לירון אטיה ושרה דיין. "צלחנו יפה את כל הקשיים"

סיפור האהבה המרגש של שרה דיין ולירון אטיה, סולן "הפיל הכחול" המרותק לכיסא גלגלים

היא צלמת, חוזרת בשאלה והבת של נועה ירון ויובל דיין. הוא מוזיקאי ובעל חברה לעריכת וידיאו. יחד מתמודדים עם מציאות מורכבת ("עד שאני עובר לכיסא הגלגלים ומגיע לממ"ד כבר פספסתי את הטיל"), ונלחמים בסטיגמות. את הקאבר שלהם לאלביס פרסלי, שכבש את הרשת, הם עשו לטובת "אנשים שלא מסוגלים להבין זוגיות כמו שלנו"

פורסם: 21.05.21 , 09:31
כמה שעות אל תוך מבצע "שומר החומות", לירון אטיה, סולן להקת "הפיל הכחול", הרתוק לכיסא גלגלים, הבין שחלון הזמן שבין 15 ל-30 שניות לא מאפשר לו להגיע בזמן לממ"ד המרווח שבביתו באשקלון, ובמשך יום שלם הוא, בת זוגו, שרה דיין והמטפל ההודי המסור וינו, חיפשו מקום מפלט מהטילים.
"העליתי פוסט בפייסבוק, כתבתי שקצת הסתבכנו באשקלון, כי היו אין סוף אזעקות וברוב הפעמים אני מתקשה להגיע לממ"ד בזמן, עד שאני עובר לכיסא הגלגלים ומגיע לממ"ד כבר פספסתי את הטיל", הוא מסביר. "אני מספיק להגיע לממ"ד בזמן רק אם אני כבר יושב על הכיסא בזמן האזעקה, ולשבת כל היום על הכיסא זה יותר מסוכן מהטילים. המון פעמים מצאתי את עצמי שם שמיכה על הראש ואומר 'על החיים ועל המוות'. בשניות האלה אני מדמיין את הטיל נופל עליי, עד שאני שומע את הבום ונרגע. תראי לאן הגענו, שהבומים מרגיעים אותי".
שרה: "מאזעקה לאזעקה זה נהיה יותר ויותר מלחיץ, בסוף נכנסתי להתקף חרדה ואמרתי 'בוא ניסע מפה'. לירון בהתחלה לא רצה לנסוע, אבל לא יכולתי לסבול את זה יותר, אז הוא פירסם את הפוסט כי לא מצאנו מקום".
לירון: "אני מספיק להגיע לממ"ד בזמן רק אם אני כבר יושב על הכיסא בזמן האזעקה. המון פעמים מצאתי את עצמי שם שמיכה על הראש ואומר 'על החיים ועל המוות'. בשניות האלה אני מדמיין את הטיל נופל עליי, עד שאני שומע את הבום ונרגע"
איך היו התגובות לפוסט?
לירון: "המון אנשים פנו וניסו לעזור, אבל זה היה בדיוק סוף שבוע וחג והכל היה מלא. היה ממש קשה למצוא, וכשכבר מצאנו מקום לא היתה בו נגישות. בסוף מישהו מקיבוץ ברעם ראה את הפוסט וממש הציל אותנו, היינו כבר על סף יאוש. נתנו לנו בית של חבר קיבוץ שנמצא בחו"ל, הכל היה נגיש ומזמין, בלי הגבלת זמן וללא תשלום, אירחו אותנו ממש יפה. השאירו לנו אוכל בבית וכל היום התקשרו לשאול אם צריך עוד משהו. מהסיבוב שלהם עם לבנון הם זוכרים את ההרגשה ועשו לנו הכנסת אורחים הכי יפה שיש. היינו שם שבוע וחזרנו ביום רביעי".

6 צפייה בגלריה
לירון אטיה ושרה דיין
לירון אטיה ושרה דיין
לירון ושרה בממ"ד. "אני כבר רגיל לאזעקות, לשרה זה חדש"
(צילום: שרה דיין)

לא פחדתם לחזור?
"בהחלט פחדנו, אבל אנחנו מתגעגעים הביתה, לכלבים שלנו ששמנו אצל חברה. הכל טובות על טובות, כבר לא נעים. אני מקווה שיהיה בסדר, מה שבטוח זה שצמצמנו את הסיכון".
שרה: "ביום רביעי כבר היתה תחושה באוויר שזה הולך להיגמר, וגם נרגעתי, אספתי כוחות ונראה לי שיש לי עוד קצת כוח לספוג את זה. לפחות נהיה בבית, כי אין כמו בבית".
לירון: "אני כבר רגיל לאזעקות, לשרה זה חדש".
שרה: "למרות שיש גם טילים על תל אביב".
לירון: "גרתי שנים בדירות ללא ממ"ד בכלל, ותחשבי שאם בתל אביב יש דקה וחצי, באשקלון יש גג חצי דקה. זה לא מספיק זמן, בטח לא אנשים עם מוגבלויות. אין לי אפילו רעיון לפתרון, זה פשוט מצב נתון ולא נעים".
איך המטפל ההודי שלך מרגיש נוכח מותם של שלושה עובדים זרים בסבב הנוכחי?
"בהתחלה לא עניין אותו אזעקות, גם כשהסברתי לו שזה מסוכן הוא בא בעצלתיים לממ"ד, אם בכלל, עד שנהרגה עובדת זרה מהודו בדירה ללא ממ"ד שספגה פגיעה ישירה באשקלון ומאז הוא התעורר, כי גם המשפחה שלו בהודו שמעה על המקרה וקשה להם עם זה שהוא פה".

"היא פתחה לי הלב"

לפני חודש עלה לפייסבוק קליפ ביתי של בני הזוג לירון אטיה ושרה דיין, ובו גרסת כיסוי לשיר של אלביס פרסלי, "אני לא יכול שלא להתאהב" (Can't Help Falling In Love)ומיד פוצץ את הרשת. באותו הערב הקליפ כבר שודר בתוכניות טלוויזיה כמו "הצינור" ברשת 13 ו"שש" עם עודד בן־עמי בקשת 12, ומגישים מתחנות רדיו שונות התלהבו וצלצלו לבקש גרסה לשידור.

לירון (34) הוא סולן להקת "הפיל הכחול" (שהתפרסמה בשיר "יסמין", עם השורה: "את הכי טובה בעולם"), נכה לאחר שנפצע בתאונת סקי בחרמון ובעל חברה לעריכת וידיאו ואנימציה. שרה (24) היא צלמת, גרושה ללא ילדים, שהתפרסמה בסדרת הדוקו "יס מן" (yes), שבה כיכבו הוריה, נועה ירון ויובל דיין, גיבורי תרבות שחזרו בתשובה והתגרשו לאחר שהאב חזר בשאלה.
בפוסט מטלטל שלירון צירף לקליפ וזכה לאלפי לייקים ולמאות שיתופים, הוא כתב: "חלק קטן מהמשפטים שאני שומע ב־15 השנים האחרונות: 'יש לי מישהי להכיר לך, נראה לי שתתאימו בול כי גם היא נכה' (אמר לי חבר של חבר); 'אם את נשארת איתו, אנחנו מזמינים לו משטרה הביתה' (אמרו הורים של בת זוג שלי לשעבר); 'כל הכבוד לה שהיא איתך' (אמר חבר טוב על מישהי שיצאה איתי); 'מי זאת? אחותך?' (אומרים לי כשרואים אותי עם מישהי); 'אל תכניסי ראש בריא למיטה חולה, מה את צריכה את זה?' (המשפט האהוב ביותר על רוב האנשים לומר למי שיוצאת איתי)... שרה ואני ביחד כבר כמה חודשים, ואני אוהב אותה. היא ממש פתחה לי את הלב אחרי שכבר חשבתי שלנצח הוא יהיה מלא בשריטות, בורות, אבק ומנעולים".

