שברו את תקרת הזכוכית

פורצות דרך: הנשים שקיבלו השנה תפקידים בכירים שעד עתה מילאו רק גברים

הן קיבלו תפקידים שאף אישה לא מילאה לפניהן, ותארים שהיו מנת חלקם של גברים בלבד. תנו כבוד לנצ"מ אתי מאירסון, תא"ל במיל' רחלי טבת־ויזל, נעמה שולץ, ד"ר יעל, הרבנית שירה מרילי מירוויס, עו"ד דניאל וולפסון וטלי שם־טוב, שמוכיחות שאפשר לגעת בשמיים

פורסם: 14.09.21, 08:49

נצ"מ אתי מאירסון

האישה הראשונה שהתמנתה למפקדת משטרת התנועה הארצית

בת 59, תושבת עתלית, נשואה בשנית, אמא לרעות (34), יועצת ארגונית, ועמית (29), מורה לחינוך גופני.
תפקיד קודם: ראש יחב"ם (היחידה לביטחון מידע). לימודים: תואר ראשון בספרות וסוציולוגיה.

8 צפייה בגלריה
נצ"מ אתי מאירסון
נצ"מ אתי מאירסון
נצ"מ אתי מאירסון. מפקדת משטרת התנועה הארצית
(צילום: קובי קואנקס)

בין כל התגובות המרגשות שקיבלה נצ"מ אתי מאירסון לרגל מינויה פורץ הדרך למפקדת משטרת התנועה הארצית (מתנ"א), התגובה שהכי ריגשה אותה הייתה של נכדתה עלמה בת הארבע, שבטקס חילופי המפקדים, סיפרה לכולם ש"סבתא שלי היא המפקדת של האור הכחול והאדום". "קיבלתי הרבה תגובות אבל הנכדה שלי ריגשה אותי עד דמעות", אומרת מאירסון.
למשטרה היא הגיעה לגמרי במקרה, לפני כ־30 שנה, כשלמדה באוניברסיטה ספרות השוואתית וסוציולוגיה, וחיפשה עבודה שמתאימה לסטודנטית. "ראיתי מודעה שמשטרת התנועה מחפשת סטודנטים לעבודה מאתגרת והתקבלתי. הייתי שוטרת שטח, הכוונתי תנועה, נתתי דוחות, טיפלתי בתאונות דרכים וזה היה כרטיס הכניסה שלי לעולם המשטרתי", היא אומרת.
"כשסיימתי את הלימודים הפכתי לשוטרת במשרה מלאה, אבל בזמנו עבדו במשטרה שבוע שלם ברציפות במשמרת לילה. כבר הייתי אמא צעירה והיה לי מאוד קשה לעבוד שבעה לילות ברציפות, אז ביקשתי לעבור לחקירות, ואחרי שנה יצאתי לקורס קצינים. בסיום הקורס נשארתי להדרכה במרכז ללימודי משטרה, בהמשך הייתי קצינת נוער במרחב עמקים ודוברת של שני ממ"רים (מפקדי מרחבים), ואז חזרתי למשטרת התנועה כדי להקים באגף התנועה את יה"ב - היחידה לחקירות הונאה של אגף התנועה. ב־2001 הקמתי את מערך החקירות של מג"ב, שימשתי כראש ענף חקירות ומודיעין במרכז ללימודי משטרה, וב־2009 מוניתי לסגניתה של אהובה תומר ז"ל, מפקדת תחנת חיפה, שנהרגה באסון הכרמל. זו הייתה הפעם הראשונה ששתי נשים פיקדו על תחנת משטרה, התחנה הגדולה בארץ".
"בתקשורת הודיעו שקצינת משטרה בכירה במצב אנוש וכולם חשבו שזו אני. מרגע זה לקחתי פיקוד במקום אהובה תומר ז"ל"

