רותם עלימה מלוס אנג'לס. "יש בחורים שעושים עליי גוגל ותוך כדי דייט מנסים לקדם מולי סרט שכתבו"

להיות רווקה ישראלית בחו"ל: "שולחים פה זימון לדייט כמו לפגישת עבודה"

חולמת למצוא זוגיות ברילוקיישן? שלוש רווקות שיוצאות לדייטים בערים שונות בעולם מגלות איך זה נראה בשטח, ולמה הרבה יותר קל למצוא בן זוג בארץ

פורסם: 08.10.21, 10:01

קובעים דייט שבוע מראש ולא מדברים

רותם עלימה, (33), מפיקת סרטים, גרה בלוס אנג'לס
"דיברתי עם בחור וקבענו דייט לשבוע קדימה", מספרת רותם עלימה, ישראלית המתגוררת בלוס־אנג'לס. "במהלך השבוע הזה הוא לא שלח שום הודעה, אז חשבתי שהדייט מבוטל. שבוע מאוחר יותר הוא כתב לי, 'אני מתרגש לראות אותך הערב', ועניתי, 'לא שמעתי ממך, אז חשבתי שהדייט לא מתקיים'. הוא נורא כעס עליי, ואז הבנתי שככה זה אמריקאים, קובעים שבוע מראש ולא מדברים! ועוד דבר מוזר: בחורים שולחים לי זימונים לדייטים ביומן של המחשב, כמו פגישת עבודה".
עלימה, מפיקת סרטים ופרסומות ובעלת העסק Rotem Alima Productions, מתגוררת כבר ארבע שנים בארצות־הברית. "כשהייתי בת 12 ראיתי סדרת טלוויזיה והחלטתי להיות מפיקה, לפני שידעתי מה זה", היא מספרת. "למדתי קולנוע והפקתי סרטים ותוכניות טלוויזיה. אחרי שסרט שהפקתי, 'פריז על המים', זכה לא רק בפרס אופיר אלא גם בקטגוריית הסרט הזר באוסקר לסרטי סטודנטים, רציתי לקחת את הקריירה שלי לשלב הבא, שזה הוליווד. ידעתי שאם לא אעשה את זה עכשיו, זה כבר לא יקרה כשתהיה לי משפחה, ואצטער על זה כל החיים".
בזמן שהמתינה לוויזת אמן, היא הכירה בחור ישראלי שחי בארצות־הברית, והשניים ניהלו קשר טרנס־אטלנטי במשך שנה. "לא חשבתי שאצטרך לצאת לדייטים בארצות־הברית כי הייתי בטוחה שנתחתן", היא מספרת. אבל אחרי שנה וחצי של מגורים משותפים הקשר התפרק. עלימה הקימה חברת הפקות משלה - ועניין הזוגיות נזנח. "הרגשתי שאני צריכה להתמקד בקריירה שלי, כי כל מה שעשית בארץ, מרשים ככל שיהיה, לא מרשים כאן אף אחד. הייתי צריכה לבנות את עצמי ולהוכיח שאני טובה. כיום אני כבר עובדת יפה ומתמחה בלקוחות בינלאומיים שצריכים להפיק צילומים בארצות־הברית".
חצי שנה מאוחר יותר החלה רותם לצאת לדייטים וגילתה ש"זה לא פשוט למצוא זוגיות בארץ זרה, בדיוק כמו שזה לא פשוט למצוא זוגיות בישראל". היא נרשמה לאפליקציית היכרויות, שם הפעילה פילטר שהציג בחורים יהודיים בלבד, וגילתה שלא די בדת משותפת כדי לגשר על פערים: "יצאתי תקופה עם יהודי אמריקאי, וביום הזיכרון לחללי צה"ל הוא לא הצליח להבין למה אני מסתגרת בתוך עצמי ומדליקה נר, אצלם יום הזיכרון זה סיילים מטורפים וברביקיו".
"יצאתי עם יהודי אמריקאי, וביום הזיכרון לחללי צה"ל הוא לא הצליח להבין למה אני מסתגרת ומדליקה נר, אצלם יום הזיכרון זה סייליים מטורפים וברביקיו"
העובדה שהגעת לצורך עבודה עוזרת בהיכרויות?
"לא, כי אם אני על הסט אני הבוסית, וזה לא הוֹלם, ואם זה בפגישות עם משקיעים, אני צריכה להיות סופר־מקצועית ולא יכולה לתת אפילו פתח קטן, כי ידברו עליי בתעשייה. אני לא יוצאת עם אנשים מהתעשייה. השם הטוב שלי זה הנכס היחיד שיש לי, ואני מאוד שומרת עליו. בנוסף, אני מעדיפה לצאת עם מישהו מתחום אחר, שיוכל ללמד אותי דברים. מישהו שיעשיר את העולם שלי ואני אעשיר את שלו. יצאתי פעם עם מדען בתחום הפיזיקה הקוונטית וזה ממש עשה לי את זה. יש בחורים שעושים עליי גוגל ותוך כדי דייט מנסים לקדם מולי סרט שכתבו, ואז אני לא יודעת אם הם יוצאים איתי כדי להתקדם מקצועית או כי הם מעוניינים בי".
"רילוקיישן זה מושג שנשמע מאוד נוצץ ומלהיב, אבל יכול להיות גם מאוד מאתגר, בודד וקשה"
זה משנה לך אם הבחור אמריקאי או ישראלי?
"הייתי שמחה להכיר בחור ישראלי, כדי שאם יום אחד תהיה הזדמנות, נחזור ארצה. גם אם אקים פה משפחה, ישראל תהיה תמיד הבית שלי. כדי להגשים את השאיפות המקצועיות שלי אני חייבת להיות כאן, בהוליווד. אם תהיה אופציה בעתיד לחזור ארצה ולהיות על הקו - אשמח".
שורה תחתונה, את ממליצה לרווקות לעבוד בחו"ל?
"רילוקיישן זה מושג שנשמע מאוד נוצץ ומלהיב, אבל יכול להיות גם מאוד מאתגר, בודד וקשה. אם המעבר בוער בעצמותייך לשם קידום הקריירה שלך או כי את חולמת לגור בנקודה ספציפית בעולם, העובדה שאת רווקה לא צריכה להוות שיקול. אבל אם זה לא בנפשך, תחוּשי הקרבה מאוד גדולה, לא רק במישור הזוגי".