הוא היה זהיר, "כי נפגעתי בעבר"

הכל התחיל לפני שנתיים, כשחברה של שרה נתנה לה את הדיסק השני של "הפיל הכחול", שאת כולו כתב והלחין לירון, והיא חרשה עליו ובכתה מרוב התרגשות. "שמעתי אותו כל היום, אפילו לא ידעתי מי עומד מאחורי השם 'הפיל הכחול', אבל התאהבתי בו", היא מספרת. "לפני חצי שנה נתקלתי בשמו של לירון כשהגיב בפייסבוק לפוסט של חבר משותף, ושלחתי לו בקשת חברות. בתגובה הוא שלח לי הודעה קטנה וחמודה והתרגשתי. הרגשתי את הלב שלי פועם פתאום אחרי הרבה זמן".
לירון: "נכנסתי לפרופיל שלה לראות מי זאת, והתרגשתי מהפוסטים שהיא העלתה, אז כתבתי לה 'הצלחת לרגש אותי'".
היא מצאה חן בעיניך?
"לא חשבתי על זה אפילו, יכול להיות שלא העזתי כדי לא להתאכזב. עם השנים הפכתי לבן אדם שהולך עם הראש ופחות עם הלב, נהייתי זהיר ומחושב כי נפגעתי מספיק בעבר. כשחזרתי להקשיב ללב שלי, הגיעה אליי המתנה היפה הזאת, כפרה עליה".
לירון: "עם השנים הפכתי לבן אדם שהולך עם הראש ופחות עם הלב, נהייתי זהיר ומחושב כי נפגעתי מספיק בעבר. כשחזרתי להקשיב ללב שלי, הגיעה אליי המתנה היפה הזאת"
שרה: "נורא התרגשתי לקבל ממנו הודעה. הצעתי לבוא לצלם אותו, והוא ענה שהוא לא אוהב להצטלם, אז כתבתי 'חבל, אם לא תצטלם אין סיבה שניפגש'".
לירון: "חיכיתי לאיזשהו רמז שייתן לי להבין לאן היא חותרת".
שרה: "בחיים לא התחלתי עם גבר, לא יודעת למה עם לירון היה לי אומץ. השאלה הראשונה שהוא שאל אותי הייתה: 'את יודעת שאני בכיסא גלגלים?'"
לירון: "אני תמיד שואל כי היו מקרים שהגעתי לדייט, והבחורה הופתעה ונהיה רגע מביך. קרה גם שבנות התחילו איתי בפייסבוק, וכשזה הגיע לדייט שאלתי אם היא יודעת, ואז פוף, נעלמה".
שרה: "בחיים לא התחלתי עם גבר, לא יודעת למה עם לירון היה לי אומץ. השאלה הראשונה שהוא שאל אותי הייתה: 'את יודעת שאני בכיסא גלגלים?'"
כואב?
"פוגע, יש נימוס בסיסי. הייתי מעריך יותר אם היא הייתה אומרת: 'זה פחות מתאים לי' או 'זה גדול עליי'".
יצא לך לצאת עם נכות?
"לא, כמה נכות כבר יש בגיל שלי שגם יהיה לנו אותו ראש? אין לי בעיה עם זה, להפך. אם שרה הייתה בכיסא גלגלים, לא הייתה לי בעיה לצאת איתה. אני כל כך אוהב אותה, שלא היה אכפת לי משום דבר".
למה כתבת את הפוסט?
"כדי להזכיר לכולם שהאהבה באה בכל מיני צורות ודרכים ולא רק בפורמט אחד. פעם המשפטים האלה היו שוברים אותי. עם הזמן הבנתי שאנשים לא כל כך יודעים מה זאת אהבה".
6 צפייה בגלריה
לירון אטיה ושרה דיין
לירון אטיה ושרה דיין
"התרגשתי מהפוסטים שהיא העלתה"
(צילום: גדי קבלו)

היא הפסיקה לשים לב לכיסא

לפגישה הראשונה ביניהם הגיעה שרה עם המון לבטים וחששות. "באתי לדייט עם אדם שונה, משהו שלא מוכר לי, וזה היה מאוד מפחיד. מצד שני הרגשתי משהו שהמון זמן לא הרגשתי לפני זה, בטח לא בכזאת עוצמה. אני זוכרת ששאלתי כל מיני דברים על ההתנהלות שלו כנכה, אבל תוך תקופה קצרה הפסקתי לשים לב לכיסא בכלל. אני יכולה להגיד לך שזאת הזוגיות הכי טובה שהייתה לי. לירון הוא הבן אדם הכי בריא שאני מכירה, אני הרבה יותר דפוקה ממנו. איך הוא אומר לי תמיד: 'לכל בן אדם יש כיסא גלגלים, אבל את שלי רואים'".
איך היה הדייט הראשון?
"זה היה בסגר, לא היה לאן לצאת, אז ישבנו בבית ומהר מאוד הידרדרנו לערב קריוקי מוגזם. אחד השירים שלירון שר היה השיר הזה של אלביס פרסלי, ואני חושבת שכששמעתי אותו שר 'אני לא יכול שלא להתאהב בך', פשוט התאהבתי בו".
לירון: "ואני בה".
שרה: "לירון הוא הבן אדם הכי בריא שאני מכירה, אני הרבה יותר דפוקה ממנו. איך הוא אומר לי תמיד: 'לכל בן אדם יש כיסא גלגלים, אבל את שלי רואים'"
זו פעם ראשונה שאתה מתאהב ככה?
"את רוצה לסכסך אותי עם האקסיות שלי? (צוחק) בואי נגיד ששרה היא אהבת חיי. אני מרגיש כאילו אנחנו שנים ביחד, גם בגלל המצב, הסגרים והבידודים. אנחנו 24/7 יחד, אני לא מאמין שעברה רק חצי שנה מאז שהכרנו".
אחרי כמה זמן עברתם לגור ביחד?
שרה: "הקורונה הייתה מאיץ קשר. די מהר באתי ונשארתי, עברתי לגור פה בטבעיות, בלי לדבר על זה".
לירון: "הקשר שלנו עמד במבחן, צלחנו יפה את כל הקשיים".
אילו קשיים?
שרה: "אחרי שנפגשנו חזרתי הביתה וכתבתי לו שאני לא יכולה".
לירון: "היא הרגישה אליי משהו מאוד חזק, וזה הבהיל אותה".
שרה: "ממש חזק. בכלל לא רציתי זוגיות ומחויבות, אז להרגיש בעוצמה כזאת? נלחצתי ונפרדתי ממנו, אבל עברתי שבוע קשה. הבנתי שעשיתי טעות ושלחתי לו הודעה, אבל הוא שיחק אותה הארד טו גט. אמר שהוא צריך לחשוב".
לירון: "שרה היא אהבת חיי. אני מרגיש כאילו אנחנו שנים ביחד, גם בגלל הסגרים והבידודים. אני לא מאמין שעברה רק חצי שנה מאז שהכרנו"
לירון: "נשבר לי הלב כי מההתחלה הרגשתי שזו היא, ורציתי שהיא תבין איפה היא נמצאת".
שרה: "פתאום גיליתי עולם שלם שלא הייתי מודעת אליו, אף פעם לא בדקתי נגישות, אף פעם לא ספרתי מדרגות".
לירון: "אבל תספרי שגם אין תורים בשום מקום ולא צריך לחפש חניה. כשבאנו לעשות בדיקות קורונה היו מאות לפנינו, נכנסנו בלי תור, והיא התחילה לצעוק שם, 'אני אוהבת אותך' (צוחק)".
6 צפייה בגלריה
לירון אטיה ושרה דיין
לירון אטיה ושרה דיין
"שכששמעתי אותו שר 'אני לא יכול שלא להתאהב בך', פשוט התאהבתי בו"
(צילום: גדי קבלו)