איפה היית בזמן אסון הכרמל?
"יום לפני האסון, בערך באחת בלילה, אהובה התקשרה אליי ואמרה שיש חשד לרצח בשכונת הדר והיא נמצאת כבר בבית במצפה מנות, מרחק של שעה נסיעה מהזירה. אמרתי לה 'אין בעיה, אקח את תיק הרצח ואַת תיקחי את הלו"ז שלי לבוקר'. הלכתי לישון לפנות בוקר, וכשהתעוררתי בעשר וחצי ראיתי הודעה מאהובה: 'את לא מאמינה, הייתי צריכה ללכת לישיבה משעממת בעירייה ולשמחתי הרבה יש שריפה בכרמל, אז יש לי תירוץ להבריז, אני נוסעת לאקשן'.
"ככל שהשעות נקפו הבנתי שהצוותים שלנו לא אכלו מהבוקר. אירגנתי להם ארוחת צהריים, שניצלים וקציצות שאמא שלי ואחותי הכינו, ויצאתי לכיוון השריפה. בדרך קיבלתי טלפון ממפקד המרחב שאמר לי 'אני צריך שתבואי עכשיו להחליף את אהובה'. אמרתי לו 'סגרתי איתה שאחליף אותה בערב, למה עכשיו?' והוא ענה 'לפני שאת מגיעה לשטח, תעברי דרך בית חולים כרמל ותתקשרי אליי משם'. כשהגעתי לבית החולים הבנתי שאהובה בדרך לשם. בתקשורת הודיעו שקצינת משטרה בכירה במצב אנוש, והטלפון שלי לא הפסיק לצלצל, אנשים חשבו שזו אני. מרגע זה לקחתי פיקוד על כל האירוע שנקרא אסון הכרמל, בפעם הראשונה בחיים שלי שלא ישנתי ארבעה לילות ולא הייתי עייפה".
חשבת שאהובה תצא מזה?
"אהובה הייתה אדם מאוד חזק ולוחמני, לא הייתה אופציה שהיא לא תתאושש, אבל הכוויות הכניעו אותה והיא נפטרה אחרי ארבעה ימים. אחרי שהעמדתי את התחנה על הרגליים עזבתי למשטרת התנועה בשלוחת חוף, משם המשכתי לתפקיד סגן מפקד משטרת התנועה ארצית. יצאתי לפקד על תחנת זכרון־יעקב למשך שלוש שנים וחצי ואז החלטתי להתמודד על התפקיד הנוכחי, שאף אישה לפניי לא עשתה, ולשמחתי ראש אגף התנועה, אלון אריה, האמין בי ונתן לי את ההזדמנות".
מה את עושה במסגרת תפקידך הנוכחי?
"אני נותנת שירות לכל משתמשי הדרך, תוך שיתופי פעולה עם משרד התחבורה, צה"ל, משרד החינוך, הרשות לבטיחות בדרכים, כביש 6 , 'דרך ארץ' ועוד, כשהמטרה העליונה היא הפחתת מספר תאונות הדרכים. מדי שנה יש מעל 300 הרוגים בתאונות דרכים, וצריך לעשות הכל כדי להוריד את המספר הזה. בקרוב נוסיף עוד 200 שוטרים, נוסף על 550 השוטרים שיש לנו, כדי שנוכל להתמודד יותר טוב עם עברייני הדרך וליצור אכיפה יזומה".
"מי שמוכנה לשלם את מחיר התובענות של תפקידי השטח, יכולה להגיע לאן שהיא רוצה. אני עובדת מחמש בבוקר ועד תשע־עשר בלילה, לפעמים גם בסופ"ש"
במהלך הדרך הרגשת שכאישה עלייך להוכיח את עצמך יותר?
"אנחנו הנשים, בדרך כלל נדרשות להוכיח את עצמנו יותר, וזאת המציאות בכל מקום, לא רק במשטרה. מי שמספיק נחושה ומוכנה לשלם את מחיר ההשקעה והתובענות של תפקידי השטח, יכולה להגיע לאן שהיא רוצה".
אילו ויתורים את נאלצת לעשות?
"אני עובדת מחמש בבוקר ועד תשע־עשר בלילה, לפעמים גם בסופי שבוע אם יש תאונה קטלנית חריגה, וזה בא על חשבון הרבה דברים, למשל סרט או ארוחת שישי עם המשפחה. אחת התובנות הגדולות שלי מאסון הכרמל הייתה שאנחנו יכולים לקום בבוקר וללכת לעבודה שלא בטוח שנחזור ממנה, ולכן אנחנו צריכים להכניס פרופורציות לחיים ולא להתמכר לעבודה".
ואת גם מיישמת?
"כן, אחרי האסון התחלתי לרקוד בלהקת המחול '30 פלוס', באמצע אוגוסט הייתה לנו הופעה גדולה בפסטיבל 'אשדודאנס'".

ד"ר יעל

האישה הראשונה שעומדת בראש קו כיפת ברזל ישראל

נשואה בשנית, אם לשלושה ילדים (ועוד שלושה מהבעל השני), סבתא לשניים.
תפקיד קודם: ראש צוות פיתוח ברפא"ל. לימודים: תואר שלישי בפיזיקה.

8 צפייה בגלריה
 ד"ר יעל, ראש קו כיפת ברזל
 ד"ר יעל, ראש קו כיפת ברזל
ד"ר יעל. עומדת בראש קו כיפת ברזל ישראל
(צילום: דוברות רפא"ל)

