הדרך לבית הלבן עוברת אצל סנדרס
לאן ילכו הקולות של איש השמאל היהודי שפרש מהפריימריז הדמוקרטיים? אם טראמפ יזכה לפחות בחלקם, כמו ב-2016, המרוץ של ביידן לנשיאות יסתבך
המשל המפורסם מספר על עקרב וצפרדע שניצבו בצד גדה אחת של נהר. העקרב ניסה לשכנע את הצפרדע שתרכיב אותו על גבה ותחצה איתו את הנהר, אך היא חששה שיעקוץ אותה בדרך. לבסוף השתכנעה הצפרדע והעמיסה אותו על הגב, אבל באמצע הדרך עקץ אותה העקרב בכל זאת. "למה עקצת אותי?", שאלה הצפרדע ההמומה, "עכשיו שנינו נטבע ונמות!". "אני יודע", השיב העקרב בפשטות, "אבל זה הטבע שלי".
ארה"ב בוחרת 2020 – סיקור נרחב ב-ynet:
- המרוץ לנשיאות: זה טראמפ, ביידן והקורונה
- ברני סנדרס פרש מהמרוץ לנשיאות ארה"ב
- טראמפ פוחד להפסיד את הנשיאות בדואר
- בצל הקורונה: טראמפ מתחזק בסקרים. למה?
הקריירה הפוליטית של ברני סנדרס, מראשיתה ועד סיומה הבלתי רשמי, שהגיע למעשה עם פרישתו מהמרוץ הדמוקרטי לנשיאות בשבוע שעבר, היא מקרה נדיר שבו הצפרדע והעקרב – חד הם.
על הנייר, לסנדרס יש מעט מאוד נכסים פוליטיים. הוא גבר זקן ולבן במפלגה שמתיימרת להעניק לפלחים רחבים בחברה האמריקנית ייצוג בקדמת הבמה. הוא אינו כריזמטי במיוחד, הרעיונות שלו אינם חדשים, וגם האופן שבו הוא מציג אותם אינו מקורי. אין לו סיפור אישי יוצא דופן, והוא אינו שש לדבר על עצמו ברבים. אפילו מדינת ורמונט, שאותה הוא מייצג בסנאט, אינה חשובה מבחינה אלקטורלית, והיא אינה מייצגת אזרחים רבים כמו למשל ניו יורק או קליפורניה.
אבל לסנדרס יש נכס אחד יקר מפז – עקביות. עוד מימיו כפעיל פוליטי, ולאורך כל שנות כהונתו בקונגרס, הוא אומר את אותם הדברים ומקדם את אותם הנושאים. בעידן שבו מצביעי שתי המפלגות מואסים בסטטוס קוו, סנדרס מתהדר ברקורד ארוך שנים של מאבק לא רק ברפובליקנים, אלא גם במפלגה הדמוקרטית, שהשנה הוא ניסה בפעם השנייה לזכות במועמדותה לנשיאות.
לסנדרס היו כמובן גם כמה יתרונות טקטיים. מועמדותו בפריימריז הקודמים לא הניבה ניצחון, אבל הניחה תשתית קמפיין חשובה במדינות רבות. בסבב הנוכחי הוא נהנה מריבוי המועמדים בצד המתון של המפלגה, ובשלבים הראשונים של ההצבעה הם פיצלו ביניהם קולות רבים של מצביעי המחנה המתון שבכל מקרה לא היו הולכים אליו. ובכל זאת, לא הטקטיקה הייתה הנכס המרכזי של סנדרס: העובדה שהוא נלחם באותם קרבות במשך כל כך הרבה שנים מבלי לזוז מילימטר מעמדותיו הקנתה לו נופך של אותנטיות, והאותנטיות הזו היא שהביאה את תומכיו לרמות התלהבות שאף מועמד אחר לא הצליח לייצר.
ככל שהתקדם חודש פברואר התעצמה התחושה שסנדרס יחולל את הסנסציה: התיקו באייווה והניצחון בניו המפשייר באו בשעה שהפייבוריט ג'ו ביידן קרס לחלוטין, ובנבאדה רשם סנדרס ניצחון מוחץ. גיוס הכספים שלו האפיל על זה של כל מתחריו גם יחד, והסקרים בטקסס ובקליפורניה ניבאו לו "סופר טיוזדיי" מהאגדות. אפילו מובילי דעת קהל מהמיינסטרים של המפלגה הדמוקרטית החלו לבנות את הקייס הציבורי שלפיו סנדרס איננו קיצוני כפי שנהוג לחשוב.
הצפרדע עקצה את עצמה
כנגד כל הסיכויים, סנדרס עמד לחצות את הנהר, וייתכן שאם היה מנצל את הרגעים המכוננים האלה כדי להושיט עלה של זית לממסד הדמוקרטי ולהתבטא במעט יותר מתינות – הסנסציה הייתה מתממשת. אבל סנדרס בחר לעשות בדיוק את ההיפך.
