שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    רכיבת שטח או כביש: איזו פעילות מאומצת יותר?

    רכיבה על אופניים הפכה לתחביב נפוץ המתחלק בין רוכבי הכביש לרוכבי השטח. בעוד שתי הרכיבות דומות, כל אחת מהן עובדת על מרכיבי כושר שונים. איזו מהן דורשת מהגוף שלנו יותר?

    אם תשאלו רוכב כביש מה ההבדל בינו לבין רוכב אופני שטח הוא יענה בבדיחות הדעת "10 קילוגרם", בהתייחסו להבדל בינו לבין משקל רוכב השטח. בקרב רוכבי הכביש, רכיבה על אופני שטח, המלווה בעצירות רבות, נחשבת יותר כטיול מאשר אימון מאומץ.

     

    לעומת זאת, רוכב השטח יכנה את רוכבי הכביש "מפונקים" - כאלה שרוכבים בקו ישר, על משטח ישר, בתוואי שטח מישורי לרוב. בדיחות אופייניות אלה מסמלות את התחרות הסמויה בין שני סוגי הרוכבים שמאחוריה מסתתרת השאלה החשובה - איזה ענף ספורט קשה יותר פיזית?

     

    כתבות נוספות:

    לא נותנים למגבלה לעצור אותם: קבוצת הרכיבה לקטועי גפיים

    הטריאתלוניסטית החרדית שבגיל 63 תרכב 130 ק"מ על אופניים

    הרבה יותר משבילי אופניים: כך מעודדים רכיבה בעמק הסיליקון

     

    למרות שבשני המקרים מדובר על רכיבה על אופניים לזמן ממושך של מעל לשעה ובכ-90% מקצב הלב המרבי - פעולה הדורשת בעיקר יכולת אירובית טובה של השרירים על מנת שיוכלו לנצל את החמצן ליצירת אנרגיה לזמן ממושך - שני סוגי הרכיבות שונים באופיים זה מזה.

     

    ברכיבת כביש הרוכב נדרש לדיווש מאומץ ומהיר באופן רציף בעוד רכיבה בשטח כוללת מעבר על סוגים שונים של קרקע עם עליות וירידות תלולות. הוויכוח האלמותי עולה לא רק בין הרוכבים עצמם, אלא גם בספרות המדעית, אשר מנסה לענות על שאלה זו מתוך מטרה לחדד אלו יכולות גופניות נדרשות מהרוכבים על מנת להצליח בתחרויות מקצועיות.

     

    בעוד שענף אופני הכביש נחשב בעולם כענף מסורתי שהוכר כענף אולימפי החל מאולימפיאדה הראשונה ב-1896 באתונה, הוא גם נהנה מפופולריות רבה, הרבה בזכות תחרויות יוקרתיות כמו הטור דה פראנס בהן נדרשים הרוכבים למאמצים עצימים של 3 שבועות של רכיבה מאומצת,. בנוסף, המנצחים בתחרות זוכים להכרה עולמית.

     

    לעומתו ענף אופני השטח נחשב כאח הצעיר והפרוע של הענף. הוא הוכר כענף אולימפי רק בשנת 1996 באולימפיאדת אטלנטה, צעד שנתן לפופולריות שלו דחיפה חזקה. בעקבות הצטרפותו לתחרויות בוצעו מחקרים אשר בדקו את יכולות הרוכבים על מנת לגלות מה הן התכונות הנדרשות על מנת לזכות במדליה אולימפית.

     

    רכיבה על אופניים ()
    איזו רכיבה דורשת מהגוף שלנו יותר?

     

    שני סוגי רכיבות, מאפיינים שונים 

    כאמור בשני סוגי הרכיבה המרכיב הבסיסי והפיזיולוגי החשוב ביותר הוא יכולת אירובית טובה, הנמדדת לפי יכולת ניצול החמצן המרבית של הרוכב. זאת למרות שרכיבת שטח נחשבת כענף פחות אירובי מאשר הכביש.

     

    במחקר שפורסם בשנת 2014 במגזין Journal Of Science Of Cycling, נמצא שהיכולת האירובית המרבית של הרוכבים היא זהה. בחלק מהמחקרים אף מצאו שהיכולת האירובית של רוכבי השטח טובה יותר מכלל רוכבי הכביש והיא דומה יותר לרוכבי כביש המצטיינים בעליות.

     

    רוכבים אלו מאופיינים במשקל גוף קטן יותר, כך שבאופן יחסי נדרש מהם להשקיע פחות אנרגיה על מנת לטפס בעלייה. זאת בשל אופי הרכיבה בתחרויות השטח בהן כ-40% מהמסלול מתבצע בעלייה.