את ד"ר יעל (55), שמנצחת על הפיתוח והייצור של כיפת ברזל בישראל, אי־אפשר לצלם לעיתון. פניה חסויות, כמו גם שם משפחתה ומקום מגוריה, וזאת בשל חשיבותה העצומה למערך ההגנה האווירית של ישראל. היא משמשת בתפקיד חצי שנה אחרי שמילאה שורה של תפקידים ברפא"ל, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה.
איך הגעת לתפקיד?
"למדתי לשלושה תארים בפיזיקה, ואחרי הלימודים עשיתי כמה תפקידים בשתי חברות בת של רפא"ל. בתפקיד האחרון עמדתי בראש צוות פיתוח של 300 עובדים ועובדות".
מה את עושה במסגרת תפקידך כיום?
"אני עומדת בראש צוות שמונה כ־80 עובדים, ותפקידנו לפתח את כל מה שצריך כדי להיות תמיד צעד אחד לפני האויב ולהיות במצב שהמערכת שלנו מוכנה ומזומנה לכל האתגרים שעומדים בפניה".
"אני לא כל כך מאמינה בתקרת זכוכית. הרבה פעמים אנחנו הנשים פחות מעיזות, כי אנחנו חוששות מה תהיה המשמעות בבית"
איך עבר עלייך אתגר "שומר החומות"?
"רוב השעות הייתי בעבודה. אני והצוות שלי מאוד מחויבים, ובמצבים כאלה אנחנו מגויסים 24/7. היינו כאן גם בשבתות וגם בחג השבועות כדי ללמוד ולהבין אונליין מה קורה בשטח ולתת התאמות תוך כדי לחימה. כפי שכולנו ראינו בחדשות, המערכת תפקדה בהצלחה פנומנלית. כולנו ראינו את ריקוד האור בשמיים ואת ההצלחה הגדולה, וזה סיפוק ענק".
אבל היו כמה טילים שהצליחו לחדור ולהרוג.
"נכון, וזה כואב. כשכולם הסתכלו על שיעורי ההצלחה, אני ראיתי את הטיל שהצליח לחדור ופגע. אנחנו מתחקרים כל פגיעה כזאת כדי ללמוד ולשפר, שיפרנו תוך כדי המערכה כדי להקטין ולמזער את יכולת החדירה, ועדיין כל פגיעה כזאת פוגעת ישר בלב ובבטן".
את עושה תפקיד שלא כיהנה בו לפנייך אף אישה. איך קיבלו אותך עמיתייך הגברים?
"נבחרתי לתפקיד, וזה מעיד על כך שאצלנו זה לא רלוונטי, אנשים נבחרים על פי הכישורים גם לתפקידים ביטחוניים. גם כשמישהו רגיל לעבוד עם גברים ופתאום מקבל אישה - אולי בשנייה הראשונה הוא ירים גבה, אבל מהר מאוד יתרגל, כי האתגרים שלנו ענייניים, וכולנו מאוד חדורי מטרה מול המשימה".
נתקלת פעם בתקרת זכוכית בדרך לצמרת?
"האמת שלא. אני גם לא כל כך מאמינה בתקרת זכוכית. הרבה פעמים אנחנו הנשים פחות מעיזות, כי אנחנו חוששות מה תהיה המשמעות בבית. אני חושבת שנשים שרוצות, ברוב המקומות וגם בתעשייה הביטחונית, מגיעות. מה שהניע אותי בכל התפקידים הקודמים שלי היה להצליח, ולא לייצג את המין הנשי".
"הילדים שלי מאוד גאים בזה שאמא שלהם מנהלת מערכת כל כך חשובה למדינה. כשקיבלתי את התפקיד הם הבטיחו שיעזרו בבית. התרגשתי מהמחווה"
למרות שבתעשייה הביטחונית מאוד משמעותית השאלה מה עשית בצבא?
"יש תפקידים מסוימים שבהם הניסיון הצבאי רלוונטי, אבל חברת רפא"ל היא חברה גדולה מאוד, עם מגוון גדול מאוד של עיסוקים, ולא בכולם הניסיון הצבאי קריטי להצלחה בתפקיד".
מה אומרים בבית על העיסוק של אמא?
"הילדים שלי מאוד גאים בזה שאמא שלהם מנהלת מערכת כל כך חשובה למדינה. כשקיבלתי את התפקיד הם הבטיחו שיעזרו בבית, ומאוד התרגשתי מהמחווה. הם מרגישים חלק ממערך כיפת ברזל, וזה הכי מרגש בעולם".

שירה מרילי מירוויס

הרבנית האורתודוקסית הראשונה בישראל

בת 41, תושבת אפרת, נשואה לשלמה, איש היי־טק, הורים לאורי (16), יובל (14), נועם (13), דביר (10) ובארי (7).
לימודים: לימודי הלכה במכון למנהיגות הלכתית (חלק מהלימודים ממומנים על ידי מלגות).

8 צפייה בגלריה
 הרבנית שירה מרילי מירוויס
 הרבנית שירה מרילי מירוויס
שירה מרילי מירוויס. הרבנית האורתודוקסית הראשונה בישראל
(צילום: עמית שאבי)

