ענבר בזק (52) מביאה משב רוח מרענן לפוליטיקה: אומץ ניהולי, הבנה כלכלית וחיבור בלתי אמצעי לשטח. כתושבת הגליל וכח"כית לשעבר, בזק מתמודדת כעת בפריימריז של מפלגת “הדמוקרטים” ומסומנת כאישיות ביצועיסטית, שתשקם את הפריפריה ותגן על מעמד הביניים היצרני.
היא נולדה וגדלה בקיבוץ דן, ושם ינקה את החיבור לאדמה ולחקלאות. "אבא שלי היה רפתן והתחתנתי עם רפתן", היא אומרת. בנעוריה הייתה אלופת ישראל בריצה, ואת האופי התחרותי ורוח הלחימה הביאה גם לצה”ל, כמדריכת כושר קרבי בפלס"ר נח"ל ובהמשך כמנכ"לית של חברה ציבורית.
"יש לה טמפרמנט של אנרג’ייזר", אומרים אנשים שעבדו איתה. היא ליוותה מאות עסקים וחברות כיועצת עסקית ולאחר שהביטוח הלאומי דרש ממנה להחזיר את דמי הלידה שלה כעצמאית, הקימה את תנועת “עצמאים עושים שינוי” וקידמה שורה של זכויות סוציאליות לעצמאים. הפעילות הזו הכניסה אותה לכנסת ה־24 מטעם "יש עתיד". כשפרשה, כיהנה כמנכ”לית החברה הכלכלית גליל עליון וניהלה פרויקטים מורכבים בתקציבים של עשרות מיליונים. לא המלחמה ולא איומי סחיטה ופרוטקשן הרתיעו אותה, למרות שהמשטרה הזהירה אותה מחשש לחייה.
"המדינה הזו שייכת לבעלי המניות שלה - האנשים שעובדים, משרתים, משלמים מיסים ומחזיקים את הכלכלה על גבם", היא פוסקת בנחרצות. "התפיסה שלי היא סוציאל־דמוקרטית מודרנית ורציונלית. אני מתנגדת לכלכלת שוק מפקירה מבית מדרשו של פורום קהלת, אך מבינה שצדק חלוקתי, שעליו גדלתי בקיבוץ, הוא בגדר היסטוריה. מה כן? חובתה של המדינה לספק רשתות ביטחון חזקות ויעילות לאזרחיה בתחומי הבריאות, החינוך והתעסוקה".
כאמור, במהלך שלוש שנות המלחמה, כיהנה כמנכ”לית החברה הכלכלית גליל עליון. בזמן ששרים וחברי כנסת ניהלו את המשבר מאולפנים ממוזגים במרכז, בזק הייתה שם בקו האש, מתמודדת לא רק עם טילים וכטב”מים, אלא עם הפקרה שלטונית מבית.
כשהממשלה אישרה קיצוץ דרמטי בתקציבי מרכיבי הביטחון השוטף והמיגון של יישובי הספר, היא יצאה לחזית ההסברה והציגה נתונים מדאיגים על גדרות פרוצות, חוסר בציוד הגנה לכיתות הכוננות, מערכות אבטחה שנותקו והמחדל המתמשך – היעדר מיגון. בזמן שקואליציית המשתמטים הזרימה מיליארדי שקלים לכספים קואליציוניים ומגזריים, בזק נלחמה על תקציבים לפיצוי העסקים בצפון. לאחר שאביה נפטר באמבולנס בדרך לבית החולים בצפת, היא יצאה למסע גיוס כספים כדי להקים מחדש את חדר המיון הקדמי, שנסגר בשנת 2011 בקריית שמונה. בימים אלו המרכז מוקם מחדש הודות לכספים שגויסו.
מה הלאה? בזק מכוונת גבוה: שרת הכלכלה, הנגב והגליל או החקלאות בממשלת השינוי. החזון: שיקום הצפון בעזרת ביזור סמכויות ליישובי קו העימות, מלחמת חורמה בפרוטקשן, החזרת הריבונות הליברלית למרחב הציבורי ובניית מדינת משרתים, שבה מי שנושא בנטל מקבל עדיפות.
"החוזה הישן, שלפיו המיעוט היצרני משמש ככספומט של קואליציית המשתמטים, הסתיים”, היא מבטיחה. "הגעתי ל’הדמוקרטים’ כדי להבטיח שהקול של מעמד הביניים, העצמאים, ההתיישבות ותושבי הפריפריה ישמע ובעוצמה. לא עוד סיסמאות של פחד ופילוג. באתי לנהל".
ההישגים מדברים בעד עצמם
בכנסת ה-24 דורגה בחמישייה הפותחת של הפרלמנטרים הבולטים ודורגה ראשונה בנוכחות בהצבעות בכנסת (2,122 הצבעות).
כפרלמנטרית, היא נבחרה על ידי אתר “שקוף” במקום הראשון במדד השקיפות והיושרה כשחשפה את יומן הפגישות שלה.
יזמה חקיקה היסטורית כשהובילה את חוק דמי הלידה לעצמאיות ומתווה הפיצויים לעסקים קטנים בשעת משבר.
כמנכ”לית החברה הכלכלית גליל עליון, הובילה מהלך להרחבת מיגון הצפון, כך שכל משפחה בקו העימות תקבל מענק של 182,000 ש”ח לבניית ממ”ד.
עמדה בחזית קמפיין שגייס מעל 100 מיליון שקלים להקמת מרכז רפואת החירום בקריית שמונה והובילה מהלך להרחבת הפיצויים לעסקים בזמן המלחמה.
פורסם לראשונה: 13:28, 22.06.26