"שפת האם השונה היא דווקא יתרון"

עינת, (34), עוסקת בתחום מערכות המידע, גרה בברלין
"כשהגעתי לברלין והתחלתי לצאת לדייטים הופתעתי לגלות שנדיר מאוד שהגבר משלם את החשבון", מספרת עינת (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), "החשבון לרוב מתחלק בין הפרטנרים. זה דווקא מצא חן בעיניי, כי אם גבר לא משלם עליי, אני לא חייבת לו שום דבר ולא צריכה להסביר למה אני לא בעניין שלו".
עינת יצאה לדייטים רבים בארבע השנים האחרונות, מאז שנשלחה לברלין במסגרת תפקידה בתחום מערכות המידע. "תמיד רציתי לגור בחו"ל", היא מספרת, "אני אוהבת הרפתקאות, להכיר אנשים ולהמציא את עצמי מחדש. זה מרגש אותי. למרות שבכלל לא הכרתי את ברלין ולא הכרתי אף אחד בעיר, כששאלו אותי אם מתאים לי לעבוד בברלין, שאלתי רק מתי".
מה חשבת שיקרה בגזרת הדייטינג?
"בארץ אני ישראלית בין ישראליות, כולנו פחות או יותר אותו שטנץ, אז חשבתי שבחו"ל אהפוך פתאום לזרה אטרקטיבית ואקזוטית. לא גיששתי מראש מה מצב הדייטינג בברלין, וזה לא כל כך עניין אותי, כי כשאני הולכת להרפתקה, אני לוקחת אותה as is ולא מפרקת אותה לגורמים. אני טיפוס שעושה את המעבר ויהיה מה שיהיה. חשבתי שאולי אכיר מישהו בעבודה, אבל לא בניתי על זה".
"כשהגעתי לברלין והתחלתי לצאת לדייטים הופתעתי לגלות שנדיר מאוד שהגבר משלם את החשבון. התשלום לרוב מתחלק בין הפרטנרים. זה דווקא מצא חן בעיניי"
וזה קרה, הפכת לזרה אקזוטית?
"כנראה שכן, אבל אליה וקוץ בה: בגלל שאני לא נראית גרמנייה, השאלה הראשונה שאנשים שואלים אותי היא 'מאיפה את', דבר שהופך את השיחות למשהו שחוזר על עצמו בתדירות גבוהה, וזה טחון ומשעמם. בנוסף, לא בא לי לשים את הלאוֹם שלי בפרוֹנט, כי זה גורם לאנשים לשער השערות לגביי ומעלה נושאי שיחה שלא בהכרח מתאימים לי בדייט, כמו פוליטיקה ישראלית".
את זוכרת איך נראו הדייטים הראשונים שלך שם?
"כשהגעתי הנה הרגשתי שסוף־סוף השתחררתי מהלחצים שחוויתי בארץ: 'מה עם חתונה? מתי תביאי לי נכדים?', אז פרקתי כל עול והייתה תקופת הוללות. כבר בערב הראשון שלי כאן יצאתי לטייל לבד בין שוקי חג המולד, בכל שוק שתיתי גלוּוָיין, יין חם, הכרתי בחור ארגנטינאי, והיה לילה מאוד מעניין. אחרי שבוע־שבועיים בעיר שיניתי את מקום המגורים שלי בטינדר לברלין, והאפליקציה התחילה להציג אנשים באזורי. טינדר זה לא רק לסקס, זו גם דרך להכיר אנשים ומקומות בילוי, ליצור חברויות. בהתחלה יצאתי להמון דייטים, עד שהגעתי לרוויה ולא נגעתי בטינדר חודשיים. בתקופת הקורונה לא יצאתי לאף דייט שנה וחצי. בתקופה האחרונה אני יוצאת לשני דייטים בשבוע".
