מיכל צ'רנוביצקי תקבל את אות אבירת איכות השלטון לשנת 2025 על הקמת זרם החינוך הממלכתי־חרדי (ממ"ח), שמנוהל על ידי המדינה וכולל לימודי ליבה.
ברכות. איך התבשרת על קבלת אות אבירת איכות השלטון בתחום החינוך והתרבות? "אמרו לי בטלפון שהשופטת דליה דורנר רוצה לדבר איתי, הייתי בטוחה שזו טעות, כי מה זה קשור אליי? ואז כבוד השופטת, שעומדת בראש הוועדה הציבורית לבחירת מקבלי האות, עלתה על הקו ובישרה לי שנבחרתי בשל קידום החינוך הממלכתי־חרדי שמעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה. הייתי בהלם, הגבתי כמו בפרסומות של אראלה ממפעל הפיס, כולל הצווחות".
מי הראשון שהתקשרת לבשר לו? "להוריי, כמובן, לעשות להם נחת. הם הכי תומכים בי תמיד ולאורך כל הדרך".
מה זה אומר ממלכתי־חרדי? "חינוך חרדי שפועל תחת משרד החינוך, תוך הבטחת השתלבות תעסוקתית ואיכות חינוכית, ללא כפייה ותוך שמירה על אורח חיים חרדי. החינוך החרדי, שבו לומדים 22% מכלל תלמידי ישראל, היה בעבר כולו בבעלות פרטית של עמותות ורשתות חינוך חרדיות, חלקן פוליטיות־מפלגתיות. המצב גרם לפערים משמעותיים בין תלמידים חרדים לאחרים ולאפליה על רקע דתי ועדתי בקבלה לבתי הספר".
איך החברה החרדית קיבלה את הרעיון? "בהתחלה בחשדנות. יש כל הזמן מאבק נגד הממ"ח, אבל סקרים מצביעים על כך שיש רוב גדול מאוד בעדו, גם בקהילות השמרניות ביותר. רוב הציבור החרדי מעוניין שהילדים שלו יקבלו את הכלים להשתלב בשוק העבודה דרך לימודי ליבה. בחינוך הפרטי, בעיקר בבתי הספר לבנים, לא לומדים מקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית, שבלעדיהם אי אפשר להשתלב בשוק התעסוקה.
"זה גם האינטרס של המדינה, שמצד אחד מדברת על הצורך בשילוב חרדים ומצד שני מתקשה לעשות את זה כשהיא פוגשת את האנשים האלה רק בגיל 18".
איך נולד הרעיון? "ב־2013, כששי פירון היה שר החינוך, הוא הזמין פעילי חינוך חרדים, אני ביניהם, לדיון בנושא לימודי ליבה בחינוך החרדי, ושם העליתי את הרעיון. אמרתי, 'תקימו זרם חינוך ממלכתי־חרדי ותפתרו את כל בעיות החינוך בחברה החרדית בבת אחת'. הרעיון התקבל בהתלהבות ויושם במהירות. כבר באותה שנה נפתחו הממ"חים הראשונים. התחלנו עם 17 בתי ספר ושני גנים, והיום יש לנו 120 בתי ספר ו־400 גנים. אנחנו רוצים להגיע לכך ש־70%-50% מהתלמידים החרדים ילמדו בממ"ח".
"אנחנו מקווים שהממשלה הבאה תתקן את חוק החינוך הממלכתי ותכניס לתוכו גם את החינוך החרדי. אי אפשר לעשות שינוי בלי לפרק את החינוך הפרטי"
מאילו זרמים מגיעים התלמידים לממ"ח? "מעט חסידים, קהילות ספרדיות שמרניות, קהילת חב"ד שעברה ברובה לממ"ח, ולפני שנתיים הגענו לנקודת שובר שוויון, כשחסידות בעלז העבירה את כל בתי הספר שלה לממ"ח בכל הארץ".
באילו דרכים את מקדמת את הממ"ח? "אני עובדת קרן ברל כצנלסון ובמסגרתה מובילה תוכנית חומש, שכוללת בין היתר השקעה בבינוי, הכשרת מורים, הכנסת חינוך משולב וכו'. הבעיה העיקרית כרגע היא שהעיריות לא מחויבות לזה. גם כשבאה דרישה מהשטח, אם זה בהתארגנויות של הורים או בית ספר פרטי שרוצה להיכנס תחת כנפי הממ"ח, העיריות לא תמיד זורמות. אנחנו מקווים שהממשלה הבאה תתקן את חוק החינוך הממלכתי ותכניס לתוכו גם את החינוך החרדי. אי אפשר לעשות שינוי בלי לפרק את החינוך הפרטי. חברה שלי, למשל, עוסקת במאבק בפגיעות מיניות בחברה החרדית. למזלה, הילדים שלה לומדים בממ"ח. אם הם היו לומדים בחינוך הפרטי היא לא הייתה יכולה לפעול נגד התופעה בלי לחשוש שיאיימו עליה דרך הילדים".
את בעצמך חרדית, לא חששת לבוא עם רעיון כזה לחברה שבקרבה את חיה? "אני באה מקהילה ליטאית מודרנית, שם קל יותר לחולל שינוי. אני לא אומרת שאין ביקורת, אבל יש גם הרבה הערכה ותמיכה".
הילדים שלך לומדים בממ"ח? "הבנים הגדולים פספסו, והקטנה לומדת בבית ספר חב"ד באלעד שפועל במסגרת הממ"ח".
העצה הכי טובה שקיבלת "לא הכול תלוי רק בך".
העצה הכי גרועה שקיבלת "למה את לא יוצאת בשאלה?".