אנשי העשור של ynet בתחום הבריאות
לפני ואחרי יום עבודה מתיש הם מקדישים חלק ניכר מזמנם למען האחר. אלו הם אנשי הרפואה שהביאו לתרומה משמעותית ומעוררת השתאות, ועשו לנו את העשור
עשור לא פשוט עבר על מערכת הבריאות בישראל: המחסור העצום ברופאים, אחיות ומיטות אשפוז מחמיר; אלפים עדיין אינם מקבלים את התרופות בשל סל הבריאות המצומצם; תושבי הפריפריה נאלצים לכתת את רגליהם עד למרכז הארץ כדי לראות רופא מומחה; ואפילו מכשירי ה-MRI, שהפכו לאמצעי חשוב לאבחון חולים ולמעקב אחריהם, אינם זמינים כראוי.
גם כיום, רגע לפני שנת 2020, מערכת הבריאות בישראל עדיין לא עומדת בראש סדר העדיפויות הממשלתי, ומאות חולים אינם יכולים לקבל טיפולים חדשניים. גם השנה חלק גדול מהחולים הללו ימצאו את מותם - פשוט כי טיפול מציל חיים שקיים בעלות של מאות אלפי דולרים בחו"ל לא מתוקצב כאן - גם לא על ידי חברות הביטוח הפרטיות.
לצד כל אלה, קיימת תקווה קטנה: האנשים. ישראלים שהחליטו לעשות מעשה, ובצעדים קטנים עושים שינויים גדולים בחיי החברה הישראלית. מערכת ערוץ הבריאות של ynet בחרה באינדיבידואלים שהחליטו להקדיש את חייהם כדי לעשות שינוי ולטעת תקווה באחר.
בהרכבת הרשימה התייעצנו עם שורה ארוכה של בכירים בעולם הרפואה והמדע בישראל, בהם רופאים, אחיות, מדענים, פסיכולוגים ומשפטנים שסייעו לנו להביא את הבחירות שלנו: אלו הם האנשים שהביאו לפריצת דרך רפואית, סייעו, תמכו, הצילו חיים והקדישו את זמנם למען החברה הישראלית.
כשהצהיר סלמאן זרקא על חלומו להיות רופא, הוריו מפקיעין שבגליל העליון היו משוכנעים שבתום הלימודים יחזור להיות רופא הכפר. אבל לסלמאן היו תוכניות אחרות, גדולות ומרגשות הרבה יותר. הוא נרשם לעתודה, סיים את לימודי הרפואה בטכניון והמשיך לתפקידי קצונה. תוך כדי השירות הצבאי סיים התמחות ברפואת ציבור, והפך למומחה בעל שם עולמי ולמרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית.
שיא פעילותו ההומניטארית היה בשלהי שירותו הצבאי, כשיזם את הטיפול בפצועים הסורים שנפגעו מירי הדף ורסיסים כתוצאה מפיצוצים לפני עשור. הפגיעות הפנימיות שמהן סבלו כללו קטיעות גפיים, פציעות עיניים ופגיעות באיברים פנימיים. מעבר לפן הרפואי הקים ד"ר זרקא מערך תמיכה שסייע לפצועים בשיקום הממושך.
בדצמבר 2014 מונה זרקא למנהל בית החולים זיו שבצפת, ובתוך זמן קצר חולל מהפכות של ממש במרכז הרפואי הצפוני, שבמשך שנים הוזנח על ידי המערכת הרפואית. מאמציו נשאו פרי כשבית החולים הצטייד בפעם הראשונה במכשיר MRI ומכשיר הקרנות מהחדישים בעולם לטיפול בחולי סרטן.
בהמשך הוקם במקום בית חולים חדיש לילדים, וזרקא הצליח לשכנע מומחים בכירים ברפואה להעתיק את חייהם ממרכז הארץ אל בית החולים. בערב יום העצמאות האחרון נבחר ד"ר סלמן זרקא להשיא משואה על ערכיותו הנדירה, פועלו לקירוב לבבות ותרומתו האדירה לצה"ל, לרפואה ולמדע.
קשה להאמין שבישראל של שנת 2020 עדיין אין בנק מח עצם ארצי. התאים המופלאים השוכנים במח העצם שבגופנו מסוגלים להתמיין כמעט לכל תא בגוף, ובזכות סגולתם זו הם משמשים לריפוי חולי סרטן. אלפי חולים חבים את חייהם לתרומת מח העצם, אבל זו נעשית בישראל לא מטעם משרד הבריאות אלא ביוזמתה של אישה אחת, שהקימה במו ידיה ובהתנדבות מלאה את בנק מח העצם הלאומי של ישראל.
ברכה זיסר, אלמנתו של המיליארדר מוטי זיסר וביולוגית בהכשרתה, מנהלת בשנים האחרונות את מאגר מח העצם הלאומי שהקים בעלה המנוח ושהביא לריפוים של חולים רבים. בזכות מבצעי ההתרמות ויוזמת תרומת מח העצם, המתבצעת גם בשרשרת החיול בבקו"ם, המאגר הלאומי שמתבסס ברובו על כספי תרומות הולך וגדל. עד כה נרשמו במאגר מח העצם מעל 815 אלף תורמים פוטנציאליים, ובוצעו בזכותו יותר מאלפיים השתלות מח עצם מצילות חיים בכל העולם.
