שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: מוטי קמחי

    מחקרים אחרונים: אלו התרופות והטיפולים שעובדים בחולי הקורונה

    טיפול ייחודי נגד נגיף הקורונה הקטלני עדיין אין, והחיסון צפוי רק לקראת החורף הבא. אלו תרופות נמצאו יעילות בחולי הקורונה הקשים? אלה הפרוטוקולים המעודכנים המשמשים את רופאי מחלקות הקורונה

    המועד המדויק של חיסון עוד לא נמצא באופק ומניין הנדבקים ממשיך לעלות אבל בזכות התקדמות ההבנה על מעללי וירוס הקורונה הקטלני, משתפרת הישרדותם של החולים. בשבוע האחרון התפרסמו נתונים משמעותיים שמבשרים על הצלחה פורצת דרך בתרופה הותיקה דקסמתזון, לצד כשלון הטיפול בהידרוקסיכלורוקווין שהשימוש בו נזנח בקורונה. בתוך כך, מחקרים נוספים מגבים את השימוש בתרופה האנטי ויראלית רמדיסיוויר שממשיכה להראות הצלחות בהפחתת הסיבוכים בחולים הקשים.

     

    אבל הטיפול העקרי בחולים נקרא "תומך" משום שהוא אינו מכוון ישירות כנגד הנגיף, אלא מטרתו היא לתמוך במערכות הגוף, למנוע סיבוכים וקריסת מערכות העשויים להוביל למוות. אלה כוללים טיפול בנוגדי קרישה, מייצבי לחץ דם, ובמקרים קשים גם הנשמה ושימוש במכונת לב ריאה.

     

    בהתבסס על הפרוטוקולים המעודכנים האחרונים, המקובלים בארה"ב, אירופה וישראל, כך מתבצע הטיפול שלב אחר שלב:

     

    כך מתבצע הטיפול שלב אחר שלב:

     

    1. ניטור החולה

    חולים הסובלים מתסמינים במצב קל, נשארים בבידוד בביתם או במלונית, ומנוטרים מרחוק על ידי אחות קופת החולים השואלת למצב החולה, לתסמיניו ולמדדי הסטורציה (ריווי החמצן) המתבצעת באמצעות מכשיר המוצמד לאצבע.

     

    חולים במצב בינוני או קשה מועברים לבית חולים. לגופו של חולה כזה מוחדר עירוי באמצעות צנתר הקרוי "וונפלון", שדרכו גם נלקחות בדיקות דם כלליות, בכללן גם בדיקת מדדי דלקת. במהלך כל האישפוז מבוצעות בחולה בדיקות לחץ דם, דופק ורוויון החמצן בדם (סטורציה).

     

    שיחה טלפונית מהבידוד (צילום: Shutterstock)
    חולים עם תסמינים קלים מדווחים מהבית על מצבם(צילום: Shutterstock)

    2. צילום חזה

    אחת התופעות המרכזיות של נגיף הקורונה היא פגיעה ריאתית, ובמילים אחרות: דלקת ריאות ויראלית, העלולה לגרום לאי ספיקה נשימתית. החולים הסובלים מבעיות נשימתיות עוברים צילום חזה, ולפי מצבם הקליני עוברים צילומים נוספים במהלך האשפוז. ההדמיה המדויקת ביותר היא CT חזה, המראה את הפגיעה האופיינית של נגיף הקורונה בריאות.

     

    3. עירוי נוזלים

    אם העידו הבדיקות על חשד בירידה בנפח הדם, כמו למשל בירידת לחץ הדם, בעליה של דופק הלב או במחסור כלשהו העולה בבדיקות הדם, מקבל החולה עירוי נוזלים דרך צנתר ה"וונפלון" (הפוטר מהצורך לדקור את החולה שוב ושוב במהלך האשפוז). עירוי נוזלים שומר על לחץ דם תקין המאפשר הזרמת דם תקינה לאיברים הפנימיים, ושומר גם על רמות תקינות של מלחים בדם, החיוניים לתפקוד מערכות הגוף.

