אורית שר, זהר ליבה וילדיהם, איתי, יואב, מאיה ועמנואל, בביתם במדריד

זוהר ליבה ואשתו אורית שר עזבו את ישראל ועברו למדריד: "הלב הרגיש שזה נכון"

בספטמבר 2019, כשהשחקן זהר ליבה קיבל תפקיד בסדרה ספרדית, לאשתו אורית שר, מאמנת השחקנים, לא היה ספק: עוברים לגור בספרד עם ארבעת הילדים. מאז הוא קיבל תפקידים נוספים, היא ממשיכה לעבוד בזום, ושניהם חלו בקורונה והחלימו. "אין בנו תסכול. לא נסענו כי אנחנו כועסים"

פורסם: 19.01.21 , 08:45
"כשהיינו רווקים, זהר ואני כל הזמן צחקנו שיום אחד נדפוק בדלת של הבמאי הספרדי פדרו אלמודובר", צוחקת מאמנת השחקנים אורית שר בשיחת זום מביתה במדריד. "שנינו מעריצים את הכישרון שלו. השנים עברו ושכחנו מההבטחה הזו".
לא באמת שכחתם. עברתם לגור בספרד.
"לזהר היו תוכניות להתבודד באלסקה, זה היה החלום שלו".
אלסקה? קצת רחוק.
"כן, כן. ואני נלחצתי כי אני אוהבת את קהילת השחקנים שלי. התחלתי להתרגל לרעיון שאני אדריך שחקנים דרך מחשב. בסוף אמרתי לזהר, 'בוא נמצא יעד יותר קרוב לרילוקיישן'".
"זהר דובר ספרדית. אמא שלו חיה בצ'ילה עם בעלה השני כבר 40 שנה ויש לו שם שלושה אחים, אז השפה בוורידים שלו"
הוליווד?
"לא. צריך עור של פיל כדי לחיות שם. אל.איי גדולה עלינו. התחלנו לראות את ספרד כאופציה".
למה ספרד?
"זהר דובר ספרדית. אמא שלו חיה בצ'ילה עם בעלה השני כבר 40 שנה ויש לו שם שלושה אחים, אז השפה בוורידים שלו. ספרד נהייתה מוקד חם מבחינת תוכן וטלוויזיה עם סדרות כמו 'בית הנייר'. בוקר אחד התקשרה טל שקד, הסוכנת שלנו בארץ, לומר לנו שיש שתי סוכנות שחקנים ספרדיות שמתעניינות בזהר. הדלתות נפתחו".

6 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
הילדים לא התלהבו לעזוב את המושב
(צילום: אלבום פרטי)


קידוש עם התסריטאי

זו שעת בוקר מאוחרת בשכונת סן סבסטיאן דה לוס רייס שבפאתי מדריד. במתחם הסגור שבו מתגוררים שר וליבה הכל שקט. ספרד בסגר שני, אבל הילדים (איתי, 12, יואב, 10, מאיה, 6, עמנואל, 3) בבית ספר יהודי ובגן. ליבה (43) יצא לריצה, שר (46) מתארגנת לקראת סשן אימון פרטי לשחקן יהודה לוי.
כבר יותר משנה הם בספרד. ב־17 בספטמבר 2019, יום בחירות בארץ, שלשלו שני פתקים בקלפי ("היה לנו חשוב להצביע"), ואז עלו על מטוס עם 12 מזוודות. הם התלבטו אם לקפל את עצמם ארצה אחרי שבעה חודשים או להמשיך את החלום הספרדי. החלום ניצח.
נראה שהדברים התגלגלו אצלם בלי מאמץ. רגע אחד ישבו בביתם השכור והיפה במושב חירות והרהרו בעתיד, וברגע שני הוחתם ליבה, שחקן מוכשר שהתעשייה בארץ לא חיבקה בשנים האחרונות, על ידי סוכנת השחקנים הספרדייה אלווירה סאנצ׳ס, שמייצגת כמה מכוכבי ״בית הנייר״. הוא שלח שני אודישנים מצולמים והתקבל לשניהם. פרויקט אחד, הפקה גדולה של הבמאי רידלי סקוט עם השחקן חוויאר ברדם, נגנז כרגע. התפקיד השני הוא אבו באכר, מורה רוחני ורופא בסדרה התקופתית "אל סיד" של אמזון פריים שעלתה בחודש שעבר. ליבה מככב לצד חיימה לורנטה (דנוור מ"בית הנייר") ואלברו ריקו (כוכב הסדרה "אליטה"). בפברואר תעלה העונה השנייה של "אל סיד", ואז גם יצטלם לסרט "אלגריה" לצד הכוכב לואיס טוסאר. באפריל יחזור ליבה לצילומי עונות שלוש וארבע של "אל סיד". שר בשלבים מתקדמים של עבודה על סדרה שכתבה ומתרחשת באיביזה. במקביל הצטרפה לליבה ולתסריטאי אנחל פריינטה לכתיבת סדרה תקופתית שמתרחשת במאה ה־12. שני הפרויקטים במגעי מכירה מתקדמים.


