בשנים האחרונות נדמה שכולם מדברים על הורמונים. אסטרוגן, פרוגסטרון, טסטוסטרון, טיפול הורמונלי חליפי - מושגים שבעבר נשארו בעיקר בין כותלי המרפאה הפכו לחלק משיחה רחבה הרבה יותר על בריאות האישה, גיל המעבר ואיכות החיים.
אבל ככל שהשיח גדל, כך גדל גם הבלבול. האם הורמונים מותרים לשימוש? האם הם מתאימים לכל אישה? האם צריך לחכות לגיל המעבר כדי להתחיל לדבר עליהם? מה הקשר בין ירידה ברמות הורמונים לבין יובש, כאבים או שינויים בנרתיק? ומה לגבי טסטוסטרון, הורמון שרובנו עדיין רגילות לחשוב עליו כעל “הורמון גברי”, אבל בשנים האחרונות עולה שוב ושוב בשיח סביב חשק ותשוקה אצל נשים?
לדברי ד״ר פאני בר לוי, גינקולוגית בכירה ומחלוצות תחום הבריאות והאסתטיקה הווגינלית בישראל, אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר ברפואת נשים אינה רק בטיפולים עצמם, אלא בעצם העובדה שנשים מתחילות לדבר. לדבר על כך שהחשק השתנה. שהאינטימיות כבר אינה כפי שהייתה. שיחסי מין הפכו לפחות נעימים ולעיתים אפילו כואבים. שהנרתיק מרגיש יבש יותר. שהגוף השתנה. ובעיקר - להבין שלא כל שינוי כזה הוא משהו שצריך לקבל כמובן מאליו.
הורמונים הם לא רק גלי חום
כשמדברים על שינויים הורמונליים אצל נשים, רבים עדיין חושבים קודם כל על גלי חום, הזעות לילה ושינויים במחזור. אלא שהמערכת ההורמונלית קשורה להיבטים רחבים הרבה יותר בחייה של האישה.
שינויים הורמונליים, ובמיוחד אלה המתרחשים סביב תקופת גיל המעבר, עשויים להתבטא גם ברקמות הנרתיק ובתחושה האינטימית. נשים יכולות לחוות יובש, רגישות, אי נוחות ולעיתים כאבים בזמן קיום יחסי מין. במקביל, חלק מהנשים מדווחות גם על שינוי בחשק ובתשוקה המינית.
כבר בכתבה הקודמת הצביעה ד״ר בר לוי על כך שגיל המעבר הוא הרבה יותר מגלי חום, וכי תופעות כמו יובש נרתיקי וכאבים בזמן יחסי מין הן מצבים שמשפיעים ישירות על איכות החיים, על הזוגיות ועל הביטחון העצמי של נשים. אלא שכאן בדיוק מתחילה השיחה החדשה: לא רק כיצד מטפלים בתסמין עצמו, אלא מה עומד מאחוריו והאם בחלק מהמקרים יש גם מרכיב הורמונלי שצריך להתייחס אליו.
ומה הקשר לטסטוסטרון?
אחד הנושאים שמעוררים כיום עניין רב במיוחד הוא טסטוסטרון. אצל רובנו המילה טסטוסטרון עדיין מזוהה כמעט אוטומטית עם גברים, אבל טסטוסטרון קיים באופן טבעי גם בגוף האישה. בשנים האחרונות הולך ומתרחב השיח הרפואי והציבורי סביב תפקידו אצל נשים, ובפרט סביב הקשר האפשרי בינו לבין החשק והתפקוד המיני.
וכאן חשוב לעשות סדר. ירידה בחשק המיני אצל אישה אינה בהכרח תוצאה של “חוסר בטסטוסטרון”, ולא כל אישה שחווה ירידה בחשק זקוקה לטיפול הורמונלי. חשק ותשוקה מושפעים ממכלול גדול של גורמים: מצב הורמונלי, גיל, מצב רגשי, זוגיות, שינה, סטרס, תרופות, כאב, יובש נרתיקי ועוד.
לכן נקודת המוצא אינה אמורה להיות “איזה הורמון לקחת?”, אלא “למה זה קורה?”. רק לאחר שמבינים את התמונה המלאה ניתן לבחון האם יש מקום להתערבות רפואית, איזה סוג טיפול מתאים, והאם בכלל מדובר במקרה שבו טיפול הורמונלי הוא חלק מהפתרון.
כשכואב, גם החשק יכול להיפגע
יש גם קשר נוסף שלעיתים נשכח בתוך השיחה על הורמונים ותשוקה. כאשר אישה סובלת מיובש נרתיקי, רגישות או כאבים בזמן יחסי מין, קשה לצפות שהחשק המיני יישאר ללא שינוי. לעיתים השאלה אינה רק "למה אין לי חשק?", אלא האם הגוף התחיל לקשר אינטימיות עם אי נוחות או כאב.
זהו מעגל שיכול להשפיע על הרבה מעבר ליחסי המין עצמם. הוא יכול להשפיע על הביטחון העצמי, על תחושת הנשיות, על הזוגיות ועל האופן שבו אישה מרגישה בתוך הגוף שלה. וזו בדיוק הסיבה שבריאות מינית ובריאות נרתיקית אינן שני עולמות נפרדים.
כפי שמדגישה ד״ר בר לוי, בריאות האישה אינה מסתכמת בבדיקות שגרתיות או בהיעדר מחלה. היא כוללת גם את הבריאות האינטימית, התפקוד היומיומי והיכולת של אישה לחיות חיים מלאים ואיכותיים בכל גיל.
אז האם הורמונים מותרים לשימוש?
אחת השאלות הראשונות שעולות אצל נשים היא האם טיפול הורמונלי בכלל "מותר". אלא שהשאלה הנכונה אינה האם הורמונים מותרים באופן גורף, אלא למי הם מתאימים, באיזה שלב, באיזה מינון, באיזו דרך ולצורך איזו מטרה.
העולם ההורמונלי אינו טיפול אחד. קיימים סוגים שונים של הורמונים, דרכי מתן שונות והתוויות שונות. טיפול שנועד להתמודד עם תסמינים מסוימים של גיל המעבר אינו בהכרח אותו טיפול שניתן באופן מקומי באזור הנרתיק, וטיפול שנבחן בהקשר של ירידה בחשק המיני אינו בהכרח טיפול שנועד ליובש או לכאב.
לכן גם כאן, התאמה אישית היא מילת המפתח. במקום לחשוש מהמילה “הורמונים” מצד אחד, או להתייחס אליהם כאל פתרון קסם מצד שני, הרפואה המודרנית מבקשת לבחון את האישה עצמה: את הגיל שלה, התסמינים, ההיסטוריה הרפואית, התרופות שהיא נוטלת, איכות החיים שלה ומה בדיוק היא מבקשת לשפר.
לא כל אישה צריכה אותו הדבר
זו אולי אחת הנקודות החשובות ביותר בשיח החדש על בריאות האישה. אישה אחת יכולה להגיע לרופא בגלל יובש. אחרת בגלל כאבים. אישה שלישית תספר שהכול “בסדר”, אבל החשק שהיה לה בעבר פשוט נעלם. ואצל אישה אחרת יופיעו כמה מהדברים במקביל.
לכן גם אין תשובה אחת שמתאימה לכולן. הרפואה המותאמת אישית, שאותה מדגישה ד״ר בר לוי גם בעבודתה, מבקשת להסתכל על מכלול התסמינים ועל אורח החיים של כל אישה, ורק לאחר מכן לבנות עבורה תוכנית טיפול מתאימה.
לעיתים המענה יהיה הורמונלי, לעיתים מקומי, לעיתים יידרש טיפול אחר לחלוטין, ולעיתים דווקא שילוב בין כמה גישות. המטרה היא לא “להחזיר את האישה לגיל 30”, אלא להבין מה מפריע לה היום ומה ניתן לעשות כדי לשפר את איכות החיים שלה.
גם תשוקה היא חלק מבריאות האישה
אולי השינוי הגדול ביותר שמתרחש היום הוא בהגדרה של מה בכלל נחשב “בעיה רפואית”. במשך שנים נשים למדו לקבל ירידה בחשק, יובש, כאבים ושינויים בתפקוד המיני כחלק טבעי מההתבגרות. כל עוד לא הייתה מחלה או בעיה גינקולוגית מובהקת, התחושה הייתה שאין באמת על מה לדבר עם הרופא.
היום התפיסה הזו משתנה. אם משהו פוגע באיכות החיים של האישה, באינטימיות שלה או בתחושה שלה בתוך הגוף שלה, הוא ראוי לשיחה ולבירור.
“השאלה היא לא רק מה קורה לרמות ההורמונים של האישה, אלא איך השינויים שהיא עוברת משפיעים עליה”, מסבירה ד״ר בר לוי. “אם החשק השתנה, אם יחסי המין הפכו לכואבים או אם אישה מרגישה שהגוף האינטימי שלה השתנה, צריך לברר מה הסיבה. לא להתבייש ולא להניח שזה פשוט משהו שחייבים לחיות איתו.”
הגיע הזמן להפסיק להתבייש
במשך שנים נשים דיברו בשקט על גלי חום, אבל כמעט לא דיברו על יובש בנרתיק. הן דיברו על שינויים במחזור, אבל פחות על כאב בזמן יחסי מין. הן דיברו על עייפות ועל מצב הרוח, אבל התקשו לומר בקול: “אין לי חשק”.
היום הגבולות האלה מתחילים להיעלם. השיחה על הורמונים פותחת דלת לשיחה רחבה הרבה יותר על גוף האישה, על מיניות, על תשוקה ועל איכות חיים. וטסטוסטרון הוא רק חלק אחד מתוך עולם שלם שהרפואה מתחילה להתייחס אליו בצורה פתוחה ומדויקת יותר.
בכתבה תעשה ד״ר פאני בר לוי סדר באחד הנושאים המדוברים ביותר כיום בבריאות האישה: אילו הורמונים משפיעים על הבריאות האינטימית, מהו מקומו של הטסטוסטרון אצל נשים, מה הקשר בין שינויים הורמונליים לבין יובש וכאב, כיצד הם עשויים להתחבר לירידה בחשק ובתשוקה, אילו אפשרויות טיפול קיימות ומדוע אסור להתייחס לכל אישה באותה הדרך.
כי בריאות האישה לא מסתיימת בבדיקת גינקולוג תקינה. היא נמצאת גם בנוחות שלה, בביטחון שלה, באינטימיות שלה, בחשק שלה וביכולת שלה להרגיש טוב בתוך הגוף שלה. והיום, יותר מתמיד, מותר וחשוב לדבר גם על זה.