בצעירותו היה אברהם עטר נער חילוני, אולם לאחר שסיים את שירותו הצבאי החליט לחזור בתשובה ולהקדיש את חייו לאחרים. לפני כעשר שנים הוא הקים עמותה למען ילדים חולי סרטן ושיתוק מוחין, ומאז הוא מקדיש להם את חייו.
מדי בוקר קמים אשתו והוא עם זריחת החמה ומכינים כריכים לעשרות ילדים המאושפזים במחלקות האונקולוגיות. עטר ממשיך משם לדרכו באיסוף תרומות לטיפולים יקרים לילדים חולים בחו"ל, לסיוע כלכלי למשפחות החולים ולהטסת הילדים ומשפחותיהם למסעות חלומות בלוס אנג'לס, אורלנדו ופריז מדי שנה.
עשרות ילדים חבים את חייהם לתרומות שהצליח עטר לאסוף למענם, באמצעות עמותת "להושיט יד". הטיפולים, שכוללים ניתוחים מורכבים להסרת גידולים סרטניים, טיפולים ביולוגיים והקרנות, אינם בסל התרופות הישראלי. רבים מהילדים הובאו לטיפול במצב קשה, כשנשקפת סכנה לחייהם וכשמערכת הרפואה בישראל הרימה ידיים.
לפני כעשר שנים העלה ד"ר יעקובסון, רופא משפחה, רעיון שנשמע אז הזוי – להביא לארץ מקצוע בשם "עוזר רופא", שבו פרמדיקים ואחיות יעברו הכשרה ממושכת ויקבלו סמכויות נרחבות שבעזרתם יוכלו לקבל חולים במיון, לבצע בדיקות ראשוניות ולהפחית מהעומסים הכבדים בחדרי המיון. ההצעה נתקלה מיד בהתנגדות נחרצת של האחיות, שחששו מהפחתת כוחן. הן ניסו לעשות כל שביכולתן כדי להכשיל את התוכנית, ואף איימו בנקיטת פעולות קשות אם תושלם.
אבל יעקובסון לא ויתר, ולאחרונה כבר נפתח קורס ההכשרה הרביעי של עוזרי רופא שכבר מפוזרים בחדרי המיון ברחבי הארץ, מבצעים את קבלות החולים הראשונות, שולחים לבדיקות ונותנים טיפול ראשוני עד להגעת הרופא. בכך מביאים עוזרי הרופא, שבהם תיתקלו אם תגיעו לחדרי המיון בקרוב, לקיצור משמעותי של זמני ההמתנה בחדרי המיון, מסייעים להצלת חיים ומביאים למהפכה שכבר מתרחשת מזמן בארצות הברית כדרך שגרה.
זה החל עוד כשהיה מהנדס ברפאל - במוחו של ד"ר גבריאל עידן עלה רעיון מהפכני שאז נראה מתאים רק לסרטי מדע בדיוני: גלולה מצלמת שאותה בולע החולה, ושבמסעה בגוף תתעד את מערכת העיכול שלו ותסייע לאבחן מחלות. עד אז הייתה מערכת העיכול "ארץ לא נודעת", בשל היותה ארוכה ומפותלת, מה שמקשה גם על מכשירי ההדמיה המשוכללים ביותר לאתר נגעים, הפרעות וממצאים חשודים בכל חלק שלה.
במשך עשור עבד ד"ר עידן על היישום עד שהושלם הפיתוח לכדי גלולת הווידיאו. היא שוקלת גרמים ספורים ואורכה 26 מילימטרים. היא מכילה מצלמה זעירה ומתקדמת. הנבדק בולע אותה, ובמשך כשמונה שעות היא עוברת את כל מערכת העיכול ומתעדת אותה. הנבדק ממשיך לתפקד כרגיל, ומחזיר את הגלולה לעיבוד נתונים עם יציאתה מהגוף.
חברת רפאל, שבה החל ד"ר עידן את דרכו, התלהבה מהפיתוח והחליטה לתמוך במוצר המהפכני. היא הקימה את חברת Given Imaging, שהחלה לשווק את הגלולה. תוך זמן קצר אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני המחמיר, ה-FDA, את שיווקה של הגלולה, שכבר נמכרת בכל העולם והפכה לחלק בלתי נפרד מפרוטוקול הטיפול והאבחנה במגוון מחלות.
יום העבודה של פרופ' ג'יי לביא מתחיל כמו אצל רובנו, בשמונה בבוקר, אבל הוא לא יודע מתי יגיע לסיומו: בכל רגע נתון הוא מקווה שיגיע הטלפון שמבשר כי נמצאה תרומת לב שבאמצעותה יוכל להציל חיים.
