מתברר שלא צריך לקחת הלוואה, להתייבש במשך שעות בטיסה ארוכה ולקפוא במזג אוויר אלפיני, כדי להרגיש את אווירת חג המולד של אירופה. במרחק 45 דקות בלבד של טיסה מנתב"ג לנמל התעופה הבינלאומי של לרנקה, קפריסין, תמצאו בובות ענק של גברת ומר סנטה קלאוס ושל איילים, תתרשמו מסיילים מפתים, מעצי אשוח מקושטים והכול לצלילי שירי כריסמס עליזים. במשך ארבעה ימים של בילוי בקפריסין שמעתי את השיר Last Christmas של להקת "וואם" לא פעמיים ולא שלוש, עד שנמאס; פיצחתי ערמונים חמים ולגמתי יין מתוק מדי. הדבר היחיד שחסר היה שלג, אבל ב־34 מעלות בשעת הצהריים (ותודה לך, ההתחממות הגלובלית), אי־אפשר היה אפילו לדמיין אותו מכסה את פני האדמה.
8 כפרים מקושטים
בקפריסין כבר מציינים את חג המולד וימשיכו לעשות זאת עד 6 בינואר. רחובות הערים והכפרים מקושטים בגוני אדום־זהוב, אבל כדי למשוך תיירי פנים וחוץ, נבחרים בכל שנה שמונה כפרים, שנערכים לאירוע באופן מיוחד. הם מתייפים מעבר למקובל ומארחים שוקי כריסמס, הופעות ופעילויות ברוח החג.
השנה, הכפר היותר יפה שבהם הוא כנראה קאלופאנאיוטיס (Kalopanayiotis) שברכס הרי הטרודוס. מומלץ להגיע לכפר הזה אחרי שקיעת השמש, לרדת ברכבל ולהתרשם מאלפי נורות המעטרות את השוק במלאכת מחשבת של עיצוב. אגב, הנסיעה בכפרים עוברת בדרכים מפותלות למדי, ושימו לב שבקפריסין - פעם קולוניה בריטית - נוהגים בצד שמאל של הכביש. לא מסתדר לכן? סעו בתחבורה ציבורית.
גם בכפר לפקרה (Lefkara), השוכן לא הרחק מלרנקה, מתקיים השנה שוק חג מולד, אבל שם דווקא כדאי לשים דגש על שיטוט בין בעלי המלאכה. נשות הכפר יושבות כאן מחוץ לבתי האבן היפים ורוקמות, חתולים שמנמנים מסתובבים בין המסעדות כאילו הם בעלי הבית והאמנים המקומיים מוכרים תכשיטי כסף מסורתיים וסלסילות קש בעבודת יד. המחירים סבירים.
כדאי להציץ באחד מבתי הקפה הפופולריים בכפר, Lefkara Lace Biscuit, שבעלת הבית שלו, אפרודיטה ניקולס, אופה עוגיות עם דוגמאות תחרה למול עיני הקונים.
כדי לנוח מקניות ומצילומים, בטברנה House 1923 אבדוקיה סטברי מדגימה כיצד לבשל את המאכל המסורתי Tavas. שלוש שעות של בישול בטאבון נדרשות, כדי שבשר הטלה ייצא נימוח, אבל קרניבורים מדווחים שההמתנה משתלמת. לקינוח כדאי להזמין פירות מסוכרים וקפה קפריסאי מר. אל תבקשו בטעות "קפה טורקי", למרות שתכלס מדובר באותו משקה, כי בחלק היווני של קפריסין לא מחבבים במיוחד את השכנים. באותה רוח, אל תחפשו "טורקיש דילייטס", אלא רק Loukoumi.
על חלון של מסעדה (כשרה) אחת בעיר העתיקה של לימסול, מתנוססים הסטיקרים המוכרים והעצובים כל כך של חללי צה"ל ממלחמת חרבות ברזל
אותנו, לעומת זאת, הם כנראה די אוהבים. בניגוד לרחובות אתונה וסלוניקי שביוון, שעמוסים בכתובות נגד ישראל וצה"ל, ברכיבה על אופניים באזור נמל לימסול, שעיקרה צפייה בכתובות ובציורי גרפיטי, נצפו בעיקר נאצות נגד טורקיה. על חלון של מסעדה (כשרה) אחת בעיר העתיקה של לימסול, מתנוססים הסטיקרים המוכרים והעצובים כל כך של חללי צה"ל ממלחמת חרבות ברזל. לא הרחק ממנה, בסניף מקומי של גלידריית "אניטה" הישראלית, המוכר פונה ללקוחות בעברית בלי לחשוב פעמיים. לגמתי שם קפה קר של הביוקר, ושאלתי את עצמי האם אני בחו"ל או עדיין בארץ.
