ד"ר מריאן תחאוכו, ראש המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן באוניברסיטת רייכמן. בת 46, גרה בכפר קמא, נשואה ואמא לשלושה.
המסלול שלה: שלושה תארים בכלכלה מאוניברסיטת חיפה ומהטכניון.
מה את חוקרת? "אני עושה מחקרי מדיניות בשאלה איך אפשר להגביר את ההשתלבות הכלכלית והחברתית של החברה הערבית בישראל. הנושא של הדוקטורט שלי היה מה גורם לעלייה משמעותית בשיעור ההשכלה של נשים ערביות בישראל.
"בתחילת שנות ה־90, ערבים היוו כ־7 אחוזים מהסטודנטים בישראל, וכיום הם מהווים יותר מ־20 אחוז. אני הייתי הראשונה מהחברה הצ'רקסית בישראל שלמדה כלכלה, תחום שלא ידעתי שבכלל קיים עד שהגעתי לייעוץ קריירה".
מה החשיבות של השכלה גבוהה לנשים ערביות, מעבר ליתרון בשוק העבודה? "היא מאפשרת להן להשתחרר במידה מסוימת מהמגבלות שמטילה עליהן התרבות המסורתית ומעניקה להן חופש תנועה רב יותר. בנוסף, מוסדות ההשכלה מהווים מקום מפגש בין צעירים וצעירות רווקים, ובכך מאפשרים לבני שני המינים להכיר זה את זו ולהרחיב את מעגל אפשרויות הנישואים מעבר לגבולות המשפחה והכפר. ולא פחות חשוב: השכלה גבוהה תורמת לשוויון רב יותר בין בני הזוג לאחר הנישואים. אישה משכילה נתפסת כשותפה מלאה בקבלת החלטות בתוך משק הבית, למשל, בכל הנוגע לחינוך הילדים או להחלטות כלכליות ופיננסיות,
"מפה הגיע הרעיון לבדוק במודל כלכלי אם הבחירה של מוסלמיות ללמוד באקדמיה נובעת בין היתר מההשפעה על 'איכות' הבעל שיוכלו לזכות בו".
"בחברה שמרנית, לשלוח נערה בת 18 ללמוד רפואה שבע שנים בחו"ל זה מאתגר. אז הן נכנסות למערכת הבריאות דרך הסיעוד"
מעניין, ומה המסקנה? "שסטודנטיות או בעלות תואר ראשון זוכות להתחתן עם גברים בעלי מעמד גבוה יותר, אם זה ברמת ההשכלה שלהם או במעמד הכלכלי (ההכנסה) שלהם. כלומר, השיקול אם לרכוש השכלה גבוהה נובע לא רק מסיכויי הכניסה לשוק העבודה והשכר של הנשים עצמן, אלא מהידיעה כי הסיכוי שלהן להתחתן עם גבר משכיל או עשיר גדל".
לכאורה, אפשר לחשוב שהחברה המסורתית תעדיף נשים לא משכילות שישבו בבית ויגדלו ילדים. "העלייה בשיעור הנשים הערביות המשכילות תרמה לכניסה שלהן לשוק העבודה, אך תקרת הזכוכית נותרה נמוכה. האישה היא עדיין המפרנסת השנייה ומצופה ממנה לשאת ברוב נטל המטלות בבית. זו הסיבה שרובן למדו חינוך לאורך השנים, כיוון שזה תחום שמאפשר להן לשלב בקלות יחסית את שני העולמות.
"אחד החסמים בעלייה מ'עבודה' ל'קריירה' הוא שעל כל שלוש נשים משכילות יש רק גבר משכיל אחד. המשמעות היא שרוב הנשים המשכילות מתחתנות עם גברים לא משכילים וזה מגביל את היכולת של הנשים למצות את הפוטנציאל שלהן בשוק העבודה. זה מייצר עיוות במשוואה המשפחתית - גם אם האישה משכילה יותר ואפשרויות השכר שלה גבוהות יותר משל הבעל, היא תסתפק במשרה חלקית כדי לשאת באחריות שיש לה בבית".
הקמת את המרכז שבמכון אהרן לפני תשע שנים. מה השתנה מאז? "באופן אישי, הייתי הדוקטורנטית היחידה לכלכלה בקרב בני המיעוטים בישראל ולא הצלחתי לגייס לעבודה חוקרים וחוקרות מהחברה הערבית עם תואר שני ומעלה בכלכלה. כיום יש לי ארבע חוקרות ערביות עם תארים בכלכלה, בשלבים שונים של הדוקטורט.
"באופן כללי, מצד אחד בצד הכלכלי רואים שיפור משמעותי - למשל, בעלייה בתעסוקת נשים ערביות ובשכר של גברים ונשים. בעשור האחרון העלייה בהכנסה לנפש בחברה הערבית הייתה הגבוהה ביותר בהשוואה לכלל החברה בישראל. זה קרה בעיקר בזכות החלטות ממשלתיות ובזכות אוכלוסייה שרצתה להשתלב. אבל בצד החברתי בשנים האחרונות רואים רק הידרדרות".
