צה"ל לקראת קיצוץ: "אתגר חמור משדמיינו" | האלוף שמתכנן את עתיד הצבא מדבר
ראש אגף התכנון, אמיר אבולעפיה, מעריך בריאיון מיוחד ל-ynet שעוד שבועיים הצבא "יעביר מקל" ברוב משימות הקורונה. לקראת אפשרות סיפוח הוא מדבר על "תחושת נסיגה" ביחסים עם ירדן, מנתח את משמעות שיגור הלוויין האיראני, רואה יתרונות במשיכת צעירים איכותיים בימי משבר כלכלי - אבל מזהיר מהשלכות התוכנית הרב-שנתית הקודמת: "מפקדי חילות זועקים לי. אף אחד לא רוצה צבא של כאלה שלא סיימו תיכון"
קצין בכיר מהצבא הבריטי, בדרגת גנרל, קיים לפני כשבועיים דיון מקצועי בווידאו עם ראש אגף התכנון בצה"ל, אלוף אמיר אבולעפיה. על הפרק: למידה הדדית כיצד הצבא מסייע למדינה להתמודד עם מגיפת הקורונה.
שני הקצינים העשירו זה את זה בשיחה ממושכת, עד שהקרח נשבר בהרמת גבה מחויכת מצד הגנרל הבריטי. "גייסתם לזה גם את סיירת מטכ"ל?",
נדהם הג'נטלמן מלונדון, "הו, זה כל כך ישראלי". אבולעפיה אפילו לא שאל – הוא ידע שהצבא הבריטי אפילו לא שקל להכניס את יחידות העילית שלו לתוך בתי החולים שבממלכה.
ראש אגף התכנון בצה"ל ואנשיו ערכו דיונים דומים אחת לכמה ימים עם קצינים שמדברים לא רק אנגלית, ושיושבים לא רק ביבשת אירופה או בארצות הברית. "רצו ללמוד מאיתנו כיצד אנחנו פועלים בחיל האוויר ובאגף המודיעין בשיטת ה'קפסולות', גורמים מצבאות כמו קנדה, גרמניה ואיטליה, אבל לא רק. הקורונה נתנה הזדמנות להדק קשרים עם מדינות שאין לנו איתן יחסים", הוא מספר בריאיון מיוחד ל-ynet, ואומר באופן ברור ובקול רם אם מה שנאמר עד כה ברמזים מנומסים – הגיעה העת שצה"ל יזוז הצידה ויחזור למשימותיו.
"המערכת יותר נרגעה וכולם יותר באחיזה על האירוע", מסביר האלוף אבולעפיה. "שאף אחד לא יחשוד שנדחפנו למשבר הקורונה. ההתנפלות שלנו הייתה הכרחית היכן שהצבא יכול לעזור, כאשר אמרו שזה דחוף לעלות מ-200 בדיקות ביום לאלפים. לא ננטוש שום מקום, אבל כן נצטרך להעביר מקל ככל הניתן, כי יש לנו משימות שאף אחד לא יחכה לנו מולן. חטיבת המחקר חייבת לחזור ולייצר לנו מטרות לדברים החשובים במב"מ (המערכה שבין המלחמות) וסיירת מטכ"ל תחזור לעיסוקיה הייחודיים. פיקוד העורף יישאר ונתגבר היכן שצריך".
ראש אגף התכנון כבר סימן מועד לתוכנית להעברת הטיפול במשבר לגופים האזרחיים, ככל הנראה למינהלת מיוחדת שתוקם סוף סוף במשרד הבריאות – בתוך שבועיים. בתפריט: המלצות של גורמי המקצוע בצה"ל, בעיקר מהמודיעין, כיצד לתפעל את מערך הבדיקות וחלק מהמשימות גם למשרדי ממשלה אחרים.
אפשרות הסיפוח והסכם השלום עם ירדן
מהאגף הכי שקט במטכ"ל אלוף אבולעפיה נוגע כמעט בכל התחומים, מתכנון ובנייה ביהודה ושומרון, דרך שרטוט מראהו של צה"ל בעוד 10 שנים ועד לניהול הקשרים הרגישים עם מדינות ערב. לפני כשבועיים דווח ב-ynet, באישור הצנזורה הצבאית, כי ישראל תספק, בתיווך צה"לי, 5,000 מסיכות N95 לירדן. מבזק קצרצר חולל מבוכה רבתי בקרב בכירים בממלכה ההאשמית.
