שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    צילום: אוהד צויגנברג

    תיק 2000: "נתניהו לא סירב להצעת השוחד"

    לפי האישום, ראש הממשלה יזם פגישות עם מוזס והציג "מצג לפיו יש אפשרות של ממש כי הוא יעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עמו בהתאם להצעת השוחד" | עיקרי האישום בתיק 2000

    במסגרת פרשת 2000 – שבמרכזה השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנוני מוזס, החליט היועמ"ש אביחי מנדלבליט להגיש נגד נתניהו כתב אישום בגין עבירות מרמה והפרת אמונים. סעיף האישום נגד מוזס הוא הצעת שוחד והבטחת שוחד.

    עיקרי האישום תיק 2000 (צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי)
    (צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי)
     

    על פי כתב האישום, נתניהו ייחס לסיקור התקשורתי שלו ושל משפחתו "חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי, ובפרט בתקופת בחירות". על רקע זה, ובצל מה שמתואר כ"יחסי יריבות עמוקה" בין השניים, נערכו בשנים 2014-2008 שלוש סדרות של פגישות שבהן עלה נושא הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת שבבעלות קבוצת "ידיעות אחרונות", כמו גם האפשרות להטיל מגבלות על העיתון המתחרה "ישראל היום".

     

    מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו: הסיקור המלא

    לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן

    חסינות אחרי האישום: מצבו המשפטי של נתניהו

    הצהרת מנדלבליט: בלב כבד, בלב שלם

    נתניהו מגיב: "ניסיון להפיכה שלטונית"

    בכחול לבן קוראים לנתניהו להתפטר

    השוחד בתיק 4000: יחסי "תן וקח"

    תיק 1000: יחסים פסולים, ניגוד עניינים חריף

     

    סדרת הפגישות הראשונה נערכה בשנים 2008-9, ביוזמת נתניהו, על רקע הקמתו של "ישראל היום" ב-2007 ולקראת הבחירות לכנסת ה-18 שנערכו בפברואר 2009. בכתב האישום מצוין כי במהלך הפגישות הללו, שנערכו בחשאי ולא תועדו ביומניהם, השניים "הגיעו להבנה לפיה הנאשם מוזס ישפיע על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו", ובתמורה יפעל נתניהו מול שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", במטרה "לבלום את העלאת מהדורת סוף השבוע" של העיתון. בהמשך, נטען בכתב האישום, נתניהו אכן פנה לאדלסון וביקש ממנו לדחות את העלאת המהדורה – וזו פורסמה לראשונה בנובמבר 2009.

     

    סדרת הפגישות השנייה נערכה במהלך שנת 2013 וכללה לפחות שישה מפגשים, שלפי כתב האישום נערכו גם הם בחשאי וללא תיעוד. במהלך השיחות, נטען כי הם סיכמו ביניהם ש"הנאשם מוזס ישפיע לטובה על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו ב'ידיעות אחרונות' והנאשם נתניהו מצדו, יפעל מול אדלסון להגביל את תפוצת 'ישראל היום' או להפיצו בתשלום". בהמשך מסר נתניהו למוזס כי "אדלסון שלל את החלופות האמורות".

     

    סדרת הפגישות האחרונה הנידונה בכתב האישום התקיימה בחודשים האחרונים של שנת 2014 – כשברקע הדיונים סביב הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל (שנודע גם כ"חוק ישראל היום") שהוביל חבר הכנסת לשעבר איתן כבל, במטרה לחייב גביית תשלום עבור כל עיתון יומי בעל תפוצה רחבה.

     

    שתיים מאותן פגישות (מתוך שש לכל הפחות, על פי כתב האישום, שנערכו גם הן בחשאי) הוקלטו על ידי מנהל לשכתו של נתניהו, ארי הרו, ללא ידיעתו של מוזס. בכתב האישום נטען כי "הנאשם נתניהו חפץ לשפר את אופן הסיקור שלו ושל משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות', שהיה משמעותי מאד עבורו, וידע שהנאשם מוזס יכול להשפיע השפעה מהותית על התכנים ב'ידיעות אחרונות' וב-ynet. הנאשם מוזס, מצדו, חפץ בחקיקה שתגביל את 'ישראל היום' ובכך תיטיב עמו כלכלית באופן משמעותי, והיה מעוניין כי הנאשם נתניהו יפעיל את כוחו השלטוני כראש ממשלה לקידומה, במטרה להביא לחקיקתה".

