בלי לגעת

את דיני הטהרה מאמצים לא רק דתיים. לפעמים זה מוביל לפיצוצים

יש כאלו שאומרים שמנהגי הנידה מצילים את חיי המין שלהם. לעומתם, יש מי שסובלים קשות מהאמברגו ההלכתי. עם קצת יצירתיות אפשר לחוות קרבה וריגוש - גם בלי לגעת

ד"ר צחי בן-ציון
פורסם: 08.06.22, 07:39
בנו של מכר שלי משכבר הימים, חילוני למהדרין, נישא בשנית. אשתו, שבעת היכרותם החלה בתהליך "התחזקות", משכה אותו אל עולם האמונה. חלפה כשנה, ואחרי שהתקין בביתם כיור נוסף, החל לפקוד את בית הכנסת בערבי שבת, ובמהלך חג הסוכות אף התהדר בסט יקר של ארבעת המינים, הגיעה בקשה מתחום יחסי האישות: רעייתו האהובה תחמה בעבורו את "הימים המותרים" בחודש על פי הלכות נידה, והוא הגיב בנעשה ונשמע. אלא שאחרי כמה חודשים שכאלה הוא התחיל להשתגע, כהגדרתו.
במנהגי הנידה אני נתקל בקליניקה משני כיוונים. יש האומרים לי שזה מה שמציל את חיי המין שלהם. לעומתם, יש מי שסובלים קשות מהאמברגו ההלכתי. אז לטובת מי שלא צמחו בערוגות מסכת נידה או השולחן הערוך, אסביר בקצרה במה העניין.
בעת מחזור, כשאישה מדממת, יחסי מין הם מחוץ לתחום. אחרי הפסקת הדימום היא סופרת שבעה ימים, שגם במהלכם היא אסורה במגע. בתום שבעת הימים היא טובלת במקווה טהרה (או בים, או במאגר מים אחר), ומאותו הרגע היא מותרת לבעלה עד להופעת המחזור הבא. יוצא שפחות או יותר במשך שבועיים בחודש היא מותרת לעניין יחסי אישות, ופחות או יותר במשך שבועיים היא אסורה. בתקופה הזו של ההתרחקות ההדדית קיימות מסורות שמחייבות הפרדת מיטות, אי־העברת חפצים מיד ליד, ועוד כהנה וכהנה חציצות.
הרעיון המרכזי מאחורי מצוות נידה הוא שהתרחקות והתקרבות לסירוגין תורמות להרמוניה הזוגית. יש הסבורים שמטרת המצווה היא להביא את האישה כמעט במדויק למועד הביוץ. מועד זה מתוזמן בדרך כלל סביב ליל הטהרה השמיני או התשיעי, ואם חוזרים אז לפעילות מינית אחרי ההתנזרות - נפתח חלון זמן מיטבי לביוץ ולהפריה.
אז יש אנשים שהריחוק מאפשר להם להתגעגע, להתרפק, להתכוונן לאיחוד הגופני ולמפגש המיני המחודשים. כשהיום הזה מגיע, אפשר למשל להפקיד את הילדים אצל האחות או החותנת, להסתרק, להתנקות, ובעת קיום היחסים ("התשמיש", בלשון ההלכה) לחוש הילה של התקדשות. מנגד, אנשים רבים, גברים כנשים, מדווחים כי ההמתנה הממושכת מטריפה את דעתם. לא רק זאת, יש מי שמציינים שהריחוק מוליד ריחוק גדול עוד יותר. היה מטופל שממש התפרק מולי בדמעות: "כל ההתגעגעות הזאת מערערת אותי, אני בקושי ישן, אני מדמיין אותה בלי בגדים, הגוף שלי מתאווה אליה. ואז, כשכבר אפשר, אני מגיע הרוס, גם מעייפות וגם כי היא מתלוננת שאני רודף אחריה בעיניים".
גברים כנשים, מדווחים כי ההמתנה הממושכת מטריפה את דעתם. לא רק זאת, יש מי שמציינים שהריחוק מוליד ריחוק גדול עוד יותר
פתרונות למלינים על הריחוק? אני לא איש הלכה שמורשה לפסוק, אבל עם קצת יצירתיות אפשר למצוא מה כן מותר לעשות יחד ואיך אפשר לחוות קרבה וריגוש - גם בלי לגעת. כשפונים אליי בנושא, אני בעצם מלמד אנשים לקיים יחסים ללא יחסים: ללטף במבט, להתעלס במילים, להגיד זה לזו מה אני אעשה לך כשנגיע לזה, להקרין ערגת נפש, וגם להשתובב במשחקים. והכל בריחוק.
אגב, שמירת טהרה לא מאפיינת אך ורק את הציבור החרדי־דתי־שמרני. רבים שאינם דתיים מאמצים את גישת הריחוק־קירוב למען הפריית הזוגיות.
ד"ר יצחק (צחי) בן־ציון, מנהל המרפאה לבריאות מינית בבית החולים "סורוקה" ופסיכיאטר מחוז הדרום, שירותי בריאות כללית
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.