"אני אמא לחמישה ילדים. אני לא מבשלת, אני לא מכבסת, אני לא שוטפת כלים, אני לא מקפלת כביסה. מבחינתי, בתור מאמנת תודעה שמעצימה נשים, זו אחת הדרכים להשיג ביטחון אצל ילדים. ברגע שאני מאפשרת להם להיות חלק מהבית, אני נותנת אחריות ותחושת שייכות. אם אני אעשה את כל המטלות האלה לבד, לא יהיה זמן לשבת איתם לזמן איכות. אני מראה להם שאני אמא שלהם ולא שפחה של הבית", כך אומרת בת אל חזן באחד מהסרטונים הפופולריים שלה ברשתות החברתיות.
היא בת 38 מפתח תקווה, נשואה לאושרי (40), יועץ ביטחוני, ואם לאפרת (14.5), נעמה (13.5), יונתן (12), אבישג (9.5) ואביגיל (שלוש). "כל השנים עשיתי הכול בבית. הייתי חסרת ביטחון, ביישנית, ולא האמנתי בעצמי", היא מספרת. "עבדתי כשכירה והרווחתי רק 3,000 שקל בחודש. לפני תשע שנים אושרי ואני עברנו משבר בנישואים והבנתי שחוסר הביטחון מכשיל אותי - בגללו אני מתנצלת כל הזמן, מרגישה לא בנוח, אשמה, לא מעריכה את עצמי ואת מה שאני עושה. עברתי טיפול בתת־מודע ששינה את חיי והציל את הנישואים שלי, ולכן החלטתי ללמוד את התחום בעצמי.
"אחרי שטיפלתי בעצמי הבנתי שהמציאות שונה מאיך שהיא נראתה לי. גיליתי שלאושרי היה חשוב כל השנים שלא אטרח, שלא אעבוד קשה, הוא כל הזמן התאמץ בשבילי ולמעני. כשאביגיל נולדה קלטנו שלא מתאים שאעבוד כל כך קשה בבית, והתחלנו לחפש פתרונות".
מאז הם קונים אוכל מוכן לשבת, ובימי חול הילדים מבשלים בעצמם. "אבישג אוהבת להכין ראמן וספגטי, אפרת - פנקייק, יונתן מכין את הלחם המטוגן הכי מוצלח, נעמה מנסה מתכונים ואוהבת להכין דברים חדשים. אז למה שאני אהיה זו שתעמוד כל היום ותבשל?", היא שואלת. "מאז שהמודעות העצמית שלי עלתה, למדתי להתמקד בהורות והפכתי אותה להרבה יותר מאפשרת. העברתי לילדים את הכלים של הביטחון והעצמאות. זה הגיע לרמה שאם אני רוצה להעניש מישהו, אני מאיימת: 'אתה לא תשטוף הערב את הכלים!', 'את לא תכיני היום אוכל!'.
"במסגרת התהליך שעברתי שאלתי את עצמי מה באמת חשוב לזוגיות שלי, לנפש של הילדים שלי, לחיים הטובים שלנו. עברתי מטלה־מטלה ושאלתי את עצמי איזו משמעות יש לה בחיים שלנו. למשל, קיפול כביסה - אין לזה משמעות; בישול - בזבוז זמן בעיניי. אני דווקא אוהבת לעשות את זה, אבל זה גוזל זמן ואנרגיה. יש דברים הרבה יותר חשובים. אני חושבת שהעולם צבוע. מדברים על קדמה ושוויון, אבל מצפים שהאישה תעשה הכול - תעבוד בבית ובחוץ, תטפל בכולם. אז מה אם היא ממורמרת?".
"העברתי לילדים את הכלים של הביטחון והעצמאות. זה הגיע לרמה שאם אני רוצה להעניש מישהו, אני מאיימת: 'אתה לא תשטוף הערב את הכלים!', 'את לא תכיני היום אוכל!'"
ב־2025 מצופה שתהיה חלוקת תפקידים, אז למה שהבעל לא יבשל?