    נתניהו ומוזס. סדרת פגישות ביוזמת ראש הממשלה (צילום: אלכס קולומויסקי, AFP) (צילום: אלכס קולומויסקי, AFP)
    נתניהו ומוזס. סדרת פגישות ביוזמת ראש הממשלה(צילום: אלכס קולומויסקי, AFP)
     

    במסגרת כתב האישום מובאים ציטוטים מאותן שיחות, המעידים לכאורה על הבטחותיו של מוזס. כך, במהלך פגישה שנערכה ב-4 בדצמבר 2014, אומר מוזס כי "בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, I will do my utmost שאתה תהיה פה כמה זמן שתרצה. אני אמרתי לך את זה ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה". נתניהו, מצדו, "לא סירב להצעת השוחד שהונחה בפניו ולא הפסיק בעטיה את השיחה", אלא הציג "מצג לפיו יש אפשרות של ממש כי הוא יעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עמו בהתאם להצעת השוחד". בכך פעל נתניהו "על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום לנאשם מוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות' בתקופת הבחירות ולגרום לו לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות".

     

    לצד הדיונים על שינוי אופיו של סיקור נתניהו, נטען בכתב האישום כי השניים עסקו גם באפשרות "לשנות לרעה את קו הסיקור של 'ידיעות אחרונות' כנגד מי שנתפסו על ידי הנאשם נתניהו כיריבים פוליטיים: משה כחלון, אשר כיהן באותה עת כיו"ר מפלגת 'כולנו', ונפתלי בנט, אשר כיהן באותה עת כיו"ר מפלגת 'הבית היהודי'".

     

    בנוגע למתווה החוק שאליו התייחסה הצעת השוחד, המיוחסת למוזס בכתב האישום, דנו השניים ב"שיעור הגבלת תפוצת 'ישראל היום' באופן יחסי או במספרים מוחלטים" וב"הגבלת יחס תפוסת מודעות פרסום מתוך כלל עמודי העיתון". במסגרת השיחות, לפי כתב האישום, העלה נתניהו כמה אפשרות לקידום חקיקה ברוח זו: האפשרות "לקדם באופן חריג את החוק במתווה המוסכם בתקופת הבחירות במסגרת ועדה מיוחדת בכנסת", אפשרות לקדם את החוק באמצעות "הצמדת הדיון בחוק זה להצעת חוק אחרת בעלת חשיבות לאומית, על מנת לאפשר את אישורו החריג", או פנייה לחברי הכנסת איתן כבל ויריב לוין על מנת "שיקדמו פשרה על בסיס החוק במתווה המוסכם בתקופת הבחירות", זאת "מבלי לגלות להם על השיח בין הנאשמים נתניהו ומוזס".

     

    בסופו דבר, קובע כתב האישום כי "נתניהו עשה במילוי תפקידו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בטוהר המידות ובאמון הציבור. זאת, בכך שלאחר שהנאשם מוזס הציע לנאשם נתניהו הצעת שוחד, הגם שהנאשם נתניהו לא ביקש או התנה שוחד, הוא לא חדל מהשיח עמו, אלא קיים עמו שיח מפורט בעניין מרכיבי ההצעה, ונקט פעולות כחלק מהצגת אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני ובתפקידו הציבורי הרם על מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עם הנאשם מוזס, בהתאם להצעת השוחד".

     

    נתניהו, נטען בהמשך, "נטע אצל הנאשם מוזס את הרושם לפיו ישנה אפשרות של ממש שהוא ראש ממשלת ישראל ייקח שוחד" – מה שהעביר מסר לפיו "הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של נבחרי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקאות שוחד".

     

    במעשים אלו, נתניהו "ניצל את הצעת השוחד של הנאשם מוזס ואת הבנתו כי יש בכוחו להשפיע באופן מהותי על קידום החקיקה, כדי להמשיך את השיח עמו במטרה לגרום לנאשם מוזס להשפיע על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות' בתקופת הבחירות, ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, ובכך לשפר משמעותית את סיכוייו לשוב ולהיבחר לראשות הממשלה. בעשותו כך, ניצל הנאשם נתניהו את כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית, ופגע מהותית בטוהר המידות בשירות הציבורי ובאמון הציבור בו".

