שני חזיזה. "הרגשתי שהסיפור הזה נכון, ומפה כבר לא ראיתי בעיניים, רצתי רק על זה"

העיתונאית שני חזיזה פענחה לבד מקרי רצח מלפני 30 שנה: לא אופתע אם יגלו עוד שמות

לא בכל יום מצליחה עיתונאית להביא לפתיחה של תיקי רצח רדומים. חזיזה עשתה את זה: בעקבות תחקיר שלה נעצרו לאחרונה חשודים הקשורים לחסידות של אליעזר ברלנד, ועכשיו נבדקת מעורבותם בהיעדרות ניסים שטרית וברצח אבי אדרי לפני עשרות שנים. בריאיון היא מספרת על ההחלטה לעזוב משרה כדי להתמקד בתחקיר ומסבירה למה עדיין לא קיבלה בחזרה את הטלפון שלה מהמשטרה

פורסם: 01.11.21, 07:34
כששני חזיזה (44) הייתה בכיתה ד' היא סיפרה בפרוטרוט, במסגרת שיעור אקטואליה, על הרצח המתוקשר של התיירת מלה מלבסקי שהיה אז בכותרות, בין היתר בשל זהותה של אחת הרוצחות, חוה יערי, שהייתה אשתו של פרשן החדשות אהוד יערי.
"ידעתי את הפרטים הכי קטנים על הרצח", מספרת חזיזה. "איך אספו אותה, איפה רצחו אותה ובאיזה כלי רצח, ובמקום לשבח אותי על שקדנותי, המורה הזדעזעה שחושפים אותי לתכנים כאלה בבית. בהפסקה היא רצה לדבר עם המנהלת על השערורייה, אבל למזלי המנהלת הייתה אמא שלי, והיא באמת אמרה לי אחר כך: 'אולי כדאי להוריד את מינון האקטואליה שאת צורכת'".
מאז ומתמיד נמשכה חזיזה, עיתונאית, לפרשיות פליליות סבוכות ומרתקות, אבל גם היא לא תיארה לעצמה שיום אחד תהיה שותפה בעצמה לפענוח שתי פרשיות רצח שאירעו לפני יותר מ־30 שנה. שתי הפרשיות עמדו במרכזו של הסרט הדוקומנטרי שלה "רב הנסתר – סיפורה של קהילת שובו בנים", ששודר ב"כאן 11" לפני כשנה וחצי בשני חלקים (ואף הוקרן ברחבי העולם וזכה בפרס התחקיר בפסטיבל Simfest ברומניה).

במרכז התחקיר של חזיזה עמדו פרשת מותו של אבי אדרי, מנהלן בתלמוד תורה בירושלים, שנרצח בשנת 1990 בגיל 41, ותעלומת היעדרותו של הנער ניסים שטרית, שנעלם בשנת 1986 ולא נמצא עד היום. במסגרת התחקיר העלתה חזיזה תיאוריה שלפיה משמרות הצניעות של "שובו בנים" הן שחטפו ורצחו את שטרית, ביתרו את גופתו וטמנו את חלקיה ביער אשתאול, והן גם אלה שרצחו את אבי אדרי כארבע שנים מאוחר יותר ביער רמות.
בחודש שעבר הותר לפרסום שהמשטרה עצרה שני גברים ואישה בחשד למעורבות ברצח אדרי ושטרית, במסגרת חברותם במשמרות הצניעות של קהילת "שובו בנים". בהמשך נעצרו עוד חמישה חשודים, כולם בשנות ה־60 לחייהם. חלק מהחשודים כבר קשרו את עצמם לאירועים.
עדיין לא ברור אם החקירה אכן תבשיל לכתב אישום, אבל חזיזה יכולה בהחלט להיות מרוצה מעצמה. לא בכל יום מצליחה עיתונאית להביא לפתיחה של תיקי רצח רדומים מלפני עשרות שנים.

החלטה לא כלכלית

הכל התחיל לפני כחמש שנים, בכתבה שחזיזה ביקשה לעשות לחדשות ערוץ 1 על אליעזר ברלנד, מנהיג קהילת "שובו בנים", שהואשם שנה קודם לכן בהטרדות מיניות. תוך כדי התחקיר עלו הרצח של אדרי וההיעלמות של שטרית, והיא החליטה ללכת בעקבות האינטואיציה שלה. "קיבלנו איזשהו קצה חוט שקשור לדברים שעוד לא נחשפו אז בפרשת ההטרדות של ברלנד, ותוך כדי העבודה על הכתבה מישהו זרק, 'אומרים שהוא קשור גם לרצח'", היא מספרת. "זה משהו שעבר שם מפה לאוזן, אבל לא היה שום דבר שהיה אפשר להיאחז בו. המשפט הזה לא הניח לי, ובסופו של דבר הכתבה קיבלה תפנית. התחלתי לגשש, הרגשתי שהסיפור הזה נכון, ומפה כבר לא ראיתי בעיניים, רצתי רק על זה".
מה ידעת בשלב הזה על זהות הרוצחים והנרצחים?
"בשלבים מאוד מוקדמים בתחקיר הבנתי שמדובר במשמרות הצניעות, אז עוד לא ידעתי את שמות הרוצחים, אבל ידעתי מי הנרצחים".
"כלכלית ברור שההחלטה לעזוב את העבודה הייתה משתלמת, אבל לא יכולתי לשחרר את הסיפור הזה. כבר הכרתי את המשפחות, וידעתי שאם אצליח לפתור את התעלומה, אעשה צדק בעולם"
איך הגיבו במערכת?
"חששתי שזה נשמע כל כך מופרך, ממש כמו אגדה אורבנית, אז לא סיפרתי בכלל במערכת, והמשכתי את התחקיר אחרי שעות העבודה על חשבוני. באיזשהו שלב עזבתי את העבודה שלי כשכירה בחדשות והתחלתי לרוץ על זה לבד, רציתי שיהיה לי משהו יותר מוצק לבוא איתו למערכת, כי ידעתי שאף אחד לא יאמין לי. מי יאמין שמשמרות צניעות חרדיות בעיר העתיקה רצחו צעיר כי הוא לא עמד בקוד הצניעות החרדי? אפילו כשהגשתי בקשת מימון לכל מיני קרנות, ענו לי שזה מתאים לסיפור הוליוודי ולא דוקומנטרי, וכי הם מתקשים להאמין שהסיפור הזה אמיתי. טוב, זה באמת מקרה קלאסי שבו המציאות עולה על כל דמיון".
לא פחדת לעזוב מקום עבודה בשביל לחקור שמועות על רצח שגם המשטרה לא הצליחה לפענח?
"כלכלית ברור שההחלטה לא הייתה משתלמת, אבל לא יכולתי לשחרר את הסיפור הזה. כבר הכרתי את המשפחות, וידעתי שאם אצליח לפתור את התעלומה, אעשה צדק בעולם. כשהתקדמתי עם התחקיר והתחלתי להרגיש שהקרקע מתחתיי מוצקה יותר, פניתי למחלקה הדוקומנטרית בתאגיד השידור, ולשבחם ייאמר שהם זיהו את הסיפור מההתחלה ולא פחדו ללכת עליו, למרות שבשלב ההוא הכל עדיין היה לכאורה. הרפרנטית שלי, ענבל פטל, ומנהלת המחלקה הדוקומנטרית, גילי גאון, היו הגב שלי והלכו איתי לאורך כל הדרך".

5 צפייה בגלריה
אליעזר ברלנד
אליעזר ברלנד
אליעזר ברלנד
(צילום: שלו שלום)

שומרת על המקורות

מיד אחרי שידור הסרט פתחה המשטרה בחקירה תחת איסור פרסום גורף על עצם קיום החקירה. אחרי שנה וחצי של חקירה סמויה נעצרו בסופו של דבר שמונה חשודים. כשחזיזה עודכנה על המעצר על ידי מאיר שטרית, אחיו של הנעדר ניסים, לא היה גבול לשמחתה. "קיוויתי שזה יקרה. אני מאושרת, נרגשת ובעיקר מסופקת מהמעצר הזה. כשאתה עיתונאי חוקר שעובד על פרשה במשך כמה שנים – זה הדבר שאתה הכי מייחל לו. אני מסייגת את הכל בזהירות ובצניעות המתבקשת, אנחנו רק בתחילת הדרך ורחוקים אפילו מכתבי אישום, שלא לדבר על הרשעות, אבל זה מאוד משמח. כיוונתי לשם, ידעתי מההתחלה שמעבר לסרט - מרתק ככל שיהיה - אני רוצה שהאשמים יובאו לדין על מה שהם עשו. אנחנו חייבים את זה למשפחות הנרצחים".
ידעת בזמן שהמשטרה פתחה בחקירה סמויה?
"בוודאי, גם שיתפנו פעולה וגם העברנו למשטרה לא מעט חומרים שחשבנו שיכולים לסייע, כל מה שלא פוגע או חושף מקורות, אבל הם לא הסתפקו בכך".
"במהלך הכנת הסרט הטלפון הנייד שלי נגנב, הפעלתי את שירות איתור המיקום שלו, גיליתי שהוא בבני־ברק, וזה הדליק אצלי נורות אדומות"
איך הם הגיעו לטלפון שלך?
"במהלך הכנת הסרט הטלפון הנייד שלי נגנב, הפעלתי את שירות איתור המיקום שלו, גיליתי שהוא בבני־ברק, וזה הדליק אצלי נורות אדומות. התלוננתי במשטרת חדרה, אבל לא לקחו אותי ברצינות, אז למחרת הגעתי עם העורך שלי, איתי לנדסברג, למשטרת מרחב ירקון, כדי שיבינו שזה רציני. סיפרנו שאני עיתונאית שעובדת על פרשיית רצח ושיש חומרים רגישים על הטלפון. בסופו של דבר אדם שטען שהטלפון אצלו יצר איתי קשר דרך פייסבוק. בעצת החוקר הפרטי שליווה את הפרויקט ואמר לי לא לפגוש אותו, יצרתי קשר עם המשטרה, והם התנדבו להביא לי את הטלפון. מאז הוא נמצא אצלם".
את חושבת שיש עוד נרצחים חוץ מאדרי ושטרית?
"אני לא יודעת, אבל אני לא אופתע אם יעלו עוד שמות במהלך החקירה המשטרתית. אני שמחה שהסרט עזר להם לעצור את החשודים ולהביא מנוחה למשפחות, אבל אני מצרה על כך שזה לקח להם כל כך הרבה זמן. הם לא יכו על חטא, אבל היה פה פספוס אדיר, כי התמונה הייתה ברורה מההתחלה. במהלך העבודה על הסרט רמזתי למאיר שטרית שכנראה משמרות הצניעות אחראים להיעלמות של אחיו הצעיר, והוא לא נפל מהכיסא. התברר שבמשך כל השנים האלה הוא עשה חקירה משלו, והוא בעצמו מסר לי שמות שכרגע נמצאים בין העצורים. העובדה שהמשטרה לא הגיעה אליהם בעצמה קודם, היא לא רק פספוס, זה ברמת התקלה".
"אני שמחה שהסרט עזר להם לעצור את החשודים ולהביא מנוחה למשפחות, אבל אני מצרה על כך שזה לקח להם כל כך הרבה זמן. הם לא יכו על חטא, אבל היה פה פספוס אדיר, כי התמונה הייתה ברורה מההתחלה"
נפגשת במהלך התחקיר עם האנשים שנעצרו בסופו של דבר?
"יש צו איסור פרסום על שמות העצורים, אבל יש ביניהם אנשים שמופיעים בסרט. אני מאמינה שיהיו כתבי אישום, כי חלק מהעצורים כבר קשרו את עצמם לאירועים".
איך היו התגובות על הסרט?
"התגובות היו מדהימות כבר בזמן השידור לפני שנה וחצי, ובטח עכשיו, אחרי המעצרים. בעיקר מחמיא לי הפרגון מכל כלי התקשורת והעיתונאים, זה באמת לא מובן מאליו ומחמם את הלב".

5 צפייה בגלריה
נעדר מ־1986: ניסים שטרית
נעדר מ־1986: ניסים שטרית
נעדר מ־1986: ניסים שטרית
(צילום: אלבום פרטי)

שיחה ביער אשתאול

קהילת "שובו בנים" הוקמה בבני־ברק ב־1978 על ידי הרב אליעזר ברלנד, וב־1982 עברה לירושלים. בשנות ה־80 וה־90 פעלו מטעם הקהילה משמרות צניעות, שאנשיה נחשדו בשריפת תחנות אוטובוס, בתקיפת זוגות לא נשואים בגנים ציבוריים ובפגיעה בבתים של ערבים בעיר העתיקה. ב־2018 קבע המרכז הישראלי לנפגעי כתות ש"שובו בנים" היא כת לכל דבר.
ב־2012 נחשד ברלנד בעבירות מין ונמלט מהארץ. תחילה הוא ברח למרוקו, משם גורש לזימבבואה, ומשם גורש יחד עם עשרות מחסידיו ליוהנסבורג שבדרום־אפריקה. משם נמלט להולנד, ולאחר בקשת הסגרה של ישראל חזר לדרום־אפריקה ושם נעצר והוסגר לישראל ביולי 2016. ב־2018 הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשים מגונים ותקיפה ונשלח ל־18 חודשי מאסר, שמהם ריצה בפועל עשרה חודשים.
"לא היו איומים מפורשים, אבל היו נקודות ומקומות שבהם הייתי יותר דרוכה, ששאמרתי לעצמי, 'רגע, אולי אני קצת מגזימה', כי הבנתי שאנחנו מתעסקים באנשים שיכולים להיות מאוד מסוכנים"
באחד השיאים של הסרט מגיע מאיר שטרית ליער אשתאול ותר בעיניו אחר אחיו הצעיר, כאילו לא עברו 36 שנה מהיום שנעלם ללא שוב. כשהוא משוטט ביער התקשר שטרית לצביקה צוקר, חתנו של הרב ברלנד ומי שעמד אז בראש משמרות הצניעות, ואמר לו: "אני יודע שאתה יודע איפה אחי, אני לא מבקש ממך כלום, רק תגיד לי איפה הוא". צוקר כמובן הכחיש כל קשר לפרשה, אבל ענה לשטרית: "שמעתי משמועות שניסים לא בחיים מהיום שבו הוא נעלם".
"זה היה רגע מטורף מבחינה אנושית, מבחינה רגשית ובטח מבחינה טלוויזיונית", אומרת חזיזה. "כשהבנו שניסים קבור ביער אשתאול החלטנו לקחת לשם את מאיר וכך צילמנו את השיחה ביניהם. אחרי שצוקר אמר למאיר שניסים כבר לא חי מהיום שבו הוא נעלם, מאיר שאל אותו, 'האם הוא ביער אשתאול?', וצוקר אישר. הוא אמר לו - וזה מצולם: 'לפי המידע שהגיע אליי, ואני בן אדם שיודע, הוא ביער אשתאול'".
למה בעצם נטפלו משמרות הצניעות דווקא לאדרי ולשטרית?
"ניסים בא מבית חרדי ולמד בישיבה, אבל הוא היה מה שנקרא שבאבניק, נער שחרג מהמסגרות שמצופות מנער חרדי, והייתה נגדו טענה שהוא התעסק עם בנות. לאדרי יוחסו מעשים של ניהול יחסים עם אישה חרדית מחוץ לנישואים".
היו עלייך איומים בזמן הכנת הסרט?
"לא איומים מפורשים, אבל היו נקודות ומקומות שבהם הייתי יותר דרוכה. היו רגעים שאמרתי לעצמי, 'רגע, אולי אני קצת מגזימה', כי הבנתי שאנחנו מתעסקים באנשים שיכולים להיות מאוד מסוכנים".
לאור המעצרים האחרונים את לא פוחדת שיגיעו אלייך?
"קהילת 'שובו בנים' מפוררת היום, היא כבר כמעט לא קיימת, וחוץ מזה כבר לא יצא להם כלום מזה שיפגעו בי, הכל כבר בחוץ, אין מה לעצור אותי עכשיו".
5 צפייה בגלריה
נרצח ב־1990: אבי אדרי
נרצח ב־1990: אבי אדרי
נרצח ב־1990: אבי אדרי
(צילום: אלבום פרטי )