     

    בעוד היכולת האירובית המרבית היא תנאי הכרחי להצלחה ברכיבה אך שווה בין שני סוגי הרוכבים, מחקרים נוספים בדקו אלו מדדים אחרים מייחדים את הרוכבים המצטיינים. ברכיבת כביש נמצאו שני מדדים קריטיים נוספים: האחד הוא היכולת להתמיד ביכולת אירובית גבוהה לאורך זמן.

     

    נמצא כי רוכבי כביש מיומנים יכולים להתמיד בכ-85% מהיכולת המרבית לאורך כל המרוץ. לעומתם רוכבי עלית כמו מנצחי הטור דה פראנס יכולים להתמיד לאורך זמן בכמעט 90% מהיכולת המרבית לפרק זמן ארוך.

     

    מדד חשוב נוסף שקובע את איכות הרוכב הוא יעילות הדיווש, (בשפה המקצועית Gross Rfficiency), שמתבטאת בכמות האנרגיה המתורגמת לדיווש באופניים שרוכב מייצר בשריריו . בעוד ברוכבי כביש מתחילים יעילות הרכיבה עומדת על כ-10%, יעילות זו עולה בקרב רוכבים מקצועיים עד לכ25%, ובקרב מנצחי הטור דה פראנס יכולה להגיע עד לכמעט 30%. שלושת מדדים פיזיולוגים אלה יכולים לנבא במעל 90% את הצלחת הרוכב במרוצים. לעומתם, ברוכבי השטח מדדים פיזיולוגים אלו יכולים לנבא רק כ-60%.

     

    יכולת אירובית טובה יותר. רכיבת שטח (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    יכולת אירובית טובה יותר. רכיבת שטח(צילום: shutterstock)

     

    המדע מתגייס לעזור

    בעקבות חוסר היכולת לניבוי הצלחה בקרב רוכבי השטח היה קיים צורך בפיתוח מבחנים פיזיולוגיים שאופיינים יותר לרכיבת שטח. מחקר שנערך בשנת 2018 ופורסם ב-Journal Of Sport Science מצא שבנוסף ליכולת אירובית גבוהה, רוכבי שטח מצטיינים הם בעלי יכולת אנארובית טובה של הפקת אנרגיה.

     

    הדבר בא לידי ביטוי ביכולת שלהם לבצע מאמצים קצרים וחוזרים למשך 30 שניות. בנוסף נמצא כי הם גם בעלי שרירי ירך קדמית חזקים יותר. שילוב זה של יכולת אירובית ואנאירובית לפרקי זמן קצרים ניבא בכמעט 90% את הצלחת הרוכבים בתחרויות.

     

    מחקרים נוספים שנקטו בגישה כוללנית יותר ולא התרכזו רק בבדיקת יכולת שרירי הרגליים מצאו שגם שכוח שרירי הידיים, המהווה מרכיב חשוב ברוכבי השטח, הבא לידי ביטוי בשליטה על תנועת הכידון בזמן הירידות, ובנוסף, יכולת קבלת החלטות טובה יותר, מביאים לשיפור ביכולת הרכיבה.

     

    אז מי רוכב טוב יותר? בהנחה שבזמן רכיבה, שני סוגי הרוכבים מתאמנים במלוא יכולתם, ההשפעה על היכולת האירובית המרבית היא זהה. בעוד שרכיבת כביש משפיעה באופן טהור יותר על פרמטרים פיזיולוגיים אירוביים קלאסיים כמו היכולת האירובית התת מרבית ומשפרת את יעילות הרכיבה, הרי שרכיבת שטח משפיעה על פרמטרים אחרים כמו יכולת אנארובית או שיפור כוח בפלג הגוף העליון ולכן דורשת יכולת רכיבה טכנית טובה יותר.

     

    כאשר הרוכבים אינם רוכבים כנגד הזמן או מתחרים אחרים.,הרי שרוכבי הכביש הם בעלי כושר אירובי טוב יותר ושורפים יותר קלוריות באימון. מסיבה זו רוכבי הכביש הם לרוב בעלי משקל גוף נמוך יותר. לעומתם רוכבי השטח הם בעלי מסת שרירים גדולה יותר, מסתמכים יותר על יכולת השרירים שלהם להפיק אנרגיה בטווח הקצר ובעלי יכולת רכיבה טכנית טובה יותר, על מנת לצלוח את אתגרי רכיבת השטח.

     

    הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט מכון פיזיולייף בהרצליה לשיקום פיזיותרפיה וכושר אישי

     

     

    באמצע החיים אפרת למדה לרכב על אופניים. צפו:

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ההבדלים בין רכיבת שטח לרכיבת כביש
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים