בעולם שבו טיפולים אסתטיים הפכו לחלק שגרתי משגרת הטיפוח, קל מאוד להתמקד בשאלה מה אפשר לעשות. להחליק, למצק, להרים, למלא, לשפר את קו הלסת, לטפל באיכות העור או להחזיר נפחים שאבדו עם השנים. אבל מבחינתו של ד”ר עמי איל, כירורג בכיר ומומחה לאסתטיקה רפואית, השאלה החשובה באמת מגיעה עוד קודם: מה האישה שיושבת מולו בכלל רוצה?
"אני יכול להסתכל על הפנים ולראות הרבה מאוד דברים שאפשר לשנות", הוא מסביר, "אבל זה לא אומר שאלו הדברים שמפריעים למטופלת. מבחינתי, טיפול נכון מתחיל בשיחה. אני רוצה להבין למה היא הגיעה, מה היא רואה כשהיא מסתכלת במראה, מה מפריע לה ומה היא הייתה רוצה להרגיש אחרת".
וזה אולי אחד ההבדלים המשמעותיים בין טיפול אסתטי שהוא אוסף של פרוצדורות ושימוש בעשרות מזרקים (דבר שד"ר איל מתנגד לו באופן חד־משמעי), ובין תפיסה רפואית כוללת של אסתטיקה.
לא לטפל במה שאני רואה, לטפל במה שאת רואה
מטופלת יכולה להגיע לקליניקה בגלל קמט קטן שמפריע לה כבר שנים. הרופא, מנגד, עשוי לזהות צניחה באזור אחר, אובדן נפח או שינוי בפרופורציות הפנים. מי צודק? לדברי ד”ר איל, זו בכלל לא השאלה.
האבחון המקצועי כמובן חשוב. הרופא צריך להבין את מבנה הפנים, האנטומיה, איכות הרקמות ותהליכי ההתבגרות ולהציג בפני המטופלת את האפשרויות הקיימות. יחד עם זאת, מטרתו של טיפול אסתטי אינו ליצור את הפנים שהרופא היה בוחר עבור המטופלת, אלא לתת מענה למה שמפריע לה.
יש הבדל גדול בין לומר למטופלת “זה מה שאת צריכה” ובין לשאול אותה "מה היית רוצה לשפר?" ולפעמים, דווקא השאלה הפשוטה הזאת משנה לחלוטין את תוכנית הטיפול. "אני לא רוצה שמטופלת תצא ממני כשהיא נראית כמו הגרסה שאני חושב שהיא צריכה להיות", אומר ד”ר איל. "המטרה היא שהיא תסתכל במראה ותרגיש טוב יותר עם עצמה".
אסתטיקה היא לא רשימת קניות
הגישה הזאת מקבלת משמעות גדולה במיוחד בשנים האחרונות. הרשתות החברתיות יצרו שפה אסתטית חדשה, ולעתים גם רשימת “בעיות” שלא בהכרח הטרידו אותנו בעבר.
פתאום כולנו מכירות מונחים כמו קו לסת, פרופיל, רקות, שקעים, סימטריה, נפחים וקונטור. תמונות של לפני ואחרי נמצאות בכל מקום, טרנדים מתחלפים במהירות ולעתים מטופלת מגיעה לקליניקה כשהיא כבר יודעת לכאורה בדיוק איזה טיפול היא רוצה.
אלא שרפואה אסתטית אינה תפריט. טיפול שהתאים לחברה, למשפיענית או לאישה שראינו ברשת, לא בהכרח מתאים למבנה הפנים שלנו. אפילו שתי נשים באותו גיל עשויות להזדקק לגישות שונות לחלוטין. כאן נכנס הניסיון הרפואי העשיר של ד"ר איל וצוות הקליניקה.
ד”ר איל מגיע לעולם האסתטיקה מתוך רקע של כירורגיה כללית וניסיון רב שנים כמנתח בכיר בבית החולים איכילוב. השילוב בין ההיכרות העמוקה עם אנטומיית גוף האדם ובין הראייה האסתטית, הוא חלק מרכזי באופן שבו הוא בונה תוכנית טיפול. במקום להתחיל מחומר או ממכשיר מסוים, האבחון מתחיל מהאדם.
לפעמים צריך לדעת להגיד "לא"
המבחן המעניין ביותר של רופא בתחום האסתטיקה אינו מה הוא יודע לעשות, אלא מתי הוא בוחר לא לעשות אותויש מטופלות שמגיעות עם בקשה לטיפול נוסף, כאשר מבחינה מקצועית אין בו צורך. אחרות מבקשות שינוי שעלול לפגוע בפרופורציות הטבעיות של הפנים ויש גם מי שמגיעה כשהתוצאה שהיא מבקשת אינה ריאלית או אינה יכולה להיות מושגת בדרך בטוחה ונכונה.
במצבים כאלה, אומר ד”ר איל, האחריות המקצועית של הרופא היא לעצור. "אם אני חושב שעדיף להימנע מטיפול, זה מה שאני אומר למטופלת. אני לא מאמין שצריך לבצע טיפול רק מפני שמטופלת נכנסה לקליניקה וביקשה אותו. לפעמים התשובה הנכונה ביותר היא: 'את לא צריכה את זה'".
בעולם מסחרי, שבו כל מטופלת היא לכאורה גם לקוחה, זו אמירה לא מובנת מאליה. אבל דווקא כאן עובר הגבול בין מכירת טיפול ובין רפואה אסתטית. רופא אינו אמור "למצוא" למטופלת בעיות חדשות כדי להצדיק פרוצדורה ובוודאי שאינו אמור לשמש כ"קבלן מזרקים". הוא אמור להקשיב, לאבחן, להסביר את האפשרויות וגם להציב גבולות כאשר הוא חושב שטיפול מסוים אינו נכון עבורה.
המטרה היא לא לצאת אחרת
אחת החרדות הנפוצות של נשים ששוקלות טיפול אסתטי בפעם הראשונה היא הפחד להיראות “עשויה”. הן לא בהכרח רוצות פנים אחרות. הן רוצות להיראות פחות עייפות, יותר רעננות ובטוחות ולהתאים את המראה להרגשה הפנימית. מכאן מגיעה תפיסה אחרת של אסתטיקה: לא שינוי לשם שינוי, אלא דיוק.
המטרה אינה שמישהו יפגוש אותך וישאל “מה עשית?”, אלא שתיראי רעננה יותר, מאוזנת יותר ובעיקר - עדיין את. הגישה הזאת עולה גם מתוך אופן העבודה של ד”ר איל: הקליניקה משלבת מגוון טכנולוגיות וחומרים, כדי לאפשר התאמה של הטיפול למטופל או למטופלת, ולא כניסיון להתאים את כולם לאותה פרוצדורה.
קודם אבחון, אחר כך טכנולוגיה
המבחר הקיים היום בתחום האסתטיקה הרפואית עצום. לצד טיפולים באמצעות חומרים, קיימות טכנולוגיות המאפשרות לטפל באזורים שבעבר הצריכו פתרונות מורכבים יותר. אבל דווקא בגלל ריבוי האפשרויות, האבחון הופך לחשוב יותר.
מכשיר מתקדם הוא כלי. חומר מצוין הוא כלי. השאלה היא מי משתמש בהם, עבור מי, ולאיזו מטרה. אחד הטיפולים המזוהים ביותר עם ד"ר איל הוא טיפול באזור הסנטר וקו הלסת באמצעות טכנולוגיית Lipodefine, המהווה חלופה שאינה ניתוחית לטיפול בסנטר כפול ועיצוב קו הלסת. הרקע הכירורגי של ד”ר איל הוא פקטור מכריע בביצוע טיפול זה, שמוגדר כטיפול שיש לבצעו על ידי רופא עם רקע כירורגי בלבד. גם במקרה זה, הטכנולוגיה אינה נקודת הפתיחה לדברי ד"ר איל.
יש להבין ראשית האם עודף השומן בסנטר מפריע בכלל למטופלת, , האם הטיפול מתאים לה, מה ניתן להשיג באמצעותו ומה לא, ורק לאחר מכן לבחור את הדרך.
ומה קורה כשהמטופלת מבקשת יותר מדי?
זו אחת הסוגיות המורכבות בתחום. מי שמבצעת טיפולים אסתטיים לאורך זמן עלולה להתרגל במהירות לתוצאה. שינוי שבעבר נראה משמעותי הופך ל”רגיל”, ולעתים מתעורר רצון להוסיף עוד קצת. עוד מילוי. עוד הדגשה. עוד שינוי. כאן, שוב, נכנסת אחריות הרופא.
לדעת לעצור טיפול בזמן הוא חלק מהיכולת לשמור על תוצאה טבעית. כמות גבוהה של הזרקות לא תביא בהכרח לתוצאה טובה יותר, וטיפולים רבים אינם בהכרח פנים יפות יותר. לפעמים הדרך לשמור על המטופלת היא דווקא לא לתת לה את מה שהיא מבקשת באותו רגע. "צריך להסתכל על הפנים כעל מכלול", מסביר ד”ר איל. “יש נקודה שבה טיפול נוסף כבר לא ישפר את התוצאה. כשמגיעים אליה, צריך לדעת לעצור”.
השאלה שאולי כולנו צריכות לשאול
אולי השינוי הגדול ביותר שיכול להתרחש בתחום האסתטיקה אינו טכנולוגי בכלל.במקום לשאול “מה אני צריכה לעשות?”, אפשר להתחיל בשאלה אחרת: מה באמת מפריע לי?
לא מה ראינו אצל מישהי אחרת, לא מה נחשב כרגע לטרנד (כמו למשל שפתיים מנופחות, טרנד שד"ר איל סולד ממנו), ולא מה שמישהו אחר החליט שאנחנו צריכות לתקן. מה אני הייתי רוצה לשנות כדי להרגיש טוב יותר עם עצמי? לפעמים התשובה תהיה קמט, לפעמים קו לסת, איכות העור או שינוי אחר. לפעמים טיפול קטן ומדויק יעשה הבדל גדול בתחושה.
ולפעמים התשובה המקצועית ביותר תהיה שאין צורך לעשות כלום. בסופו של דבר, אולי זה בדיוק המקום שאליו האסתטיקה הרפואית צריכה לשאוף: לא להפוך אישה למישהי אחרת, אלא להשתמש בידע, ניסיון וטכנולוגיה כדי לעזור לה להרגיש טוב יותר בתוך המראה שהוא כבר שלה. לשפר ולא לשנות.