בבוקר ההתמודדות בנבאדה, כשידע מהסקרים שניצחונו מובטח, צייץ סנדרס מחשבון הטוויטר שלו: "יש לי בשורה לממסד הרפובליקני. יש לי בשורה לממסד הדמוקרטי. הם לא יכולים לעצור אותנו". כעבור יומיים, בריאיון לתוכנית 60 דקות, הגן על שורת התבטאויות חיוביות שלו בנוגע למשטר קסטרו בקובה. "זה לא הוגן לומר שהכל היה רע", אמר סנדרס, ודיבר בשבחה של מדיניות הגברת-האוריינות שקידם הדיקטטור הסוציאליסט.
הצפרדע שהיא גם העקרב עקצה את עצמה. אנשי הממסד הדמוקרטי שמעו את הדברים והחליטו שעמידה מנגד בעוד סנדרס זוכה במועמדות פשוט לא באה בחשבון. מכאן והלאה – ההמשך ידוע: ביידן ניצח בדרום קרוליינה, שאר המועמדים המתונים בפריימריז פרשו בזה אחר זה והביעו תמיכה בו, כנראה בעידוד מובהק של הממסד, ובסופר טיוזדיי רשם ביידן הישגים מרשימים – ואז מחץ את סנדרס בהתמודדויות הבאות.
ייתכן שהתערבות הממסד הדמוקרטי הייתה מלכתחילה עניין של זמן. אולי גורלו של סנדרס מעולם לא היה באמת בידיו. ועדיין, קשה שלא לתהות מה היה קורה אילו היה סנדרס חורג ממנהגו באותם רגעי מפתח, ובעיקר מדוע לא השכיל לעשות זאת.
מהצד השני, אם סנדרס היה נעשה רק מעט פחות לוחמני, ורק קצת יותר מפויס ומתון, האם הוא היה נשאר בעצם אותו סנדרס? הוא מעולם לא מש מדרכיו, לרבות בצמתים שבהם הדבר היה משתלם לו פוליטית. זה בדיוק מקור האפיל של סנדרס וההסבר לנאמנות שלה זכה מתומכיו. זאת כנראה גם הסיבה שהוא חיבל, הלכה למעשה, בסיכוייו לזכות במועמדות. זה הטבע שלו.
טראמפ, בגלל החתרנות
בו ביום שסנדרס הודיע על פרישתו מהמרוץ צייץ טראמפ בטוויטר: "זה נגמר בדיוק כמו שהמפלגה הדמוקרטית רצתה. אנשי ברני צריכים לבוא למפלגה הרפובליקנית". הציוץ אישש את מה שהיה ידוע מראש: טראמפ שואף לתקוע טריז בין תומכי סנדרס למפלגה הדמוקרטית, ולמשוך חלק מהם להצביע לו. האסטרטגיה הזו עבדה עבורו מצוין ב-2016, אז 12% ממצביעי סנדרס בפריימריז הצביעו בסופו של דבר לטראמפ.
לכאורה לא אמורה להיות חפיפה בין סנדרס – הסמן השמאלי של הפוליטיקה האמריקנית – לבין נשיא מטעם מפלגת הימין. אלא שהופעתו של טראמפ בזירה הפוליטית שינתה בכמה מובנים את החלוקה הקלאסית שבין ימין ושמאל. ב-2016 טראמפ הציג את עצמו כסוכן של שינוי שיילחם עבור האזרח הקטן ולא יתחשב באינטרסים האליטיסטיים של שתי המפלגות, ומסרים אלו חלחלו גם לחלק מתומכי סנדרס, שהיו מוכנים להמר על נשיאות של טראמפ.
בחלוף כמעט ארבע שנות נשיאות של טראמפ נשאלת השאלה אם הנשיא הרפובליקני מסוגל להציג בשנית את אותם טיעונים חתרניים שזיכו אותו בתמיכת חלק ממצביעי סנדרס. על פניו, ביטול הרגולציה שהוטלה על המערכת הבנקאית בעידן אובמה ורפורמת המס שהיטיבה כמעט לחלוטין עם העשירים והתאגידים הגדולים אמורים להקשות עליו לעשות זאת. יחד עם זאת, מלחמת הסחר מול סין ומדיניות החוץ הבדלנית עדיין מתיישבות עם חלק מהמסרים הפופוליסטיים שאפשרו לטראמפ למשוך קולות ממקורות בלתי צפויים.
עוד על פוליטיקה אמריקנית בבלוג על פילים וחמורים / יפתח דיין
סימן לכך שלטראמפ עדיין יש מה למכור לחלק מהקהל של סנדרס הוא דברים שהשמיע ג'ו רוגן, המנחה של אחד הפודקסטים הפופולריים ביותר בארה"ב. בסוף ינואר הביע רוגן בתוכניתו תמיכה בסנדרס, תוך שהוא משבח את העקביות שהפגין במסריו ובהצבעותיו לאורך כל השנים. החודש, כשהסתמן כבר בבירור שלסנדרס לא נותר סיכוי ממשי בפריימריז, עדכן רוגן את סטטוס התמיכה שלו והודיע שיעדיף להצביע לטראמפ מאשר לביידן. חוסר יכולתו של ביידן להעביר מסרים ברורים וההנחה שיסתמך יתר על המידה על הקבינט שלו היו בין הסיבות שבהן נימק רוגן את החלטתו.