בית שאן זה הבית

חזיזה, שמתגוררת בחדרה, נשואה לניר מירן (44), מדריך גלישה, ויש להם ילד שמטעמי זהירות היא לא מגלה את שמו. היא נולדה וגדלה בבית־שאן, אמצעית במשפחה בת שלושה ילדים, ליעקב (72), סוהר בפנסיה ולינה (70), מנהלת בית ספר בפנסיה. אחותה הבכורה טלי נפטרה לפני ארבע שנים ממחלה.
בצבא שירתה כמדריכת חי"ר, ולאחר מכן התחילה ללמוד תקשורת וניהול במכללה למנהל לתואר ראשון, ולימודי ביטחון ואסטרטגיה לתואר שני באוניברסיטת תל־אביב. "כשהייתי נערה חשבתי ללמוד משפטים, בתיכון קראתי הרבה ספרי משפטים ואפילו התכתבתי עם שופט, אבל אחרי הצבא הבנתי שפה זה לא 'פרקליטי אל איי', ורוב עורכי הדין הם לא לוחמי צדק".
כבית־שאנית גאה הייתה שותפה למאבק על נחל האסי שניהלו בני עירה נגד אנשי קיבוץ ניר־דוד. "נעשה פה עוול מטורף", היא אומרת. "התכונות הכי חשובות לעיתונאי הן סקרנות וחוש צדק מפותח שיוביל אותך, וכעיתונאית אני אומרת לך שכאן נעשה חוסר צדק. זה מאבק חשוב לא רק לתושבי האזור אלא לכל אזרחי ישראל, כי משאבי הטבע הם של כולנו ולא שייכים רק למי שגר לידם".
"נחל האסי הוא משאב טבע לאומי, ואף אחד לא זכאי להחליט מי ישתמש בו ומי לא. אני, למשל, גרה בחדרה, מה תגידי אם אגיד לך, 'את לא רשאית להיכנס לחוף הים בחדרה כי את לא מפה, תלכי לחוף שלידו את גרה'. זה לא הגיוני, נכון?"
גדלת בתחושת עוול מתמשך של תושבי בית־שאן מצד הקיבוצים?
"מעולם לא הרגשתי מקופחת ואף פעם לא הרגשתי 'אנחנו והם', אבל צריך להיות צדק חלוקתי, אי־אפשר שהם ייקחו הכל. האסי הוא משאב טבע לאומי, ואף אחד לא זכאי להחליט מי ישתמש בו ומי לא. אני, למשל, גרה בחדרה, מה תגידי אם אגיד לך, 'את לא רשאית להיכנס לחוף הים בחדרה כי את לא מפה, תלכי לחוף שלידו את גרה'. זה לא הגיוני, נכון? חבל שכל מיני יח"צנים מסיטים את הדיון למאבק עדתי של אשכנזים מול מזרחים, ו'הנה עוד פעם המקופחים האלה בוכים'. החבר'ה הצעירים שמובילים את המאבק הזה ניסו להילחם בטיקט הזה עד שהם הרימו ידיים".
למה לא החלפת את שם נעורייך מחזיזה למירן?
"חזיזה זה השם שלי מהבית, אף פעם לא הרגשתי שהשם המזרחי שלי עוצר אותי. באיזשהו מובן גדלתי במקום הכי טוב שיכולתי לגדול בו, ואני גאה במקום שבאתי ממנו. אומרים שהבית הוא המקום שבו הלב שלך נמצא, אז מבחינתי בית־שאן זה הבית, למרות שאני לא גרה שם מגיל 19. חבל לי על הסטיגמה הזאת, קורה שאני מגיעה למקומות, ואנשים מרימים גבה כשהם שומעים שגדלתי בבית־שאן. החוויות הכי משמעותיות שלי קרו בבית־שאן, מקום קסום שנתן לי את כל מה שרציתי, בחומר ובעיקר ברוח".
איך התחלת את הקריירה העיתונאית שלך?
"תמיד נמשכתי לאקטואליה ולפוליטיקה, היו לנו בבית כל העיתונים, והייתי מאוד מעורה מגיל צעיר, קראתי הכל וידעתי הכל. כשסיימתי את התואר בתקשורת התחלתי לעבוד כתחקירנית ב'קפה טלעד' בתקופה של ירדנה ארזי ודב גילהר, ובהמשך הייתי בעיקר עורכת, ערכתי את חדשות השבת עם אפרת קוטלר בערוץ 10, את התוכנית 'בולדוזר' של מיקי רוזנטל ואת התוכנית של עמנואל רוזן".
"קורה שאני מגיעה למקומות, ואנשים מרימים גבה כשהם שומעים שגדלתי בבית־שאן. החוויות הכי משמעותיות שלי קרו בבית־שאן, מקום קסום שנתן לי את כל מה שרציתי, בחומר ובעיקר ברוח"
איך הגיבו בבית כשהתחלת לחקור שתי פרשיות רצח?
"בעלי היה הגב שלי לאורך כל התקופה, הוא היה הכי תומך, ולא היה רגע שהוא אמר לי, 'זה מסוכן, קחי טיפה אחורה'. הבן שלי קטן, אבל כשהסיפור נחשף והיה קצת עניין סביבו בבית, הוא שאל, אז סיפרתי לו את הסיפור על הרב ברלנד שנחשף בתוכנית 'הצינור', וייחסתי אותו לעצמי כי זה סיפור שהוא יכול להתמודד איתו בגילו. סיפרתי לו על רב שמחלק סוכריות מנטוס לאנשים ומספר להם שאלה תרופות פלא, והוא הבין, כי במנטוס הוא מבין. אגב, על הפרשה הזאת הרב הורשע בחודש יוני במסגרת עסקת טיעון".
לאן את שואפת להגיע?
"בגדול אני רוצה לכתוב סדרת דרמה שמבוססת על 'רב הנסתר', וגם להמשיך להתפרנס מעיתונות חוקרת כל חיי. זה סיזיפי, וקשה לעסוק בזה בתקופה שלעיתונות כבר אין כל כך משאבים ותקציבים, ומהבחינה הזו אני שמחה שהגעתי לתאגיד, כי התאגיד זה הבית לתחקירים כאלה".
מה התחקיר שאת הכי גאה בו?
"עכשיו כמובן שהתחקיר על 'שובו בנים', אבל אני גאה גם בסרט הדוקומנטרי הראשון שלי, על השוק השחור של הברחות אורניום מאפריקה לאיראן, שצולם בקונגו ושודר ב־2011 בערוץ 1. גם אז עזבתי מקום עבודה מסודר ויצאתי לחל"ת כדי לעשות אותו. אם רוצים עבודה יציבה אפשר גם לעבוד בסופר, אבל לי יותר חשוב ללכת עם האמת ועם התשוקה".

