חומי פולק היא שם מוכר בתעשיית האופנה - היא סטייליסטית עסוקה שמלבישה בהפקות, פרסומות וגם אמנים. עם זאת, רבים הכירו את שמה רק לאחרונה, בהקשר אחר לגמרי: המוזיקאי והשופט אסף אמדורסקי, בן זוגה בשנה וחצי האחרונות. גם את אמדורסקי פולק הלבישה במרוצת השנים, וברגע הנכון ניצתה האהבה.
"הלבשתי את אסף לפני ארבע שנים בערך", היא מספרת, "להפקת אופנה ב'לאשה' עם הדר (הדר ג'וזפין, שהייתה אז אשתו, מ"ז). אנחנו מכירים כי אנחנו עובדים באותה תעשייה, אבל כל אחד היה בחיים שלו - הוא היה נשוי ואני הייתי במערכת יחסים של חמש שנים, שכללה גם אירוסים. ואז, לפני שנה וחצי, יצאתי עם חברי הטוב, הסטייליסט תומר אלמוזנינו, לארוחת ערב במסעדה, והגיעו עוד כמה חברים, כולל אסף. דיברנו מלא באותו ערב והיה לנו קליק וחיבור חבל על הזמן, והנה אנחנו פה היום".
שמרתם את זה בסוד תקופה ארוכה. זה יצא לאור רק לפני חצי שנה.
"נכון. אני כאמור הייתי אחרי מערכת יחסים מאוד רצינית וגם אסף היה אחרי פרידה. מהמקום הזה רציתי לעשות את הבחירה הכי טובה ונכונה לי, ובהתחלה ממש לא רציתי שזה יֵצא. רציתי לבחון את הקשר לפני ששמי נקשר בזה. כשזה יצא היינו כבר כמעט שנה ביחד. הלכנו לאירוע של הצלם שי פרנקו, שהוא חבר משותף של שנינו, וכבר היינו במקום מדהים, ברוך השם, ולא היה אכפת לי".
אסף בן 55, את בת 36. מפרידות ביניכם 19 שנים.
"נכון, אבל יש הבדל בין בחורה בת 20 שיוצאת עם בן 40 מאשר כשזה בגיל שלנו. לדעתי פער הגילים מצטמצם מאוד. אסף הוא פיטר פן, בן אדם שכל הזמן נמצא בתנועה. הוא סטודנט לקולנוע שנה שנייה וגם מתכוון להוציא דוקטורט. הוא כל הזמן עושה דברים, שומר על עצמו ונראה וואו. גם אני עברתי כבר דבר אחד או שניים, ואני מרגישה מאוד בוגרת. אני לא חושבת שאני יכולה להיות עם גבר בן 30 פלוס. אני מרגישה שאסף הוא גבר שיודע מה הוא רוצה, ואני אוהבת את זה".
עשו עליי חרם
המראה של פולק, בלונדינית אדג'ית עם תספורת מגניבה וסטייל היפסטרי, לא מסגיר את העובדה שהגיעה ממקום אחר לחלוטין. היא נולדה בירושלים למשפחה חרדית, הבכורה מתוך שישה. "חומי זה קיצור של נחמה. אמא שלי קראה לי ככה מגיל קטן וזה נדבק. זה שם שתמיד מעורר שאלות ואני תמיד מסבירה. בשנים האחרונות אני אפילו מציגה את עצמי כנחמה שוב. נחמה מרים פרל פולק".
אמה ילידת לונדון, "חרדית דוברת יידיש שהגיעה לארץ והתחתנה עם אבא שלי החרדי. יש לי משפחה מהממת והורים וואו, ואני מאוד קרובה לכולם. מצד שני, תמיד הייתי משהו קצת חריג בנוף. הרגשתי שלא הבינו אותי, שאלתי שאלות בתוך חברה שלא שואלת שאלות. הייתי ילדה עקשנית ועומדת על שלה, לא טובה ומרַצה, קצת מופרעת והיפראקטיבית. היה לי אופי".
פולק גדלה "בשכונה חרדית מאוד" ולמדה בבית הספר בית יעקב עד כיתה ט', אז עברה עם משפחתה לבני ברק. "אבא שלי התקרב לאיזה אדמו"ר, וההורים שלי עברו לגור בחצר שלו", היא מספרת. לאחר המעבר החלה ללמוד בסמינר שצ'רנסקי בתל אביב, "עד שבכיתה ט' העיפו אותי מבית הספר".
מה קרה?
"יום אחד היה לנו שיעור חופשי בסמינר, ואני, בת דודה שלי וחברה נוספת ברחנו לים דרך פרצה בגדר. גלגלנו את הגרבונים שלנו ואת החצאית והרטבנו את הרגליים במים. באותו ערב הגיע איזה זקן ג'ינג'י לדלת של ההורים שלי עם מכתב שבו כתוב שמישהו ראה אותנו ושאני מושעית מבית הספר לאלתר. דרשו מאיתנו להתנצל ולחתום על איזה תקנון התנהגות, אמא שלי התחננה בפניי לעשות את זה ולא הסכמתי. לא הרגשתי שעשיתי משהו כל כך לא בסדר שאני צריכה להתנצל. בת דודה שלי והחברה התנצלו וחתמו והחזירו אותן, ואני סולקתי".
וואו.
"כן, ובציבור החרדי אם מעיפים אותך מבית הספר, קשה לך מאוד להתקבל לבית ספר אחר, וכך קרה שחצי שנה הייתי בלי מסגרת וגם די עשו עליי חרם. לפני כן הייתי ילדה מאוד מקובלת בכיתה, ופתאום אף אחד לא התקשר אליי. דממה. במהלך חצי השנה הזו היה לי זמן פנוי, התחלתי לצאת וגיליתי את העולם. קצת לפני גיל 16 עברתי לירושלים. היו לי שם כמה חברות גדולות ממני, עברתי לגור אצלן והתחלתי למלצר. עוד הייתי דתיה ומלצרתי בחצאיות ארוכות. אחרי חצי שנה עברתי ללונדון".
+
לצפייה במוצר >
(צילום: אור דנון)
אמיצה.
"כן, היו דברים קיצוניים ודרמטיים שעשיתי בלי שום פחד ובלי שום מחשבה. היום אני יותר שקולה כבר, אבל באופי שלי אני כזו, מאוד אימפולסיבית ולא חוששת. אף אחד מהמשפחה שלי לא עזב את הבית או את הדת, אבל אני פשוט עשיתי. טסתי ללונדון בלי שום מחשבה ועם 100 פאונד בכיס. הייתה לי חברה שעבדה שם בעגלות, ויש לי דרכון אנגלי בזכות אמא שלי. מכרתי מוצרי שיער וטיפוח בעגלה בתוך חנויות כמו הרודס וסלפרידג'ס והרווחתי המון כסף. הפאונד היה שווה 8 שקלים, והייתי עושה לפעמים גם 1,000 פאונד ביום".
כבר חזרת בשאלה בשלב הזה?
"זה לקח קצת זמן, אבל אני זוכרת את השבת ההיא בגיל 17 בלונדון, שיצאתי מהבית והזמנתי המבורגר עם בייקון. גם שבת וגם בייקון. קמתי בבוקר ואמרתי 'יאללה, בואו נראה מה קורה', ולא קרה כלום. היה מגניב. אף פעם לא היה לי אישיו עם היהדות, פשוט רציתי לראות הכול. אבל האמונה תמיד נשארה בי, ודווקא ככל שאני מתבגרת אני חוזרת לדת. בחמש השנים האחרונות אני אוכלת שוב כשר, ואני גם שומרת שבת פעם בחודש, זה עושה לי טוב. בביקורים אצל ההורים אני נראית מאה שערים, אבל תמיד אני מתלבשת צנוע".
איך ההורים שלך הגיבו לכל זה?
"בהתחלה היה קשה מאוד. הם היו צעירים, בני גילי עכשיו, ולא ידעו מה לעשות איתי. חצי שנה לא היינו בקשר, ואחרי שהנתק הסתיים הגעתי הביתה ואני זוכרת שכל הזקן של אבא שלי נהיה לבן, בבת אחת. זו הייתה תקופה לא פשוטה, הכול היה מאוד אמוציונלי, הרגשתי דחויה. מבחינת האחים הקטנים שלי פתאום נעלמתי, הייתי כמו אמא שלהם".
+
לצפייה במוצר >
(צילום: אור דנון)
כולם יֵדעו מי אני
מלונדון המשיכה פולק לוויילס ולסקוטלנד, משם לאוסטרליה ואז לניו יורק, "ועד גיל 22 טיילתי ככה. סוס פרא, רק תני לי לדהור".
מתי הגעת לתחום האופנה?
"בגיל 25. כבר חזרתי לישראל, מלצרתי במסעדת 'מנטה ריי', בלילות הייתי סלקטורית במועדון 'הברפקסט' ובמקביל התחלתי ללמוד אדריכלות ועיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון. הייתה לי חברה סטייליסטית ונכנסו לה שתי עבודות במקביל, אז היא ביקשה ממני להחליף אותה, וככה זה קרה. התאהבתי במקצוע, עזבתי את הלימודים והשקעתי את כל כולי בסטיילינג. אמרתי לעצמי 'טוב, תוך חצי שנה כולם יֵדעו מי אני'. פניתי לכל מיני צלמים וסוכנויות של דוגמנים, וחצי שנה עבדתי בחינם. בלילה הייתי עושה סלקציה ב'ברקפסט' ובמשך היום עשיתי מלא הפקות אופנה מהממות. עבדתי קשה, חשבתי על השראות, פניתי לחנויות ולמעצבים ושכנעתי אותם להשאיל לי בגדים ולסוכנויות, כדי לשכנע אותן שייתנו לי דוגמניות. הייתי מחפשת לוקיישן, בונה את הסיפור, מצלמת, עושה איסופים והחזרות של בגדים. לאט־לאט זה קרה והשם שלי נהיה מוכר".
מה את הכי אוהבת בסטיילינג?
"אני מאוד טובה בתחום המסחרי, ועשיתי המון קמפיינים ופרסומות. להלביש טאלנטיות אני פחות אוהבת. זו התעסקות, זה גובה הרבה זמן וסבלנות, ואני בן אדם מאוד טוטאלי. אבל בחודשים האחרונים אני מלבישה את פרידה (הזמרת ויוצאת "האח הגדול", מ"ז) ועשיתי לה שינוי מהמם. פגשתי אותה בתצוגה של עידן לרוס בשבוע האופנה, היה לי ויז'ן עליה ומאז אנחנו יחד. היא דמות אייקונית, וחוץ מזה שהיא מוזיקאית מדהימה, יש לה וייב ולוק שאין לאף אחת אחרת. הידקנו את הדמות ובנינו קו יותר אחיד לסטייל שלה".
+
לצפייה במוצר >
(צילום: אור דנון)
מאיפה את משיגה פריטי אופנה ייחודיים?
"בחנויות וינטג' שאני אוהבת, ואני מזמינה הרבה אונליין וגם נוסעת לפריז כדי לקנות. יש לי סטודיו שבו אני מחזיקה את כל האוספים שלי. אלה לא דברים שאני לובשת, אני קונה בשביל שיהיה. פעם בשלושה חודשים אני עושה אירועי אופנה שבהם אני משתפת פעולה עם בלוגריות ואושיות סטייל שגם רוצות למכור דברים. אני עושה להן אוצרוּת ומשחררת מהסטודיו פריטים, ויש דברים וואו, לא ג'אנק. כל בגד עובר את העיניים שלי".
את אסף את כבר מלבישה?
"לא, הוא רצה אבל אני לא מוכנה. יש לו את תומר (אלמוזנינו) שמלביש אותו ועושה עבודה מדהימה. היה לו עכשיו קליפ לשיר חדש שצילמנו ביוון, אז תומר הלביש אותו ואני הלבשתי את תהילה ריץ' שהצטלמה. אני מעדיפה לא לערבב עבודה עם זוגיות, ויש לי מספיק עבודה. ביומיום יש לו טעם מדהים, יש לו סטייל והוא יודע מה יפה, הוא לא צריך את עזרתי. גם הוא חושב שכל מה שאני לובשת יפה לי".
בתור מי שרגילה להיות מאחורי הקלעים שנים, פתאום הפכת להיות חלק מפאוור קאפל שמעניין את מדורי הרכילות. איך את מרגישה עם זה?
"מוזר לי שמציגים אותי בתור 'בת הזוג של אסף אמדורסקי', כי אני מרגישה שאני בזכות עצמי כבר המון שנים. זה היה לי קצת מוזר בהתחלה, אבל בסדר, הכול טוב".
לסיום, איך היית מגדירה את הסטייל שלך?
"אני מאוד אקלקטית וכל יום יכולה להיות מישהי אחרת. אני אוהבת וינטג' ועושה שילובים של מעצבי־על עם וינטג' ולא חשוף. גם כסטייליסטית אני לא מלבישה חשוף כל כך, אני לא אוהבת. נשארה בי הבת יעקב. בחיים לא תראי אותי עם גופיות או עם כפכפי אצבע, זה פשוט מרגיש לי לא פיין. אני גם עובדת הרבה עם המגזר החרדי, אני מבינה את הניואנסים ואת הדקויות, מה מותר ומה אסור ומה השפה, אני גם יודעת מה הטרנדים שם. עד היום יש לי חצאיות קפלים מהממות מהסמינר, אין סטייל כזה. אחת קיצרתי למיני ועשיתי אותה מיו־מיו ואחת השארתי מידי. זה וואו וזה שיק".
- סגנון: חומי פולק | ע' סגנון: אביגיל בק | איפור ושיער: רועי אוחיון