איך את מסננת בחורים?
"כמו כל אדם על פני כדור הארץ, גם לי יש סטריאוטיפים וקווים אדומים. יש לי בעיה עם מוסלמים. הם חברים שלי פה, אבל מערכות יחסים - זה טאבּוּ. אני לא נמשכת לאסייתיים, ואני לא אוהבת איטלקים, הם מלאים בבולשיט. הם ישירו לך סרנדות בחלון, אבל שתי דקות אחרי שהשיגו אותך הם אנשים אחר לגמרי. עכשיו יש לי מחזר הודי עקשן. הוא ממש חמוד, אבל יש לו גורמט זהב ענקי עם תליון בצורת אריה. חבר הודי סיפר לי שאצלם זה נחשב סמל סטטוס, אבל אני לא יכולה להתעלם מזה. זה מציק לי בעין. היה לי דייט עם גרמני אחד שנשמע מעניין בטלפון. קבענו דייט בפארק, ישבתי וחיכיתי לו, פתאום הגיע מישהו שנראה כמו ישו הנוצרי: שרוואל לבן, חולצה לבנה זרוקית כזו, שיער ארוך מאוד, כמו ג'יזס ו...יחף! הוא נסע יחף בתחבורה הציבורית. הוא היה מעניין, אבל מוזר מדי. למה שאכניס את עצמי לקשר כזה?".
"יש לי בעיה עם מוסלמים. הם חברים שלי פה, אבל מערכות יחסים - זה טאבו. אני לא נמשכת לאסייתיים, ואני לא אוהבת איטלקים, הם מלאים בבולשיט"
איך את מסתדרת עם השפה?
"התחלתי ללמוד גרמנית, אבל היה לי קשה, ותוך זמן קצר גיליתי שאני יכולה להסתדר מצוין עם אנגלית, גם בעבודה וגם מבחינה חברתית, כי רוב החברים שלי הם זרים.
"מבחינתי, זה ששפת האם שלנו שונה, זה דווקא יתרון. בעברית יותר קל ללחוץ לי על טריגרים ואני קופצת מהר. באנגלית אני יותר נינוחה ופחות קופצת למסקנות. ובהקשר זה, אעדיף לצאת עם מישהו שאנגלית היא לא שפת האם שלו, כדי שנהיה על אותו תדר של תקשורת. בדייט עם בריטי, למשל, ארגיש יותר חסרת ביטחון לגבי השפה".
תמליצי לרווקות ישראליות לצאת לרילוקיישן או לא?
"אם מציעים לך רילוקיישן וזה משהו שחלמת לעשות, צאי להרפתקה, אבל להגיד לך שתמצאי כאן זוגיות, תתחתני וייוולדו לך ילדים? אני לא יכולה. מהמקום הזוגי אני לא ממליצה על רילוקיישן. יותר קשה למצוא זוגיות בחו"ל מאשר בארץ".

2 צפייה בגלריה
פתאום לצאת עם ישראלי זה ממש כיף
פתאום לצאת עם ישראלי זה ממש כיף
"הסיכוי שאחר כך תפגשי את הדייט שלך באקראי הוא מזערי" . צילום אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock/ASAP creative)

"פתאום לצאת עם ישראלי זה ממש כיף"