(טריילר הסדרה "אל סיד")

עם אנחל פריינטה, התסריטאי של 'אל סיד', נוצר קשר אישי. בשבת האחרונה של ליבה בישראל הוא היה במקרה בארץ. "זהר אמר, 'בוא אלינו לארוחת שישי ונעשה קידוש ביחד'", מספרת שר. "כשהגענו לספרד, השחקנים באו אלינו לארוחת ערב. זהר גם התחבר עם יהודים בבית הכנסת השכונתי ופתר להם את האינטריגות. כשהגענו הייתה אווירת היי".
"כשזהר התקבל ל'אל סיד' הוא היה מיועד בהתחלה לתפקיד קטן של יהודי, ובסוף קיבל תפקיד יותר גדול לכמה עונות, וזה לא מובן מאליו"
בתוך שנה וארבעה חודשים רשמתם הישגים יפים.
"מה שקרה לזהר בספרד כמעט לא קורה. הסתברות מטורפת. אני עובדת עם השחקנים הכי גדולים ויודעת איזה תלאות הם עוברים בדרך לתפקידים בחו"ל. כשזהר התקבל ל'אל סיד' הוא היה מיועד בהתחלה לתפקיד קטן של יהודי, ובסוף קיבל תפקיד יותר גדול לכמה עונות, וזה לא מובן מאליו".
זה היה הסימן מבחינתכם שצריך לקפל את החיים בארץ ולנסוע?
"זה הרגיש נכון בבטן. הצילומים התחילו באוקטובר 2019, והתוכנית הייתה שבעה חודשים של צילומים לעונה הראשונה, חצי שנה הפסקה ושוב שבעה חודשי צילום לעונה השנייה. זהר לא רצה לנסוע לבד לתקופה כזו. החלטתי שניסע כולנו. רציתי שהוא יעבוד בסדרה הספרדית בנחת ולא יבלה בכל רגע פנוי על מטוסים לארץ, שיעשה חבירה לשוק המקומי, ייגש לאודישנים. זרענו זרעים, וצריך להמשיך עם מצ׳טה קדימה בג׳ונגל של המקצוע".

6 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
"צריך להמשיך עם מצ׳טה קדימה בג׳ונגל של המקצוע"
(צילום: רני ברוכשטיין)

לשחקן שנתקע אמרו "לך לאורית"

ליבה (43), נולד במושב נביעות בסיני, הוריו התגרשו כשהיה בן שנתיים, והוא גדל עם אביו. כשהיה בן 23 נפטר האב. אחרי שירות כלוחם ביחידה מובחרת עבד כדוגמן באירופה ובישראל, ומשנת 2002 שיחק בסדרות שונות (ג'וני, טלנובלה בע"מ, הכל דבש, עספור, בובות, נויורק, פמת"א, השמיניה, האי) ובקולנוע (הבועה, עדות, פול גז). את אורית שר פגש כשהגיע אליה בשנת 2003 ללמוד משחק, והשניים הפכו לזוג. ב־2008 נישאו. במקביל לקריירת המשחק היה בעלים של נגרייה עצמאית.
שר (46) הצעירה מבין שלושה ילדים של חקלאי וציירת ממושב חירות, עברה מסע מעניין: אחרי שירות צבאי כחובשת קרבית למדה משחק בניסן נתיב, שיחקה בקולנוע (קולולוש, חתונה מאוחרת, מתנה משמיים, שבעה), בטלוויזיה (אסתי המכוערת, הילדים מגבעת נפוליאון) ובתיאטרון באר־שבע, ותוך כדי תנועה עשתה תואר במשפטים בבינתחומי ולמדה לתואר שני בקולנוע באוניברסיטת תל־אביב. לפני 15 שנה הפכה למאמנת שחקנים, בהתחלה כעזרה לבמאי דובר קוסאשווילי, ובהמשך, בהמלצת הסוכנת זוהר יעקובסון, שכרה סטודיו והחלה לעבוד.