קזינו ועוד
ישראלים והשפה העברית הם חלק בלתי נפרד מהמלון החדש (בן השנתיים בלבד), "סיטי אוף דרימס" בלימסול. אפשר להמר שרוב התיירים הישראלים נמשכים לשם בגלל הקזינו הגדול, שפתוח 24/7, אבל כשמתאכסנים במקום מגלים שהקזינו הוא רק תירוץ. מדובר במלון ענקי ונוצץ, מלא בחנויות יוקרה - לראותן בלבד - והצוות לא מחמיץ אף הזדמנות לגרום למתארחים להרגיש כמו בני מלוכה. חזרתי משם לפני ימים לא מעטים ואני עדיין מחכה שבני הבית יפרשו לי מפית צחורה על הברכיים בארוחת הבוקר, כפי שעושים ב"סיטי אוף דרימס".
אודה על האמת, גנבתי מהחדר במלון מזכרת קטנה: תרסיס אישי של מבשם טקסטיל בניחוח לוונדר, וכל בני המשפחה נשפכים מצחוק כאשר אני מרססת אותו על כרית המיטה שלי בארשת של חשיבות עצמית. לי זה מזכיר חוויה טובה במלון מוצלח.
נאלצתי לבחור מבין עשרה סוגי עיסויים, והפור נפל על "טקס לימון מלכותי", שהיה מפנק במידה מוגזמת
הביקור כלל גם גיחה לספא מתוקתק, אולי הכי מרהיב ונדיב שכנראה אהיה בו בגלגול הנוכחי. נאלצתי לבחור מבין עשרה סוגי עיסויים, והפור נפל על "טקס לימון מלכותי", שהיה מפנק במידה מוגזמת, אם יש כזה דבר (שתדעו, הם אפילו נתנו לי תחתונים, כדי שהסמרטוט שאיתו הגעתי מהבית לא ייפגע מהשמן, חלילה).
חוץ מזה, יש במלון מרכז טניס עם 12 מגרשים, שעליו אחראי שחקן הטניס הידוע בקרב יודעי דבר - מרקו צ'קינאטו. יש גם ארבע בריכות, מועדון ילדים פלוס פארק אתגרי שנראה לא פחות ממדהים, מסעדות גורמה ועוד. אפילו זמרים ישראלים מגיעים ללימסול להופעות. משה פרץ, למשל, ישיר שם ב־20 בדצמבר (חפשו דילים ואולי אפילו תמצאו חדר ב־300 אירו ללילה. זו תמורה טובה מאוד לכסף - רק נסו שלא לאבד הכול בקזינו).
שופינג כמובן
במרחק עשר דקות הליכה מהמלון תמשיכו לשמוע עברית ואנגלית רצוצה במבטא ישראלי בקניון My mall הסימפטי. מבחר החנויות מגוון: מרקס אנד ספנסר לצד פוקס ואופטיקנה, למשל. והמחירים? לא נמוכים כמו בוורשה, נגיד, אבל בטח לא גבוהים כמו בישראל, והיי, אל תחמיצו את הסיילים לחג.
מה שכן זול בהחלט הוא הסופרמרקט המקומי, שבו העמסתי לפני הטיסה גבינות חלומי, ברי, פטה, יוגורט מושלם לציזיקי, תבלינים כמו אורגנו שאמורים להיות משובחים פה במיוחד, שמן זית פיצוחים וקונפיטורת אגוזי מלך (כן, כן). לא ויתרתי גם על המשקה האלכוהולי המקומי זיוונייה, למרות שלא התחברתי לטעמו. שלחתי את הכול בטרולי לבטן הקרירה של המטוס, ובבית הסתדרתי עם תפריט קפריסאי לשבוע.