ממה היא נובעת? "אחרי 7 באוקטובר היו ראשי רשויות יהודיות ומעסיקים שאמרו 'לא רוצים לראות ערבים במקומות עבודה'. הרצון לשלב את החברה הערבית נפגע משמעותית. אם בעבר האמנתי שדרך הכלכלה אפשר יהיה להביא לחיים משותפים, כיום המצב הוא שאם לא נטפל בצד החברתי, יהיה קשה לקדם את השילוב הכלכלי של החברה הערבית".
"מוסדות ההשכלה מהווים מקום מפגש בין רווקות ורווקים, ובכך מאפשרים להם להרחיב את מעגל אפשרויות הנישואים מעבר לגבולות המשפחה והכפר"
למה חשוב לשים דגש על שילוב כלכלי? "הנתונים מראים שהמהלך הכדאי ביותר לקידום הכלכלה הישראלית הוא בשילוב החברה הערבית. זה לא מגובה רק בנתונים שלנו, יש מחקרים דומים של הכלכלן הראשי של משרד האוצר ושל בנק ישראל. יש פה אוכלוסייה שאמנם נמצאת בפער משמעותי מול החברה היהודית הלא חרדית, אבל יש לה רצון להשתלב.
"החברה הערבית מהווה כ־20 אחוז מהאוכלוסייה. ברגע שהם ישתלבו יותר בשוק העבודה, הם גם ישלמו יותר מיסים וגם יצטרכו פחות תשלומי רווחה, וכך לא יהוו נטל על הכלכלה אלא יורידו נטל מהאוכלוסייה המשלמת. במקום להיות כאלה שמקבלים בגלל שהם חלשים, הם יתחילו לתת. כבר כיום הם נותנים יותר מאשר לפני 20 שנה, והמטרה היא להאיץ את הקצב".
מה צריך לקרות כדי שהם ישתלבו? "השקעה בחינוך, שיפור העברית ושיפור כישורים נוספים כמו מיומנות עולם העבודה החדש ומיומנויות AI".
זו לא רק מערכת החינוך, דרושה גם דחיפה מהבית. "נכון, אבל כשאת מגיעה מיישוב חלש וההורים שלך לא משכילים, את צריכה משהו שישלים את הפער. הנתונים מראים באופן מובהק שהצלחה של הילדים במבחני הבגרות ובכניסה להשכלה ותעסוקה מתואמת עם רמת ההשכלה של ההורים. הורים חזקים יודעים לדחוף את הילדים להצלחה, והם עדיין מיעוט בחברה הערבית. לכן הילדים זקוקים למערכת החינוך".
איך נושא האלימות הגואה בחברה הערבית משפיע על ההשתלבות הזו? "האלימות מעסיקה כל משפחה בחברה הערבית, אין הורה שלא דואג שהילד יחזור בשלום הביתה. אומרים לי 'מצד אחד רמת ההשכלה עולה, התעסוקה עולה, ומצד שני הפשיעה עולה, איך זה אפשרי?'. לצד ההשקעה של המדינה בשילוב הכלכלי, הייתה הזנחה בטיפול בפשיעה עוד כשהנושא היה בחיתוליו וכיום אנחנו במצב של אובדן שליטה".
איפה החברה הערבית כן משתלבת? "ברוב התחומים, בעיקר במערכת הבריאות. יש שיעור גדול של רופאים, אחיות וצוותים נוספים. אנשים שלא מבינים אומרים שזה בגלל אפליה מתקנת, אבל לפי המחקרים זו תוצאה של ואקום שנוצר והחברה הערבית השכילה לנצל אותו.
"לאורך עשורים האקדמיה לא הכשירה מספיק רופאים בהתאם לצורך של מערכת הבריאות. יש מעט מקומות וכתוצאה מכך רבים עברו ללמוד בחו"ל. גם הרבה ערבים יצאו ללמוד רפואה בחו"ל - ומדובר בלימודים של שבע שנים, בעלות של כמעט 100 אלף שקל לשנה - כי הם הבינו שכשהם חוזרים ועוברים את המבחן, הם יכולים להשתלב בקלות במערכת הבריאות. לפי מחקר שנעשה לפני שלוש שנים, 50 אחוז מהרופאים החדשים שנכנסים למערכת הבריאות הם ערבים שלמדו בחו"ל".
ועדיין, הרופאות הערביות הן מיעוט. "בחברה שמרנית, לשלוח נערה בת 18 ללמוד שבע שנים בחו"ל זה מאתגר. מה גם שהמקצוע עצמו תובעני ומאתגר גם לנשים לא ערביות. אז הן נכנסות למערכת הבריאות דרך הסיעוד.
"אבל אין ספק שהנשים הערביות עוברות מהפכה. הן אלו שמשנות את פני החברה. תחשבי על זה, להיות חלק מאוכלוסייה חלשה ומופלית בחברה שמרנית ופטריארכלית ועדיין להצליח לפרוץ גבולות - זה ייחודי".
הערת שוליים
מה היית עושה עם מלגה של מיליון דולר? "הייתי מכשירה עוד ארבע נשים ערביות עם תואר שני בכלכלה להיות חוקרות בכירות במרכז. כך אפשר יהיה להרחיב את היקף הפעילות ואת מרחב ההשפעה שלנו".