"אני עובדת היום עם שחקנים מהארץ, מלונדון ומארצות הברית, אבל לא בניתי על העבודה שלי. אמרתי, זה הזמן שלי לנוח. במשך שנים ניסיתי להיות אמא נוכחת וגם לעשות קריירה. ראיתי הזדמנות להרפות מהלחץ"
לא התכוונת להיות מורה למשחק.
"דובר היה הראשון שזיהה בי יכולות שעוד לא ראיתי בעצמי. הייתי גם שחקנית וגם המלהקת בסרט שלו, 'מתנה משמיים'. ואז התחלתי לעבוד בחזרות עם השחקנים, ורק רציתי להיות מאחורי המצלמה. אגב, בהתחלה הייתי הולכת לאותם אודישנים של השחקניות שלימדתי. בתפיסה שלי אין דבר כזה, אני אקח לך את התפקיד, מה שצריך להיות שלך יגיע אלייך. אבל חדוות המשחק נעלמה".
ההצלחה הייתה מהירה. "כל שחקן שנתקע, אמרו לו, 'לך לאורית", היא צוחקת. מפה לאוזן השמועה נפוצה, וכולם הגיעו לעבוד איתה. רשימה חלקית: גל גדות, יהודה לוי, דנה פרידר, תום אבני ורומי לירז. ב־2019 התקבלה לעבודה כמורה למשחק בניסן נתיב. "הסטודנטים חשבו שאמשיך איתם לשנה שלישית", היא אומרת. "כולם היו בשוק כשהודענו שאנחנו עוזבים".
תכננת להדריך שחקנים בשיחות וידיאו?
"אני עובדת היום עם שחקנים מהארץ, מלונדון ומארצות הברית, אבל לא בניתי על העבודה שלי. אמרתי, זה הזמן שלי לנוח, לבשל ולארח. במשך שנים ניסיתי להיות אמא נוכחת וגם לעשות קריירה. לא תמיד הצלחתי, אבל איכשהו תקתקתי הכל. ראיתי הזדמנות להרפות מהלחץ.
"חבר טוב, מפיק ישראלי, שסיפרתי לו שאנחנו נוסעים, אמר לי, 'הספרדים הם לא אנשים ציניים. הם יגמעו את השיטה שלך. את לא תחזרי'. הוא צדק. הלב שלהם פתוח. זה הזכיר לי שכשהייתי בת 31 וגרתי שנה באל.איי, לימדתי שחקנים מכל העולם בבית הספר למשחק 'לי שטרסברג', והספרדים תמיד התנדבו לעלות לבמה".
"שנה וחצי אחרי, הם כבר ממש מדברים ספרדית שוטפת, ולפעמים זה כואב יותר שהם בקושי זוכרים מה היה קודם"
כשעוזבים את הארץ עם ארבעה ילדים, מה אורזים ומה משאירים?
"כשאני נכנסתי לטרפת של קיפול הבית, זהר נסע לחתום על החוזה עם מפיקי 'אל סיד' ולמצוא לנו בית. שתי חברות עזרו לי. אחת הייתה אחראית על תרומת חפצים והשנייה על מכירת רהיטים. כמה ארגזים נשארו במרתף של זוג חברים. היה קשה להיפרד מהמשפחה. הוריי גרים לידנו. אבא שלי התייצב בשנים האחרונות כל יום בשש בערב לפגוש את הילדים. היה עניין עם אוסף הלגו של הבן השני שלי, יואב, הוא סירב להיפרד ממנו. שלוש מזוודות מתוך ה־12 היו רק של לגו, מסודר בקופסאות וחלקים".
הילדים, כמובן, נזקקו להכנה משמעותית. הם לא התלהבו, בלשון המעטה, להשאיר מאחור את חבריהם מבית הספר ומהמושב. "אמרתי להם, 'אנחנו מקלפים קליפה מחיינו ועושים שינוי", מספרת שר. "שנה וחצי אחרי, הם כבר ממש מדברים ספרדית שוטפת, ולפעמים זה כואב יותר שהם בקושי זוכרים מה היה קודם. חששתי שאחד מהם ייכנס לדיכאון או יהיה לו קשה מדי, וידעתי שאם לא אצליח לטפל בזה, אחזור איתם לארץ".
6 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
"מה שקרה לזהר בספרד כמעט לא קורה. הסתברות מטורפת"
(צילום: אלבום פרטי)


