שתף קטע נבחר

מי מפחד מהמדבקה האדומה? האתגר הגדול של שוק המזון עוד לפניו

רפורמת סימון המזון יוצאת לדרך השבוע, אבל התעשייה מביטה קדימה ל-2021, אז יוחמר תקן הסוכר והנתרן. בינתיים, אין תקנות אכיפה לרפורמה בגלל המשבר הפוליטי. ניתוח

אחרי אינספור מאבקים ומלחמות בין חברות המזון למשרד הבריאות, ביום רביעי, עם תחילתה של שנת 2020, תצא לדרך אחת הרפרומות הגדולות שידע שוק המזון בישראל. את רובה אנחנו מרגישים ורואים זמן רב על המדף - אותן מדבקות אדומות, המסמנות שומן, נתרן וסוכר בכמויות גדולות על מוצרי המזון.

 

תעשיית המזון נערכת לרפורמת סימון המוצרים: "נשתדל לא להעלות מחירים"

סופית: סימון מזון בירוק יתחיל בינואר

רפורמת הסימון הירוק: אלה המוצרים שיקבלו סימון "בריא"

 

יצרניות המזון נערכו בשנה החולפת, ובהשקעה ענפית כוללת המוערכת במאות מיליוני שקלים, שינו את הרכבי המותגים כדי להימנע מסימונם ועיצבו אריזות מותאמות לדרישות החדשות. למרות הפחתה מתמשכת ומשמעותית בכמויות הרכיבים המזיקים, כרבע מהמוצרים של חברות המזון הגדולות יסומנו בסמל אדום אחד לפחות. תגובת הצרכנים בצ'ילה, שמפעילה מודל דומה, מלמדת שצריכת המוצרים שסומנו באדום ירדה בחודשים הראשונים לסימון, אולם לאחר מכן הירידה נבלמה והצרכנים שבו להרגלים הישנים. בישראל החשש של היצרנים הוא שהירידה במכירות מוצרים מובילים מסומנים לא תיבלם בתוך כמה חודשים, זאת בעיקר בשל העובדה שמדובר רק בשלב הראשון של הרפורמה, ולפי כל הערכות - האתגר הגדול של תעשיית המזון עוד לפניה.

הסימון החדש של המוצרים (צילום: אוראל כהן)
הסימון החדש של המוצרים(צילום: אוראל כהן)
  

למרות הקשיים וההוצאות הגבוהות, תעשיית המזון ערוכה לחלוטין ליישום הפעימה הראשונה של תקנות סימון המזון. אבל העבודה במעבדות הפיתוח של החברות עדיין בשיאה. עיקר המשאבים מופנים בימים אלו להיערכות לשינוי המשמעותי באמת, שיגיע בדמות הפעימה השנייה שתיכנס לתוקף בעוד שנה, בינואר 2021.

 

אם השנה היו צריכות יצרניות המזון להפחית את הסוכר ל-13.5 גרם לכל 100 גרם מזון, בשנה שאחר כך יצטרכו להפחית את רמת הסוכר ל-10 גרם בלבד כדי להימנע מסימון אדום. בהתאם, גם רף הנתרן יחמיר והוא יצטרך לרדת מ-500 מ"ג ל-100 גרם מוצר כיום ל-400 מ"ג. השומן הרווי יצטרך להיות מופחת מ־5 גרם ל־4 גרם בלבד לכל 100 גרם מוצר. הפעם מדובר בהפחתה דרמטית, שלטענת יצרני המזון, עלולה לחבל בטעמם של המוצרים ולהוביל לצמצום משמעותי של רכישתם. "הכוונה של משרד הבריאות לא היתה שכל הסופרמרקט יסומן באדום וגם לא שהמוצרים יישארו על המדפים. אם זה מה שיקרה בעקבות הפעימה השנייה, הרפורמה תיכשל", טוען בכיר בתעשיית המזון. כדי להפחית את כמויות הרכיבים המזיקים, השקיעה אסם כ־30 מיליון שקל, וההערכות הן כי סכומים דומים הושקעו במהלך על ידי שאר החברות הגדולות. השקעות נוספות המוערכות בכמיליון שקל למפעל קטן נרשמו בהחלפת אריזות, לכאלה התואמות לדרישות הסימון החדשות. גם אם לא ישקיעו בשינוי פורמולציות לצורך הימנעות מסימון המוצרים בפעימה השנייה, עדיין מצפות למפעלים הקטנים הוצאות עתק בשינוי האריזות בשנית, בהתאם לדרישות, שבין היתר יחייבו את הוספת הסמלים האדומים.

  ()
 

מאבקי כוחות

התקנות שנקבעו במסגרת הרפורמה נועדו להנגיש לצרכנים מידע על הערך התזונתי של מזון ארוז באמצעות סמלים המיידעים כי המזון מכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכרים או חומצות שומן רוויות. ועדת האסדרה שגיבשה את התקנות, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, וזכתה לכינוי "ועדת הסוכר", מצאה כי השמנה והמחלות הכרוניות הקשורות אליה, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהוות את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל.