"אם מתאים לו, נהדר. אם לא, יש פתרונות. אם הילדים עסוקים ולא מכינים בעצמם, אנחנו יכולים להזמין. זה עולה יותר מאשר לבשל, אבל זו השקעה משתלמת לאנשים עובדים".
כשחזן העלתה פוסט על כך שהיא לא מבשלת, היא קיבלה הרבה תגובות - בעיקר שאלו אותה מה הם אוכלים אם כך. "מעניין שהרבה הגיבו בהודעה פרטית ולא באופן ציבורי, כי לא כולן מוכנות לדבר על זה ולא רוצות שכולם יחשבו שהן 'מוותרות' על עבודות הבית. אני שואלת, ומה עם הקריירה? ומה עם הסיפוק ממה שאני עושה? מה עם איך שהילדים רואים אותי? הילדים רואים שאני מאושרת מהקריירה שלי וזו דוגמה אישית נהדרת. אני זמינה להם ומדברת איתם בגובה העיניים, זו מתנה שלא היו יכולים לקבל אם הייתי מג'נגלת כל היום".
הרבה אנשים מאמינים שדרך סיר אפשר לתת אהבה.
"אני לא מאמינה שאהבה דרך חומר תהיה משובחת יותר מאהבה דרך שיחה, תשומת לב וליטוף. לעמוד ולבשל באמצע הלילה בגלל ייסורי מצפון זו לא הדרך הכי טובה לתת אהבה. מתבגרים בדרך כלל לא אוהבים להיות בבית, ואצלי יש שלושה מתבגרים, שתמיד מביאים חברים - גם בלי סירים של אמא על הכיריים".
פשוט לא טעים
באחד הסרטונים הוויראליים שלה, הילה שיניס ארז (46), הבעלים של "יום חדש", חברה לסידור בתים, מספרת שהיא אם לשישה ולא מבשלת. "אני חושבת שהאוכל שלי לא טעים. אולי זה רק בראש שלי, אבל אני לא מסוגלת להתגבר על זה", היא אומרת. שיניס ארז היא אישה צבעונית ולא שגרתית עם קעקועים וכיסוי ראש, שחזרה בתשובה לפני שנתיים. בעלה, אייל, ממשיך לנהל אורח חיים לא דתי.
מהנישואים הקודמים היא אם לדניאל עדן (25) ועמית (22), אייל הביא איתו מנישואים קודמים את שגב (24) ואור (21), ולשניים ילדים משותפים: מתן (10) ואמה (5). כולם חיים יחד בבית באבן יהודה עם כלבה ושני חתולים. הם נשואים 11 שנים והכירו כשעמית שלה ואור שלו למדו באותה כיתה והיו חברות טובות. אמה של אור הייתה חולה מאוד, וכשהבנות היו בכיתה ד', נפטרה.
"הייתי גרושה, ולי ולאייל היה נוח לעזור זה לזו לקחת את הבנות מהחוגים וכדומה. יום אחד הוא רמז לי שהחלום שלהן הוא להיות אחיות. משהו נפתח בי, ואחרי זמן לא רב החלטנו להתחתן", היא נזכרת.
"אני צריכה מתכון מדויק. אם אבשל פריסטייל, לא יהיו לזה צורה וטעם. בעבר נלחמתי בזה, אבל הגעתי למסקנה שזה מיותר"
באיזה שלב החלטת לספר לעולם שאת לא מבשלת?
"גם ב'גלגולים הקודמים' שלי לא בישלתי יותר מדי, כי זה לא יוצא לי טוב. אני צריכה מתכון מדויק. אם אבשל פריסטייל, לא יהיו לזה צורה וטעם. בעבר נלחמתי בזה, אבל הגעתי למסקנה שזה מיותר. למזלי, אייל אוהב לבשל, עושה את זה טוב, ואני גם מזמינה - הרבה כסף הולך על וולט. פעם היה מצופה מאישה לבשל. האישה של היום לא תמיד תעשה את זה, כי אין לה זמן או חשק. לקוחות שלי אומרות לי שאין להן חשק לסדר את הבית, ואני אומרת להן שזה בסדר. כמו שאתן לוקחות אותי לסדר, אני לקחתי שנים מבשלת ושילמתי על זה יפה. את מה שאני כן אוהבת, אני עושה ביג־טיים".