     

    כתב האישום מציין כי בפעילותו של נתניהו התקיימו שורה של יסודות מחמירים: המעשים בוצעו בזמן שכיהן "בתפקיד הציבורי הרם" כראש ממשלת ישראל, הוא עשה זאת מול הבעלים והעורך האחראי של "כלי תקשורת מהמשפיעים בישראל", הדברים התרחשו בעת תקופת בחירות "מתוך מטרה להשפיע על אופן הסיקור באחד מכלי התקשורת המרכזיים בישראל ועל תוצאות הבחירות", וכן שהחקיקה שבה דנו השניים הייתה בעלת "פוטנציאל השפעה ניכרת על שני העיתונים הנפוצים בישראל ועל מבנה שוק העיתונות בכלל".

     

    עוד מצוין בכתב האישום כי נתניהו "עירב במעשיו המתוארים את נבחרי הציבור הבכירים זאב אלקין ויריב לוין, כדי שישמר אצל הנאשם מוזס הרושם כי הוא בוחן את היתכנות הצעת השוחד שלו. זאת, מבלי שגילה לאלקין ולוין שהוא פונה אליהם אגב הצעת שוחד שהנאשם מוזס העלה בפניו". על כן הוחלט כאמור להעמידו לדין בגין עבירת מרמה והפרת אמונים.

     

    לגבי מוזס, נקבע בכתב האישום כי הוא "הציע והבטיח לנאשם נתניהו מתת בדמות שינוי ניכר לטובה באופן סיקורו ב'ידיעות אחרונות' וב-ynet ושינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, בדרך שתבטיח שוב את בחירתו לראשות הממשלה, וכל זאת בעד הפעלת כוחו השלטוני כראש הממשלה לקידום חקיקה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות עבור הנאשם מוזס". על כן הוחלט להעמידו לדין בגין עבירת הצעת שוחד והבטחת שוחד.

     

    תגובת פרקליטותיו של מוזס: "פרשנות מעוותת"

    עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, המייצגות את נוני מוזס, מסרו: "נתניהו זימן את מוזס לפגישות, בהן נזף בו על הסיקור שלו ב'ידיעות אחרונות'. מוזס הסביר לנתניהו שחזרה שלו לשיתוף פעולה עם כתבי ועורכי 'ידיעות אחרונות' יוביל לשיפור הסיקור כלפי נתניהו ולסיקור מאוזן יותר. בין השניים התקיים שיח מורכב, והצגת חלק נקודתי ומסוים מדברי מוזס בשיחה כהצעת שוחד היא פרשנות שגויה ומעוותת, המתעלמת מהקשר הדברים בשיחה עצמה, מדברים שמוזס אמר באותה שיחה ומהתמונה העובדתית הכוללת של מערכת היחסים בין השניים.

     

    "מוזס לא הציע לתת לנתניהו טובת הנאה. מהשיחה עצמה עולה, כי מוזס ניסה לדחוף את נתניהו להתראיין, ולהציע שם של כותב מאמרים שיכתוב מדי פעם מאמר בעמודי הדעות בעיתון - דברים אלה היו אינטרס מובהק של 'ידיעות אחרונות', והם הוצעו לנתניהו עוד לפני השיחה שביסוד העבירה המיוחסת וגם אחריה, ללא קשר לחוק 'ישראל היום' ואף לאחר שזה ירד מהפרק.

     

    גם הסיקור בעיתון באותם ימים תומך בעובדה שלא היתה הצעת שוחד. כך שלא בכדי ה'הצעה' כביכול לא יצאה לפועל במציאות. דבר השולל פרשנות של שוחד. גם העובדה שכלפי נתניהו אין טענה של בקשת שוחד מעידה כשלעצמה על כך שלא היה מדובר בשיח של שוחד.

     

    "במקרים אחרים, כמו למשל בעניין של 'ישראל היום' - התביעה לא ראתה את הסיקור מיטיב ואף המפרגן והמלטף שנתניהו קיבל במשך שנים ב'ישראל היום' כשוחד, למרות שנתניהו הודה שפיזר את הכנסת כדי למנוע, לטענתו, פגיעה בחינמון. העובדה שהפרקליטות לא מצאה לנכון לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו ושלדון אדלסון בהקשר זה, מעידה כשלעצמה שגם בעניינו של מוזס אין מדובר בשוחד. לנוני מוזס עומדות טענות משפטיות ועובדתיות חזקות, ואנו מאמינות שבית המשפט יקבע שלא עבר עבירה פלילית ויזכה אותו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים