בספטמבר האחרון הוזמנה יוצרת התוכן דנה זרמון להיות הנציגה הישראלית של חברת מאסטרקארד בפסטיבל הסרטים של ונציה. זרמון שלפה את הסלולרי, כלי העבודה המרכזי שלה בעשור האחרון, ושיתפה מחוויותיה בפסטיבל. ״אלה היו רגעים סוריאליסטיים״, היא אומרת, ״את הולכת על השטיח האדום, מתלבשת ומתאפרת בהתאם, שטה על הגונדולות המטורפות האלה ואז יושבת בארוחה עם כוכבים. זה הרגיש כל כך דיסוננס למציאות בישראל".
צפו בווידאו
(כתבת וידאו: אביב וינברגר)
אז למרות הזוהר והשטיחים האדומים, זו הייתה שנה מורכבת עבור זרמון (32), ולא רק בגלל המלחמה. לפני תשעה חודשים היא ילדה את בתה אורי, ועברה טלטלה במהלך ההיריון כאשר התגלה כי נדבקה בווירוס CMV והיה חשש כי תצטרך להפיל את העובר שבבטנה.
"גילית שנדבקתי בשלב מתקדם, שבוע 17", היא מספרת. "התברר שנדבקתי בווירוס הזה לפני ההיריון והוא נשאר בגוף. זה כנראה הגיע מהילד שלי, אדם, בן שלוש וחצי. הווירוס התגלה בבדיקת דם שגרתית לפני בדיקת מי שפיר. החשש היה שהוא חדר את השליה והדביק את העובר, מה שיכול לגרום לחירשות ולמומים קשים יותר".
מה אמרו הרופאים?
"בשיחה איתם עלתה האפשרות שאולי אצטרך להפיל את העובר. הייתי בשוק. לא יכולתי לשמוע את זה בכלל. אמרתי להם: ׳מה להפיל? אני מרגישה בעיטות! על מה אתם מדברים איתי?׳. בעלי אמר ׳במקרה הכי גרוע...׳ ואמרתי לו מיד, 'מה? מה פתאום, אני לא רוצה להיות במבחן הזה שאלוהים מעמיד אותי בו עכשיו׳. הפלה בכלל לא הייתה מבחינתי אופציה. הייתי כל כך בחרדה".
בלילה, ערב לפני בדיקת מי השפיר, נסעה זרמון לכותל עם חברה והתפללה שהבדיקה תצא תקינה. ״אני הכי חילונית בעולם אבל יש לי שיח שלי עם אלוהים, אני מדברת איתו. הוא חלק מאוד נוכח בחיים שלי בהמון מצבים, וברגע ההוא הייתי חייבת להיות מחוברת למשהו.
"שאלתי מישהי שהייתה שם עם ספר תהלים, ׳איזו תפילה צריך להתפלל לרפואה שלמה?׳, והיא ענתה: ׳כל פרק שתפתחי בתהלים יהיה לך טוב׳. ביחד קראנו פרק שנפתח באיך אלוהים ברא את הכול לפי הכוונות שלו. החלטתי שזה סימן ממנו שהכול בסדר. כאילו קיבלתי אישור שאלוהים איתי. זה היה רגע מאוד עוצמתי".
"כשעלתה האפשרות שאולי אצטרך להפיל, הייתי בשוק. לא יכולתי לשמוע את זה בכלל. אמרתי לרופאים: ׳מה להפיל? על מה אתם מדברים איתי?׳"
זרמון פורצת עכשיו בבכי. ״עם הביטחון הזה שקיבלתי באתי לבדיקה הכי רגועה, והרגשתי חזקה יותר. אבל גם אחרי שהבדיקות יצאו תקינות, עד אחרי הלידה היה בי פחד שאולי בכל זאת משהו לא תקין".
מה היה השיקול להצטלם ל״בייבי בום״ בתוך תקופה כזו?
"פרופ׳ יריב יוגב, הגינקולוג שלי, הציע לי לבוא לתוכנית (שמצולמת בבית החולים ליס ליולדות באיכילוב בניהולו. אמ"ר). רציתי לחשוב על זה. זה בפריים־טיים בערוץ הכי גדול, זה יותר חשוף מחשוף ואני אדם מוכר. גיא בעלי ממש רצה ולא ראה בזה שום דבר פולשני. אנחנו הרי חיים עם מצלמה כל הזמן. הסכמתי כש'קשת' נתנו לי זכות וטו שאם ארגיש חשופה מדי, אוכל להחליט שזה לא ישודר".
איזו אמא את?
"הכי טוטלית. ההורות לאדם שינתה את עולמי. לא היו לי פרופורציות. רק רציתי להיות אמא ולא היה אכפת לי מעצמי ולא מאיך שאני נראית ולא מהזוגיות שלי. מכלום. אני הייתי אמא של אדם. זה שיבש אותי. רציתי להיות איתו כל הזמן. רציתי להכניס אותו לבטן חזרה. אבל מסביב המציאות המשיכה לזוז ולא יכולתי להרשות לעצמי לא לזוז איתה".
למה?
"כי אני עצמאית והעבודה היא אני. אני היא זו שמייצרת לעצמי את ההזדמנויות. אף אחד לא מחכה לך ואומר, ׳את בחופשת לידה? נדבר עוד שלושה חודשים׳. זה עכשיו או לעולם לא. הבהיל אותי מאוד שישכחו אותי ושאצטרך להתחיל מאפס אחרי כמעט עשור של עבודה קשה".
"אני לא חושבת שאי פעם עשיתי משהו ולא צקצקו, שאלו 'סליחה, מי זאת בכלל?' זה מזיז לי את הקצה"
מה למדת על הג׳אגלינג הזה בין אימהוּת לקריירה?
"שאני יכולה גם להגיד לא. אחרי הלידה של אדם פחדתי לוותר על המקום שלי. אמרתי כן להמון עבודות, ונפשית לא הייתי בשלה להן. הייתי בלחץ גדול והורמונלית. אני רואה את זה כדיכאון אחרי לידה, כי לא ידעתי לשלוט ברגשות שלי. עד שהיה רגע שהבנתי מה סדר העדיפויות והתחלתי להגיד לא לקמפיינים. ה'לא' הראשון שאמרתי היה מפחיד מאוד, וזה לא רק הכסף, זה החשש שייקחו מישהי אחרת. אבל העולם לא קרס, ההזדמנויות לא נפסקו. היום אני כבר לא מפחדת להפסיד שום דבר".
זרמון מספרת שהיחס שלה לעצמה השתנה לחלוטין בעקבות האימהות. "אני האמא עכשיו. אני הבית. אני זו שהילד שלה אומר ׳אמא שלי לא מרשה׳. זה מטורף, כי הרבה פעמים בחיי הבוגרים עדיין הרגשתי ילדה. היום לא. אחרי שהפכתי לאמא שאלו אותי, 'אם עכשיו היה לך איקס כסף, מה היית עושה?', ואמרתי למראיינת, 'קונה דירות לילדים'. לפני חמש שנים הייתי עונה ׳טסה בביזנס למלדיביים וקונה שאנלים׳. הכול השתנה. רגע, בואי לא נייפה את זה. אני עדיין רוצה את השאנלים, אבל קודם מה שחשוב לילדים".
לא ראיתי ממטר
זרמון יודעת שלאנשים תמיד יהיה מה להגיד, ולכן הפסיקה להתנצל על ההצלחה שלה או להסביר מה היא בעצם עושה. נעשה זאת בשבילה: היא יוצרת תוכן לרשתות החברתיות, שלצד שיתופי הפעולה המסחריים השיקה השנה שני מותגים משלה - מותג ההלבשה התחתונה ZAZA ומותג הבישום לבית, DOO. בנוסף היא גם פאנליסטית בתוכנית הבוקר של ניב רסקין בקשת 12. בקרוב תשתתף גם ב״המטבח המנצח״.
מה את זוכרת מתחילת הדרך?
״כשסיימנו את העונה הראשונה של 'איט גירלז' הייתי עם 60 אלף עוקבים. 60 אלף עוקבים! כולם סביבי היו בהלם, גם אני. הבנתי שקורה פה משהו גדול. ואז התחלתי להתפוצץ על זה ולא ראיתי ממטר. עד היום אני שואלת מה זה אומר ש־700 אלף אנשים עוקבים אחריי. ההזדמנויות שזה מביא בלתי נגמרות".
ואת עדיין מרגישה שזה רגע של ניצחון לכל המצקצקים?
"אני לא חושבת שאי פעם עשיתי משהו ולא צקצקו, הרימו גבה, תהו, שאלו 'סליחה, מי זאת בכלל?'. אני גם רואה את זה הרבה פעמים בהתבטאויות מאחורי הקלעים, 'אוי, סליחה, מה את עושה? תזכירי לי?'. זה קורה כל הזמן, וזה מזיז לי את הקצה. במרפקים ובאפס בושה סללתי את הדרך שלי, ואני רוצה להאמין שגם לעוד הרבה נשים".
בפינה הפופולרית שלך באינסטגרם, "הלוק היומי", את מצטלמת בין היתר בתחתונים וחזייה.
"זה לא מוצג באופן שמנסה לפתות אלא במטרה להביא את עצמי, אישה עם ציצי ותחת. רוב התגובות זה 'איזה כיף לראות אישה אמיתית מתלבשת', אבל יש גם תגובות סקסיסטיות ומזלזלות, וגם 'את לא נשואה? מה בעלך חושב?', כאילו אני צריכה לקבל אישור מבעלי. יש גם נשים ששואלות אותי 'איפה הצניעות?'. רעשי הרקע האלה לא באמת מעניינים אותי".
גם עכשיו, הצטלמת למותג שלך בלי להתנצל על מידות גוף לא מזעריות.
"תשמעי, אף פעם לא הייתי 'הפצצה', ושימי את זה במירכאות כי אני חושבת שאני פצצת עולם. אף פעם לא היה לי כעס על השינויים הפיזיים שלי. בצבא הייתי 70 ומשהו קילו. אחרי לידות אני לא חוזרת לג׳ינסים, ויש לי אקסטרה לארג׳ בארון לרגעים האלה. אני לא מאלה שלא יוצאת להן בטן אחרי ארוחה או אלה שאחרי לידה תוך שנייה יורדות את הכול. תמיד הייתי מי שאני ולא הייתי אף פעם בדיאטה. עכשיו, אחרי הלידה הזו, הייתי פעם ראשונה בתפריט דיאטטי.
"וכן, בטח שאני מסתכלת על אחרות, אבל לא מבט ממקום רע. את רואה מישהי פצצה וחושבת, איזה מושלם שהבטן ככה שטוחה או שאין צלוליט, אבל יש עוד יופי בעולם ולא רק דבר אחד. משם נולד גם הרעיון של המותג שלי. נשים רוצות להרגיש שהן לא לבד בתחושה הזו שהן לא מספיק רזות. אקסקיוז מי? למה אני צריכה להתבייש? התרבות שלנו גרמה לנו לחשוב שהגוף שלנו לא מספיק כי הוא לא רזה. למה? תראי איזה גוף קטלני יש לי, שהביא חיים ומרים אותי בבוקר".
הריאיון המלא עם דנה זרמון מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
