אסתי ריבקין. "הרגשתי שצוחקים לי בפנים ואמרתי 'חלאס'"

מתניידת בכיסא גלגלים, והגישה תביעה ייצוגית נגד הרכבת בגלל בעיות הנגשה

אסתי ריבקין (22), המרותקת לכיסא גלגלים, הגישה תביעה ייצוגית נגד רכבת ישראל בגלל בעיות הנגשה, שגרמו לה לפספס ימי עבודה ולהיתקע בתחנה בלי שתוכל לצאת

פורסם: 01.11.21, 08:11
מה הסיבה להגשת התביעה?
"אני נכה המתניידת בכיסא גלגלים ממונע, והרכבת היא הדרך היחידה שלי לנסוע מביתי בכפר־חב"ד לבית הספר לחינוך מיוחד שבו אני עובדת בראשל"צ. אדם נכה לא יכול להגיע לרכבת בספונטניות, הוא חייב לתאם את בואו שלוש שעות מראש. אבל גם כשתיאמתי מראש, הסיוע לא תמיד חיכה לי בתחנה, ופעמים רבות פשוט חזרתי הביתה בלי לנסוע למחוז חפצי".
למה צריך לתאם מראש?
"כי צריך לעזור לי. היה שבוע שבו במשך שלושה ימים רצופים לא היה לי איך לנסוע לעבודה, ובכל פעם שהתלוננתי נפנפו אותי וניסו להאשים אותי שלא תיאמתי מספיק זמן מראש. כמה פעמים נתקעתי על הרכבת עצמה כי הפקח לא ראה אותי, ופשוט המשכתי בנסיעה. פעם אחת ירדתי בתחנה בכפר־חב"ד אבל המעלית לא עבדה ולא יכולתי לעבור לצד השני ולצאת מהתחנה. אמרו לי 'תמשיכי לתחנת לוד ושם תעברי לצד השני ותחזרי ברכבת לכפר־ חב"ד'. נסעתי ללוד, עברתי לצד השני וגיליתי שאופס, גם שם המעלית לא עובדת. הקש ששבר את גב הגמל אירע ביום חמישי שעבר. תיאמתי נסיעה לילה קודם, שלחו לי הודעת אישור, ובשש וחצי בבוקר הגעתי לתחנה ולא היה שם אף אחד חוץ מהמאבטח. הוא אמר לי 'אין מי שיעלה אותך, תחזרי הביתה'. אחר כך התקשרו אליי משירות הלקוחות ונתנו לי פיצוי של ארבעה כרטיסי נסיעה".
אז החלטת לא לשתוק יותר.
"הרגשתי שצוחקים לי בפנים ואמרתי 'חלאס'. החלטתי להגיש תביעה בשם כל הנכים. פניתי לכמה עמותות ושם המליצו על עו"ד האני טנוס מחיפה, שמתמחה בתביעות ייצוגיות בנושא נגישות. תוך יומיים התגבשה התביעה".
"פעם ירדתי בתחנת כפר־חב"ד והמעלית לא עבדה. אמרו לי: 'תמשיכי ללוד, תעברי לצד השני ותחזרי לכפר־חב"ד'. נסעתי וגם שם המעלית לא עבדה"
ניסית להתנייד בדרכים אחרות?
"אוטובוסים זה לא פחות גרוע. פעם נהג אוטובוס כל כך התעצבן שהוא צריך לעזור לי, שכל הדרך הוא קילל. אבל הוא לפחות עצר, נהגים אחרים רואים נכה בתחנה ולא עוצרים בכלל, כי אין להם כוח או זמן לפתוח את הרמפה. מונית עם מעלון זה בכלל סיפור. לפני שלוש שנים ירדתי בתחנת עזריאלי והיה גשם מטורף, לא יכולתי לצאת. הייתי צריכה מונית רק כדי לעבור את הכביש, וביקשו ממני 150 שקל בשביל נסיעה של 100 מטר".
ומה עם רישיון נהיגה?
"אני מנסה כבר שלוש שנים להוציא טופס ירוק שיאפשר לי לעשות רישיון. צריך לעבור מלא ועדות, ולמרות שהרופא שלי אישר, עוד לא קיבלתי אישור".
מתי התחלת להזדקק לכיסא גלגלים?
"מאז שאני זוכרת את עצמי. נולדתי בכפר־חב"ד, בת זקונים במשפחה חרדית בת שבעה ילדים, עם מחלה שנקראת פרכת. העצמות שלי רכות, כבר היו לי איזה 200 שברים. בשנות חיי הראשונות היה לי קשה מאוד חברתית. הייתי הראשונה בכפר־חב"ד בכיסא גלגלים, ועד כיתה ח' לא הייתה מעלית בבית הספר. בזכות החוויות שעברתי הקמתי בגיל 15 את עמותת 'רגע קסום', שמטרתה לסייע לילדים אחרים להתמודד.
"הייתי מנהלת העמותה הצעירה ביותר בארץ, ובגיל 17 וחצי זכיתי בפרס שר החינוך לנוער מתנדב. המטרה שלי היא לעורר מודעות מגיל צעיר. יש לי אחיינית מהממת בת ארבע שרואה הרבה פעמים שמכוניות חוסמות את המדרכות. יום אחד היא אמרה לי: 'כשאהיה גדולה אני לא אחנה על מדרכה'".

תגובת "רכבת ישראל":

"איננו מגיבים על עניינים שמתבררים בבית משפט, אבל חשוב לדעת שרכבת ישראל מסיעה בשנה כ־50 אלף נוסעים עם מוגבלויות, באמצעות מערך שירות הכולל ליווי וסיוע. בהתאם לתקנות הנגישות, אנו מבקשים לתאם כל נסיעה מראש. באשר למקרה הנדון, צר לנו על המקרה שנגרם מאי־הבנה נקודתית בין צוותי הרכבת ושבעקבותיו מנהל התחנה ומנהל האזור שוחחו עם הלקוחה, התנצלו בפניה, ונתנו לה את מספר הטלפון האישי שלהם. המעלית המדוברת תוקנה מיידית".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.