על מרבית דבריו בנושא, גם הם באים בקמצנות, האלוף מבקש לשים כוכבית של אוף רקורד או לא לפרסמם. ולא רק בגלל העיתוי הרגיש, עם ההסכם הקואליציוני שסלל את הדרך להכרזה היסטורית על סיפוח ישראלי בגדה המערבית, ייתכן שגם על בקעת הירדן, כבר בעוד חודשיים. אף אחד לא ייפול מהכיסא אם חוות הדעת של גופי הביטחון והמודיעין הישראליים תכלול התנגדות, או לפחות הסתייגות, מהמהלך החד צדדי מול הרשות הפלסטינית וירדן.
בצה"ל כבר החלו לנער את האבק, ובאופן יזום שלפו מהבוידעם את החומרים בנושא, לרבות נספחי השלום עם ירדן ונגזרותיהם. "עוד לא קיבלנו הנחיות מהדרג המדיני ונכון לרגע זה אנחנו לא עוסקים בכך", מסכים לומר אבולעפיה, שיעמוד מתוקף תפקידו במרכז הסוגיה המדינית-פוליטית, מבחינת הצבא. אבולעפיה כן מודה שהשלום עם ירדן ספג השנה מהלומה לא קלה: "מה שמעיב בשנה האחרונה זה תחושה שמשהו השתנה בעקבות סיפור המובלעות בצופר ובנהריים. זה נתן תחושה של נסיגה לאחור. מראש ידענו שהשטחים האלה יהיו בשימוש חקלאי ישראלי למשך 25 שנים, אבל היו מאמצים, בעיקר בתיווכים אזרחיים בינלאומיים, שזה יימשך. ניסו לגשר, אבל זה לא קרה".
דבר אחד בטוח: בצה"ל לא יפקירו את העמיתים מירדן, איתם גובשו יחסים חזקים בשנים האחרונות, ויעדכנו אותם על כל התפתחות. ייתכן שגם יזכירו להם: אותם מנהיגים שתוקפים זה את זה תוך פיזור איומים, הם אלה שבחלוף מספר שעות, לעיתים, מאשרים פעולות ביטחוניות שחופפות בנושא ההגנה על הגבול המשותף. לפי אחת ההערכות הישראליות, הירדנים גם יעדיפו, בכל תרחיש, גבול עם ישראל ולא עם הרשות הפלסטינית.
מה שנזהר להגיד האלוף אבולעפיה בריאיון עימו, כתב בצורה חריגה לפני כחודש וחצי תא"ל ארז מייזל, הקצין שעמד עד לפני חצי שנה בראש המערך לקשרי חוץ תחת פיקודו של אבולעפיה. במאמר שכתב הקצין הבכיר מאגף התכנון במגזין הצבאי "בין הקטבים" הסתתרו השורות הבאות: "במבט דרומה, עלינו לאפשר ולעודד ויתורים טקטיים לצורך שימור עוגני יציבות אסטרטגיים בדמות היחסים עם מצרים וירדן.
"צה"ל, באמצעות מערך הקש"ח (החטיבה לקשרי חוץ), מצוי בקשר יום-יומי עם מקביליו בצד המצרי ובצד הירדני. בין הצדדים מתקיימים שורה ארוכה של שיתופי פעולה צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים, בהשתתפות הזרועות והאגפים השונים בצה"ל, כמו גם משרדי ממשלה השונים. כך, גורמי השטח והניהול היום-יומי של הקשר מטעם צה"ל (מרכזי הקישור) עשויים למצוא עצמם מעורבים במשימות חילוץ והצלה, בפגישות מדיניות בהשתתפות ראשי המדינות או בקידום פעילות מבצעית משותפת".
"יוניפי"ל לא ממש את אחריותו"
אם מחפשים ראיות לחזרה המתהווה לשגרה ממשבר הקורונה, אבולעפיה מוצא אותן דווקא בפינות של המזרח התיכון שחזרו לחיים בהתנגשויות בין ישראל לאויביה. כך, בהתעוררות המחודשת של חיזבאללה ואיראן בפעילות ההתבססות וההתחמשות שלהן בלבנון ובסוריה. לחיל האוויר יוחסו לפחות חמש תקיפות בסוריה בחודש האחרון, האחרונה שבהן הלילה, חלקן עמוסות בטונאז' של פצצות, על מה שנראה כמצבורי נשק מתקדם.