 

לפי נתוני הוועדה, בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בהשמנה בישראל: כ-30% מהילדים בכיתות ז’, וכ-60% מהמבוגרים, סובלים מעודף משקל והשמנה. כ-9.7% סובלים מסוכרת, ובקרב אוכלוסיות עניות השיעור מגיע ל-25%.

 

על רקע העלייה בהשמנה בקרב בני נוער, הצורך בשינוי הרגלי התזונה היה ברור גם לחברות המזון, שהגדולות שבהן החלו ביוזמתן בצמצום כמויות הסוכר והנתרן כבר לפני שנים. אלא שהאיום בסימון המוצרים בסמלים האדומים והשיעור החד שאותו היה עליהן להפחית מכמויות הרכיבים המזיקים הובילו למלחמה בין תעשייני המזון למשרד הבריאות. השיא נרשם בחודש שעבר, כשהתעשיינים למדו על הקריטריונים לסימון מזון בריא בסמל ירוק מכלי התקשורת. "לא היה ברפורמה שיתוף פעולה בין משרד הבריאות לתעשייה. המשרד הציג את הדברים כשיתוף פעולה עם שילוב התעשייה בישיבות הוועדה, אבל זה היה למראית עין בלבד. את ההחלטות קיבלו במנותק מהעמדות שהתעשיינים הציגו", טוען גורם שהיה מעורב בתהליך.

 

בנוסף לסימון האדום, גם סדר הופעת פרטי הסימון התזונתי בטבלת הרכיבים משתנה, בהתאם לסדר הנהוג במדינות רבות בעולם, ויכלול את תכולת הערך הקלורי של המזון, תכולת השומנים, תוך פירוט חומצות שומן רוויות, חומצות שומן טראנס וכולסטרול. עוד תצוין כמות הנתרן, הפחמימות - תוך פירוט הסוכרים, החלבונים, הוויטמינים והמינרלים. שינוי מהותי נוסף נוגע לחיוב היצרנים לציין את מספר כפיות הסוכר בטבלת הסימון התזונתי. כך, לדוגמה, צפויים רבים להיחשף לכך שבמנה ממוצעת של 30 גרם דגני בוקר כריות של תלמה יש שלוש כפיות סוכר. מדובר בנתון מוחשי מאוד שצפוי לצמצם את רכישת המוצר, האהוב על ילדים.

 

אמנם מדובר ברפורמה דרמטית, אולם השינוי במדפי החנויות לא יהיה מיידי. תקנות הסימון קובעות כי כל מוצר שייוצר החל מ-1 בינואר 2020 ייארז באריזות החדשות. כדי לצמצם ככל הניתן את השמדת האריזות הקיימות, הגבירו בחלק מהחברות את קצב הייצור וצברו מלאי, שישווק לחנויות בשבועות ובחודשים הקרובים. כך, השינוי צפוי לבוא באופן מיידי בתוצרת הטרייה ובעיקר במקררי החלב והנקניקים, ובהמשך להגיע למדפי המוצרים היבשים.

 

בלי שום אכיפה

אחד הדברים שנותרו בלתי פתורים ברפורמה הוא נושא האכיפה. המשבר הפוליטי וקיומה של ממשלת מעבר לאורך תקופה ארוכה מנעו התקנת תקנות עונשין לרפורמה, ולמעשה אין שום הגדרה ברורה לעונשו של יצרן מזון שלא יעמוד בתקנות. עם זאת, היצרנים מודים כי הם כן חוששים, בעיקר מתביעות אפשריות. "אין ספק שעורכי הדין שמתמחים בחיפוש טעויות ובהגשת תביעות ייצוגיות נגד החברות, יראו ברפורמה כר פורה וינצלו כל טעות של התעשייה", טוען יצרן מוכר. לדבריו, גם בהיעדר תקנות עונשין ספציפיות לסימון החדש, היצרנים דרוכים וחוששים מהנזק הפוטנציאלי מתביעות אלו.

 

הביקורת על רפורמת הסימון נוגעת בעיקרה לקצב המהיר יחסית של השינוי, שהוביל לכך שמשרד הבריאות לא עשה הבחנה בין קטגוריות המזון השונות ויצר תקנות אחידות לכל המזון. הזריזות שבה גושו התקנות השאירה נתח לא מבוטל של מוצרים עתירי סוכר, שומן ונתרן, מחוץ לגבולות הסימון. מדובר במזון שנמכר ברשתות השיווק בתפזורת, דוגמת בורקסים, קרואסונים ועוגיות במאפייה, או מוצרי מעדנייה דוגמת גבינות ונקניקים. ברשתות שבהן נמכר מזון מוכן, כמו יוחננוף, מדובר במגוון רחב של מוצרים שלא יסומנו. זירה נוספת היא פיצוחים, סוכריות גומי, חלווה וחמוצים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
צילום: אוראל כהן
הסימון החדש
צילום: אוראל כהן
מומלצים