כך מחריפה הקורונה את המשבר באיראן
הסתרת מידע, ניסיונות טיוח, התנהלות כושלת ומאות מתים מהנגיף מלבים את חוסר האמון בין הציבור האיראני לבין השלטונות. כולל ביקורת פומבית
המנהיג עלי חמינאי (צילום: EPA)
התפרצות וירוס הקורונה באיראן מסבה פגיעה חמורה נוספת באמון הציבור בשלטונות, וזאת שבועות ספורים בלבד לאחר הפלת המטוס האוקראיני על ידי משמרות המהפכה – פרשה שהוציאה אלפי אזרחים זועמים לרחובות במחאה על התנהלותם הכושלת של השלטונות וניסיונות הטיוח והסתרת המידע מהציבור.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
התמודדות המשטר עם התפרצות המגיפה בחודש שעבר, שהתפשטה בתוך ימים ספורים מהמרכז הדתי בעיר קום לרוב חלקי המדינה, וגבתה עד כה את חייהם של מאות אזרחים, שבה וחשפה שורה של מחדלים וניסיונות הסתרה שהגבירו את תחושת ההתמרמרות בציבור ועוררה ביקורת ציבורית נוקבת.
כך, למשל, המשיכה חברת התעופה "מאהאן אייר", הנמצאת בבעלות משמרות המהפכה, בטיסותיה מסין ואליה גם לאחר התפרצות המגיפה ואף לאחר ששלטונות איראן הכריזו בראשית פברואר על הפסקת הטיסות בין המדינות. כמו כן נמנעו השלטונות במשך ימים ארוכים מלנקוט צעדי מנע שהיו עשויים לבלום את התפשטות המחלה, כגון הטלת הסגר, סגירת מוסדות חינוך, תרבות וספורט, והגבלת התקהלויות המוניות, במיוחד בעיר קום, מוקד המחלה.
הקורונה באיראן - כתבות נוספות:
- כדי למנוע הדבקה: איראן שחררה 70 אלף אסירים
- אלף נדבקים ביום: משמרות המהפכה מחטאים רחובות
- הפוליטיקה המזרח-תיכונית של הקורונה / פרשנות
- האיראני שנחשב למעורב בתעלומת רון ארד מת מקורונה
גם לאחר שנאלצו השלטונות להודות בהתפרצות המחלה והחלו לפרסם נתונים על אודות היקף הנפגעים, נתקלו הדיווחים הרשמיים בחוסר אמון. הבלבול והבהלה בציבור גברו כשכלי תקשורת זרים, ערוצי רשתות חברתיות ואף פוליטיקאים מקומיים, בהם חבר פרלמנט מהעיר קום, טענו שמספר הנדבקים והמתים גבוה פי כמה מזה שפרסמה הממשלה.
אתר חדשות איראני תיאר את משבר האמון בין הציבור לשלטונות כ"חמור בהרבה מהקורונה", וגרס כי מצב זה מנוצל על ידי אמצעי תקשורת זרים הפועלים בשירות אויבי איראן. במאמר פרשנות שפרסם האתר בתחילת החודש נכתב כי כאשר מסתירים השלטונות מידע מהציבור במשך שלושה ימים לאחר הפלת המטוס האוקראיני, ולא מספקים במשך שלושה חודשים נתונים על אודות מספר ההרוגים במהומות הדלק מנובמבר 2019 - אך טבעי הוא שהאזרחים אינם סומכים על נתוני משרד הבריאות ומתבססים על רשתות הטלוויזיה הזרות.
השחיקה באמון הציבור כלפי השלטונות השתקפה היטב גם בשיעור ההצבעה הנמוך בבחירות הפרלמנטריות, שהתקיימו באיראן ב-21 בפברואר. חרף קריאתם של בכירי המשטר, ובראשם המנהיג העליון עלי חמינאי לציבור האיראני לבוא לקלפיות, נרשם שיעור הצבעה של כ-42% בלבד - הנמוך ביותר מאז המהפכה האסלאמית. בערים הגדולות, ובמיוחד בטהרן, נרשמו שיעורי הצבעה נמוכים אף יותר.
לאדישות הציבורית תרמה פסילתם הגורפת של יותר מ-50% מהמועמדים על ידי "מועצת שומרי החוקה", אך שיעור ההצבעה הנמוך ביטא גם ייאוש גובר בקרב הציבור ביחס למשטר ולמערכת הפוליטית.
משבר האמון המחריף מציב אתגר מתמשך בפני המשטר האיראני, אף כי אין משמעותו איום מיידי ניכר, בעיקר בשל כמה חולשות מרכזיות שמהן סובלת תנועת המחאה האיראנית. גם אם הייתה כיום מוטיבציה לחידוש המחאה, ניתן להניח כי התפשטות הקורונה משמשת גורם מרסן לאור החשש בקרב האזרחים לצאת לרחובות.
עם זאת, המשך אובדן האמון הציבורי במשטר עלול לערער לאורך זמן את בסיס הלגיטימציה שלו, במיוחד בתרחיש של הידרדרות נוספת במשבר הכלכלי או בעקבות הסתלקותו של המנהיג העליון הנוכחי.
- ד"ר רז צימט הוא עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS המתמחה באיראן. דיון מורחב בנושא קורונה, ביטחון לאומי ודמוקרטיה ישודר מחר בלייב (יום ה', 18:00) מאתר המכון, בהשתתפות הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, ראש המכון עמוס ידלין וחוקרות וחוקרים נוספים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה 11/03/2020 13:54
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר רז צימט
מומלצים