באחת התקיפות הזהיר צה"ל פעילים של חיזבאללה בתקיפת הג'יפ שבו נסעו ליד הגבול עם לבנון, לאחר שהוזהרו לצאת ממנו. בתגובה, חיזבאללה שלח איתות משלו, וקרע את גדר המערכת עם ישראל בשלוש נקודות שונות על פני כ-40 קילומטרים בו זמנית מבלי שאנשיו זוהו או חדרו. בצבא מעדיפים להסתכל על התקרית כאירוע טקטי אל מול מערכת הלחצים שמפעילה ישראל על אויביה בזירה הצפון-מזרחית.
הזירה הצפונית חזרה אפוא לבעבע, ודווקא הארגון הבינלאומי של האו"ם שאמור לסייע בשמירת הטמפרטורה הנמוכה, לא זוכה לציון גבוה מראש אג"ת. יחסיו האישיים עם מפקד יוניפי"ל, הגנרל סטפנו דל קול, טובים דווקא. בסוף השבוע האחרון הקצין האיטלקי סימס לאבולעפיה ברכת שבת שלום בעברית, אחרי ששבוע שלפני כן אנשי יוניפי"ל הראו עד כמה נוכחותם לא מונעת, וספק אם תמנע, תקרית שעלולה לפתוח מלחמה עם חיזבאללה.
אבולעפיה: "כשאני מעביר מסר באירועים כאלה למפקד יוניפי"ל, אז אנחנו מעריכים שהדברים ממנו זולגים מהר לגורמי ממשל לבנונים ומשם הלאה, אבל מה שמונע הידרדרות זה אינטרסי על. היעילות של יוניפי"ל נמוכה וחיזבאללה עושה בדרום לבנון כבשלו. יוניפי"ל לא מממש את אחריותו לפי החלטה 1701 של מועצת הביטחון והם שומעים את זה ממני. לכן אני לא בונה עליו כארגון יעיל. פעמים רבות הם מקבלים סירוב מצבא לבנון לפעול, וקרו מקרים שפעילי חיזבאללה שרפו את רכביהם".
כשעל הקרקע עוברות מהלומות שקטות ומסרים מאיימים, גבוה בשמיים יש מי שמתרשם, ולא בזלזול, ביכולות האיראניות. בהתבטאות נדירה על שיגור הלווין שביצעה טהראן לפני כשבועיים בשיא משבר הקורונה שמכה ללא רחם ברפובליקה האיסלאמית, אומר האלוף אבולעפיה: "זה תרגיל ברמת ה'חזר לנו הצבע ללחיים' מצדם. הלוויין כן חצה את כל השכבות שהיה אמור לחצות ושוגר מרכב נייד – זו כבר אמירה משמעותית. לא אירוע קטן, אבל גם לא שינוי בסביבה האסטרטגית. זה כן מבטא עליית מדרגת בנחישות האיראנית, כניסה שלהם למועדון יוקרתי של חציית שכבות בחלל, הרומזות על יכולות בליסטיות מתקדמות".
"נעשה סדר עדיפות מחודש בתוך הצבא"
מזמן לא היה רמטכ"ל לצה"ל שהגיע כה מוכן לתפקידו כמו רב אלוף אביב כוכבי, שסומן לתפקיד עוד בימיו כמח"ט הצנחנים. ודווקא הכהונה שלו החלה ברגל שמאל: תכניותיו לליטוש הצבא והפיכתו לקטלני ומודרני יותר נתקעו או שובשו בגלל המשבר הפוליטי הממושך. מאז שנכנס לתפקיד בינואר אשתקד תוכניתו הרב שנתית של כוכבי, שאלוף אבולעפיה היה ממגבשיה, לא אושרה בהיעדר ממשלה קבועה.
האימרה הרווחת היא שדברים שרמטכ"ל חדש לא שינה בשנתו הראשונה בתפקיד, הוא יתקשה ליישם ביתר כהונתו. אם העיכובים הבלתי פוסקים בהקמת ממשלה קבועה לא הספיקו, הגיע משבר הקורונה שטרף את הקלפים, הוביל למשבר כלכלי עצום, ולקיצוץ בלתי נמנע גם בתקציב הביטחון שמעבר לפינה.