ההורים שלה התגרשו חודש אחריה

שרה נולדה בבית־שמש לבית חרדי, הבכורה מבין שבעת ילדיהם של נועה ירון ויובל דיין. היא למדה ב"בית יעקב", בגיל 17 עברה מהמסגרת החרדית לממלכתית והשלימה את חומר הלימוד, ובהמשך סיימה לימודי צילום בבית הספר של רון קדמי. ב־2014 נישאה לחרדי, ואחרי שלוש שנים התגרשה ללא ילדים ("היה לי שכל") וחזרה בשאלה.
"ההורים שלי התגרשו חודש אחריי, וזו הייתה תקופה מאוד מורכבת בשבילי להתמודד עם כל זה בבת אחת", היא אומרת. "הגעתי לתל־אביב והתחלתי מאפס, עבדתי בכל מיני מסעדות וברים, גרתי בכל מיני דירות שותפים, והכל היה נורא. הייתה תקופה מאוד קשה של הסתגלות וניסיון להבין מי אני ולאן אני רוצה ללכת".
שרה: "היו תגובות קשות לחשיפה בתוכנית 'יס מן'. אחרי שאבא שלי חזר בשאלה אנשים התאכזבו, הרגישו מרומים. היו קללות, איחולי אונס ומוות, הטיחו בנו את הדברים הכי קשים בעולם"
איך הרגשת עם החשיפה של המשפחה שלך בתוכנית "יס מן"?
"זה היה מאוד לא פשוט, במיוחד שרוב התגובות היו מאוד קשות. ההורים שלי החזירו המון אנשים בתשובה, ואחרי שאבא שלי חזר בשאלה אנשים התאכזבו, הרגישו מרומים. היו קללות, איחולי אונס ומוות, הטיחו בנו את הדברים הכי קשים בעולם".
כילדה ידעת שההורים שלך היו פעם חילונים?
"בהתחלה לא, אבל כנערה קראתי בסתר את הספר 'מקימי' שאמא שלי כתבה על החיים הקודמים שלה. היא לא הרשתה לי לקרוא אותו, קראתי אותו מתחת לשמיכה".

6 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
נועה ירון ויובל דיין, ההורים של שרה
(צילום: פיני סילוק)

איך ההורים קיבלו את הקשר עם לירון?
"ההורים שלי בעד מי שעושה לי טוב. בבסיס שלהם הם מאוד ליברליים. זו הדת שהוסיפה עליהם שכבות של חוקים ואיסורים. אמא חששה קצת, אבל אמרתי לה שבשנייה שהיא תפגוש את לירון כל החששות ייעלמו, וזה באמת מה שקרה. היא התאהבה בו קשות, וגם אבא. אני זוכרת שישבנו איתו במרינה, ובדרך לאוטו הוא אמר לי, 'איזה כיף שהבאת מישהו שאפשר לדבר איתו ושיש לו מה להגיד".
שרה: "אמא חששה קצת, אבל אמרתי לה שבשנייה שהיא תפגוש את לירון כל החששות ייעלמו, וזה באמת מה שקרה. היא התאהבה בו קשות, וגם אבא"
לירון: "מאוד התרגשתי לפני שהם באו, קצת טראומטי לי עם הורים, ולשרה יש משפחה גדולה ברוך השם, כל פעם מחדש הייתי צריך להתכונן נפשית. ביני לבין עצמי אני מאוד שלם עם מי שאני, ושרה לא פה בשביל לטפל בי או משהו, אבל תמיד לפני המפגש אני מרגיש שיש עליי איזו חובת הוכחה. הכל נורא טעון בהתחלה, אבל מהר מאוד זה נגמר ונעלם".
שרה: "שלושה שבועות אחרי שנהיינו זוג, לירון הביא אותי לארוחת שישי עם כל האחים, והם נתנו לי הרגשה טובה מהשנייה הראשונה, אני מתה עליהם".
לירון: "ישר זרקתי אותה לאש, ידעתי שהם יתאהבו בה, וזה מה שקרה".

6 צפייה בגלריה
לאשה
לאשה
שרה (שנייה משמאל) עם אמה ואחיותיה בשער "לאשה
(צילום: עדי אורני, סגנון: זוהר מאירי)