קהילת "שירת תמר" הדתית־לאומית מהיישוב אפרת עשתה היסטוריה כאשר בחרה באישה לעמוד בראשה, ללא רב גבר לצדה, לראשונה בקהילה אורתודוקסית בישראל. שירה מרילי מירוויס נבחרה באפריל ברוב מוחץ של 83% לשמש "מנהיגה הלכתית ורוחנית" של הקהילה.
היא גדלה בירושלים במשפחה דתית־לאומית אדוקה, ולדבריה כל חייה הייתה מחויבת להלכה, אבל מעולם לא חלמה להפוך בעצמה לרבנית (שהיא לא אשת רב). "זה לא משהו שיכולתי לחלום עליו ולא משהו שיכולתי לכוון אליו, לא הייתה לי מטרה להיות רבנית כי לא חשבתי שזו אופציה בכלל", היא אומרת.
איך בכל זאת הוסמכת לרבנות?
"למדתי לימודי הלכה במשך חמש שנים ונבחנתי במבחנים שמקבילים למבחני הסמכה לרבנות לגברים".
למה מבחנים מקבילים?
"כי המדינה לא מאפשרת לנשים לגשת למבחני הסמכה. הסמכה מטעם הרבנות אפשרית רק לגברים. בימים אלה הוגשה עתירה לבג"צ בדרישה לאפשר גם לנשים לעבור את מבחני ההסמכה, אבל זה תהליך שייקח שנים".
אז איפה למדת לימודי רבנות?
"למדתי במכון למנהיגות הלכתית של מדרשת או"ת לינדנבאום של רשת 'אור תורה סטון', בראשות הרב שלמה ריסקין. המכון הזה הוא החלוץ בלימוד תורה לנשים והראשון שהתקיים בו לימוד גמרא מעמיק ומסודר לנשים בסגנון ישיבתי. מאוד עניין אותי להבין איך מגיעים לפסיקת הלכה בימינו, מתי הולכים לפי 'שולחן ערוך' ומתי לא, ואיך ההלכה משתנה ומתאימה את עצמה לדור שלנו".
ואיך נבחרת לרבנית קהילה?
"אני גרה באפרת כבר עשר שנים, ולפני שלוש שנים עברנו דירה לשכונה חדשה ביישוב והצטרפנו לקבוצת 'שירת התמר', שמונה 45 משפחות. זו קהילה דתית־לאומית שבה יש שיתוף נשים במרחב הציבורי. המחיצה אצלנו בבית הכנסת היא באמצע, מה שמאפשר גם לנשים לדבר או לומר דבר תורה בפני כולם. אנשי הקהילה ידעו שאני לומדת הלכה, ולאט־לאט התחילו לשאול אותי שאלות הלכתיות, לבקש ממני להגיד דבר תורה בבית הכנסת ואפילו להעביר שיעורי תורה. הפכתי להיות הרבנית הלא רשמית של הקהילה".
"אנשי הקהילה ידעו שאני לומדת הלכה, ולאט־לאט התחילו לשאול אותי שאלות הלכתיות, לבקש ממני להגיד דבר תורה בבית הכנסת ואפילו להעביר שיעורי תורה"
עד שזה הפך לרשמי.
"עד שהרב שלמה ריסקין, ראש המכון למנהיגות הלכתית שהיה גם הרב של אפרת, התקשר אליי ואמר, 'אני יודע שאת משמשת בפועל כרבנית ואני רוצה לעשות את זה רשמי'. התחלנו תהליך קהילתי, אספת חברים ודיונים שאני לא הייתי חלק מהם כדי שכל אחד יוכל להגיד את מה שעל לבו, ובסוף הייתה הצבעה אינטרנטית אנונימית. נבחרתי ברוב גדול".
את מרגישה פורצת דרך?
"זה ממש תפס אותי בהפתעה, אף פעם לא ראיתי את עצמי פורצת דרך, בסך הכל אני בן אדם מאוד שמרן. רק אחרי שראיתי את כל התגובות וקיבלתי את כל החום והאהבה, הבנתי שקרה פה משהו פורץ דרך. חשוב לי לציין שאני רבנית ולא רבה".
אבל נהוג לקרוא רבנית לאשת הרב, ואת הרי הרב עצמו.
"נכון, זה מה שהיה פעם, היום זה כבר לא כזה ברור שרבנית היא רק אשתו של הרב. בכל אופן ׳רבה׳ היא אישה שהיא רב בזרם הקונסרבטיבי או הרפורמי, אבל בזרם האורתודוקסי אני נקראת רבנית. לבעלי יש חברת סטראט־אפ, אז הוא ממש לא רב, אבל בתור בדיחה קוראים לו רבצמן (רבצן היא רבנית ביידיש. ד.ח)".
"לבעלי יש חברת סטארט־אפ. הוא תומך בי ושותף מלא לחלומות שלי. הרבה מאוד שנים אני לומדת בבתי מדרש, והתרומה שלי לפרנסת המשפחה קטנה מאוד"
איך הוא מרגיש כבעלה של רבנית?
"זה לא קרה ביום אחד, כבר הרבה שנים הוא תומך בי ושותף לחלומות שלי. לא הייתי יכולה ללמוד כל כך הרבה ללא גיבוי מלא ושותפות מלאה מהבית. הרבה מאוד שנים אני לומדת בבתי מדרש, וזה אומר שהתרומה שלי לפרנסת המשפחה מאוד קטנה ולא מספקת".
איזו תגובה קיבלת שהכי ריגשה אותך?
"בני הדודים החרדים שלי, שאני בטוחה שהם לא מסכימים עם כל מה שאני עושה, כתבו לי שהם מצליחים לראות את השליחות שלי בעולם, למרות שהם לא בהכרח היו באים להתפלל בבית הכנסת שלי".
היו גם תגובות מתלהבות פחות?
"אני בטוחה שהיו, אבל הן לא הגיעו אליי. אליי הגיעו רק תמיכות ופרגונים מכל העולם, כולל נשים שהן רבות בקהילות רפורמיות, שכתבו לי שהן שמחות ומעריכות את זה שיש אישה רבנית גם בקהילה האורתודוקסית".
עכשיו נשאר רק להתקבל כרבנית על ידי הממסד האורתודוקסי בישראל?
"זה רק שאלה של זמן, וזה יקרה. בסופו של דבר השינוי מגיע מלמטה".

נעמה שולץ

האישה הראשונה שתהיה מנכ"לית משרד ראש הממשלה

בת 45, תושבת תל־אביב ("אבל רוב הזמן על הכביש לירושלים"), נשואה ליאיר שולץ, טייס מסוקים, שעובד כיום במשטרת ישראל, הורים לדניאל (15), נעם (13) ואופיר (11).
תפקיד קודם: מנהלת אסטרטגיה במפלגת יש עתיד ובמקביל חברת הנהלה ויו"ר ועדת הכספים בקק"ל. לימודים: תואר ראשון במדעי המדינה.

8 צפייה בגלריה
נעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה
נעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה
נעמה שולץ. מנכ"לית משרד ראש הממשלה
(צילום: אלכס קולומויסקי)

נעמה שולץ החלה את פעילותה הפוליטית כנציגה של החוג למדע המדינה באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל־אביב והשתתפה בהפגנות הסטודנטים הגדולות של 96', אבל אז, כשבכיר במפלגת העבודה ביקש להחמיא לה ואמר, "את תהיי הדליה איציק של המפלגה", היא החליטה להפסיק את הפעילות הציבורית שלה. "לא שיש לי משהו נגד דליה איציק, ואני מאוד גאה להיות עיראקית, אבל לא רציתי להיות המזרחית התורנית", היא אומרת.
למגרש הפוליטי היא חזרה אחרי שמונה שנים שבהן עבדה בחברה להפקת אירועים, כשהצטרפה לצוות ההקמה של המפלגה הצעירה שהקים יאיר לפיד, בתור מארגנת חוגי בית. "הרגשתי שאני לא עושה מספיק בשביל לשנות את המצב עבור הבנות שלי וחיפשתי מקום שבו אני יכולה להשפיע", היא מספרת. "כשיאיר לפיד הודיע שהוא מצטרף לפוליטיקה, היה לי ברור שזה הדבר שחיכיתי לו".
"כשבכיר במפלגת העבודה אמר, 'את תהיי הדליה איציק של המפלגה', הפסקתי את הפעילות. לא שיש לי משהו נגד איציק, ואני גאה להיות עיראקית, אבל לא רציתי להיות המזרחית התורנית"
הכרת אותו קודם?
"לא, אבל במשך שנים הרגשתי שהוא כותב את המחשבות שלי, וידעתי שזאת ההתארגנות שאליה אני רוצה לחבור. לא היה פשוט להצטרף, היה מבול של פניות, אבל לא ויתרתי, ובסופו של דבר הצלחתי להיות חלק מצוות ההקמה".
למה לא רצית להיות חברת כנסת?
"זה עניין של אופי. אני בן אדם ביצועי, משימתי ולא תמיד ממושמע, לכן חשבתי שאביא ערך מוסף משמעותי יותר בתפקיד ביצועי וניהולי, ואהיה גם מסופקת יותר. ללא ספק חבר כנסת זה תפקיד חשוב ומשמעותי, אבל הוא לא מתאים לכל אחד כנראה".
מה את עושה במסגרת תפקידך כמנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי?
"בחודשיים שאני בתפקיד המיקוד מופנה לתקציב ולקורונה, אלה שני הנושאים הגדולים שאני עוסקת בהם עבור ראש הממשלה החליפי".
למה לפיד בחר לא להשתתף בישיבות קבינט הקורונה?
"הרעיון של ראש ממשלה חליפי הוא לא ניהול דו־ראשי אלא חלוקת עבודה נכונה. ניהול דו־ראשי לא הצליח אף פעם, ובטח לא יצליח בסיטואציה מורכבת כל כך. מה שנדרש בשביל לנהל נכון את הקורונה זה מינימום שרים רלוונטיים בחדר ומקסימום גיבוי מחוץ לחדר".
בעוד כשנתיים אמור יאיר לפיד להיכנס לתפקידו כראש ממשלת ישראל. האם תהיי המנכ"לית הראשונה של משרד ראש ממשלה?
"איש חכם אמר לי פעם, 'אל תגידי הופ לפני שקפצת', אז עוד חזון למועד".

עו"ד דניאל וולפסון

הישראלית הראשונה שטיפסה על האוורסט

בת 43, תושבת רמת-גן, רווקה, אם לאריאל (22).
לימודים: משפטים. עבודה: בעלת משרד עצמאי לעריכת דין.

8 צפייה בגלריה
עו"ד דניאל וולפסון
עו"ד דניאל וולפסון
עו"ד דניאל וולפסון. טיפסה על האוורסט
(צילום: אלבום פרטי)

שעתיים אחרי שהניפה את דגל ישראל על פסגת האוורסט, הודיעה עו"ד דניאל וולפסון (43) לעוקביה בפייסבוק: "אני בפסגה! ברגעים אלו ממש הגעתי לפסגת האוורסט, אני בגג העולם!!!". היא הצליחה לצלוח את המסע המפרך והמסוכן ולהעפיל לפסגת האוורסט, למרות שנפצעה לפני כמה שנים באורח קשה בתאונת סקי ונותרה נכה. "כדי להגיע לפסגה צריך כושר פיזי, אבל 80% מהטיפוס הוא מנטלי, להכניס טוב־טוב לראש שאלה התנאים ולא לבכות", היא אומרת. "אלפיניסט טוב הוא זה שיודע לסבול".
איך לימדת את עצמך לסבול?
"אמרתי לעצמי כל הזמן שזה מצב זמני. הייתי במצבים שלא התקלחתי כמעט חודש, ואכלתי רק שקיות אוכל משומר, אבל הרצון העז להגיע לפסגה מתגבר על הכל. חשוב לי להראות במסע הזה שגם אישה, אמא, אדם עם מוגבלות פיזית, יכולה להגיע לכל פסגה אם היא רוצה מספיק".
איך הגעת לתחביב המסוכן הזה?
"לפני עשר שנים עברתי תאונת סקי קשה בבולגריה, אחרי שנפלתי מרכבל מגובה של חמישה מטרים. לקח לי שנתיים ללמוד ללכת מחדש, והרופאים אמרו לי שאשאר צולעת. אני אדם מאוד הישגי, אז אמרתי לעצמי, 'אני עוד אראה לכולם, אני אעלה על האוורסט'. לא התכוונתי באמת לאוורסט, זה היה דימוי להישג הכי גדול שאדם יכול לחשוב עליו. אחרי שיקום ארוך הצטרפתי לקבוצת הריצה של דניאל קרן, והוא סיפר לי שהוא יוצא לטיפוס ברומניה. הצטרפתי אליו, אחר כך יצאתי לרוץ מרתון בבייס קאמפ בהימלאיה, ואז בא הרעיון לכבוש את האוורסט".
"לפני עשר שנים עברתי תאונת סקי קשה בבולגריה, אחרי שנפלתי מרכבל מגובה של חמישה מטרים. לקח לי שנתיים ללמוד ללכת מחדש, והרופאים אמרו לי שאשאר צולעת. אני אדם מאוד הישגי, אז אמרתי לעצמי, 'אני עוד אראה לכולם, אני אעלה על האוורסט'"
לא פחדת לצאת למסע עם מגבלה ברגל?
"גיליתי שאני לידר, על ההר בכלל לא הייתי נכה, הייתי במאה אחוז תפקוד, ויצאו לי התכונות הכי טובות שלי. כזאת אני, מקבלת משימה, וכמו חייל טוב מבצעת אותה. טיפוס הרים זה באמת ספורט מסוכן מאוד, יש פחד ממפולת שלגים, ממזג אוויר קטלני, מאוויר דליל וחוסר חמצן, אבל הוא מבוקר והוא נועד להגן עלינו. האמת שלפני הנסיעה כתבתי צוואה, כי זה הר שגובה קורבנות".
מה היה לך הכי קשה במסע?
"אחרי חודש וחצי התחיל מזג אוויר לא טוב, נתקענו בקאמפ 2 שישה ימים וחטפתי דלקת גרון. הייתי צריכה לקבל החלטה אם לחזור או להמשיך. זו החלטה קשה מאוד, כי אחרי שהגעת עד לכאן קשה לוותר. מנהל המשלחת ראה את המצוקה שלי ואמר, 'תתקשרי לבן שלך'. היו לי עשר שניות לשיחה, אבל זה הספיק בשביל לתת לי כוח להמשיך. אריאל אמר לי, 'אמא, תעשי מה שאת צריכה לעשות ותחזרי מהר הביתה', ואלה המילים שלקחו אותי לפסגה. הרגשתי שאני ממשיכה במשימה עבורו.
"הוא נולד כשהייתי רווקה בת 19. לא רציתי אותו וכבר הלכתי לעשות הפלה, אבל כשנכנסתי לרופא לא הייתי מסוגלת. באתי לאמא וסבתא שלי ואמרתי להן, 'אני בהיריון ואני מבקשת שתעזרו לי לגדל את הילד'. אני מודה לאלוהים על ההחלטה הזאת".
על מה חשבת כשהגעת לפסגה?
"איך אני מוציאה את דגל ישראל מהמעיל ומצטלמת איתו. כילדה שהגיעה לארץ ממוסקבה בגיל עשר, היה מאוד חשוב לי להשאיר את דגל ישראל על פסגת האוורסט. אחרי שעשיתי את זה, התחלתי לחשוב איך אני יורדת מההר בשלום, אחרי שלא ישנתי ולא אכלתי 40 שעות, כי רוב התאונות קורות בירידה".
מה הלאה?
"מסע לאנטארקטיקה, לטפס על הר וינסון ולחצות את הקוטב הדרומי במזחלות. זה מסע של 1,500 ק"מ, שיימשך חודש, ואני מקווה לחזור ממנו בשלום".

טלי שם טוב

האישה הראשונה שהנפיקה חברה טכנולוגית בבורסה של ת"א

בת 50, תושבת פתח־תקווה, גרושה בזוגיות, אמא ליובל (24) ואופיר (21).
תפקיד קודם: מנכ"לית "קווליטסט" לימודים: תואר במדעי המדינה וסוציולוגיה, קורס דירקטורים של "להב".

8 צפייה בגלריה
טלי שם טוב
טלי שם טוב
טלי שם טוב. הנפיקה חברה טכנולוגית בבורסה של ת"א
(צילום: דנה קופל)

אחרי שחברת קווליטסט, שבה הייתה מנכ"לית, עשתה אקזיט של 420 מיליון דולר, הנפיקה טלי שם טוב לפני חודש את חברת ספידווליו שבבעלותה, והפכה לאישה הראשונה בישראל שעומדת בראש חברת טכנולוגיה ציבורית. ספידווליו השלימה בהצלחה הנפקה ראשונה לציבור וגייסה סכום של 30 מיליון שקל לפי שווי של 130 מיליון.
ספידווליו, מהחברות המובילות בישראל בתחומי הענן והטרנספורמציה הדיגיטלית, מעסיקה 150 עובדים, ויש לה מאות לקוחות, בהם מיקרוסופט, אמזון, רפאל, בנק הפועלים, קופות חולים ועוד יותר ממאה סטארט־אפים.
"המטרה היא לצמוח בקצב מהיר גם באמצעות מיזוגים ורכישות שיגדילו את סל הפתרונות של החברה ויהוו ערך מוסף אדיר ללקוחותינו", אומרת שם טוב. "אני מרוצה מאוד מהצלחת ההנפקה, וכבר נמצאת עם הפנים קדימה לרכישה של חברות נוספות".
שם טוב נכנסה לתחום ההיי־טק דרך התמחותה במשאבי אנוש. היא הייתה סמנ"כלית משאבי אנוש בחברות שונות, ובשנת 2002 הצטרפה כמנהלת משאבי אנוש לחברת קווליטסט, סמוך להקמתה. בהמשך התקדמה לתפקיד מנכ"לית החברה ואחר כך מילאה גם את תפקיד מנכ"לית אזור מזרח אירופה.
"אפשר לעשות את השילוב בין עבודה למשפחה, ואני הראיה לזה. גידלתי שתי בנות מקסימות, והייתי מעורבת מאוד בחייהן"
כשהתחילה לעבוד בחברה עבדו בה 27 עובדים. כשהיא נמכרה לקרן הבינלאומית ברידג' פוינט, היו בה 3,600 עובדים. מהאקזיט הזה הרוויחה לא מעט, מה שאִפשר לה בהמשך להקים יחד עם מנכ"ל קווליטסט העולמי, איל זילברמן, את ספידווליו. באמצעותה קנו שתי חברות ענן ודיגיטל: CodeValue ו־WellDone Software. לאחרונה השיקה שם טוב גם את מיזם Techboost Program להכנסת עובדים שאין להם ניסיון טכנולוגי קודם, לתחום ההיי־טק. "המטרה לתת בסיס ובוסט ראשוני למעוניינים להיכנס לעולם הזה", היא מסבירה. "אנחנו מכשירים אנשים עם אהבה לטכנולוגיה בקורס שנמשך שלושה חודשים ונבנה במיוחד על פי הדרישות והצרכים הספציפיים של חברות ההיי־טק המובילות בישראל, שהם לקוחותיה של ספידווליו".
איך את מרגישה כפורצת דרך?
"זה מרגש אותי מאוד, אם כי המטרה שלי לא הייתה להיות חלוצה. לצערי אין מנכ"ליות בתחום ההיי־טק שמובילות חברה ציבורית, אבל אני מקווה ומאמינה שאפתח דלת לעוד הרבה נשים אחרות".
במהלך הקריירה נתקלת בחסמים בדרך לפסגה?
"אני לא מאמינה בתקרת זכוכית, אני חושבת שמי שטוב ומשקיע, מתקדם, אבל עם עובדות קשה להתווכח, ואכן יש מעט מדי נשים בתפקידי מפתח בהיי־טק. אני משתדלת לשמש כמנטורית בסטארט־אפים של יזמיות, כי מאוד חשוב לי שנשים יתקדמו בתחום. אני מאמינה שאישה מביאה איתה ערכים נוספים לארגון, כמו אינטליגנציה רגשית גבוהה ביותר והבנה עמוקה יותר באנשים. אבל אני בעיקר מאמינה בצוות משולב, כי כל צד מביא איתו יתרונות אחרים שתורמים להצלחת הארגון".
למה עדיין אין מספיק נשים בהיי־טק?
"כי זה נתפס כתחום שצריך להשקיע בו המון שעות, ונשים שרוצות לגדל ילדים נרתעות מזה. אבל אפשר לעשות את השילוב, ואני הראיה לזה. גידלתי שתי בנות מקסימות, והייתי מעורבת מאוד בחייהן. זה המסר הכי חשוב שהעברתי לבנות שלי".

תא"ל במיל' רחלי טבת־ויזל

האישה הראשונה שמונתה לנציבת קבילות חיילים במשרד הביטחון

בת 58, תושבת שוהם, נשואה לצביקה, מהנדס, הורים למעין (23), שהשתחררה כקצינה, נטע (22), קצינת מרגמות בקבע, ואמיתי (20), חייל במערך כיפת ברזל.
לימודים: משפטים. תפקיד קודם: יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר.