כשנחתו במדריד החליטו שאת החודש הראשון יעבירו בטיולים בטבע. "לא רק מדריד מהממת, כל האזור מסביב עוצר נשימה - נהרות, אגמים. זהר הוא מרלבורו מן. לא משנה איפה נגור, קודם כל הוא מקים אח בבית, יוצא עם גרזן ומסור חשמלי וחוזר הביתה עם עגלה מלאה בעצים (צוחקת)".
לילדים היו משברי התאקלמות?
"אחרי חודשיים־שלושה מפנימים שזה לא טיול. ואז יש משבר קטן, ולכל אחד היה רגע כזה. נתתי להם להוציא את זה, לפחד, לכעוס, מתוך אמונה שהם יתרגלו ויהיו בסדר. הבית שלנו זה המקום שבו אבא ואמא נמצאים. הילדים שומרים על קשר עם החברים בארץ, ויש חברים מקומיים".
"אחרי חודשיים־שלושה מפנימים שזה לא טיול. ואז יש משבר קטן, ולכל אחד היה רגע כזה. נתתי להם להוציא את זה, לפחוד, לכעוס, מתוך אמונה שהם יתרגלו ויהיו בסדר"
למה צריך לעזוב כדי לנהל קריירה בחו״ל? ליאור רז עושה את זה מהארץ.
"זהר לא הגיע רק בגלל עבודה, אלא מפני שהוא רצה שינוי - לעשות סרטי אקשן ופרויקטים כמו 'משחקי הכס'. אבל לא בהכרח צריך לעזוב. כל שחקן כוכבו דורך במסלול אחר, בהתאם לגמישות המשחקית והמנטלית שלו. החוק היחיד במשחק הוא שאין חוקים".
מה גילית על התעשייה הספרדית?
"מעט מאוד שחקנים בספרד עובדים בהוליווד, ולא במקרה. יש פה משהו מקומי חזק. איזו נחת. אין להם תשוקה להצליח שם, ויש בעיה עם האנגלית. כוכב גדול מ'בית הנייר' סיפר לי שהוא באודישנים לתפקידי ענק בהוליווד ולא יודע אנגלית, אומר רק baby, o.k, tomorrow. השוק הספרדי, כולל דרום אמריקה ופורטוגל, הוא 400 מיליון אנשים".
איך זה להדריך את זהר לקראת תפקידים?
"ככה התחלנו. עבדנו יחד. כזוג צעיר זה היה קשה ומאכזב, כי העבודה לא הייתה חלקה. להיות נשואים ולקבל הערות ממני, יצר חריקה. כשלא הולך לו עם איזו סצנה ואני רואה אותו נתקע, יש פה אגו של גבר מול אישה. היום אנחנו במקום אחר, רבנו בלופים עוד ועוד, אבל הגענו לשלווה. היום אנחנו חברים ופרטנרים בלי לכעוס על קטנות".
ומה קורה כשאת מדריכה שחקן לתפקיד שזהר מתמודד עליו?
"היו מקרים שהרגשתי שהתפקיד שייך לזהר ולא עבדתי עם אף אחד. במקרים אחרים אנחנו מדסקסים את זה. עברנו תהליך. זהר היום מאוד חזק ולא מתערער".

