הדברים שלמד בנימין נתניהו מג'ורג' אורוול
כמו ב"חוות החיות", ראש הממשלה הנאשם והזמני ביצר את עצמו באמצעות מינוי עושי דברו שמבטיחים את שליטתו. את הסיפור האמיתי הוא מסתיר
לפעמים צריך בולדוזר אלים המגלגל באלימות דורסנית סלע מול מפגינים, כדי לגבור על הרעש ולגלות את טיבה של התמונה הגדולה ואת טיב הסיפור שנרקם מאחוריה. בעיקר כי הסיפור כולל גם את הכדור שפגע בעינו של מאלק עיסא בן ה-9 בעיסאוויה הירושלמית, ואילץ את הרופאים לעקור אותה כדי שלא תזהם את המוח כשהם מנסים להציל את חייו. והסיפור כולל גם טרקטור צבאי שמתקוטט עם נערים עזתים על גופה, בתיעוד שנפוץ תוך דקות בעולם הערבי ובעולם בכלל. כך אנחנו נראים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הסיפור הזה מתקדם לפי תוכנית-על גדולה. אפשר לחשוף עוד פרק שלו אם ניזכר שבשבועות האחרונים עובד צה"ל במרץ להקשות על חקלאים פלסטינים בבקעה במקביל להוראה של שר הביטחון (שממנה חזר בינתיים) לעצור יצוא וייבוא חקלאי לשטחים.
סופו המפואר של הסיפור הזה יתגלה לנו בעוד שבוע, אחרי הבחירות המתרגשות עלינו. מי שכותב אותו הוא הסופר הגדול מכולם, ראש הממשלה הלא נבחר בשלב זה, האיש שלמד בשום לב את כתביו של ג'ורג' אורוול, ומיישם זאת בספר דברי הימים של מדינת ישראל אוטוטו-עליה-השלום.
ב"חוות החיות" של אורוול מגדל החזיר האפל נפוליאון גורי כלבים שאותם הוא מאמן להיות נאמנים לו בלבד. ביום פקודה הוא משסה אותם בחזירים שניהלו את החווה, משתלט עליה ורודה בחיות החווה בעזרת הגורים שגדלו להיות כלבי תקיפה רצחניים.
זה כמובן רק ספר ואין לו שום קשר לחיינו אנו. ובכלל, מה כבר מבין האורוול הזה, פקיד בריטי בינוני בבורמה בשנות ה-30 של המאה ה-20, שכתב ספר לא חשוב בשם "1984"? כלום. כמו בפרפראזה על טולסטוי: כל הדמוקרטיות המאושרות דומות זו לזו, אך הדיקטטורות אפלות כל אחת בדרכה.
קשה להחמיץ את הדמיון לסיפור המסויט שלנו, עם שלל הדמויות שליהק נתניהו ככלבי התקיפה שלו. ראש ממשלת המעבר, אף שבכל קנה מידה מוסרי אין לו סמכויות אמיתיות, מציב את מי שמציב בתפקיד מסוים, וזה חייב לו טובה גדולה שתסייע לכך שהבחירות יתגלגלו לחיקו, או לפחות יעצרו בתוצאה כזו שתכפה קיפאון על הפוליטיקה הישראלית.
זה התחיל בשליטה בגלעד ארדן, ששומר שלא ימונה מפכ"ל משטרה על מנת שיוכל לשחק בממלא המקום. זה המשיך במשרד החינוך שהופקר בידיו של שר הקנאים ואמירותיו ההומופוביות. לאחריו הופקר משרד התחבורה בידיו של גזען ומתנחל. בהמשך מונה לשר משפטים אמיר אוחנה, הפלסטלינה החניפה, על מנת לפורר את הפרקליטות שדנה בענייני ראש הממשלה הנאשם. הדיווידנד התקבל עם ההחלטה על חקירה פוליטית שתכתים את היריב העיקרי בתירוץ שאותו יריב לא מעורב ולכן ניתן לחקור.
ויש עוד כמה מינויי עבר שמשלימים את התמונה. נתניהו הציב בראשות המוסד את יוסי כהן במינוי נאמנות אישי. הוא הקים את משרד הסייבר שהוא עומד בראשו, ולגמרי במקרה בימים אלה התגלה על דליפת ספר הבוחרים. ומה אמר על כך ראש המוסד? נאדה.
אז מה הסיפור האמיתי? שכחתם כבר. לנתניהו, שמעל ראשו שלושה כתבי אישום, יש תוכנית-על. היא כוללת אי-סדר, כאוס, מהומה, הסטת הדיון מהעיקר לטפל וספין חדש כל יום. הצוללות נשכחו, כך גם מכירת הטכנולוגיה הקטלנית למצרים, וגם קריסת חזון המיליארדים מהגז, שלא לדבר על הסיגרים והשמפניות ושליחת זרועות התמנון לכל גוף תקשורת באזור על מנת לשלוט על התודעה.
ומה נשאר? שופל דוהר לתוך הפגנה בכפר, ילד בן תשע בלי עין, גופה מיטלטלת על כף הטרקטור ואלימות חקלאית לקינוח. אין סדר, אין חוק ואין שומר סף שיעצור את זה.
- צור שיזף
הוא סופר ועיתונאי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
