פורד אדג' מול שברולט בלייזר: מי ניצח בדרבי האמריקני?
אחד נוח יותר על הכביש, לשני יש עיצוב מרשים ולשניהם תג מחיר הנושק ל-300 אלף שקל, אבל רק אחד מהם ניצח במבחן רכבי הפנאי האמריקאים שלנו. עכשיו נראה אותם נותנים פייט גם ליצרניות האירופיות
פורד אדג' ושברולט בלייזר, מהדגמים הנמכרים ביותר של שתי היצרניות, מוגדרים בשוק הרכב האמריקאי כדגמי ליבה בקטגוריית רכבי הפנאי. אצלנו לעומת זאת הם תופסים תפקיד פחות מרכזי, משתי סיבות חשובות. הראשונה שבהן: מתחרים אירופיים, יפנים וקוריאניים במידותיהם מאכלסים שורת מושבים שלישית ומקום לשבעה נוסעים. האחרת: תג המחיר שלהם, הנושק ל-300 אלף שקל, מאפשר לרכוש מתחרים ממותגי יוקרה.
ובכל זאת, עבור מי שמעדיף את רכב הפנאי שלו מהמקום שבו הומצאה הקטגוריה, כינסנו את שברולט בלייזר החדש ופורד אדג' המעודכן לאחר מתיחת פנים למבחן השוואתי ראשון, כדי לבדוק מי מביניהם הוא ה"אמריקה" של רכבי הפנאי.
מנוע: ארבעה צילינדרים, טורבו-בנזין, 2.0 ליטר, 248 כ"ס
תמסורת: אוטומטית 8 הילוכים, הנעה קדמית
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרנית): 8.2 שניות, 192 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרנית): 10.6 ק"מ לליטר
בטיחות: 8 כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התראת שטח מת ותאורה דינמית
מחיר רכב מבחן: 295 אלף שקל
מנוע: V6 בנזין, 3.6 ליטר, 305 כ"ס
תמסורת: אוטומטית 9 הילוכים, הנעה כפולה
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרנית): 8.2 שניות, 192 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרנית): 10.6 ק"מ לליטר
בטיחות: 7 כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התראת שטח מת ותאורה דינמית
מחיר רכב מבחן: 285 אלף שקל
העיצוב החיצוני של השניים שונה למדי. פורד הלכה על מראה סולידי, אפילו מעט מגושם, שלא ממש עושה רושם. שברולט לעומת זאת בחרה בעיצוב בהשראת הקאמרו, השונה מהגמלוניות שמאפיינת את רכבי הפנאי האחרים שלה, והוא נראה מצוין, קולע היטב לטעם הקהל ומושך הרבה תשומת לב.
{"type":"image","data":{"imageId":"ArticleImageData.5630380~9610937","url":"https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2019/11/13/9610937/9610937_0_0_640_360_0_large.jpg","caption":"","credit":"צילום: ניר בן זקן"}}הגישות השונות ממשיכות גם לתא הנוסעים ולסביבת הנהג. האדג' משתמש בחומרים איכותיים יותר, הוא אינטואיטיבי יותר לתפעול ומציע יותר תאי אכסון שימושיים (בחלקו העליון של הדשבורד או תחת הקונסולה של בורר ההילוכים) - אבל הוא גם מרגיש מיושן, בעיקר במתגי הקונסולה המרכזית, בתצוגת לוח המחוונים, בגרפיקה של מסך המגע או בבורר החוגה לתיבת ההילוכים. המושבים מציעים נוחות עדיפה, אבל מיצוב אופקי של גלגל ההגה פוגם בתנוחת הנהיגה, וגם קורת A רחבה מגבילה את שדה הראייה. מפתיע לגלות שאיכות הרכב נמוכה, עם מרווחים לא אחידים בין חלקי הפלסטיק השונים.