נזכיר: צה"ל ביקש תוספת לתקציב הביטחון בשלהי 2019, לפני פרוץ המגפה. מבחינת צה"ל, כלל האתגרים שהוא מתמודד איתם מתגמדים לעומת הקיצוץ המסתמן בתקציב הביטחון, עד לרמה של חוסר יכולת להוציא אל הפועל את תוכנית תנופה. צה"ל מצפה נואשות לקבל לפחות 70% מהתקציב שהוא דורש לחמש השנים הבאות, כ"פוליסת ביטוח לילדנו ונכדנו והחיסון שלנו מפני האיומים הביטחוניים הקיומיים", לפי גורם צבאי בכיר ביותר.
"נצטרך להאט חלק מהפרויקטים, או לעשות חלק מהם בשיתופי פעולה וחיבורים עם מדינות זרות, לא רק עם ארה"ב", מגלה ראש אג"ת, ומתכוון למערכות לחימה חדשות שפיתוחן מוקפא. "גם במדינות אחרות תהיה השפעה כלכלית על תקציבי ביטחון. להבנתי, ניכנס לאתגר משאבי חמור יותר ממה שדמיינו ולכן נצטרך להתאים את עצמנו. סדר העדיפות לא השתנה בבסיס ההחלטות, גם לא תפיסת הניצחון, והייתה כבר הזדהות ותמיכה של הדרג המדיני בתוכנית. נעשה סדר עדיפות מחודש בתוך הצבא, הקורונה יוצרת איום ממשי על קצב מימוש התוכנית.
"מה שמביא ניצחון לקצה, לצד הסינרגיה בין המהלומות לתמרון הרב מימדי והחיזוק לקצה – לא ניגע. נצטרך לראות שלא מייצרים חורים מסוכנים בגלל בעיות המשאבים בפיתוחים הטכנולוגיים נגד טילי השיוט והרקטות, בהן עתירות המשקל". בנושא זה הוסיף קצין בכיר בצבא: "חלק גדול מהדברים שייקחו אותנו קדימה לא דורשים סכומים גדולים והם יותר שינויים בשיטות הלחימה ובמבנה ובארגון הכוחות, כמו מינהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית שכבר עובדת. עם הכסף שיהיה לנו נלך בעדיפות ראשונה על חדשנות. צה"ל עומד מאחורי תוכנית ראש הממשלה ולא נוותר עליה. תר"ש תנופה הוא תר"ש תרופה למדינת ישראל".
אבולעפיה סבור שהפתרון לא יבוא בהכרח בכיווץ, סגירה או אזרוח של פרות קדושות בצבא, כמו בפרקליטות הצבאית, ברבנות הצבאית, או בגלי צה"ל. כראש חטיבת התכנון הוא כבר ניסה והבין שזה לא עובד: "ניסינו אזרוח ברבנות, ואיפה שזה רווחי יותר או אפילו שווה ערך, נלך על אזרוח, אבל זה לא עובד תמיד. מתמחרים באזרוח את כל הרכיבים, כולל הפנסיות. לקחת עורכי דין במקום פרקליטים צבאיים יעלה יותר, והפרקליטות זה גוף שהוא חלק מהציר המבצעי. גל"צ הוא אירוע סימבולי, עולה כמה מיליונים בשנה, והיה רמטכ"ל קודם שסבר שיש לסגור אותו, ושר ביטחון שחשב אחרת".
לאבולעפיה יש ביקורת יוצאת דופן בפומביותה על פרק כוח האדם בתר"ש הקודם, גדעון. התוכנית השלימה קיצוץ ענק של כ-4,000 אנשי קבע, יצרה בורות של כשירות ומוכנות בזרוע היבשה, הותירה שובל של תסכול בקרב הקצונה הצעירה שלא תוגמלה כראוי, גם בשל מודל הפרישה החדש.
"אם יש כרגע בטן רכה בצה"ל זה אובדן איכויות", הוא אומר. "הגענו למצב שבו אנחנו מאבדים איכויות טכנולוגיות ואנשים שיש להם חלופה תעסוקתית, אנשים איכותיים כמעט מכל מגזר בצבא, כי אין לנו עדיין מספיק ניסיון עם התוכנית הזו, שיצרה לנו בעיות: יש בה שער יציאה מהצבא בגיל 35-34. מפקדי החילות והזרועות זועקים לי – אתה מבין מה קרה פה? התעשיות רק מסמנות להם עם היד שיבואו אליהן, המאזדה והטויוטה מחכות. אנחנו זקוקים לרבי סרנים האלה, הם בשיא הבשלות המקצועית ואנחנו מאבדים אנשים מעולים. החשש שלי שעכשיו יעשו עוד קווץ' לבטן הרכה הזו. הפחד הוא שיפגעו עוד בתקינה ובתנאי השירות. הקמפיינים נגד אנשי הקבע נרגעו אבל כשמתחילים הדיונים על זה שוב עולה הווליום. אף אחד לא רוצה צבא של כאלה שלא סיימו תיכון, אלא כאלה שרוצים לנצח ויכולים להצליח גם במקומות אחרים".
