רבקה דנקר ואבנר דהאן. "אנחנו מחזיקים ידיים ויש נשיקה לפעמים"

סבתו של רן דנקר (94) על הזוגיות עם בן 74: "אמרו שהוא יכול להיות בני. אמרתי: 'אז מה?'"

רבקה דנקר פגשה את אבנר דהאן, הצעיר ממנה ב-21 שנה, בדיור מוגן, וכבר שנתיים שהם צמודים. עכשיו הם מבהירים למה הפרש הגילים זה שטויות, ומסבירים למה אין לה את מספר הטלפון של רן

פורסם: 21.04.22, 08:56
לפני שנתיים וחצי, במהלך מופע בזאפה ירושלים, רן דנקר אמר לקהל שבאולם יושבת גם סבתא שלו. בהמשך ירד מהבמה, ניגש לעברה, נתן לה נשיקה ושר לה. הקהל התרגש לא פחות ממנה מהמחווה, רק שרבקה דנקר מודה שמאז אותו מופע לא ראתה את הנכד שלה. למעשה, היא אומרת, אין לה אפילו את הטלפון שלו, והיא מתעדכנת אודותיו דרך אביו - בנה, השחקן אלי דנקר. מצד שני, היא לרגע לא באה בטענות.
"גרתי בארצות־הברית 50 שנה", היא מסבירה. "חזרתי לארץ רק לפני שלוש שנים. היו תקופות הרבה יותר ארוכות שבהן לא ראיתי את רן. בעלי ז"ל תמיד התלונן שאנחנו מרחיקים את הילדים מאיתנו, שבגלל ההחלטה שלנו לגור בניכר, הקשר איתם רופף. והוא צדק. לא היינו איתם יחד בחגים, בארוחות שישי. רן הרבה יותר בקשר עם הסבתא השנייה שלו, אמא של אמא שלו, ואני לא יכולה להאשים אותו. אני לוקחת את זה רק על עצמי".
"חזרתי לארץ רק לפני שלוש שנים. היו תקופות הרבה יותר ארוכות שבהן לא ראיתי את רן. בעלי ז"ל תמיד התלונן שבגלל ההחלטה שלנו לגור בניכר, הקשר עם הילדים רופף. והוא צדק"
דנקר, שלמרות גילה (94) עדיין נראית יפהפייה - עורה כמעט חף מקמטים, עיניה בהירות ובוהקות – היא אישה שלא דופקת חשבון. בין אם זה לקחת על עצמה את האשמה בקשר הרופף עם נכדיה ובין אם זה לספר בלי למצמץ על כך שכבר שנתיים יש לה בן זוג שצעיר ממנה ב־21 שנה. בן הזוג, אבנר דהאן בן ה־73, מתגורר גם הוא, כמוה, בדיור מוגן "נופי מוצא" שבמחוז ירושלים.
"כשהקשר ביני ובין אבנר רק התחיל, אחת הדיירות אמרה לי, 'הוא יכול להיות הבן שלך'", מספרת דנקר. "אמרתי לה, 'נכון, אני יודעת. אז מה?'. למעשה, אבנר אפילו צעיר בכמה חודשים מהבן הבכור שלי אלי. אבל מה זה משנה? זה לא שאני בת 50, הוא בן 30, ואנחנו רוצים להתחתן עכשיו. זה לא שהוא צריך לחשוש שלא אוכל להביא לו ילדים. בגיל שלנו זה כבר לא משחק תפקיד".
4 צפייה בגלריה
רן ואלי דנקר
רן ואלי דנקר
רן דנקר ואביו (בנה של רבקה), השחקן אלי דנקר
(צילום: רפי דלויה)

היה לי בעל נפלא

רבקה דנקר (לשעבר רובין) נולדה בישראל להורים יוצאי עיראק ("אבל נוצרתי בעיראק!", היא מבקשת להדגיש. "אמא שלי עלתה לארץ כשהייתה בהיריון איתי"), בת אמצעית מתוך שבעה אחים ואחיות. היא גדלה ברמת־גן, ובגיל 15 עברה ללמוד בבית הספר בצלאל בירושלים. שם גם הכירה את יצחק דנקר ("אשכנזי", היא מבקשת לציין), שהיה מבוגר ממנה בשנתיים וחצי. כשמלאו לה 18 הם נישאו. נולדו להם שלושה בנים: אלי, שחקן תיאטרון וקולנוע בינלאומי; יורם, עובד במסחר ומתגורר בקליפורניה; ואודי, פסיכולוג. תחילה יצחק עבד כשוטר והיא עבדה כשרטטת באגף המים בתל־אביב.
כשמלאו לה 40, החליטה שהיא רוצה לראות עולם. "חשבתי שהעובדה שנולדתי במדינה אחת, לא אומרת שאני צריכה להישאר בה לנצח", היא מסבירה. בני הזוג עברו תחילה לניו־יורק, ובהמשך השתקעו בווירג'יניה. היא מצאה שם עבודה כשרטטת, ויצחק, שבנעוריו עבד כחזן, הצליח למצוא עבודה בתחום בבית כנסת. מהר מאוד הבנים עזבו את הקן, חלקם חזרו לישראל, אבל היא ובעלה נותרו שם. "היו לנו נישואים ארוכים ומאושרים", היא נזכרת. "יצחק היה גם יפה תואר וגם טוב לב. הוא אהב אותי מאוד. כל בוקר הוא העיר אותי לארוחת בוקר שהכין ועזר לי בכל מטלות הבית. השכנים היו אומרים לו, 'תעשה לי טובה, אל תנקה את השטיח בחוץ, כי אשתי עושה לי את המוות. היא מבקשת שאנקה גם'. הוא היה בעל נפלא".
הם נפרדו רק במותו, לפני 12 שנה. דנקר, שהייתה אז בת 82, בחרה להמשיך להתגורר בארצות־הברית: "גרתי שם כבר 40 שנה ואלה היו החיים שהכרתי". לפני שלוש שנים החליטה לחזור לישראל. "הבנתי שאני מזדקנת ושאני צריכה משפחה שתהיה בקרבתי ושתוכל לדאוג לי", היא מסבירה. "הבן האמצעי אמנם גר בארצות־הברית, אבל בקליפורניה, רחוק מאוד ממני. הבנתי שאני צריכה לעזוב את וירג'יניה. לפעמים אני תוהה אם זה היה נכון".
למה? אם לא היית עוברת, לא היית פוגשת את אבנר.
"אז הוא היה פוגש מישהי מתאימה לו יותר", היא מגחכת, "לא אחת בת 94".
אבנר: "אני מעדיף לאמץ את זכות השתיקה".
4 צפייה בגלריה
רבקה דנקר
רבקה דנקר
"חשבתי שהיא אישה מאוד מסקרנת ויפה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)

אבנר דהאן, יליד צרפת, הוא גרוש ותיק ("יותר מ־40 שנה"), אבא לשלושה ילדים וסבא לשלושה נכדים. אחרי שעלה בשנות ה־20 שלו לישראל, השתקע בקיבוץ כפר־עציון ועבד במפעל של הקיבוץ. לדיור המוגן עבר לפני ארבע שנים, והיום הוא ודנקר חולקים את אותה קומה אך גרים בחדרים נפרדים. "אבל אבנר דופק לי על הדלת מדי יום, ואנחנו הולכים יחד לארוחת בוקר", מעדכנת דנקר.
איך הזוגיות ביניכם התחילה?
"ביום הראשון שלי כאן באתי לחדר האוכל ולא הכרתי אף אחד. אחד הדיירים שהיה עם אשתו קרא לי. הוא אמר שאני יכולה להצטרף לשולחן שלהם, שיש בו מקום. גם הדייר וגם אשתו נפטרו בינתיים, אבל הם היו חברים טובים של אבנר והוא ישב איתם. כך אני ואבנר התחלנו לדבר. אחרי זה אבנר התנדב לעשות לי סיור ולהראות לי את המקום".
אבנר: "חשבתי שהיא אישה מאוד מסקרנת ויפה".
רבקה: "נו טוב, נכנסתי עם עקבים והייתי מאופרת. לא כמו שאת רואה אותי עכשיו. הוא גם לא ידע אז בת כמה אני. כשהוא שמע בפעם הראשונה הוא נבהל".
אבנר: "זה לא נכון מה שאת אומרת. אולי רק הייתי מופתע כי את לא נראית בגילך".
התביישת להגיד את הגיל שלך?
רבקה: "ממש לא. אני גאה. להגיע לגיל שלי, מבחינתי זה הישג".
אבנר: "הייתה לי זוגיות עם דיירת אחרת בדיור המוגן, ואמרתי לה 'אנחנו נפרדים'. בגילנו אין טעם במשחקים, צריך לחתוך מיד. מאז היא לא מוכנה להגיד לי שלום"
מה את חשבת על אבנר?
"מבחינת המראה, מבין כל הדיירים, הוא בלט הכי לטובה. גם היה לי מאוד נחמד לשוחח איתו. זמן קצר אחרי שהגעתי לפה, הבן שלי אודי אפילו אמר לי: 'נו, יש כאן מישהו מעניין?'. אמרתי לו, 'דווקא יש, אבל יש לו חברה'".
רגע־רגע! סליחה? לאבנר הייתה חברה לפנייך?
"כן. ראיתי אותו כל הזמן יושב עם מישהי והבנתי שהם זוג".
אבנר: "זה נכון. לפני רבקה הייתה לי זוגיות עם דיירת אחרת במשך שנה וחצי".
ונפרדת ממנה בגלל רבקה?
"כן. אני ורבקה המשכנו לדבר, ואחרי כמה שבועות הרגשתי שאני רוצה לבלות יותר במחיצתה".
ואיך בישרת את זה לבת הזוג?
"תשמעי, זה לא דבר קל להיפרד. אתה מאוד לא רוצה לפגוע. בטח כשעוד ממשיכים לגור באותו מקום".
אז מה אמרת לה?
"אמרתי לה, 'אנחנו נפרדים'".
זהו? בלי להגיד לה קודם "את מקסימה", "זו לא את, זה אני"?
"לא. זה קשקוש להגיד את זה. בגילנו אין טעם במשחקים. צריך לחתוך מיד".
רבקה: "לא רק שאנחנו לא יודעים מה יהיה מחר, אנחנו אפילו לא יודעים אם יהיה מחר".
אבנר: "אבל היא נפגעה מאוד. היא מדברת עם רבקה, אבל לא איתי. מאז היא לא מוכנה להגיד לי אפילו שלום".
רבקה, קיווית בסתר לבך שאבנר ייפרד מהחברה שלו?
"בכנות? לא ידעתי כלום בתוך לבי. הייתי חדשה כאן, ומבחינתי היה נחמד שמישהו מדבר איתי. לא חשבתי יותר מדי הלאה".
האמנת בכלל שתהיה לך עוד זוגיות בגילך?
"לא עסקתי בזה. אחרי שהתאלמנתי אני לא יכולה להגיד שרציתי מאוד שתהיה לי זוגיות, כי אם כן, הייתי פונה לשדכן. מצד שני, אף פעם לא הייתי נגד".

אבנר בחור טוב

הזוגיות בין השניים הלכה והתקדמה. "זה לקח קצת זמן", מתארת רבקה. "בהתחלה ישבנו יחד בחדר האוכל. אחרי זה התחלנו לשבת יחד בהרצאות. ואז, כשהקשר בינינו כבר ממש התקדם, כשזה נהפך לרציני בינינו, יצאנו לטייל בחוץ".
מה זה אומר בחוץ?
"בגינה של הדיור מוגן".
איך באמת זוג בגילכם, שגר בדיור מוגן, מבלה?
"בדיוק כמו שזוגות בגילך מבלים".
אנחנו יוצאים לברים, למסעדות, לקולנוע. בהמשך אני נשארת לישון אצלו והוא נשאר לישון אצלי.
"טוב. אבנר לא ישן אצלי".
אתם הולכים לפעמים לקולנוע?
אבנר: "אני הייתי שמח, אבל רבקה פחות בעניין".
רבקה: "אבל יש אצלנו הסעה לקניון, ואת זה כן עשינו לפעמים".
ובמשך היום? זה או שהוא בא לחדר שלך או שאת באה לחדר שלו ואתם צופים יחד בטלוויזיה?
רבקה: "לא. אני אף פעם לא באה לחדר שלו. רק הוא בא אליי. הוא חושב שזה לא ראוי שאני אבוא לחדר שלו. אני לא יודעת למה".
רבקה: "אני אף פעם לא באה לחדר שלו. רק הוא בא אליי. הוא חושב שזה לא ראוי שאני אבוא לחדר שלו. אני לא יודעת למה"
יש אינטימיות ביניכם?
רבקה: "אנחנו מחזיקים ידיים ויש נשיקה לפעמים. אבל לא עם הלשון (צוחקת). יש לי אסתמה. חוץ מזה, אנחנו מבוגרים".
אבנר: "ככה היא אומרת".
אבנר, אני אשאל שאלה קשה. אתה עוד לא בן 74. בגיל שלך אפשר לעשות עוד דברים.
רבקה: "היא מתכוונת לעשות סקס".
אני מתכוונת שגבר בגילך יכול לצאת גם עם מישהי שצעירה ממנו ב־20 שנה. במקום מישהי בת 94, מישהי בת 54.
אבנר: "זה נכון, אבל דבר ראשון, אני לא חושב שהייתי יכול להיות עם מישהי כל כך צעירה ממני שרוצה לעשות הרבה דברים. אני לא בטוח שהייתי עומד בקצב. חוץ מזה, בכל מה שקשור לזוגיות ואהבה, אין לך שליטה לגבי מי תפגוש וכלפי מי תרגיש כימיה".
אתה חושב לפעמים על המשמעות של הפרש הגילים ביניכם?
"אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי. זה נכון שהסיכוי שהיא תמות קודם גבוה יותר. מצד שני, על אחת כמה וכמה בגיל שלנו, אי־אפשר לדעת כלום".
רבקה, את חוששת מהמוות?
"גם אני משתדלת לא להרהר בזה הרבה. הדבר היחיד שאני מאחלת לעצמי הוא שזה יהיה קל ויעבור מהר. שלא אצטרך לסבול לפני זה".
איך הילדים שלך הגיבו לקשר עם אבנר?
"בסדר גמור. אני חושבת שהם די מבסוטים שיש לי מישהו כאן. לפעמים אני נתקלת באיזו בעיה והם אומרים, 'תבקשי מאבנר שיעזור לך'".
אבנר: "יצא לי לפגוש את אודי כבר כמה פעמים ופעם אחת את אלי. שניהם היו מאוד נחמדים. אלי גם סיפר לי שלמד פעם צרפתית עבור תפקיד בהצגה ושוחחנו יחד בצרפתית".
רבקה: "אלי בא רק פעם אחת לבקר אותי פה. וגם אז, זה היה בגלל שהוא היה באזור. אבל אני מבינה אותו. הוא עסוק. מה שכן, אנחנו מדברים בטלפון אחת לשבועיים, ואז הוא מספר לי על הנכדים. יש לי תשעה נכדים ונינה אחת, הבת של הבן הבכור של אלי, דניאל, שגר בחו"ל".
רבקה על היציאה של רן מהארון: "אם לנכד שלי טוב, אז גם לי טוב. הדבר היחיד שמפריע לי זה שאין לו ילדים משלו. לבן הזוג שלו יש שתי בנות. אני מקווה שגם לרן יהיו"
לפני שחזרת לישראל, ידעת עד כמה רן מפורסם פה?
"ברור. ידעתי כבר לפני שנים, כשהוא רק התחיל עם 'השיר שלנו'. היו שולחים לי קלטות והייתי צופה. פעם אחת רן אפילו עשה טיול בארצות־הברית עם נינט ואז הגיע איתה לווירג'יניה לבקר אותי. חשבתי שהיא מאוד יפה ונחמדה".
מה חשבת על זה שרן יצא מהארון?
"אני לא נכנסת לחיים הפרטיים של הנכדים שלי. אם לנכד שלי טוב, אז גם לי טוב. הדבר היחיד שמפריע לי כרגע זה שאין לו ילדים משלו. אני יודעת שלבן הזוג שלו יש שתי בנות. אני מקווה שגם לרן יהיו במהרה".
איזה שיר שלו אהוב עלייך במיוחד?
"'בית משוגעים'. ראית את הקליפ של זה? יפה, נכון? אני אוהבת מאוד איך שהוא רוקד בו".
ראית גם את הקליפ שלו ל"השמלה החדשה שלי"?
"כן, אבל את הקליפ הזה אני לא אוהבת. הוא לובש בו שמלה. מה פתאום ללבוש שמלה? אני אוהבת אותו יותר עם מכנסיים".
את פאשניסטה לא קטנה. יש מצב שרן ירש את אהבת האופנה ממך?
"אני באמת אוהבת מאוד אופנה, אבל אני לא רוצה לקחת לעצמי שום קרדיט. מצד שני, כישרון צריך לעבור מאיפשהו, לא?".
אמרת שבגלל התקופה הארוכה שבה חיית בארצות־הברית הקשר שלך עם רן ועם יתר הנכדים לא חזק במיוחד. אם היית יכולה להחזיר את הגלגל לאחור, היית משנה משהו?
"לא הייתי משנה דבר. בסופו של דבר היו לי חיים מושלמים. גם היום בסך הכל טוב לי. יש לי את אבנר שהוא בחור טוב. באמת שאין לי תלונות".

