לבנון (צילום: יואב זיתון)
המטרה: גמישות מבצעית לסיורי הבט"ש מול התרעה על ירי נ"ט (צילום: יואב זיתון)

"ביצענו חישוף של כל השלוחה המיוערת שמעל ואדי קטעיה, בצד הישראלי של הגבול, מול השלוחה הלבנונית, ליד בתי הישוב שלומי", מסביר קצין ההנדסה של החטיבה המרחבית 300, סרן דניאל חשאי. "גם המיצוקים שהוספנו והחומה הגבוהה שהצבנו אמורים להקשות ולעכב חדירה קרקעית של חיזבאללה, אבל זה רק חלק מארגז הכלים של האוגדה נגד מהלך שכזה".

 

מביקור במקום ניתן רק לדמיין מה עלול להתרחש כאו בפתח המלחמה הבאה: בתי הקרקע הנאים של שכונת שלומית נשלטים לחלוטין מהשלוחה הלבנונית עתירת הסבך והמסתור הצופה ממול, בטווח אווירי של כמה מאות מטרים עד קילומטרים בודדים. סביר להניח שבפתחו של עימות יפונו בתי השכונה במהרה. "עם הצירים שאנו חושפים תתאפשר תנועה של כוחות גם בימים מתוחים ליד הגבול, אבל בצורה בטוחה", הוסיף סרן חשאי. "אנחנו חייבים לשמר גמישות מבצעית לכוחות גם בימים מתוחים".

 

בריצה קלה לתוך לבנון

בהר דב הסיפור אחר ומתעתע. קל להיכשל באירוע מתפרץ כשעושים תעסוקה מבצעית בגזרה כה שקטה ופסטורלית, עם הנוף היפה בארץ, לעמק עיון ואצבע הגליל. גם היום אין גדר בגבול במרבית שלוחות ההר המתפתל. הכניסה לאזרחים אסורה, אולם צה"ל התיר לקבוצות מטיילים, בתיאום מראש ובליווי צמוד, להיכנס להר דב. זה קורה אחת לכמה שבועות.

 

הבתוליות של הר דב נשמרת, אך גם הסכנה הטמונה בו. באחת השלוחות נעמדנו ליד ציר שבו ספגו כוחות צה"ל כמה פיגועים באמצעות מטעני חבלה בשנים 2016-2014. אם נרצה, ריצה קלה לאורך הציר הזה, ותוך חמש דקות נחצה את האין-גדר ונגיע למוצב לבנוני שעל גבעה קטנה.

 

מפקד גדוד 202 של הצנחנים, סא"ל רן פרידמן, שהיה אחראי על גזרת הר דב עד לאחרונה, מפציר בחייליו "להאמין לאיום". הוא עושה זאת בין היתר באמצעות הצגת ממצאי תחקיר הריגת וחטיפת חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל, ביום האחרון של התעסוקה המבצעית שלהם בגבול לבנון, ב-12 ביולי 2006.

 

"אני משמיע לחיילים את הקלטות הקשר מאותו האירוע, איך החיילים אז אמרו בסוף המילואים 'אנחנו לקראת "תאילנד" (אות הקריאה לסוף פעילות, י"ז)", הוא אומר. "זירת ההר היא הכי קרובה למה שנחווה במלחמה בלבנון מבחינת הקרקע. אז עם כוחות הארטילריה, השריון והאיסוף שיש לי פה, לצד לוחמי החי"ר של הגדוד, אנחנו הופכים למכונה משומנת של צוותי קרב פלוגתיים וגדודיים מלאים, כמו במלחמה. אין כאן גדר, אבל בצד השני יודעים בדיוק היכן הגבול עובר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יואב זיתון
כוח צה"ל בגבול הצפון
צילום: יואב זיתון
מומלצים