חסינות ואפשרות מניעת כהונה: מצבו המשפטי של נתניהו

כתב האישום שעליו הודיע הערב (יום ה') היועץ המשפטי לממשלה נגד בנימין נתניהו עדיין לא הוגש לבית המשפט, וייתכן שגם לא יוגש בזמן הקרוב. לעובדה שההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה לא יוכלו להימשך עד אשר יתקיים דיון בחסינותו יש השלכה ברורה: "המשפט" בעניינו יתקיים בינתיים בתקשורת. אבל סוגיית החסינות אינה היחידה שתעמוד למבחנים משפטיים חסרי תקדים בישראל.

לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן

הצהרת מנדלבליט: בלב כבד, בלב שלם

נתניהו מגיב: "ניסיון להפיכה שלטונית"

בכחול לבן קוראים לנתניהו להתפטר

השוחד בתיק 4000: יחסי "תן וקח"

תיק 1000: יחסים פסולים, ניגוד עניינים חריף

תיק 2000: נתניהו לא סירב להצעת השוחד

היועמ"ש אביחי מנדלבליט צפוי להדרש לשאלה אם השינוי במצבו המשפטי של ראש הממשלה, אשר הפך מחשוד לנאשם, גורם לכך שלא יוכל להרכיב ממשלה במהלך 21 הימים הקרובים. אותה שאלה תתעורר אם נתניהו יהיה במצב פוליטי שבו הנשיא יוכל להעניק לו את המנדט שוב, אחרי מערכת בחירות שלישית בתוך שנה.

מכיון שהחוק לא צפה מצב כזה, ההערכה היא שיוגשו עתירות נגד נשיא המדינה בטענה שאינו יכול להטיל שוב להקים ממשלה על נאשם בפלילים. עד כה היה נתניהו רק בחזקת חשוד ולא היתה מניעה שיקים ממשלה. "נוצר מצב משפטי חסר תקדים שהחוק לא צפה מראש", אמרו גורמים משפטיים.

חוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה זכאי להמשיך בתפקידו עד פסק דין סופי. מאידך, בית המשפט העליון, כמו היועץ המשפטי לממשלה, מעולם לא ניצבו בפני אתגר אחר - האם ראש ממשלת מעבר שגם צפוי לעמוד לדין בעבירות שחיתות שיש עמן קלון, רשאי מראש להקים ממשלה ואו ליזום בחירות חדשות?

מנדלבליט טרם נדרש לסוגיות אלו. עם זאת, כפי שפורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", מומחים לבג"צים אומרים כי עשוי להתהוות משבר חוקתי חסר תקדים שיעכב את הקמת הממשלה. לדעתם, המצב המשפטי החדש ידרוש מהיועץ לקבוע כי קיימים קשיים משפטיים ניכרים בסוגיות אלה.

סוגיית החסינות

לראש הממשלה, כמו לכל חבר כנסת, אין חסינות אוטומטית מפני העמדה לדין, אך הוא זכאי לבקש אותה בתוך 30 יום מעת קבלת ההודעה על ההחלטה להעמידו לדין.

.(צילום: אוהד צויגנברג, אוראל כהן)

.(צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי)

.(צילום: אוהד צויגנברג)

הדיון בנושא אמור להיערך בוועדת הכנסת, אך עניינו של נתניהו לא יכול לעלות בעתיד הקרוב בגלל הפלונטר הפוליטי: כל עוד לא הוקמה ממשלה ואין כל הסכם קואליציוני - לא הוקמה ועדת הכנסת, שהיא הגוף שיכול לדון בכפוף לאישור מליאת הכנסת בחסינות ראש הממשלה.

לפיכך, הדיון בנושא לא יכול להיערך לפחות בחצי השנה הקרובה - אלא אם היועץ המשפטי של הכנסת יקבע שוועדה אחרת ("הוועדה המסדרת" הפועלת בינתיים) או מליאת הכנסת עצמה יכולות לדון בחסינות. עד כה, במקרה של שר הרווחה שהתפטר, חיים כץ, נקבע שרק ועדת הכנסת רשאית לדון. גם נושא זה עשוי להגיע להכרעת בג"ץ.

ההערכה היא שההכרזה על ההחלטה להגיש נגד נתניהו כתב אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, תיתקל במסע פוליטי ותקשורתי חריף שיהיה מיועד לחבל באמון הציבור בהחלטה שקיבל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בין היתר צפוי להיות מודלף חומר שאמור לחתור תחת אמיתות והלגיטימיות של כתב האישום, ולהראות שיסודו בטעות או בהטיה.

סטטוס של נאשם 

במקביל, הנושא צפוי להגיע גם לפתחו של בג"ץ. בית המשפט יצטרך להתמודד עם שלל עתירות נגד אי הכללת או הכללת נושאים מסוימים בכתב האישום וכן עתירות שמבקשות להוריד את נתניהו מהבמה הפוליטית בהסתמך על "הלכת דרעי-פנחסי", שאוסרת על שרים וסגני שרים להמשיך לכהן בעת שמוגש נגדם כתב אישום. איסור כזה אמנם לא חל על ראש ממשלה, אבל מכיוון שהעמדה לדין של ראש ממשלה מכהן מעולם לא עמדה לביקורת בג"ץ - הוא עשוי להידרש לעסוק בסוגיה.

אם נתניהו יצליח להקים ממשלה בטווח 21 הימים שניתנו לחברי הכנסת לאפשר זאת, תיתכן עתירה לבג"ץ בדרישה שהנשיא לא יטיל עליו את המשימה מפני שהסטטוס המשפטי שלו השתנה.

לחלופין, אם נתניהו יזכה בבחירות השלישיות, שלפי ההערכות במערכת הפוליטית ייערכו במרץ הקרוב, עשויות כאמור להיות מוגשות עתירות לבג"ץ נגד נשיא המדינה, בטיעון שלא ניתן להטיל על מי שנמצא בסטטוס של נאשם בעבירות חמורות, להקים ממשלה.