הוא הקים את "הפיל הכחול" בשיקום בבית לוינשטיין

לירון נולד באשקלון, רביעי במשפחה בת חמישה ילדים, בן למורָה ואב בית. "גרנו בשכונת עתיקות, קומה רביעית בלי מעלית, אבל הייתה לי הילדות הכי מושלמת שיש, שהייתה בסיס מאוד טוב למה שעמד לקרות", הוא אומר.
בגיל 18 הוא הקים צמד למוזיקה אלקטרונית. רגע לפני שהצמד עמד לצאת להופיע בפסטיבלים בינלאומיים בקנדה, ניו־זילנד, אוסטרליה ואירופה, הוא נפצע קשה בתאונת סקי בחרמון ונותר משותק. "גלשתי בפעם הראשונה בחיי, מישהי התנגשה בי, ושברתי את חוליית C5 בחלק העליון של הצוואר", הוא מספר. "הרגשתי כאב מטורף, ושאלתי חבר שהיה איתי איפה הגוף שלי. לא הרגשתי את הגוף. לקח זמן עד שפינו אותי, וכל הזמן הזה לא הפסקתי לשיר עד שהגעתי לבית החולים ואיבדתי את ההכרה. אחרי שבוע הגיעה אליי עובדת סוציאלית ואמרה שאני אהיה בכיסא גלגלים כל החיים וכדאי שאהיה מוכן לזה. מרוב שהיה לה קשה היא פשוט התעלפה מולי".
איך קיבלת את זה?
"גיל 18, את יודעת, רק עכשיו נולדתי, בנות, עניינים, הייתי בטירוף של החיים. נשבר לי הלב על ההורים שלי, אבל עוד לא קלטתי עד הסוף את מה שקרה לי. באיזשהו מקום השנה של השיקום הייתה השנה הכי טובה בחיים שלי. כשסיפרתי את זה לשרה בשיחת הטלפון הראשונה שלנו, היא אמרה לי בצחוק: 'לא טוב לי כל האופטימיות הזאת'".
לירון על תאונת הסקי בחרמון בגיל 18: "גלשתי בפעם הראשונה בחיי, מישהי התנגשה בי ושברתי את חוליית C5 בחלק העליון של הצוואר. לא הרגשתי את הגוף. אחרי שבוע הגיעה עובדת סוציאלית ואמרה שאני אהיה בכיסא גלגלים כל החיים"
מה היה כל כך טוב בשנה הזאת?
"מה שתמיד מציל את העולם: הרבה אהבה. היו עשרות חברים שבאו כל יום מאשקלון לבית לוינשטיין ברעננה, הייתה משפחה שעטפה אותי, אחים שגיליתי מחדש, הרגשתי בתוך צמר גפן, וזה הולך איתי עד היום. אני באמת מאמין שאהבה יכולה לרפא את העולם. תראי את שרה, למשל, היא באה עם אהבה כזאת גדולה, ופתאום כל הקרחונים שהיו לי בלב נמסו בשנייה. זה אולי יישמע קטן, אבל לא הצטלמתי שנים, ובזכות שרה אני מצטלם כל הזמן כי היא באה מולי עם המצלמה ולא סופרת אותי בכלל".
שרה: "תראי את היופי הזה, חיימשלי, אני יכולה לא לצלם אותו?".
לירון: "אני באמת מאמין שאהבה יכולה לרפא את העולם. תראי את שרה, למשל, היא באה עם אהבה כזאת גדולה, ופתאום כל הקרחונים שהיו לי בלב נמסו בשנייה"
להקת "הפיל הכחול", שנקראת על שם הגלולה הכחולה שלקח לירון בימי אשפוזו בבית לוינשטיין, הוקמה כמעט במקרה, כשהוא התחיל לכתוב שירים כדי לעבד את האסון שקרה לו. "כל הבלגן שהיה לי בראש היה צריך לצאת איכשהו, לא תכננתי ולא חשבתי לכתוב שירים, אבל היו המון לילות לבנים שפשוט ישבתי וכתבתי משפטים שהתרוצצו לי בראש, וככה נולדו השירים. בבית לוינשטיין יש פסנתר בלובי. לאט־לאט התאספו סביבו חברים, התחלנו לנגן את השירים, והבנו שיש פה משהו. כשהגענו הביתה הקלטנו כמה סקיצות, צרבנו על דיסק ונתנו למישהו, אחד צרב לשני, וכשהגענו להופעה הראשונה נדהמנו שהגיעו מאות אנשים שידעו את כל המילים בעל פה".

