מירה קדוש (63), מורה לספרות לשעבר ועורכת ערבי שירה. לאחרונה הוציאה את ספר השירה "פותחת" (הוצאת שופרא לספרות יפה). גרושה, אם לארבעה וסבתא לשלושה, גרה באשדוד.
היי מירה. לאחרונה הוצאת לאור את "פותחת", ספר שירים ארוטי. איך הגעת לכתיבת ספר כזה?
"במשך הרבה שנים הייתי בתוך מסגרת מסודרת מאוד: נישואים, ילדים, משפחה, הוראה. אחרי 30 שנות נישואים הקשר הסתיים ונכנסתי לתקופה שבה הייתי צריכה לבנות את עצמי מחדש. מתוך השבר, הבדידות והצורך למצוא שוב את הקול הפנימי שלי, הגיעה הכתיבה. בהתחלה כתבתי פוסטים ופרגמנטים קצרים ובהמשך זה הפך לשירה. הפרץ הזה היה גדול יותר מכל פחד או בושה. השירה נתנה מקום לכל מה שהתחולל בי - נפשית, רגשית וגם גופנית".
ספרי על הספר.
"בעיניי זו לא רק שירה ארוטית במובן הצר של המילה, אלא שירה שמבקשת לבדוק מה קורה לאדם כשהוא מסכים להתערטל לא רק פיזית אלא גם רגשית. שיר הנושא של הספר נפתח באופן ישיר מאוד, במילים ‘שירה פותחת רגליים’. מבחינתי זה לא נכתב כדי לזעזע אלא כדי לפתוח שער. הגוף הוא השער הראשון, אבל דרכו מגיעים גם לנפש. זו כתיבה שמבקשת להגיד שגם הגוף הוא מקום של אמת".
אילו תגובות קיבלת מהגרוש ומהילדים?
"אני מניחה שיש מבוכה. היו קולות שאמרו: למה לכתוב את הדברים האלה? למה לחשוף ככה? אני מבינה שלא פשוט לאנשים הקרובים אליי לראות אותי חשופה ואישית כל כך, בטח בשפה שלא תמיד מצפים מאמא או מסבתא לדבר בה. אבל מבחינתי לא מדובר בפרובוקציה אלא באמת פנימית שהייתי צריכה לתת לה מקום".
מאיפה הגיע האומץ לכתוב כך?
"אני לא בטוחה שאני קוראת לזה אומץ. הכתיבה נותנת לי תחושה של ריפוי, חופש ושחרור. היא מאפשרת לי לקחת דברים שהיו חבויים או מושתקים ולהפוך אותם ליצירה. בעיניי יש קשר עמוק בין יצר ליצירה. התשוקה היא לא רק מינית, היא כוח חיים שמתבטא גם באופן שבו אני כותבת ומרגישה".
"יש תפיסה שלפיה אישה מבוגרת כבר לא אמורה לדבר על מיניות, כאילו החלק הזה בחייה צריך להיעלם. אני מתנגדת לזה"
איך זה מרגיש לכתוב על סקס ומיניות בגיל 63?
"דווקא בגלל הגיל זה חשוב. יש תפיסה שלפיה אישה מבוגרת כבר לא אמורה לדבר על מיניות, כאילו החלק הזה בחייה צריך להיעלם. אני מתנגדת לזה.
"אני חושבת שאישה לא מפסיקה להיות אישה מרגישה וחיה, רק מפני שעברה גיל מסוים. אני גם אישה דתית שחזרה בתשובה, וזה יוצר בתוכי מפגש מעניין בין גוף לרוח. בעיניי אין סתירה. גם בשיר השירים יש חיבור עמוק בין אהבה גופנית לרוחנית".
עבדת 35 שנה כמורה לספרות. קיבלת תגובות מתלמידים או ממורים לשעבר?
"כן, קיבלתי תגובות טובות. לפני קצת יותר משנתיים נסעתי לברלין לפגוש תלמיד שלי לשעבר, אמן ומוזיקאי, אחרי שהוא קרא את השירים ורצה להלחין אותם. לא נפגשנו 20 שנה, וזו הייתה פגישה מרגשת מאוד. בסופו של דבר העלינו יחד מופע בשם ‘בין אשדוד לברלין’, והשירים שלי זכו ללחנים שלו. זה היה רגע משמעותי".
את חושבת שהכתיבה על הגוף חשובה במיוחד היום?
"מאוד. דווקא היום, בעידן שבו הטכנולוגיה והבינה המלאכותית נכנסות לכל תחום, אני מרגישה שיש צורך להזכיר את מה שאי אפשר להחליף: קרבה, מגע, נוכחות, גוף. המכונה יכולה לתת תשובות, אבל היא לא יכולה להחליף אינטימיות אנושית".
סקס טיפ: "למיניות, לגוף ולתשוקה אין גיל".