     

    קראו עוד:

    פריצת דרך בחיסון של אוקספורד: הגנה כפולה נגד נגיף הקורונה

    המנהל הרפואי הישראלי של "מודרנה": "החיסון יינתן לפני שיאושר"

    ארה"ב: ה-CDC מקצר משמעותית את הבידוד לנדבקי קורונה

     

    4. מתן חמצן

    אם נצפה קוצר נשימה, המתבטא בצפצופים, נשימה מהירה, הכחלה בשפתיים או ירידה ברוויון החמצן (סטורציה) שאמור להיות מעל 93%, מקבלים החולים טיפול בחמצן, באמצעות מסכה או "משקפיים" - צינור קטן המונח מתחת לנחיריים. במקרים קשים יותר, עלול החולה להזדקק להנשמה מלאכותית.

     

    5. טיפול אנטיביוטי

    חיידקים אוהבים מאוד זיהום ויראלי ומצטרפים לעתים ל"חגיגה", וגורמים למה שקרוי בעולם הרפואה "super infection" או במילים אחרות - זיהום משני. כך, מצטרפת לדלקת הריאות הוויראלית מנגיף הקורונה גם דלקת ריאות חיידקית. במקרה של החמרה נשימתית, או כל החמרה משמעותית, מוסיפים גם טיפול אנטיביוטי המונע מחיידקים לגרום להחמרה. נדגיש שאנטיביוטיקה אינה משפיעה כלל על וירוסים, ובכלל זה גם על נגיף הקורונה.

     

    אנטיביוטיקה (צילום: shutterstock)
    טיפול אנטיביוטי מונע מחיידקים לגרום להחמרה(צילום: shutterstock)

    6. תרופות לשמירת לחץ הדם

    אחת הסכנות המרכזיות בזיהום קשה היא קריסת מערכות, המתבטאת בין היתר בירידה משמעותית בלחץ הדם. במקרה כזה ניתנות תרופות האופייניות לטיפול נמרץ, וכוללות עירוי של תכשירים המכווצים כלי דם, ומאפשרים את המשך תפקוד הלב וכלי הדם, והזרמת חמצן אליהם.

     

    7. רמדסיוויר

    התרופה רמדסוויר היא המבטיחה ביותר מבין התרופות האנטי ויראליות. היא פותחה במקור נגד האבולה, ושימשה בעבר לטיפול גם נגד "בני הדודים" של הקורונה, נגיפי ה-SARS וה-MERS. התרופה פוגמת במנגנון השכפול של הנגיף, וכך מונעת ממנו להתפשט בגוף. מחקרים הראו כי רמדסיוויר מפחיתה את משך ההחלמה ואת הפגיעה הריאתית. עם זאת, מחקרים אחרים הראו כי הטיפול בתרופה רמדסיוויר לבדה אינו מונע תמותה.

     

    כיום מקובל הטיפול בתרופה לילדים ומבוגרים הסובלים מדלקת ריאות המצריכה שימוש בחמצן. היא ניתנת בעירוי פעם ביממה למשך חמישה ימים. אם מצבו של החולה משתפר, נמשך הטיפול לחמישה ימים נוספים עד למקסימום של עשרה ימים.

     

    8. קורטיקוסטרואידים

    בחודשיים האחרונים התברר כי התרופה שמביאה לשיפור הגדול ביותר, היא ותיקה וזולה, המשמשת להפחתת תהליכי אלרגיה ודלקת במגוון עצום של מחלות. מדובר בתרופה ממשפחת הקורטיקוסטרואידים "דקסמתזון" שמעכבת רכיבים במערכת החיסון כך שהיא מפחיתה את ההרס שנגרם בגוף בתגובה לפלישת נגיף הקורונה.

