הזוג: הם היו נשואים שנים רבות. היא עבדה כמניקוריסטית שכירה ובהמשך כעצמאית, הוא היה קבלן. הם גידלו שלושה ילדים, בנו את עצמם כלכלית עם השנים והצליחו לרכוש קוטג' נאה במרכז הארץ.
היעלמויות מסתוריות: בשלב מסוים החל הבעל להיעדר מהבית בלילות, אך תמיד סיפק הסברים ותירוצים לכך.
הפקידה בבנק: יום אחד התקשרו מהבנק לאישה, שאותה ייצגתי, והזמינו אותה לשיחה. הפקידה שישבה איתה הראתה לה שהחשבונות שלהם נמצאים בחובות אדירים. האישה הייתה בהלם, היא הייתה בטוחה שמצבם הכלכלי איתן. הגבר, כך חשבה, עשה חיל בעבודתו, וגם היא השתכרה מעבודתה.
הבעל: טען שבגלל המצב במדינה העסק נקלע לקשיים והם חייבים למכור את הבית.
האישה: לא הבינה איך כל זה התרחש מתחת לאפה, בזמן שהיא משקיעה את כל כולה בתפעול העסק שלה, בילדים ובטיפוח הבית.
איפה הכסף: האישה נחרדה לגלות שהגבר בזבז אותו על הימורים וגם פנה לנשים בזנות.
בבית המשפט: הגשנו נגד הגבר תביעה רכושית, שם כתבנו כי על הבעל להעביר לאשתו כספים רבים ולקחת על עצמו את כל החובות. על פי הדין, כשבעל ואישה מתגרשים, הם צריכים לחלק ביניהם את מה שצברו במהלך הנישואין: חסכונות, בתים, זכויות סוציאליות וגם חובות. אך כשמדובר ב"חובות אישיים", כמו חובות בגלל הימורים וחובות שנוצרו מכך שהבעל היה זנאי, הם יושתו רק על מי שגרם להם.
ההוכחה: הבעל הכחיש את הטענות נגדו וטען שמדובר בחובות שנוצרו מהעסק. האישה נדרשה להוכיח את טענותיה שמדובר בחובות אישיים. לשם כך היא שכרה חוקר פרטי, שהצליח להגיע אל הבעל, לשוחח עמו וכן להקליט אותו. בשיחה הודה הבעל שנקלע לחובות בגלל ההימורים, וכך היה אפשר לסייע לאישה. בסופו של דבר סוכם שהיא תפוצה ותקבל כספים מהבעל.
מה למדנו:
אל תתעלמו מהתנהגויות חשודות של בן הזוג, גם אם אתן חיות איתו שנים.
כשמדובר בחובות שלא נוצרו במהלך הרגיל והתקין של החיים המשותפים, אלא בגלל הימורים, למשל, בית המשפט מכיר בכך שבמקרה של גירושים מי שיצר את החוב הוא גם זה שצריך לשלם אותו.