ביי ביי, ברנרד
מעבר לפער האידיאולוגי בין תומכי סנדרס לבינו, ביידן ייאלץ להתגבר גם על החשדנות והעוינות שרבים מהם רוחשים לממסד המפלגתי. רגשות טעונים אלה הם פרי אירועי הפריימריז של שנת 2016 בין סנדרס להילרי קלינטון. תומכי סנדרס עוד זוכרים היטב את הדלפות אתר "ויקיליקס", שחשפו כי קלינטון קיבלה לידיה מבעוד מועד את שאלות העימות הטלוויזיוני ביניהם מאשת הממסד הדמוקרטי דונה ברזיל. מהלך זה, לדידם, הוכיח שהמשחק היה מכור מראש נגד סנדרס.
מרירות רבה נותרה גם בצד השני של המתרס. תומכי קלינטון טורחים להזכיר שסנדרס סירב לפרוש עד שתושלם ההצבעה בכל המדינות בפריימריז, גם הרבה אחרי שאיבד סיכוי מתמטי לזכות במועמדות המפלגה לנשיאות. גם הצהרת התמיכה הרפה של סנדרס בקלינטון, שהגיעה רק שבועיים לפני הוועידה הלאומית הדמוקרטית, היא זיכרון צורב עבור רבים מהם.
קלינטון ציינה כבר בכמה הזדמנויות שהאופן שבו בחר סנדרס להתנהל בישורת האחרונה של הפריימריז מולה ב-2016 פגע במאמציה לאחד את הדמוקרטים מול טראמפ. לאחרונה היא אף החריפה את הטון ואמרה בריאיון שאף אחד בסנאט לא אהב את סנדרס ולא רצה לעבוד איתו. בשל כל אלה, אין זה מפתיע שביום שבו הודיע סנדרס על פרישה מהמרוץ הופצה בקרב עובדים בקמפיין של קלינטון לשעבר הזמנה למסיבת-זוּם המונית תחת הכותרת "ביי ביי ברנרד".
לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו הקפיד ביידן שלא לשרוף גשרים בדמות יחסים אישיים בעולם הפוליטי. תכונה זו באה לידי ביטוי רק לאחרונה, כשביידן התעקש שכאשר יהיה נשיא ינהל משא ומתן עם הרפובליקנים אף שאלה השתתפו בניסיונות של טראמפ לתפור לו "תיק אוקראינה" משלו. תומכי סנדרס ותומכי אליזבת וורן, שגם היא הייתה עד לאחרונה יריבתו בפריימריז הדמוקרטיים, טוענים כי עמדתו זו מעידה על נאיביות מצדו וכי הוא טרם הפנים שוושינגטון שבה ניתן להגיע לפשרות עם הרפובליקנים איננה קיימת עוד. ביידן, לעומתם, רואה בכך חוזקה אשר מוסיפה לו אמינות בקרב מצביעי המרכז.
הבחירות לנשיאות 2020 – עוד פרשנויות:
- הקורונה נכנסת בין טראמפ לשמרנים
- הנגיף ירדוף את הנשיא עד לבחירות
ביידן כתב מחדש את היסטוריית הפריימריז
בפריימריז הנוכחיים התעמתו ביידן וסנדרס בחריפות יותר מפעם אחת, והם הטיחו ביקורת נוקבת זה בזה. יחד עם זאת, ברמה האישית יחסיהם טובים. עם פרישת סנדרס פרסם ביידן הצהרה שכולה נופת צופים על תרומתו של סנדרס לשיח הפוליטי ולערכים שהמפלגה הדמוקרטית מעוניינת לקדם, והערב, קצת פחות משבוע אחרי פרישתו, פרסם סנדרס הודעה רשמית שלפיה הוא תומך בביידן לנשיאות: "אני מבקש מכל האמריקנים, מכל דמוקרט, מכל עצמאי ומהרבה רפובליקנים להתאחד סביב הקמפיין שלך ולתמוך בך, כמוני", אמר סנדרס בפנייתו לביידן. "עלינו להפוך את טראמפ לנשיא של כהונה אחת".
אבל הצהרת התמיכה הזו אין פירושה בהכרח שתומכי סנדרס ינהרו בהמוניהם אל מחנהו של סגן הנשיא לשעבר. כדי לשכנע את תומכיו להצביע לביידן לא יהיה די בכך שסנדרס יסביר להם מדוע חשוב לנצח את טראמפ. יהיה עליו להציג הסבר סדור ונלהב המפרט מדוע נכון יעשו אם יצביעו עבור מי שעד לאחרונה היה יריבו. האם יושרתו הערכית של סנדרס תאפשר לו לעשות זאת, או שטהרנותו האידיאולוגית שוב תעלה לדמוקרטים ביוקר? התשובה תתקבל בחודשים הקרובים.