מה אתם אוכלים בסעודת שבת?
"סלמון וסלטים כמו מטבוחה, קוסקוס, מרק, עוף ותפוחי אדמה, אורז, חזה עוף, קציצות. אני הסו־שף, ואייל עושה הכול וגם אופה חלות מחמצת. עוגות ועוגיות מחוץ לתחום - מקפידים על התזונה".
להדליק גז? עד כאן!
"אני לא מתבזבזת במטבח", אומרת מור גזית (38) מתל אביב, עורכת דין המתמחה במקרקעין ובתחום האזרחי־מסחרי, נשואה לדורון, כלכלן, ואמא ליונתן (10), ליאן (7) ואור (5). "כשאני מבשלת, זה יוצא טעים, אבל לא אעמוד להכין סירים כל יום רק כדי שלמשפחה יהיה אוכל טרי ומגוון. הילדים אוכלים בצהרון, וזה בסדר. בשישי־שבת אני מזמינה אוכל מאמא שלי האלופה, כי אי אפשר להתחרות בהום־מייד ובעיקר לא בשלה. כיף לי להיות עוד קצת הילדה של אמא שלי ולהתענג על הפינוקים שלה. גם היא נהנית מזה, אז הרווחנו".
"את לא יכולה גם לבשל מושקע, גם שהבית יהיה מתוקתק, גם להיות עם הילדים שלך וגם לנהל עסק לתפארת - זו מציאות שלא קיימת"
למה את חושבת שזה נקרא "להתבזבז"?
"כיוון שבמקום לבשל, אני עובדת. אני אמא פעילה בכל הוועדים, בהנהגת ההורים, תמיד מתנדבת, מלווה טיולים. אחר הצהריים אני עם הילדים ומקדישה להם את כל הזמן שבעולם. אבל את כל הבוקר והצהריים אני מקדישה לעבודה. 12 שנה עבדתי כשכירה בתפקידים שונים בתעשייה, ועכשיו זה הזמן שלי לתת בראש ולעבוד, לעשות עסקאות, לגייס לקוחות ולתת להם שירות. את לא יכולה גם לבשל מושקע, גם שהבית יהיה מתוקתק, גם להיות עם הילדים שלך וגם לנהל עסק לתפארת - זו מציאות שלא קיימת".
בהתחלה היו לה ייסורי מצפון על כך: "כילדה, כשהייתי חוזרת מהגן ומבית הספר, תמיד חיכו לי סירים של אמא שלי. לא ידענו מה זה לאכול בחוץ. זה גרם לי לחשוב שלילדים שלי גם יהיה טוב לקבל אוכל טרי ואיכותי. אבל בשנים האחרונות הבנתי שהחיים מתקדמים, דברים השתנו, ואני רוצה לעשות כסף. אני משקיעה בילדים ולא מרגישה מתוסכלת. חברים שלהם נמצאים אצלנו כל הזמן וזה הכי כיף. יש מספיק מטלות בית חוץ מבישול. למשל, כל יום אני מקפלת לפחות שתיים־שלוש מכונות".
על זה את לא "מתבזבזת"?
"לא, כי אני רואה את התוצאה - ארונות מסודרים. וגם אין ברירה, אין לי למי להאציל סמכויות בתחום הזה. לעומת זאת בבישול, אפשר. כמעט אין כאן יום ללא משלוח של אוכל מבחוץ".
מה עם כריכים בבוקר?
"בכל בוקר יש לי הזמנה קבועה של לחמניות טריות, אני מכינה איתן כריכים שווים - וזה בסדר מבחינתי. להדליק אש ולבשל? עד כאן. לא אשרוף שעתיים על הגז כשיש עוד כל כך הרבה דברים חשובים בחיים".