לבלייזר עיצוב פנים מרשים יותר, אבל הנדסת האנוש פחות טובה. למשל מיקומם הנמוך של פתחי המיזוג, סידור מתגים מוזר (פתיחת תא הכפפות סמוך למתג בקרת היציבות למשל) ואיכות החומרים הנמוכה יותר, עם פלסטיק מחוספס וקשיח בחלק מהמקומות. גם המושבים התגלו כפחות נוחים ותומכים בגוף. הביקורת העיקרית כאן היא על מראות צד קטנות למדי עם שטחים מתים.
{"type":"image","data":{"imageId":"ArticleImageData.5630380~9610991","url":"https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2019/11/13/9610991/9610991_0_0_640_360_0_large.jpg","caption":"","credit":"צילום: ניר בן זקן"}}הבלייזר ארוך מהאדג' ב-5.5 ס"מ, בסיס הגלגלים שלו גדול בסנטימטר, הוא מציע מרחב מחיה טוב יותר לנוסעים שמאחור ויש לו גם שישה שקעי USB, לעומת שניים באדג'. באופן תמוה, אין משענת ראש אמצעית (להגנה מפני צליפת שוט) בספסל האחורי. תא המטען של האדג' גדול יותר (1,110 ליטר לעומת 864 ליטר), וגם בעל סף נמוך ורחב יותר. לבלייזר יש גם מדף נע על מסילה לאורך תא המטען, המאפשר הפרדת ציוד למשל.
רשימת האבזור של שני רכבי המבחן עשירה וכוללת ריפודי עור, מושבים קדמיים עם חימום וקירור (באדג' חימום גם לאחוריים) המתכוונים חשמלית כמו ההגה, מצלמות חניה (היקפיות בשברולט, קדמית ואחורית בפורד), בקרת אקלים מפוצלת, משטח טעינה אלחוטית לסמארטפון, חלון שמש, דלת תא מטען חשמלית וחישוקים קלים ("20 באדג' ו-"21 בבלייזר).
{"type":"image","data":{"imageId":"ArticleImageData.5630380~9464394","url":"https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2019/09/05/9464394/9464394_0_0_640_360_0_large.jpg","caption":"","credit":"צילום: ניר בן זקן"}}אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התראת שטח מת ותאורה דינמית. האדג' משווק גם ברמת אבזור בסיסית (ב-255 אלף שקל), המורידה מהרשימה ריפודי עור, כיוון חשמלי להגה, בקרת שיוט אדפטיבית ושמירה על נתיב, והיא בעלת חישוקים קטנים יותר ("18).
האדג' מצויד במנוע טורבו-בנזין ארבעה צילינדרים בנפח 2.0 ליטר עם 248 כ"ס, בשידוך לתיבת שמונה הילוכים אוטומטית והנעה קדמית. הבלייזר חמוש ב-V6 בנזין אטמוספרי בנפח 3.6 ליטר עם 305 כ"ס, בשידוך לתיבת תשעה הילוכים אוטומטית והנעה כפולה.
הבלייזר מהיר יותר בזינוק מהמקום, בעיקר הודות להנעה כפולה המאפשרת הורדה יעילה יותר של הכוח לקרקע. האדג' לעומתו מסחרר את גלגליו הקדמיים בכל פתיחת מצערת של יותר מ-50%. גם סאונד המנוע בשברולט ערב יותר לאוזן מאשר היחידה המודגשת בפורד שמפיקה רעש צורמני.
{"type":"image","data":{"imageId":"ArticleImageData.5630380~9612809","url":"https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2019/11/15/9612809/9612809_0_0_640_360_0_large.jpg","caption":"","credit":"צילום: ניר בן זקן"}}בתאוצות הביניים, המדמות עקיפה וחשובות יותר בשל כך, רשם האדג' יתרון קל. זאת, בעיקר הודות לנתון מומנט גבוה יותר (39.7 קג"מ, 2.5 קג"מ יותר) המושג בסל"ד נמוך משמעותית, ולתיבת ההילוכים בעלת התגובות המהירות והמדויקות יותר מזו של השברולט, שמתקשה לבחור ביחס ההעברה המתאים בעומס מלא.
