חנוכייה על עץ אשוח: "אל תגיד לי איך להיות יהודייה"
מצד אחד, הרב זאב רובינסון שחרד משינוי צביונה היהודי של המדינה. מצד שני, קטיה קופצ'יק שחרדה מצמצום מרחב המחיה גם בחגים. ובתווך: חנוכייה אחת ועץ אשוח. "לילד אין יכולת להתמודד עם סמלים של דתות אחרות", אומר הרב. קופצ'יק טוענת: "גם אחרי 70 שנה בלי דת עדיין היינו יהודים. הגיע הזמן לצאת מהתקף החרדה הלאומי"
עצי אשוח במרכזי קניות ובערים גדולות בישראל כבר אינם מחזה נדיר. ברמת גן סנטה קלאוס הוא "סבא שלג", ביפו מתנוסס עץ אשוח לצד חנוכיות – ולאחרונה נכנסה תרבות ה"חנוכריסמס" גם לכמה בתי ספר. על הרקע הזה מתנהל מאבק איתנים סביב מה שמכנים מצד אחד, "צביונה היהודי של המדינה" ו"התייוונית" – ומצד שני, "חופש דת" ו"איומי הדתה".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
"אם תוך כדי הפעילות במערכת החינוך המורים מציבים עץ אשוח ענק – הם מקטינים את החנוכייה", אומר הרב זאב רובינסון, מנהל המחלקה לזהות יהודית בארגון "יד לאחים", בראיון לאולפן ynet. "לילד בן 8 אין כלים להתמודד עם סמלים של דתות אחרות".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- בעקבות חשיפת ynet: משרד הפנים חוזר בו מהנתונים על יהדותם של העולים לישראל
- חנוכייה בכותל: הנשים לא מוזמנות/ יוכי רפפורט
- נר ראשון מסביב לגלובוס: מנהיגי העולם מברכים לחנוכה
קטיה קופצ'יק, מנהלת תחום ישראלים דוברי רוסית בתנועת "ישראל חופשית" וחוגגת וותיקה של שני החגים, לא מבינה על מה המהומה: "הגיע הזמן לצאת לצאת באמת מהתקף החרדה הלאומי שאנחנו נמצאים בו", היא אומרת. "בעיקר פוליטיקאים דתיים וחרדים מפחידים אותנו שנפסיק להיות מדינה יהודית.
"אני חיה בירושלים, מאוד קשה למצוא פה אוכל לא כשר. חנוכיות וסופגניות נמכרות פה חודשיים לפני החג, הבת שלי מזמזת שירי חנוכה שלושה חודשים לפני, אז כל הסיפור הזה שכאילו באיזשהו שלב נפסיק להיות מדינה יהודית נורא מצחיק. ההפחדות האלו בעיקר מפסיקות לעבוד עלינו".
כמי שמתגוררת בסמוך לבניין ימק"א היא מספרת כי "בהדלקת עץ אשוח של של הקהילה הנוצרית שחיה בירושלים, בחיפה ובבית לחם - היו מאות ישראלים, היה מפוצץ. הזהות היהודית שלנו נשמרה, אף אחד לא הטביל אותנו לנצרות באותה שנייה".
"אני יהודייה לא פחות ממך"
קופצ'יק מבהירה כי עצי האשוח המוצבים במרכזי הקניות של ערים כגון אשדוד, בת ים וראשון לציון, "שייכים לחג אחר שלא חל ב-24 לדצמבר". "אנחנו קהילה יהודית חילונית, חיינו שבעים שנה בלי דת - ועדיין היינו יהודים", היא מחדדת. "כשהגענו לכאן הבאנו את החג שלנו, שנקרא 'נובי גוד'. בחצות של ה-31/12 אנחנו מרימים לחיים, שמחים שהשנה החדשה הגיעה - והילדים הולכים לישון כיהודים וקמים כיהודים".
אבל הרב רובינסון מעיד כי קיבל תלונות מהורים מודאגים על החגיגות הכפולות. "המורות שחגגו קראו לזה כריסמס, לא נובי גוד", הוא אומר. "דבר שני, צריך לדעת שבחג הזה, בתקופה הזאת, נרצחו מאות-אלפי יהודים".