הם עשו את הקליפ כדי להראות לכולם שאפשר

השיר הראשון של הלהקה, "יסמין", זכה לעשרות מיליוני צפיות ביוטיוב, בין היתר הודות לאלין לוי שביקשה להשמיע אותו בבית "האח הגדול". "יסמין הייתה בת זוג שלי חמש שנים, היא למדה איתי בבית הספר, וכשהגעתי הביתה אחרי השיקום היא התחילה לבוא לבקר ונהיינו זוג", הוא מספר. "פעם הלכתי עם שרה למסעדה, שמו את השיר ברקע, ושרה אמרה, 'הכי טובה בעולם, אה?'. עניתי, 'הכי טובה לשנת 2009'".
בזכות "יסמין" הלהקה פוצצה את המועדונים הכי נחשבים, הגיעה לפלייליסט של גלגלצ ולראש מצעדי הפזמונים, זכתה לכתבות במהדורות החדשות בטלוויזיה, וצילמה קליפ בכיכובה של בר רפאלי. ודווקא בשיא ההצלחה החליטו חברי הלהקה להוריד הילוך ולעשות לביתם, אחרי שהבינו שעם הפרסום והתהילה לא הולכים למכולת.

"היינו כבר בני 26-25, הבנו שעם כל הכבוד להצלחה אנחנו צריכים גם להתפרנס, ולא רצינו להיות נתונים לחסדיו של עורך מוזיקלי כזה או אחר", הוא מספר. "לא אגיד שלא התבאסתי, זה הדבר היחיד שהיה לי אחרי התאונה, והיה מאוד מפחיד לוותר על זה, כי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אנשים אמרו לי, 'למה שלא תלך לעבוד במענה טלפוני?', וזה ייאש אותי לגמרי".
הוא למד עריכת וידיאו ואנימציה באופן עצמאי ופתח יחד עם חברו רועי מישר את חברת Look & Listen, שעושה קליפים למוזיקאים מובילים ופרסומות לטלוויזיה. החברה פועלת מביתו - וילה יפהפייה ומעוצבת בטוב טעם באשקלון, שהוא בנה לעצמו עם כל האלמנטים הדרושים לנכה בכיסא גלגלים, כולל מעלית, דלתות רחבות ושירותי נכים. "לקחתי משכנתא גדולה כי נמאס לי לחיות בשכירות בדירות פח לא נגישות. קרעתי את התחת במשך שנים, ונתתי שעות מטורפות של עבודה כדי להגיע לזה", הוא אומר.
לירון: "אני כל הזמן נלחם בסטיגמות, הגעתי למסקנה שאין מישהו אחר שיעשה את זה. היו שנים ששנאתי לדבר על זה, כעסתי על עיתונאים שבאו לדבר איתי על שיר חדש ובסוף דיברו איתי רק על זה, עד שהבנתי שדווקא להפך - זה מה שחשוב"
בין היתר, מעלים לירון ורועי לעמוד הפייסבוק "תכלס" (שצבר כמאתיים אלף עוקבים), סרטונים בעלי ערך חברתי שכבשו את העולם והגיעו למאות מיליוני צפיות ביוטיוב. הם היו אחראים גם לקמפיין "הבוגד" שכבש את הרשתות החברתיות נגד טל מוסרי, כשהוא עבר מערוץ הילדים לערוץ ניקולודיאון. "עשינו את זה כבדיחה, וזה תפס. עשו עליו שתי כתבות במהדורות של יום שישי באותו חודש, ועד היום הוא מודה לנו על זה", צוחק לירון.
הסרטון הראשון שעשו השניים היה על נושא הקרוב ללבו של לירון, הנגישות במרחב הציבורי, שזכה לתשומת לב בינלאומית. "ראיינו אותי על זה בכל העולם, מהפיליפינים ועד קנדה, והכי שמחתי להעלות את המודעוּת לנושא, בגלל זה אני מתראיין גם עכשיו. גם שרה וגם אני היינו מעדיפים לשמור את הזוגיות שלנו לעצמנו, אבל יש דברים שצריך לתקן".
שרה: "מכאן בא הרעיון של הקליפ, הגענו למסקנה שאנשים לא מצליחים להבין זוגיות כמו שלנו, רצינו להראות לכולם שאפשר".
לירון: "אני כל הזמן נלחם בסטיגמות, הגעתי למסקנה שאין מישהו אחר שיעשה את זה. היו שנים ששנאתי לדבר על זה, כעסתי על עיתונאים שבאו לדבר איתי על שיר חדש ובסוף דיברו איתי רק על זה, עד שהבנתי שדווקא להפך - זה מה שחשוב".