ועדיין, לאלוף אבולעפיה יש תקווה: דווקא הפיטורים הנרחבים במשק והאבטלה המתרחבת צפויים להוביל צעירים איכותיים להעדיף להישאר או לחזור לצבא הקבע, וצה"ל כבר לא מהסס ללטוש עיניים רעבות אליהם.
מציאות אחרת
כמו במשבר הקורונה, גם באירועים מבצעיים ראש אגף התכנון הפך להיות לחלק מ"צוות החפ"ק" הצמוד לרמטכ"ל. הוא זה שמתלווה אליו, לצד ראש אמ"ן וראש אגף המבצעים, ברגעים הכי רגישים, מהבור בקריה ועד לדיונים עם הדרג המדיני. האגף הכי קטן במטכ"ל, שרחוק מעין הזרקורים ונושא דימוי אפרפר, משתנה ללא הכר בכהונתו של כוכבי. מוקמת בו בחודשים אלה חטיבת השילוח החדשה לסנכרון ופיתוח שיטות הלחימה והחדשנות בשדה הקרב לכלל הקצוות המבצעיים, מהקומה המטכ"לית.
גם "פיקוד איראן" החדש, תחת האלוף המיועד טל קלמן מחיל האוויר, יהיה מקביל לאגף התכנון, אך מבחינת צה"ל – המשימה האיראנית המחודשת לא תהיה חלק מתקציב הצבא. "בתר"ש הקודם ידענו שאפשר לקחת סיכון בגלל הסכם הגרעין מ-2015. הפעם אנחנו במציאות אחרת לגמרי", אומר ראש אגף התכנון, "ראש הממשלה מבין שמדינת ישראל צריכה לרכז מאמץ מול האיום הזה, אנחנו בתוכנית סגורה על זה, אבל זה כסף שגדול על צה"ל ויהיה בו צורך בתקצוב חיצוני. זה יצטרך לקבל שיפוי ולדעתי זה יקרה". בשקט בשקט, אומרים בצבא, מבעד למשבר הקורונה, האצת פיתוח הגרעין האיראני והטילים ארוכי הטווח החמירו בעידן הקורונה וצה"ל נדרש להתמודד עימם כבר בקרוב.
זהו תפקיד ראשון לאבולעפיה כאלוף. הוא אחד האלופים השקטים במטכ"ל, אך לא היסס להביע את ביקורותו על מהלכים בצבא, בעיקר בפורומים סגורים. במאמר שפרסם בעבר טען כי מפקדים חוששים להביע עמדה משלהם מול הקצינים הממונים עליהם. כמי שגדל בחטיבת הנח"ל, פיקד על יחידותיה ובהמשך על מערך הכוחות המיוחדים של חיל האוויר, מצדד אבולעפיה בגישת הצפת האמת, גם אם אינה נעימה לשמיעה.
"אנחנו חושבים אלף פעם לפני שמסתערים", אמר בריאיון ל-ynet כמח"ט הנח"ל בשנת 2011. עכשיו הוא מחזיק את תיק היציאה ממשבר הקורונה בצבא, וכ"שר החוץ" הלא רשמי של צה"ל, מעדיף לנתח את המשבר גם לפי מפתחות גלובליים: "המשבר לא ישפיע על ארגוני הטרור, שרובם לואו-טק ופוטנציאל הנזק שבהם הוא קטן. כולם הולכים להיפגע מהקורונה – השאלה היא מי יתאושש הכי מהר. המאבק הבין-מעצמתי בין סין לארה"ב יהיה האירוע הכי גדול, כי שתיהן נפגעו מאוד ומהירות ההתאוששות שלהן תהיה המבחן הגדול. הן כבר נלחמות על הנראטיב".
לפנייה לכתב/ת 
