שתף קטע נבחר

מחקר: השפעת חוק המזון על המחיר לצרכן - שולית

מטרת החוק שנכנס לתוקף לפני 5 שנים היתה להוריד מחירים בסופר ולעודד תחרותיות בין קמעונאים וספקים, אך מטיוטת מחקר של רשות התחרות עולה כי הוא הביא לירידה של 1.1% במחיר הסיטונאי, וכן לירידה שולית במחיר לצרכן; מנגד, נרשמה עלייה ממוצעת של 0.9% בשיעור המרווח הגולמי של קמעונאי המזון, ונראה שרמת הריכוזיות לא הושפעה אף היא

השפעת חוק המזון על המחיר לצרכן - שולית. כך עולה מטיוטת מחקר של רשות התחרות הבוחן את השפעת החוק שנועד להסדיר את יחסי הכוחות בין קמעונאים לספקים, חמש שנים אחרי שנכנס לתוקף.

 

חוק המזון נכנס לתוקף. מה זה אומר?

מדבקות אדומות? לא בחנויות אונליין

סופית: סימון מזון בירוק יתחיל בינואר

רפורמת הסימון הירוק: אלה המוצרים שיקבלו סימון "בריא"

 

מטיוטת תוצאות המחקר עולה כי הסעיף הביא לירידה של 1.1% במחיר הסיטונאי, וכן לירידה שולית של 0.3% במחיר לצרכן. מנגד, התוצאות מצביעות על עלייה ממוצעת של 0.9% בשיעור המרווח הגולמי של קמעונאי המזון.

   (צילום: shutterstock)
קניות(צילום: shutterstock)

בחינת השפעת יישומו של הסעיף על רמת הריכוזיות בקטגוריות המוצרים השונות, לא העלתה השפעה מובהקת. כן נמצאה עדות לכך שיישומו הוביל לירידה גדולה יותר במחיר הסיטונאי של מוצרים של ספקים גדולים, לעומת ספקים קטנים.

  ()
 

כשלים בחוק

במסגרת חוק המזון שנכנס לתוקף בינואר 2015, נקבעו איסורים שונים על מי שהוגדרו ספק גדול וקמעונאי גדול. אלא שהחוק לא כלל התייחסות למותג הפרטי שרק החל להתפתח באותה תקופה, ולכן, על שופרסל למשל - המחזיקה מותג פרטי שמכירותיו מהוות רבע ממכירות הרשת - אין מגבלות של ספק גדול.

  

עוד כולל החוק מגבלות על התרחבות רשתות גדולות במרחבים גיאוגרפיים בהם יש להן נוכחות משמעותית. זהו למעשה הסעיף המהותי ביותר, בחוק שכלל גם איסור סדרנות של הספקים הגדולים, שכבר אינה מתקיימת.

  

בנוסף כלל החוק הקמת מאגר מחירים ארצי, שנועד לאפשר לצרכנים לבצע השוואת מחירים, אולם המהלך כשל מכיוון שהמדינה הותירה את הביצוע בידי יזמים פרטיים. הציבור יוכל להעביר התייחסויות לטיוטת המחקר עד ליום ה-6.3.

   

 

מטרת החוק היתה לשים סוף לפרקטיקה במסגרתה ספקים נהגו לשלם לקמעונאים מענקים ותשלומים שונים, דוגמת עמידה ביעדי מכירות, מענקי חגים, מענק פתיחת סניפים, קידום מכירות, בונוס שנתי וכדומה.

 

על פי הנתונים שבידי הרשות, לפני כניסתו של החוק לתוקף ספק גדול היה נוהג להעביר אל הקמעונאים השונים תשלומים בהיקף ממוצע של כ-6% מסך המכירות השנתיות של הספק לאותו קמעונאי. לעומתם, ספק קטן היה נוהג להעביר תשלומים בהיקף של כ-10% מסך המכר לאותו קמעונאי. בחלק מן המקרים היקף התשלומים היה גדול בצורה משמעותית מן ההיקף האמור.

  

אלא שנוכח העובדה שסעיף 8(ד) לחוק אינו אוסר על מתן הנחה מסחרית שמעניק ספק לקמעונאי ליחידת מצרך, כניסת האיסור לתוקף תורגמה להמרת התשלומים האמורים בהנחה על יחידת המצרך ביחס למחיר המחירון של הספק.

 

ברשות העריכו כי תשלומים בדמות בונוסים שונים אותם מקבל הקמעונאי אינם מתגלגלים לצרכן, בעוד שהנחות ליחידת המצרך צפויות להתגלגל לצרכן. בנוסף, עלה חשש מפני דחיקת ספקים קטנים מן הענף. נוכח השיעור הגבוה יחסית של התשלומים בעבור ספקים קטנים וקשיי הנזילות הפיננסית שהם חווים, התעורר החשש שמא הקושי של ספקים קטנים להעביר את התשלומים גדול מהקושי של ספקים גדולים. לכן, קיים תמריץ לקמעונאי לקדם את מוצרי הספק הגדול על חשבון הספק הקטן.

  

אלא שהמחקר מצא כי לא ניכר שיישומו של סעיף 8(ד) לחוק השפיע על רמת הריכוזיות בקטגוריות השונות בקרב הרשתות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
מומלצים