הכוכבת הראשונה של משפחת דנקר

הרבה לפני אלי ורן דנקר, מישהי אחרת מהמשפחה נהנתה מאור הזרקורים ואף כיכבה על שער "לאשה": עמליה רובין, אחותה של רבקה דנקר, הופיעה על השער ב־1962 והוצגה כ"רקדנית וסטודנטית לארכיטקטורה".
4 צפייה בגלריה
שער לאשה עמליה רובין רן דנקר
שער לאשה עמליה רובין רן דנקר
עמליה רובין על שער "לאשה". "אין פלא שבחרו באחותי. היא הייתה מאוד יפה"
(צילום: קרן קדרון)

דנקר בהחלט זוכרת את יום הפרסום ומספרת שהייתה גאה מאוד באחותה. "אחותי עמליה צעירה ממני ב־12 שנה. היא למדה בבית ספר לאופנה וארכיטקטורה, ואנשים מהעיתון הגיעו לשם כדי לבחור מישהי שתצטלם לשער. אין פלא שבחרו באחותי. היא הייתה מאוד יפה. אנחנו חמש בנות במשפחה. שתיים יצאו כהות עור, אבל אני, עמליה ועוד אחות יצאנו בהירות. אני לא אומרת לך את זה סתם. אצל העיראקים זה היה דבר נחשב מאוד לצאת בהיר. לכהות עור היה קשה יותר למצוא שידוך".
מה קורה עם עמליה היום?
"בגיל 19 היא עבדה כדיילת של אל־על. באחת הטיסות היא פגשה מהנדס ישראלי שגר בטקסס, התחתנה איתו, ומאז ועד היום היא גרה איתו שם. יש לה שתי בנות וארבעה נכדים".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.