חמישה חודשים עברו מאז שעידן אלכסנדר שוחרר מהמנהרות בעזה, בזכות התערבותו של הנשיא טראמפ. במהלך הזמן שעבר הוא התחזק פיזית וגופנית כאחד. "הוא מלווה על ידי אנשי מקצוע וגם מבלה עם חברים טובים שחזרו מהקולג', וזה עושה לו טוב", אומרת אמו יעל בשיחה מניו ג'רזי. "הוא לא מרבה לדבר על מה שעבר ומה שראה שם, על זה הוא מדבר יותר עם פדויי שבי אחרים שהוא נמצא איתם בקשר. לצערי הוא חלק מקבוצה שעברה את הנורא מכול, ואני שמחה שלפחות יש לו אותם, כי הם הכי מבינים אותו".
איך השבי השפיע עליו?
"אני לא מרגישה שהשבי שינה אותו, אבל אני בטוחה שיש דברים שהוא לא משתף. הוא חזר מאוד עידן, עם המון חוש הומור והמון חיוביות. גם השיחה הראשונה שלנו, שבמשך 584 יום דמיינתי אותה בראש, הייתה כאילו דיברנו יום קודם. כשאני עוברת לידו בבית אני עוצרת ומנשקת אותו כמו ספר תורה. לפעמים אני אומרת לו סליחה שאמא קצת דביקה, אבל אני פשוט לא יכולה להתאפק".
עידן אלכסנדר מכריז על החזרה לשירות
(צילום: FIDF)
הופתעת כשהוא החליט לחזור ולשרת בצה"ל?
"מאוד. לא ציפיתי לזה, אבל הוא מבסוט על ההחלטה, ואם זה בא ממנו אני מפרגנת. אני מקווה שזה יעזור לריפוי הנפש שלו. הוא כבר חתם בצה"ל והוא יודע לאיזו יחידה הוא חוזר, כרגע זה לא לפרסום. הוא מרגיש קשר עמוק לישראל, הוא פטריוט סופר־ערכי וסופר־אכפתי. אחרי כל התופת שהוא עבר, להחליט החלטה כזאת רק מראה שהוא עדיין מאמין שהמדינה תוכל להתאושש ולגדול מכל מה שקרה".
ואין לך שום חשש?
"יהיה לי קשה מאוד להשאיר אותו בארץ ולחזור לניו ג'רזי, אבל אין לי ברירה, אני צריכה לנשום עמוק ולכבד את החלטתו".
האם האחים שלו, מיקה ורועי, מתכננים גם להתגייס לצבא?
"מיקה כבר בשנה שניה בקולג׳ בארה״ב ורועי התחיל תיכון השנה. מוקדם להגיד אבל לפי דעתי הם לא יתגייסו לצבא".
מזהים אותו ברחוב בניו ג'רזי?
"להסתובב איתו כאן, בניו יורק או במיאמי, זו חוויה בפני עצמה. המון אנשים מזהים אותו וניגשים להגיד לו 'טוב שחזרת הביתה'. מדובר באמריקאים, לא בהכרח יהודים, וזה לא מובן מאליו. גם כשהוא לא איתי ניגשים ושואלים אם אני אמא של עידן. אנשים התחברו לסיפור שלו וזה מאוד מחמם את הלב.
"כשעידן חזר הביתה לטנפליי, העיר שבה אנחנו גרים בניו ג'רזי, ראש העיר הודיע לנו שהם מתכננים לקרוא רחוב על שמו. מאוד התרגשנו מההודעה, והנה הבוקר (29/9) יתקיים אירוע חשיפת שם הרחוב וכל הקהילה תגיע לכבד את עידן בנוכחותה".
"הוא כבר חתם בצה"ל והוא גם יודע לאיזו יחידה הוא חוזר. כרגע זה לא לפרסום"
יש גם תגובות הפוכות?
"לא, אף אחד לא מעז. האמת היא שחששתי מזה, אבל עידן כל כך מחויך ונעים, איך אפשר להגיד לו משהו רע? מה שקרה לא היה בידיים שלו, הוא היה בזמן הלא נכון במקום הלא נכון".
איך את מרגישה עם ההפגנות הפרו־פלסטיניות ועם האנטישמיות הגואה בארצות הברית?
"קשה לנו מאוד, זה כמו אגרוף בבטן וזה הולך ומחמיר. לראות דגלי חמאס בכל מקום, לאן הגענו? כשהיינו במאבק על עידן ונסענו לוושינגטון לפגישות, עמדו אנשים מחוץ לשגרירות ישראל וצעקו 'פרי פלסטיין', 'ג'נוסייד' ועוד מילים שלא נדע.
"היינו צריכים להתמודד עם כל המשוגעים האלה שצעקו, זה היה מאוד קשה ומעליב, במיוחד בסערת הרגשות שבה היינו".
זה גורם לכם להרהר בחזרה ארצה?
"תראי, אני לא יכולה עכשיו לחשוב על עזיבה. החיים שלנו כאן, העבודה שלנו כאן, אני לא רואה מצב כזה כרגע".
הצלחתם לחזור לשגרה?
"אין ממש שגרה, כי כל פעם קורה משהו. בהתחלה היינו בשיקום ארוך בישראל ונתקענו בגלל המלחמה באיראן. לא מזמן נסענו ללונג איילנד להשתתף בחנוכת פארק ע"ש סגן עומר נאוטרה ז"ל, כך שגם אם רוצים לחזור לשגרה, אי־אפשר. עדיין יש אנשים יקרים בשבי, העניין עוד לא נגמר. ראיתי את המשפחות המפגינות בירושלים בערב ראש השנה, לראות אותן זועקות, עם העצב והייאוש בעיניים, זה קרע לי את הלב. חלאס, צריך לגמור עם זה כבר ולהחזיר את כולם עכשיו".