5 צפייה בגלריה
שני חזיזה
שני חזיזה
חזיזה. "לי יותר חשוב ללכת עם האמת"
(צילום: גיל נחושתן)

תגובת המשטרה:

"משטרת ישראל חוקרת את הרצח של אבי אדרי ז״ל ואת ההיעדרות של ניסים שטרית במשך זמן ממושך. במסגרת חקירות אלו הוקם בעבר צוות חקירה מיוחד ובוצעו לאורך השנים מגוון רחב של פעולות חקירה. לאחרונה חלה התקדמות בחקירה, ובשבוע האחרון עצרה המשטרה חשודים בגין מעורבותם במעשי הרצח וההיעדרות. החקירה מנוהלת תחת צו איסור פרסום ומטבע הדברים אנו מנועים מלפרט אודות ההתפתחות שחלה בשלב זה. הראיות שנאספו ביחס למקרה זה, לרבות הטלפון שנתפס - הושגו כדין, הכל בליווי הפרקליטות ובכפוף להחלטת בית המשפט. נציין כי משטרת ישראל פועלת לפענח תיקי רצח גם לאחר חלוף שנים רבות מיום הרצח, ולראיה רק בשנים האחרונות פוענחו תיקי רצח מהעשורים האחרונים, בהם רצח נועה אייל ז"ל ורצח ורדית בקרקנוט ז"ל. נמשיך לחקור מקרים אלו ביסודיות ובמקצועיות ולבצע את כל הפעולות הנדרשות במטרה לפענחם ולמצות את הדין עם המעורבים".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.