6 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
"הבית שלנו זה המקום שבו אבא ואמא נמצאים"
(צילום: רני ברוכשטיין)

חצי שנה בלי לצאת מהבית

בסוף מרץ בואכה אפריל, לקראת סוף צילומי העונה השנייה של "אל סיד", חלתה בקורונה. בהתחלה הרגישה רע ולא הבינה מה קורה לה. "הלכתי לישון והתעוררתי למחרת עם חום וכאבי גוף מטורפים. הרגשתי חצי מוות. לא זכרתי שמות. הזיכרון נדפק, וזה נשאר עד היום. עוד לא ידעתי מה יש לי. ליתר ביטחון נכנסתי לחדר ל־15 יום באופן יזום והילדים הסתכלו עליי דרך חלון זכוכית. זהר נדבק וטיפל בילדים שנדבקו בלי סימפטומים. כשהתחיל לי שיעול מטורף, נלחצתי ובכיתי שאני לא אמות בטעות. עוד לא היה לנו אפילו ביטוח רפואי. בינתיים הראו בחדשות המון גופות, חולים נפלו כמו זבובים. זהר אמר, 'אולי נחזור לארץ, בכל זאת, ארבעה ילדים, וסוף העולם הגיע'. סירבתי. איך נחזור? לאן? החלטנו שמסתגרים בבית עד יעבור זעם".
"כשהתחיל לי שיעול מטורף, נלחצתי ובכיתי. עוד לא היה לנו אפילו ביטוח רפואי. בחדשות הראו המון גופות. זהר אמר, 'אולי נחזור לארץ, סוף העולם הגיע'. סירבתי. איך נחזור? לאן?"
כמה זמן לא יצאתם מהבית?
"חצי שנה! זהר היה יוצא לקניות אחת לשבועיים וזהו. מזל שהבית מרווח ולכל אחד היה ספייס. יצאתי פעם עם הקטנים, ושכנה צעקה עליי מאיזה בניין שאחזור הביתה או שהיא קוראת למשטרה. חיינו יום ביומו. הילדים למדו בזום. למדתי איך אומרים שברים עשרוניים בספרדית".
איך הסתדרתם כלכלית?
"עם חסכונות וקצת עזרה מפה ומשם, כי כשעצרו את הצילומים של העונה שנייה, זו כבר הייתה מכה ניצחת. אין משכורת והכל מוקפא. חברת ההפקה מימנה לנו את שכירות הבית בזמן הצילומים, ובמהלך הסגר נשארנו תלויים באוויר, והבנו שגם בארץ הכאוס מוחלט".
"חצי שנה לא יצאנו מהבית. זהר היה יוצא לקניות אחת לשבועיים וזהו. יצאתי פעם עם הקטנים, ושכנה צעקה עליי מאיזה בניין שאחזור הביתה או שהיא קוראת למשטרה"
עוד לפני הרילוקיישן לספרד, לפני יותר מעשור, ניסתה שר את מזלה בחו"ל, והסיפור שלה בהוליווד יכול להעיד שהיא אישה שחיה את חייה כפי שהיא חולמת. בגיל 31 עבדה עם אלונה טל המתגוררת באל.איי על תפקיד קטן בסדרה "קיין" לרשת CBS. "יום אחד ישבתי בארוחת הצהריים, הסתכלתי על המלהקות והמפיקות, כוורת של נשים. ואז מפיק יהודי, מבוגר חמוד, קלט אותי. הוא אמר, 'ילך לך פה מצוין, את נהדרת, אבל אם את רוצה משפחה, תברחי. אל.איי היא מחנה עבודה, וכל הנשים סביבך חוזרות לבית ריק׳. זו שיחה שנתנה לי סטירה. אחר כך פגשתי את קתלין אדמס, מאמנת שחקנים אמריקאית שעבדה עם בראד פיט, וגם היא אמרה, 'לכי הביתה, תעשי ילדים ותחזרי'. כולם שם זיהו שאני רוצה משפחה".
וכשהקמת משפחה עם ארבעה ילדים, הצלחת לשלב בין הקריירה לבית?
"אחרי הלידות השחקנים הגיעו לבית החולים וישבנו על טקסטים עד חצות כשאני שוכבת. כשמורן אטיאס ביקשה שאעבוד איתה על הסט של הסדרה האמריקאית 'הרודן', לא יכולתי לנסוע איתה. עברתי ניתוח קיסרי שלישי, והכנסתי את מורן לעבוד איתי על התפקיד שלה בחדר ההנקה. אחותי אמרה, 'נפלת על השכל? תעצרי׳".