מרבית ניתוחי ההשתלות מתרחשים באישון לילה, כשחדרי הניתוח פנויים לשעות ארוכות של ניתוח מורכב שבו משתתפים צוותי מנתחים, מרדימים, אחיות, טכנאים ומערך נוסף שיטפל בחולה לאחר הניתוח. על אלה מנצח פרופ' לביא, שאמון על השתלות הלב במרכז הרפואי שיבא כבר שנים.
לחתימה על כרטיס אדי
מעבר לעבודת הקודש הרפואית שלו, פרופ' לביא פועל נמרצות לקידום נושא השתלות האיברים כבר שנים ארוכות: הוא יזם את התוכנית הייחודית של מתן קדימות בתור להשתלות איברים למועמדים להשתלה שחתומים על כרטיס אדי לתרומת איברים. לביא גם פעל בשיתוף רבנים לקידום השתלות האיברים במגזר החרדי.
ובתוך כל אלה מחנך פרופ' לביא דורות חדשים של רופאים משתילים, ופרסם מעל מאה מאמרים בספרות הרפואית בתחום ניתוחי הלב. ל-ynet סיפר לאחר אחת ההשתלות אשתקד: "העייפות נמחקת כשאני משתיל לב בלילה והאדרנלין מרקיע שחקים. אחרי לילה כזה אני לא מפזז על גבעות בגלל העייפות, אבל מאושר שהצלנו עוד אדם".
בנוסף פועל פרופ' לביא לאורך השנים ברמה הישראלית והבינלאומית לבלום את תופעת הסחר באיברים להשתלה. הוא היה מהמובילים לחקיקת חוק השתלות האיברים הישראלי שמנע מימון השתלות איברים בלתי חוקיות בחו"ל ובלם לחלוטין את תיירות ההשתלות לסין בה ניטלים האיברים בכפייה מנידונים למוות.
דמותו של ליאור אונגר צצה לראשונה בתקשורת כשכיכב בסדרה "המתמחים". אז הכירו הצופים את דמות הרופא הצעיר, שעושה לילות כימים בין המחלקות וחדרי הניתוח של בית החולים תל השומר ומתפקד גם כאב לשני ילדים קטנים ובן זוג לאשתו, מתמחה גם היא. בשנות האבהות הראשונות שלו, ד"ר אונגר התקשה להשלים עם סרבני החיסון, ובעיקר עם ההסתה הנרחבת שלהם ברשת האינטרנט שהובילה להתפרצות מגפת החצבת בישראל.
פעילותו החלה בפוסטים בדף הפייסבוק הפופולרי שלו, שבהם הוא הסב את תשומת לב הציבור למידע שמופץ על ידי מתנגדי החיסונים. עד מהרה הוביל מאבקו לשינוי השיח בישראל, אך במקביל גם לתגובות נאצה, לאיומים ואף לתביעות משפטיות במטרה להשתיקו. כל אלה לא הרתיעו אותו, וד"ר אונגר החליט להמשיך במלחמה שלו נגד הפרסומים שעלולים לסכן חיי אדם.
הוא הלך צעד אחד קדימה, וסייע להקמת מיזם חדש: "מחוסגן", גנים שאליהם מתקבלים רק ילדים מחוסנים. היוזמה נתקלה שוב בהסתה ובאיומים על חייו, אבל הוא לא נרתע. מגן אחד התרחב המיזם לעשרות גנים נוספים ברחבי הארץ. ד"ר אונגר ממשיך בפעילותו ומציל חיים במאבקו נגד מתנגדי החיסונים, לצד עבודתו כמנתח מוח.
צפו בשיחה על מיזם "מחוסגן":
טובה קררו הייתה מעדיפה שלא להופיע ברשימה הזו, ודאי לא מהסיבה שבגינה נבחרה. היא הייתה אחות אהובה בסניף קופת חולים כללית בחולון, שרק רצתה לסייע לחולים בשקט ובצניעות האופייניים לה. אבל מטופל אלים שרף אותה למוות בבוקר אחד, והפך את טובה לסמל טרגי לאלימות הקשה בחברה הישראלית ובעולם הרפואה בפרט - אלימות שצוותי הרפואה נתקלים בה יום-יום.
הרוצח, אשר פרג' בן ה-79, הגיע למרפאת קופת החולים וקיבל מקררו חיסון שפעת. בהמשך טען כי החיסון גרם לו לכאבים שונים, ופתח במסכת של הטרדות ואיומים כלפיה. ב-13 במרץ 2017 הוא קבע בדיקת דם, כשבליבו גמלה ההחלטה המחרידה להביא למותה. הוא הצטייד במצית ובבקבוק המכיל חומר דליק, וכשנקרא על ידיה לביצוע בדיקת הדם הוא נכנס לחדרה, שפך עליה את החומר הדליק והצית אותה בכוונה לגרום למותה. פרג' נשלח למאסר עולם.
קררו תיזכר כמי שבחייה היתה אחות ואם מסורה, אך בעיקר במותה הטרגי שהוא אנדרטת זיכרון למגמה האלימה ומדאיגה כל כך המתרחשת בחברה הישראלית. מדי שנה מועברות כאלף תלונות על אלימות נגד צוותים רפואיים. במרבית המקרים נסגרים התיקים על ידי המשטרה בתואנה של "חוסר עניין לציבור".