הזוג: נשואים יותר מ־20 שנה, בעלי דירה במרכז הארץ, משרות בכירות ותיק השקעות משמעותי. אחרי שנים של שחיקה, האישה הציעה שיפתחו את הנישואים, בתקווה שהמהלך הזה יחזיר את התשוקה לזוגיות.
בהתחלה: נדמה היה שהרעיון הצליח. הם קבעו כללים ברורים, עדכנו אחד את השני לגבי דייטים והבטיחו לא להתאהב במישהו אחר.
האישה: נהנתה מהחופש החדש, יצאה עם גברים אחרים והרגישה שהיא פורחת.
הגבר: הכיר אישה אחרת, פיתח איתה קשר רציני והתאהב בה.
נקודת המפנה: כשהאישה הבינה שכללי המשחק השתנו ושבעלה נמצא בקשר רציני ולא סתם סטוץ, היא ביקשה "לסגור" את הנישואים ולחזור לחיים הקודמים. אך מבחינתו לא הייתה דרך חזרה, וזמן קצר לאחר מכן הוא ביקש להתגרש.
גישור: הם השכילו להבין שעדיף לפנות לגישור ולא להילחם בבתי משפט, והגיעו למשרדי. עיקר המחלוקת היה סביב דירת המגורים ושני הילדים המתבגרים.
נסטינג: לאחר כמה פגישות גובש הסכם נסטינג - הילדים יישארו בבית, וההורים יתחלפו ביניהם במגורים. ההסדר יימשך עד שהבן הצעיר יגיע לגיל 21, ואז הדירה תימכר.
הרכוש: מאחר שלבני הזוג היו השקעות וחסכונות בהיקף משמעותי, הם חילקו את כלל הנכסים הפיננסיים בחלקים שווים. כל אחד מהם נותר עם הזכויות הפנסיוניות שצבר במהלך השנים.
מה למדנו?
כשמדובר בנישואים פתוחים, אפשר לדעת איך זה מתחיל, אי אפשר לדעת איך זה ייגמר.
גישור מאפשר פתרונות יצירתיים. במקרה הזה, מודל ה"נסטינג" העניק לילדים יציבות גם לאחר הפרידה.