     

    חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד שבדקו נתונים מ-2,000 מטופלים שקיבלו את התרופה, והשוו את הממצאים ל-4,000 מטופלים שלא קיבלו אותה מצאו כי דקסמתזון הצליחה להפחית את סיכון התמותה ב-28 עד 40%, ואצל אלה שטופלו בחמצן, היא הפחיתה את סיכון התמותה בשיעור של 20 עד 25%.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    9. השלב הקשה: הנשמה

    זה הרגע שממנו חוששים הרופאים, מערכת הבריאות כולה וגם הממשלה: החולים המונשמים הם אלה שמגיעים למצב הקשה ביותר. הבעיה המרכזית בחולי קורונה, היא מחלה הנקראת ARDS. מדובר במעין דלקת ריאות מפושטת ביותר, שבה מתרחש תהליך דלקתי הסוער בנאדיות הריאה, אותם חלקים סופיים של הריאות, שבהם מתבצע חילוף הגזים: חמצן נקלט בהם ופחמן דו חמצני מופרש. אצל חולי קורונה, מתמלאות נאדיות הריאה בנוזלים וחלבונים שלא מאפשרים לחמצן להגיע אליהן ולהיקלט דרכן בגוף.

     

    תהליך ההנשמה מתחיל כאמור בניסיון טיפול במסכת חמצן, תוך מדידה של ריכוז החמצן בדם - הסטורציה, באמצעות מכשיר המחובר לאצבע, לצד בדיקות גזים בדם, המאפשרות לבחון את רמת החמצן בדם, ורמת הפחמן הדו חמצני לבל יעלה.

     

    כאשר מצבו של החולה מידרדר, הוא עובר הרדמה תרופתית, ואת תהליך החיבור למכונת ההנשמה: אח או אחות ורופאה או רופא מצוותים לחולה, כאשר הרופאים  מחברים את החולה למכונה בשיטה הקרויה "אינטובציה אנדוטרכיאלית". בתהליך זה, מוחדר לפה להב הדוחק את הלשון כלפי מטה ומאפשר לצפות בקנה הנשימה שתחילתו במיתרי הקול.

     

    כאשר מבחין הרופא במיתרי הקול, הוא מחדיר דרכם את צינור ההנשמה ("טובוס"). כך, הצינור מגיע אל קנה הנשימה, ומתחילה הנשמה ידנית זמנית באמצעות מכשיר ה"אמבו", עד לחיבור החולה למכונת ההנשמה.

     

    לאחר הכנסת הפרמטרים המתאימים למכונת ההנשמה, הכוללים את נפח ההנשמה הדרוש ולחציו, מחובר צינור ההנשמה, ה"טובוס", אל המכונה, והיא מתחילה לחוש את נשימותיו של החולה, ומתאימה את עצמה, לצד הפרמטרים שהכניס הרופא המטפל, להנשמה האפקטיבית ביותר.

     

    פרט להנשמה, המכונה גם מודדת את האלסטיות של הריאות והלחצים, כך שהנפח שחודר לריאה אינו גדול, אך מוחדר בלחץ גבוה מספיק, כדי לפתוח את אותן נאדיות ריאה חסומות, ולשמר את אותן נאדיות ריאה שנותרו פתוחות. אם אצל אדם בריא, מנשימים בנפח של כשמונה מ"ל לק"ג משקל, אצל חולי קורונה, מנשימים בנפח של כחמישה מ"ל לק"ג בלבד, בלחץ גבוה.

     

    תוך כדי ההנשמה, עובר החולה טיפולי שאיבת הפרשות, בדיקות דם תכופות למדידת רמות הגזים בדם. כאשר החמצון של החולה הולך ומשתפר, מתחיל החולה לעבור תהליך של גמילה: תרופות ההרדמה מוסרות בהדרגה, כך שהוא נשאר בהכרה, אך עם משככי כאבים שמאפשרים לו "לסבול" את הצינור שבתוך פיו.

     

    כאשר רמת הסטורציה, כלומר ריכוז החמצן הנראה במכשיר המחובר לאצבע, משתפרת, וגם תמונת הגזים בבדיקות הדם הופכות לתקינות, כשהחולה ערני ובמצב כללי טוב - מתבצע נסיון ניתוק ממכונת ההנשמה, תוך הזהירות הנדרשת והשגחה קפדנית.