שירז, (32), עובדת בנציגות של חברה ישראלית, גרה בנו-יורק
"יש בחורים שנעלמים אחרי דייט ושולחים הודעה אחרי חודשיים, כאילו, אתה באמת חושב שנדבר עכשיו?", אומרת שירז (שם בדוי), ישראלית המתגוררת בניו־יורק. "מפריע לי גם שהאמריקאים פחות נפתחים ואומרים את האמת. הם לא כל כך מדברים על עצמם, וככה את מוצאת את עצמך מדברת על פוליטיקה ועל מצב כדור הארץ במקום על רגשות או חוויות, ואחרי שעה בדייט את מגלה שהאדם מולך בכלל לא בשל למערכת יחסים! מגפת הבדידות גורמת לאנשים לצאת לדייטים כשהם בכלל לא פנויים לקשר. ועוד דבר, בגלל שארצות־הברית כל כך גדולה, והסיכוי שאחר כך תפגשי את הדייט שלך באקראי הוא מזערי, להבדיל מהמצב בארץ, הגברים כאן לא בהכרח מתאמצים בדייט. לא אכפת להם שתהיה שתיקה מביכה, והם לא ינסו לצאת מזה".
שירז, העובדת בנציגות של חברה ישראלית, מתגוררת בתפוח הגדול כבר שלוש שנים. כמי שיצאה לדייטים בארץ, ניהלה מערכות יחסים ארוכות והתגוררה עם בני זוג, שירז לא חששה מהמעבר. להפך, "פנטזתי על יהודי אמריקאי אוהב ישראל שירצה לחלוק את הזמן בין שתי המדינות.
"איך שהגעתי לפה פתחתי אפליקציית היכרויות וחיפשתי דייט כדי לצאת קצת, לראות לאן הגעתי. קבעתי עם מישהו שנראה ישראלי. הוא בא לאסוף אותי באופנוע והלכנו לשבת באיזה מקום. רק אחרי שדיברנו שעה, שתינו יין ואפילו התנשקנו, הוא שאל, 'תגידי, את לא מפחדת לצאת עם בחור שאת לא יודעת מאיפה הוא בעולם?'. פתאום קיבלתי פיק ברכיים מטורף, התברר שהוא איראני! אמרתי לו שאני מרגישה שלא בנוח והלכתי".
שירז התעשתה והמשיכה לצאת לדייטים מדי ערב, "כדי לחוות את ניו־יורק ולא להיות לבד", וגילתה ש"הסטנדרטים פה אחרים, והכל מטורף, דייט יכול להיות שיִט באונייה או בילוי באיזה בר על גג שמשקיף על כל ניו־יורק". לדבריה, הם מוכנים לנסוע אפילו שעה לדייט ("הם לא מתרגשים ממרחקים, כי ככה הם גדלו") ומשלמים על הדייט ("כי למי שגר ועובד בניו־יורק, 20 דולר לכוס יין זה לא בהכרח הרבה כסף"). באפליקציות היא מסננת ובוחרת יהודים בלבד. "אם יוצא לי להכיר מישהו נחמד בקבוצת ריצה ומתברר שהוא לא יהודי, לא אעשה מזה עניין, אבל לא אחשוב עליו לטווח ארוך. כשאני רואה ישראלי באפליקציה, זה מייד 'סווייפ' ימינה".
"קבעתי עם מישהו שנראה ישראלי. אחרי שעה הוא שאל, 'תגידי, את לא מפחדת לצאת עם בחור שאת לא יודעת מאיפה הוא?' התברר שהוא איראני"
לא חשוב מי?
"כמעט. כבר יצאתי עם מישהו שבאפליקציה היה כתוב שהוא עובד בשינוי בתים. בדייט התברר שהוא בכלל לא חוקי כאן ועובד כמנקה שטיחים".
אז הרף שלנו יורד כשאנחנו מחפשות גבר ישראלי בחו"ל.
"קשה לי להכיר בזה, אבל כן, אנחנו פחות בררניות בתפוצות. אחרי שיצאתי עם הרבה יהודים אמריקאים, שחלקם תקפו אותי על מדיניות ישראל בשטחים, פתאום לצאת עם ישראלי זה ממש כיף. העובדה שאנחנו מאותו מקום בעולם, והשפה והתרבות משותפות, לפעמים זה מספיק. כתוצאה מזה מצאתי את עצמי משלימה עם דברים שמפריעים לי ומפתחת רגשות קרבה לאנשים שחיו חיים שונים לגמרי משלי בארץ. התנסיתי בדייטים עם אנשים מכל מיני מקומות בעולם, ובסופו של דבר הגעתי להחלטה שאני רוצה רק ישראלי, כדי לחזור מתישהו לישראל. אני קוראת בקבוצות פייסבוק מקומיות על ישראליות שהתחתנו עם אמריקאים, הביאו ילדים לעולם, התגרשו ונתקעו פה".
ישראלי יכול להחליט שהוא נשאר.
"אני נפגשת רק עם ישראלים שאוהבים את הארץ ולא מתקרבת לאנשים שברחו מישראל או לא מעלים על דעתם לחזור".
את ממליצה לרווקות לעשות רילוקיישן?
"תלוי מהי המטרה. למי שרוצה למצוא זוגיות יציבה עם ישראלי, יותר קל למצוא בארץ. אם לא אכפת לך מהלאום והדת, יש פה מלא אופציות, בטח אם את מחפשת קשר פחות קונפורמיסטי".

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.