8 צפייה בגלריה
תא"ל במיל' רחלי טבת-ויזל, נציבת קבילות החיילים
תא"ל במיל' רחלי טבת-ויזל, נציבת קבילות החיילים
תא"ל במיל' רחלי טבת-ויזל, נציבת קבילות החיילים
(צילום: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים)

כשהיא התגייסה לפני 35 שנה, רק מעטות מבנות המגזר הדתי־לאומי הלכו לצבא, אבל לתא"ל במיל' רחלי טבת־ויזל, שמונתה בפברואר השנה לתפקיד נציבת קבילות חיילים במשרד הביטחון, היה ברור שהיא תעשה שירות מלא ואף יותר מכך. בסופו של דבר היא שירתה בצה"ל יותר מ־30 שנה והשתחררה בדרגת תת־אלוף. היא החלה את שירותה הצבאי בתפקידי פיקוד, תחילה כמ"כית, ואז מ"מ ומ"פ. אחרי שהייתה מפקדת קורסים שונים, השתחררה מהצבא, למדה משפטים וחזרה לפרקליטות הצבאית. במשך 14 שנים כיהנה כשופטת צבאית ובהמשך כנשיאת בתי הדין הצבאיים. תפקידה האחרון בצבא היה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, שאותו שינתה ל"יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר" בברכת מי שהיה הרמטכ"ל שלה, רא"ל גדי איזנקוט. "היה חשוב לי לשנות את הגדרת התפקיד קודם כל כי כך מקובל בעולם - התפקיד נוגע למגדר ולא רק לנשים, ושנית, לא עסקנו רק בנשים, אלא גם בזכויות הוריות, בנפגעי תקיפה מינית משני המינים וגם בזכויות האוכלוסייה הלהט"בית", היא אומרת.
"חייל קבל על כך שאין וילונות במקלחות ולא נעים לו להיחשף. את התלונה קיבלתי באחד מסיוריי בבסיסים, ובדרך הביתה כבר היו וילונות"
מה התפקיד של נציבות קבילות החיילים?
"הנציבות היא גוף סטטוטורי, חוץ צבאי, בלתי תלוי לחלוטין, שמהווה כתובת ישירה לכל מלש"ב, חייל ואיש קבע שחשים נפגעים ממשהו בתוך המערכת הצבאית. אני עומדת בראש יחידה צבאית שמונה כ־80 איש, קצינים ואנשי מקצוע, שמוודאים שהקובלים יקבלו סעד נאות. מבחינת פקודות הצבא, המלצה של הנציבות היא הוראה לביצוע, זאת אומרת שיש לי גם סמכות פעולה. פעם בשבוע אני מסיירת בבסיסים, כי מעבר למתן סעד ברמה הפרטנית חשוב לי גם להסתכל על הדברים ברמה המערכתית".
כמה קבילות מוגשות לנציבות מדי שנה?
"כ־6,000 קבילות, 60% מהן נמצאות מוצדקות. כ־60% מהקבילות עוסקות במערכת היחסים בין פקוד למפקד, למשל התעמרות, איסור יציאה לבדיקה רפואית וכו'. הרבה קבילות עוסקות בתשלומים, וכן בענייני שיבוץ ומיונים של מלש"בים".
תני דוגמה לקבילה מוצדקת.
"חייל קבל על כך שאין וילונות במקלחות ולא נעים לו להיחשף. קיבלתי את התלונה באחד מסיוריי בבסיסים, ובדרכי הביתה כבר היו וילונות, כי זו תקלה. חיילים זכאים לפרטיות במקלחת".
למה יש כל כך מעט נשים בתפקידים בכירים במשרד הביטחון?
"אני חדשה במשרד הביטחון אבל יכולה לומר שבצבא הקידום מתבסס על מי שגדל בציר הפיקודי, שנשים לא בהכרח נמצאות בו, אבל זה אני יכולה לומר שהמצב משתפר".

גם הן עשו את זה השנה: =================

דצמבר 2020: גלית אבישי היא האישה הראשונה שמונתה לעמוד בראש מכון התקנים.
גלית אבישי, ראש מכון התקניםגלית אבישיצילום: באדיבות אמון הציבור

אפריל 2021: טפסר משנה מאיה קסקי היא האישה הראשונה במערך הכבאות בתפקיד רמ"ח הגנה מאש במחוז חוף, בדרגת טפסר משנה.
טפסר משנה מאיה קסקימאיה קסקיצילום: באדיבות כבאות והצלה

מאי 2021: שהירה שלבי, סגניתה של ראש עיריית חיפה, עינת קליש, היא האישה הערבייה הראשונה שמכהנת כסגנית ראש עירייה.
מאי 2021: סיגל חדד היא האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש איגוד הטניס.
סיגל חדד, ראש איגוד הטניססיגל חדדצילום: לידור גולדברג, איגוד הטניס

יוני 2021: הישראלית לאה גולדשטיין עשתה היסטוריה כאישה הראשונה שזכתה אי פעם בתחרות Race Across America, אחת מתחרויות האופניים הגדולות והחשובות בארצות־הברית.
יוני 2021: שרת האנרגיה קארין אלהרר היא השרה הראשונה שנעזרת בכיסא גלגלים.
קארין אלהרר, שרת האנרגיהקארין אלהררצילום: יאיר שגיא

יוני 2021: אורנה ברביבאי היא האישה הראשונה שעמדה בראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
אורנה ברביבאיאורנה ברביבאיצילום: אבי מועלם
יוני 2021: שירלי פינטו היא האישה החירשת הראשונה שנבחרה כח"כית.
שירלי פינטושירלי פינטוצילום: אוראל כהן

יולי 2021: סא"ל ג' היא האישה הראשונה שמונתה לסגנית מפקד יחידת המודיעין 8200 היוקרתית בצה"ל.
יולי 2021: פרופ' סראב אבורביעה־קוידר, מרצה בכירה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, היא הפרופסורית הבדואית הראשונה בישראל.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.