     

    10. ה"גיים צ'יינגר": נוגדי קרישה

    ההתקדמות המשמעותית ביותר בטיפול בחולי קורונה החלה לפני כחודשיים, בעקבות נתונים שהתבררו מהעיר ווהאן בסין, שם דיווחו הרופאים כי חולים שטופלו בנוגדי קרישה השתפרו משמעותית. בהמשך התברר שנגיף הקורונה גורם להיווצרותם של קרישי דם כמעט בכל איבר אפשרי.

     

    על פי ההערכות, נוגדי הקרישה לא רק שמונעים את היווצרותם של קרישי הדם, אלא גם מפחיתים בדרך לא ברורה, את אותה "סערת ציטוקינים" המתחוללת בגוף, וגורמת לנזק נרחב. על פי הערכות נוספות, נוגדי הקרישה גם מפריעים לאותם חלבוני מעטפת של הנגיף להיקשר אל תאי הגוף, כך שהנגיף מתקשה לחדור לתוך התא, להשתמש במטען התורשתי ולהשתכפל.

     

    תרופות נוגדות קרישה התגלו לראשונה לפני יותר מ-100 שנים, והן ניתנות בכדורים, זריקות ותרופות בעירוי. התרופות משמשות לרוב למניעת היווצרות קרישי דם העלולים לחסום כלי דם, ולגרום לנזקים חמורים, ובהם התקפי לב, שבץ מוחי, וגם כשל קרישה כללי הקרוי DIC שגורם למוות בתוך דקות עד שעות. בחולי הקורונה, מתחילים כיום מוקדם את הטיפול בנוגדי הקרישה, ובחלק מהמקרים נזקקים החולים להמשיך בטיפול גם לאחר ההחלמה, לתקופה ארוכה. 

     

    11. האכזבה: "התרופה של טראמפ"

    הנשיא טראמפ הבטיח בתחילת מגפת הקורונה כי התרופה "הידרוקסיכלורוקווין" שעשרה טונות ממנה הובאו לישראל במטוסים צבאיים, תשנה את כללי המשחק. אלא שעם הזמן מגלים עוד ועוד מחקרים כי היא אינה יעילה ולא משפרת את מצבם של חולי קורונה קשים.

     

    התרופה כלורוקווין, והנגזרת שלה הידרוקסיכלורוקווין, מוכרות לעולם הרפואה כבר יותר מ-70 שנים. המטיילים מכירים אותה כאחת התרופות למניעת וטיפול במלריה, אולם בנוסף היא משמשת גם לטיפול במחלות ראומטיות כמו דלקת מפרקים ולופוס.

     

    התרופה התגלתה לראשונה בשנת 1934. מנגנון הפעולה המשוער שלה הוא חדירה לדם ועיכוב מנגנונים שונים בתאים, המונעים מפולשים זרים להתפשט ולהתרבות. לתרופה אמור להיות גם אפקט אנטי דלקתי המסייע כאמור גם לטיפול במחלות ראומטיות.

     

    מה שנותר בתודעה הציבורית, הוא הציוץ של טראמפ על "ממצאים ממחקר צרפתי שיחוללו מהפך בטיפול בחולי קורונה" שהתברר כשגוי. בעקבות אותו ציוץ נהרו המונים לרופאים וביקשו לקבל את התרופה הידרוקסיכלורוקווין עד שנוצר מחסור ממנה. גם בקופות החולים בישראל נוצר מחסור לאחר שרופאי משפחה החלו להיעתר לבקשת מטופלים שרשמו שלא לצורך את התרופות הללו, עד שהקופות החליטו לעצור את המרשמים.

     

    בינתיים מתקיימים ברחבי העולם מאות מחקרים בניסיון למצוא את התרופה שמכחידה את נגיף הקורונה. בינתיים נראה שהישועה היחידה לעולם מהפנדמיה הקטלנית הם החיסונים שנמצאים בשלבי ייצור מתקדמים, והפצתם צפויה לקראת דצמבר הקרוב.

     

    צפו: כך מטפלים בחולי הקורונה בעירוי הנוגדנים של מד"א

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים