"אנחנו סופגים הרבה ונמצאים במקום השני בארץ במספר האזעקות בגלל הקרבה של אור יהודה לנתב"ג, שמטווח לעתים קרובות", מספרת ליאת שוחט (53), ראשת העיר אור יהודה. "היו לנו נפילות ופצועים ועשרות דירות שנפגעו. הנה, בזמן שאנחנו מדברות, יש עוד נפילה. זו התמודדות לא פשוטה, אבל אני שואבת אופטימיות מהתפקוד שלנו".
עם אילו אתגרים העירייה מתמודדת? "פערי מיגון בין השכונות הוותיקות לחדשות. למחצית מ־45 אלף התושבים שלנו אין מיגון בבניין. יש מקלטים ציבוריים, אבל אנשים לא תמיד מספיקים להגיע אליהם. פתחנו מקלטים בבתי הספר ללינת לילה, ומאוקטובר 2023 השקענו 8.5 מיליון שקל במיגון בעיר, פרשנו מרחבים מוגנים מוסדיים (ממ"מים), אבל זה לא מספיק".
ספרי על רגע שובר לב במיוחד. "ביקרנו אצל קשישה ערירית, הבאנו לה עציץ וחלה לשבת. היא אמרה לי, 'אין לי כוח לצאת למקלט, אני עומדת בחדר המדרגות ומתפללת'. לא פשוט לשמוע אמירה כזו".
באחריות מי נמצא נושא המיגון בעיר? "במהלך מערכת הבחירות הראשונה שלי אמרתי לתושבים שראש העיר אחראי לכול, מלבד לבריאות ולביטחון. בסוף קיבלתי גם קורונה וגם מלחמה. התושבים לא מודעים לכך שמשרד הביטחון אחראי על המקלטים ופונים לראשת העיר, כי הם יודעים שהשלטון המקומי נכנס מתחת לאלונקה ונותן מענה במקום המדינה".
אילו קשיים יש פרט לפערי המיגון? "סיוע לאנשי הגיל השלישי ולאנשים עם צרכים מיוחדים, שהשגרה קשה להם, על אחת כמה וכמה בחירום. אני מקבלת פניות ממשפחות שמתקשות להתמודד עם ילדים שלא מקבלים מענה של מסגרת חינוכית מתאימה. אלה לא ילדים שיכולים לקבל פתרון של למידה מרחוק, צריך להיות קלים יותר בהחרגות, לאפשר לנו טווח בחירה והתאמה: למשל לימודים בשכונה שבה יש מיגון מיטבי בבית הספר".
איך נערכתם למלחמה? "יומיים לפני המלחמה עשינו לעובדים תרגיל פתע לפתיחת מרכז סיוע ראשוני. בשבת, כשקיבלנו טלפון מפיקוד העורף, עשינו את מה שתרגלנו כל השנים. עברנו מאפס למאה בכמה דקות. יש לנו פריסה של 1,800 מצלמות בעיר, וכשיש נפילה - צוותי החירום יוצאים לשטח ואחריהם אני מגיעה".
איך את מצליחה להגיע לכל זירה, כשיש לך ארבעה ילדים בבית? "יש לי שלושה ילדים גדולים, בני 20 פלוס שנכנסים לממ"ד, ובת עשר, שנמצאת איתי הרבה במרכז ההפעלה, ונהנית להיות בלב האקשן. זו תקופה שלא ישנים בה הרבה, ויש לי, כמו לכולם, דאגה למעגלים האישיים וגם דאגה מתמדת לתושבים שלנו. בסוף מילת המפתח היא חוסן, ואנחנו דואגים כל הזמן לחזק את התושבים עם יוזמות חדשות כמו סיירת יום הולדת; שמרטפייה לילדי אנשי כוחות הביטחון, הרפואה ועובדי העירייה; עזרה למשפחות של מילואימניקים ולנשים אחרי לידה".
במוקדי קבלת ההחלטות יש מעט מאוד נשים. איך זה בא לידי ביטוי במלחמה הנוכחית? "אני אכן מוקפת בהמון גברים, חלקם ביטחוניסטים, אבל אני יודעת בדיוק מה אני רוצה וצריכה. אני לא מתביישת לשאול ולקבל עצות, אבל בסוף אני יודעת מה נדרש לעיר. אני חלק מקבוצת ווטסאפ של 14 נשים שמכהנות כראשי רשויות מקומיות, ומהשיחות שעולות שם אני מבינה שכולנו מתמודדות עם אותו דבר ועושות את זה בצורה הטובה ביותר".