הרב רובינסון מוסיף: "קיבלנו מאות פניות של הורים נרגזים שנפגעו מבית ספר 'גיורא' בהרצליה, מבאר יעקב, וגם מהאוניברסיטה העברית בירושלים", הוא מפרט. "אחד מהם אמר לנו: 'סבא וסבתא שלי סבלו בליטא מהאנטישמיות בעקבות עידוד של הכנסייה, ואז אני מגיע לפה ורואה שהילד שלי לומד את זה וחוגג את זה?'"
לפי מה שאנחנו מבינים, הם לא חגגו את זה, היו שם בסך הכול דוכנים.
"הדוכנים האלה היו מנופחים וגדולים מאוד, והיו מיועדים לחגוג את הכריסמס, כשבצד הייתה חנוכייה קטנה", משיב הרב.
אבל קופצ'יק מתנגדת: "אני בספק אם המורים מהרצליה רצו לעשות מיסיון נוצרי. ממה שאנחנו מבינים היו דוכנים במקום. אני מודה שלא הייתי מתלוננת אם עכשיו בבית ספר לא יהודי בארה"ב היו דוכנים של חנוכה. זה היה מאוד משמח אותי".
חיים פה גם נוצרים. אי אפשר להתעלם מזה.
"אני מסכים איתך, אבל צריך להבין שבמערכת החינוך ובמרחב הציבורי זה פוגע באזרחים. אני לא מדבר בשם עצמי, אלא לאחר תלונות שקיבלנו... זאת מדינה יהודית, מדינה של יהודים. במשך אלפיים שנה נאבקנו על הזיקה שלנו לארץ הזאת ולסמליה".
לדברי קופצ'יק, "אני לא יהודיה פחות ממך, הרב, ואני לא חושבת שאתה צריך להיות שומר הסף של היהדות שלי. יש פה יהודיים חילונים, יש פה יהודיים מסורתיים, יש פה גם יהודיים חרדים ואני באמת לא צריכה שתגדיר לי מה היהדות שלי. המרחב המשותף הוא של כולנו, ואני שגדלתי בברית המועצות לשעבר אספר לך שבמרכז מוסקבה עומדת חנוכייה ענקית של חב"ד, ולמרות האנטישמיות הכול בסדר, ורוסיה לא מפסיקה להיות מדינה של רוסים".
של מי המרחב הציבורי
הרב רובינסון מזכיר כי אי אפשר להתעלם מפעולות מיסיונריות שמתרחשות בישראל – בעיקר באמצעות הרשת החברתית. קופצ'יק מסכימה, אך מסייגת: "המרחב הציבורי הוא של כולנו, ובכל פעם שאיזה סגן ראש עיר עם מנדט אחד במועצה מנסה לגרוף אהדה ומבקש להוריד עץ אשוח בקניון בת ים, אני אומרת לחבריי: 'אני מבינה שאתם בלחץ פוליטי, הכול בסדר, אבל זה לא יעבוד יותר. אתם צריכים להביא לסדר היום אג'נדה חיובית, לא רק שלילית. לא רק להגיד מה אחרים לא צריכים לעשות. המרחב הציבורי הוא גם שלי".
ממחוז תל אביב של משרד החינוך נמסר בתגובה כי "בית הספר מציין את חגי ישראל ומסורת ישראל כחלק מהליבה של תוכנית הלימודים ומטרות החינוך. בתוך כך, בימים אלה מציין בית הספר את חג החנוכה בלבד. במקרה הנדון, מדובר בפעילות חקר לימודית כחלק ממקצוע האנגלית, ולא בפעילות הנושאת אופי דתי".
בעיריית הרצליה הבהירו: "מדובר בפעילות במסגרת תוכנית 'הפסקה פעילה', שבה הוצגה עבודת חקר של התלמידים על חגי דתות אחרות ומנהגי החג... חנוכה הוא חג האור. אור שמאיר גם פינות נוספות בתחומי הידע והדעת. עיריית הרצליה דוגלת באור ובנאורות ולא תיתן להחשיך את מערכת החינוך בעיר".
לפנייה לכתב/ת 