6 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
"למדתי איך אומרים שברים עשרוניים בספרדית"
(צילום: רני ברוכשטיין)

נשיקות זה שטויות

לפי השיטה שלה, על השחקן להתנתק מהקונטקסט של חייו ולהתמקד ברצונותיה של הדמות. "אני מלמדת איך להיות כלי שמארח מלחמה של דמות ולמצוא מפתחות לשם", היא מנסה להסביר, "אני לא מאמינה ששחקן יכול להיות הדמות. צריך להביט עליה ממרחק ולא לעגוב עליה ולהתמזג. לא מאמינה בטוטאליות הזו. זה יכול לעבוד בהתחלה, אבל בשלב מסוים הכוחות נגמרים״.
מתי זיהית אצל גל גדות את הבייגלה מעל הראש?
"כשחזרתי מאל.איי, גל הגיעה אליי. ילדה מקסימה, חיילת ממושמעת שבאה על בסיס יומי למשך שעות, נתנה את כל כולה לעבודת המשחק. כשהיא קיבלה את התפקיד ב'בובות' פירקנו כל סצנה. היא הייתה מאוד צעירה, וכשפתחתי עליה מצלמה, היה שם קסם. היה לי ברור שהיא צריכה ללכת לחו״ל".
מה הדבר הכי חשוב שאת מלמדת שחקנים כמו יהודה לוי?
"אתה עולה לבמה לא כדי לקבל אהבה אלא כדי לתת. אתה מנהיג. אתה לא עולה לבמה ושואל אם אתה מספיק אהוב ומוצלח ויפה. יש לי מערכות יחסים עמוקות עם השחקנים שלי, רובם חברי נפש".
"יש הרבה סדרות שזהר היה צריך להוביל או סרטים שכמעט הוביל. אני לא חיה בתסכול עבור זהר או השחקנים האחרים שלי, כי הייתי שוקעת. זה מקצוע שכל הזמן אומרים לך לא"
לא מדגדג לך לחזור לשחק לפעמים?
"כשאני נזכרת בנסיעות עם הצגות התיאטרון ברחבי הארץ ובאינטריגות מאחורי הקלעים, זה עובר לי. לנהל חיים של שחקן זה לא קל. אתה לא יכול לבחור לעשות רק פרויקט שאתה מאמין בו פעם בחמש שנים. צריך להמר, לפעמים על תפקיד, לפעמים על במאי חדש. ככל שהפכתי מוכרת כשחקנית והחמיאו לי, התחילו לחצים. להתפשט או לא? תיאטרון או טלוויזיה? ואחרי שהקמנו משפחה, היה לי קשה להתנשק ולהתפשט בסרטים".
וכשזהר מתנשק כחלק מתפקיד?
"יש לנו קוים אדומים. נשיקות זה שטויות. זהר מרגיש אם עירום מתאים או לא לתפקיד".
מי השחקן הבא שיעשה את זה בהוליווד?
"שאלה פיקנטית! אני לא יכולה לתת לך שמות, השתגעת? אנשים ייעלבו. יש כמה שחקנים חדשים שאני בונה כרגע, חלקם עבדו ב׳שעת נעילה׳, ותרגלתי איתם בסטודיו שלי בארץ סצנות קשות, הצרחות שהיו אצלי... (צוחקת), אבל אל תכניסי אותי לפינה הזו".
למה זהר לא נמצא היום בסדרות הישראליות המדוברות - פאודה, טהרן, שעת נעילה?
"יש הרבה סדרות שזהר היה צריך להוביל או סרטים שכמעט הוביל. אני לא חיה בתסכול עבור זהר או השחקנים האחרים שלי, כי הייתי שוקעת. זה מקצוע שכל הזמן אומרים לך לא. אין בנו תסכול. לא נסענו כי אנחנו כועסים, אלא כי הלב הרגיש שזה נכון. הוא היה חייב לנסות בספרד".
תחזרו ליצור בארץ?
"כן. זהר מקבל טלפונים מבמאים בארץ, יש בו משהו עוצמתי, אתה פותח עליו מצלמה, זה וואו. ולפעמים מחפשים דבר קטן יותר".
על הדלת של אלמודובר כבר דפקתם?
"(צוחקת) עדיין לא, אבל שלחנו לו קישור ל'זום'".