עוד נציין כי היחידה של הפורד נעימה משמעותית בנסיעה מנהלתית, עם תאוצה חלקה וליניארית יותר, לעומת הבלייזר שתחילת הנסיעה בו אגרסיבית למדי, ומחייבת רגל עדינה במיוחד על המצערת. באופן תמוה, באדג' אין כל אפשרות לשליטה ידנית על תיבת ההילוכים, ועל כן לא ניתן להסתייע בבלימת מנוע בירידות למשל.
שניהם אינם חסכוניים במיוחד, שוב עם יתרון קל לאדג' – 7.5 ק"מ לליטר לעומת 7.2 ק"מ לליטר בממוצע המבחן. בשיוט היה דווקא הבלייזר חסכוני יותר (9 ק"מ לליטר לעומת 8 ק"מ לליטר), הודות לאפשרות לניתוק אספקת הדלק לצמד בוכנות בעומס נמוך וסל"ד נמוך יותר שמאפשרים יחסי ההעברה שלו.
{"type":"image","data":{"imageId":"ArticleImageData.5630380~9610949","url":"https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2019/11/13/9610949/9610949_0_0_640_360_0_large.jpg","caption":"","credit":"צילום: ניר בן זקן"}}
כמקובל בתוצרת ארה"ב, שניהם אינם מצטיינים בתחום זה. האדג' מציע נוחות נסיעה טובה יותר, עם שילוב טוב יותר בין יכולת ספיגה לשמירה על ריסון המרכב. הבלייזר נוקשה יותר, וצמיגים בחתך נמוך יותר אינם מסייעים לו. גם רעשי רוח ודרך בולטים יותר על סיפונו.
מבחינה דינמית לבלייזר יתרון משמעותי - זוויות הגלגול צנועות יותר והאחיזה טובה משמעותית, בעיקר ביציאה מפניות, הודות להנעה כפולה קבועה עם דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה אלקטרוני של GKN. האדג' מרגיש מגושם בכביש מפותל, עם אובדן אחיזה מוקדם ומפתיע של הגלגלים האחוריים בכניסה לפנייה וסחרור הקדמיים בהאצה ביציאה ממנה. היתרון היחיד של פורד הוא במערכות הגה ובלמים עם תחושה טבעית יותר. לבלייזר הגה כבד שלא לצורך במהירות נמוכה ונטול תחושה, וכך גם הבלמים.
{"type":"image","data":{"imageId":"ArticleImageData.5630380~9610946","url":"https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/crop_images/2019/11/13/9610946/9610946_0_0_640_360_0_large.jpg","caption":"","credit":"צילום: ניר בן זקן"}}
בסביבת מחיר הנושקת ל-300 אלף שקל שני האמריקנים מתמודדים לא רק זה מול זה אלא גם מול רכבי פנאי יוקרתיים קומפקטיים כמו אודי Q3, וולוו XC40 וב.מ.וו X1, או דגמים עם שבעה מקומות כמו יונדאי סנטה פה וקיה סורנטו. מולם הם סובלים בעיקר מצריכת דלק גבוהה ומאיכויות נסיעה נמוכות יותר.
ועדיין, יש קהל לקוחות לרכבים מסוגם, עם אופי אמריקני על כל המשתמע מכך. מבין שניהם, אדג' מציע נוחות נסיעה עדיפה, תא הנוסעים שלו איכותי ושימושי יותר והוא מוצע גם בגרסת בסיס זולה יותר - אבל הוא סובל מהתנהגות כביש מגושמת, ובעיקר מרגיש ונראה מיושן בהשוואה.
בלייזר אומנם פחות נוח על כבישי ישראל, וגם יחידת ההנעה אינה רהוטה, אבל הוא מנצח בהשוואה הודות לעיצוב המרשים, לתא הנוסעים המרווח יותר שלו ולהנעה הכפולה, שהיא סוג של בונוס המרחיב מעט את היכולת.
