במהלך דבריו של עידן עמדי, במסיבת העיתונאים שקיים לפני שהשתחרר מבית החולים שיבא תל־השומר, אמר הזמר והשחקן האהוב, שעוד נכון לו שיקום ארוך, לאחר שרסיס חדר לגופו דרך הגרון ובנס לא פגע בחוט השדרה. את חלק מהשיקום האינטנסיבי, כך מתברר, הוא עובר בביתו שבראש העין, באמצעות שלוחת בית החולים הווירטואלי. כמוהו יוכלו כ־170 פצועי המלחמה שאושפזו בתל־השומר (שרובם סובלים מפגיעות בגפיים) לקבל טיפול מרחוק באמצעות "שיבא BEYOND", בית החולים היחיד מסוגו בארץ.
"בשנים האחרונות, ככל שהתקדמה הטכנולוגיה, התקדם תחום הטלמדיסין (רפואה מרחוק)", אומרת ד"ר גליה ברקאי, מנהלת בית החולים הווירטואלי. "יותר ויותר קופות חולים ובתי חולים בארץ ובעולם מאפשרים לחלק מהמטופלים שלהם לקבל טיפולים באופן מקוון. אבל אנחנו הקמנו גוף נפרד, שמטרתו להביא את רפואת בית החולים הביתה. לקחנו את מיטב המומחים שלנו לצד טכנולוגיות מתקדמות, ובנינו מודלים חדשים של טיפול שמחליפים את הטיפול בבית החולים בתחומים שונים: רפואה פנימית, גינקולוגיה, אונקולוגיה, בריאות הנפש וכמובן, גם תחום השיקום".
למה, בעצם, עדיף לעבור שיקום מהבית?
"מחקרים שנעשו לאורך שנים הוכיחו שחולים מחלימים הרבה יותר טוב כשהם בביתם. בית חולים הוא לא המקום הכי בטוח להיות בו, בעיקר כי הוא חשוף יותר לזיהומים. עבור חולים מבוגרים זה בכלל תקף, כי הרבה פעמים הם גם נופלים ונפצעים בבית החולים, משום שהם לא רגילים לסביבה החדשה. חלקם אף חווים נסיגה תפקודית וקוגניטיבית. אבל גם עבור מטופלים צעירים, ההחלמה נעימה ויעילה יותר בבית, כי הטיפול המיטבי מושג בסביבה הטבעית של המטופל, שבה לרוב הוא מקבל גם יותר תמיכה רגשית ופיזית. כשמדובר בתהליך שיקומי הנועד לעזור למטופל לחזור לתפקוד היומיומי, הימצאות בסביבת הטבעית תורמת אפילו יותר".
בעת הזאת יש לכך יתרון משמעותי נוסף, מסבירה ד"ר ברקאי. "מאחר שבית החולים נדרש להתמודד עם כמות עצומה של פצועים והיה צורך לדאוג למיטות רבות ולפתוח עוד ועוד מחלקות, בזכות היכולת לאפשר שיקום מרחוק, אנו יכולים לקצר את משך האשפוז של הפצועים ולשחרר חלק גדול מהם מוקדם יותר הביתה. מדובר במצב שכולם מרוויחים ממנו, כי ברור שגם הפצועים מעדיפים להשתחרר בהקדם ולהמשיך את תהליך השיקום בביתם".
ד"ר ברקאי: "מחקרים שנעשו לאורך שנים הוכיחו שחולים מחלימים הרבה יותר טוב כשהם בביתם. בית חולים הוא לא המקום הכי בטוח להיות בו"
בית החולים הווירטואלי הוקם בסוף 2021 ולדברי ד"ר ברקאי אין זה מקרי שזה קרה דווקא בתקופה שבה השתוללה מגפת הקורונה. "עוד לפני המגפה חשבנו איך לשכלל אצלנו את תוכניות הרפואה מרחוק ולתחום אותן תחת גוף אחד, אבל הקורונה בהחלט נתנה את הפוש. מצד אחד, בבית החולים אושפזו חולי קורונה במחלקות סגורות כי היה צורך לשמור על ריחוק מהם, ולכן חלק גדול מהטיפול בהם בוצע מרחוק בעזרת אמצעים טכנולוגיים שונים. מאידך, חולים כרונים או חולים שנדרשו לטיפול רפואי אחר, לא יכלו להגיע לבית החולים מחשש שיידבקו בנגיף. זה אילץ אותנו לחשוב על אופציות טכנולוגיות שיאפשרו את המשך הטיפול בהם, בעודם בביתם. לשמחתנו גילינו שלא רק שאפשר להמיר כך טיפולים רבים שניתנו עד כה רק בבית החולים, אלא שבהרבה מקרים הם אפילו אפקטיביים יותר. התחלנו עם בית החולים הווירטואלי עקב מצב חירום בקורונה וגילנו עד כמה הוא נחוץ במצב חירום כמו מלחמה. כבר למחרת ה־7 באוקטובר היה לנו ברור שהרבה מטופלים שצריכים להגיע לבית החולים לא יוכלו לבוא עקב חשש מהרקטות, חלקם מגויסים למילואים ו/או ומתקשים למצוא סידור לילדים. עבור חלק גדול מהם יכולנו מהר מאוד להמיר את הטיפול שניתן בבית החולים בטיפול ביתי".
כאמור, תחום השיקום של פצועי המלחמה נדרש מאוד כיום. מאחר שתהליך השיקום כולל ריפוי גוף ונפש, הוא מציע סוגים שונים של טיפולים ומטפלים: פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וטיפול פסיכולוגי. חלק מתוכניות הטיפול הן היברידיות, כי עדיין אי־אפשר לעשות הכול מרחוק, אבל אפילו פיזיותרפיה, למשל, אפשר לעשות בחלקה און־ליין.
איך זה עובד בדיוק?
"עוד לפני הקמת בית החולים הווירטואלי, היה בשיבא שירות שיקומי מרחוק, שהתבסס על מערכת שחזה ופיתח לפני עשור פרופ' מרדכי שני (לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל שיבא. י"מ). מערכת זו אפשרה לפיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק של בית החולים לקיים טיפולי שיקום אינטראקטיביים עם מטופלים בבית באמצעות מצלמת קינקט - מצלמה עוקבת תנועה, שנמצאת בשימוש גם בקונסולות משחקים כמו Wii. אבל היום כבר אין צורך לתת למטופלים מצלמה מיוחדת. אפשר לעשות הכול דרך לינק באינטרנט שדרכו מתחברים לפגישה עם המטפל, שיכול לראות ולעקוב אחרי היכולת התנועתית של המטופלים דרך המסך, לכוון אותה, לדייק אותה ולנטר אותה.
הראל: "חשוב להדגיש שצוות המטפלים בשיקום בבית החולים הוא אותו צוות בשיקום מרחוק. לכן אנחנו לא פוגעים ברצף הטיפולי"
"באפליקציה יש מגוון רחב של תכנים ותרגילים בתחומי השיקום השונים. לדוגמה להרים את היד לגובה מסוים - בשיקום מרחוק אנחנו מבקשים לבצע את התנועות הללו בתוך קונטקסט מסוים, וזה מאתגר יותר ומעורר יותר מוטיבציה".
שרון הראל, מרפאה בעיסוק ומנהלת קלינית תנועה וקוגניציה במרפאת השיקום מרחוק של שיבא BEYOND, מפרטת: "ברגע שפותחים את הלינק מגיעים לאתר שבו מוצגות הפעלות שונות, הנעזרות בטכנולוגיה של Skeleton Tracking, המאפשרת לקרוא את תנועות המטופל. בפועל זה אומר שלא צריך להשתמש בשלט, עכבר או מקלדת. תנועת הגוף של המטופל מפעילה את המשחק עצמו ומגיבה לגירוי שמופיע על המסך. המטופל יכול, למשל, לשחק במשחק זיכרון על ידי הזזת ידיו לעבר הקלף, ממש כמו במשחק במציאות, ולהפוך את הקלף על ידי לחיצה. לחילופין, הוא יכול לגרום לפיל להתהלך או לעצור במקום ולאסוף עם החדק שלו חישוקים ופירות על ידי הרמת הידיים.
"בזמן הזה המטפל נמצא בלייב עם המטופל, הוא רואה כיצד הוא מבצע את התנועה, יכול לומר לו להניף את היד גבוה יותר, לשלוח אותה ימינה/ שמאלה יותר, להרים עוד יותר את הברכיים וכדומה".
הפעילות הזו רלוונטית בין היתר לפגיעות גפיים, שהן למרבה הצער שכיחות מאוד כיום. אבל באמצעות בית החולים הווירטואלי ניתן לעבוד על תפקודים נוספים: מוטוריים, קוגניטיביים ושפתיים.
הראל: "במשחק הזיכרון, למשל, מלבד לבקש מהמטופל להזיז את הידיים לכיוונים שונים כדי לפתוח את הקלפים, מבקשים ממנו גם לומר מה הוא רואה בכל תמונה וכך עובדים על המרכיב השפתי. כל טיפול כמובן מותאם אישית למטופל ולצרכים הקליניים שלו".
יתרון נוסף של השיקום מרחוק נעוץ בכך שהוא מאפשר מולטי־טסקינג (למשל, עבודה משולבת של דיבור, הנעת ידיים ורגליים), המסייע לשיפור התפקוד היומיומי. "בחיי היומיום אנחנו נדרשים לעשות כמה שיותר דברים במקביל", אומרת הראל. "גם לשטוף כלים וגם לדבר בטלפון, גם לנהוג וגם לשמוע רדיו.
"בנוסף, המערכת הטכנולוגית מאפשרת תרגול עצמי ולא מחייבת רק טיפולים און־ליין. המטופל יכול, בכל זמן שיבחר, להיכנס לתכנים ולתרגל. הפעילות נקלטת והמטפל יכול לעקוב בהמשך אחר ביצועיו. כך, במקום שעתיים טיפול ביום בבית החולים, זמן הטיפול מתמשך. היכולת לתרגל לבד באמצעות הפעלות שונות גם מעוררת מוטיבציה, מנגישה ומאיצה את התהליך השיקומי. חשוב להדגיש שצוות המטפלים בשיקום בבית החולים שמטפל בפצועים הוא אותו צוות בשיקום מרחוק. לכן אנחנו יכולים לאפשר שחרור מוקדם של המטופלים בלי לפגוע ברצף הטיפולי שלהם, ולפנות מיטות למטופלים חדשים".