"רצינו להתנסות בהרפתקאות"

"ההחלטה לעבור לספרד הייתה משותפת", אומר זהר ליבה, "אורית לא רצתה שאני אהיה על הקו, ובגדול, אם נרצה או לא, האישה תמיד מחליטה (צוחק). אורית מכירה אותי, אני איש של עבודה ובית. לאורית זו הייתה החלטה לא פשוטה, יש לה קריירה בארץ והיא התחילה ללמד בניסן נתיב. להגיד, 'אני עוצרת את הכל והולכת איתך', זה לא מובן מאליו, אבל החיים האלה קצרים, רצינו להתנסות בהרפתקאות, ואנחנו עושים הכל יחד".
שבעה חודשים אחרי שהגעתם למדריד, הגיעה הקורונה.
"המכנה המשותף הכי חזק של אורית ושלי הוא סתגלנות. שנינו מיד עומדים על הרגליים. כשהיא חלתה דאגתי לה, זה היה נורא חדש, עוד לא ידעו מה זה, בדיוק סגרו פה את בית הספר, ובבית הכנסת כבר לא היו הרבה אנשים. גם אני חליתי והיו לי שני לילות קשים מהגיהינום. עברתי את זה. אין זמן ומקום לרחמים עצמיים עם ארבעה ילדים. מותרות".
זהר: "כבר שנים אני לומד תורה בשקט, ולא שמעו על זה בתקשורת. אני עושה דרך רוחנית ומתפתח, ואני אדם יותר טוב ויותר חזק מול החיים האלה. הולך לבית הכנסת ומניח תפילין אבל לא חוזר בתשובה. אני כותב על פרשת השבוע באינסטגרם"
תעשיית השואוביז בספרד חזרה לשגרה?
"עד היום לא היה עם מי לדבר, הקפידו על ההנחיות, לא היו פה מסיבות ובלגן. פלטפורמות שידור לא רצו להתחיל פרויקטים חדשים ועצרו צילומים כי חששו מהקורונה ולא ידעו איך לבטח את ההפקות. עכשיו מתחילה התעוררות".
אתה אמנם דובר ספרדית אבל רגיל לשחק בעברית. איך התמודדת עם השינוי הזה?
"מאתגר אותי לשחק בשפה אחרת ולהצליח לרגש ולספר את הסיפור שאני רוצה לספר. כשקיבלנו את התסריטים תרגמנו אותם לעברית, כי כשאני מגיע לסט אני חושב בעברית, לא בספרדית. לאורית יש שמיעה של הניגון של השפה והיא רואה את הסאבטקסט".
אתה מצליח להישאר קרוב למסורת?
"כבר שנים אני לומד תורה בשקט, ולא שמעו על זה בתקשורת. אני עושה דרך רוחנית ומתפתח, ואני אדם יותר טוב ויותר חזק מול החיים האלה. הולך לבית הכנסת ומניח תפילין אבל לא חוזר בתשובה. אני כותב על פרשת השבוע באינסטגרם, יש משהו מאוד יפה בדברים שאני לומד, ואני נהנה לשתף".
איזה טלפון יחזיר אותך לעבוד בארץ?
"לא יודע. בארץ לא עבדתי מספיק, לא נתפס משהו, אני מחכה לתפקיד מאתגר".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.