הוא הפך את המטפל ההודי לכוכב

להקת "הפיל הכחול" התפזרה לפני תשע שנים, ומאז לא הופיעה, אך מעולם לא התפרקה רשמית. לפני שנה הכריזה הלהקה על הופעת איחוד, ואחרי שנמכרו כל הכרטיסים באה הקורונה וההופעה בוטלה. עכשיו הכריזה הלהקה על מועד חדש: ב־5.6 במועדון "בי סייד" בדרום תל־אביב, ובה תשתתף גם שרה בדואט לקאבר המוצלח של אלביס. למרות שלירון הצהיר לא פעם שהוא שונא להופיע, הפעם הוא החליט שהוא בא ליהנות.
לירון: "אני שונא שמרימים אותי לבמה, בגלל זה לא עשינו הדרן אף פעם. לקראת האיחוד החלטנו שלא נופיע בשום מקום שהוא לא נגיש, לא לקהל ולא לבמה, כדי ליצור את השינוי"
"שנאתי להופיע, סבלתי מכל שנייה, קודם כל זה כי זה לא באופי שלי להיות באור הזרקורים, ושנית גם עניין הנגישות לא היה לי קל", הוא מספר. "אני שונא שמרימים אותי לבמה, בגלל זה לא עשינו הדרן אף פעם. לקראת האיחוד החלטנו שלא נופיע בשום מקום שהוא לא נגיש, לא לקהל ולא לבמה, כדי ליצור את השינוי. אני מקווה שהמוזיקה שלי תגיע להמון אנשים שירצו לבוא להופעה, ויהיו המון מקומות שירצו שנופיע ואז נגיד להם: 'אין בעיה, נבוא בשמחה, רק תעשו נגישות'. במשך שנים הלכתי להופעות, וזה היה סבל מטורף. לרוב לא הייתה נגישות, וגם כשכבר הייתה, שמו אותי בצד ולא ראיתי כלום. כמעט אף פעם אין שירותים מותאמים, הייתי פעם בהופעה והשתנתי על עצמי. מאוד קשה לי לשתף בדברים כאלה את כל המדינה, אבל אם לא אני, אז מי?".
לפני חצי שנה הוציא לירון לרדיו את השיר "לופ", על חייו של רוק סטאר שנאלץ בשל הנסיבות לחיות על פי סדר יום קבוע. לקליפ הוא צילם את המטפל ההודי שלו, וינו, כוכב בפני עצמו, איתו יצא לנסיעה שמתארת את הלופ היומיומי שלהם כשטרמפיסטים שונים עולים ויורדים בדרך. "כולנו חיים בלופ, אבל אצלי הלופ קצת יותר מצחיק", הוא מסביר. "גר איתי מטפל הודי בבית, אז התחלתי לכתוב על התחושות שלי כלפיו, ויום אחד הוא שמע את השיר והתחיל לשיר אותו במבטא הודי מצחיק, אז הצעתי לו לעשות איתי קליפ, והוא זרם".

איך אתם מסתדרים עם הנוכחות שלו בתוך כל הרומנטיקה הזאת?
"אני מודה שזה נראה לא קשור, אבל הכל פה מוזר. אלה הם חיינו".
שרה: "הוא לא נכנס לאזורים אינטימיים שלנו, יש גבולות והבית גדול, הוא חי בחלק אחר של הבית, והוא מאוד רגיש".
לירון: " הוא איתי כבר שנה וחצי, ומההתחלה הוא שאל אותי מה עם חברה. הוא שמח על שרה לא פחות ממני, ויש לו רגישות, לא היינו צריכים לדבר על זה".
לירון: "לפעמים אנשים אוזרים אומץ ושואלים אותי אם יש לנו סקס ואם אני יכול להביא ילדים, אז אני רוצה להרגיע את כולם: יש סקס והוא נהדר, הכל מצוין ואין מה לדאוג"
תגידו, מה הציפיות שלכם מהקשר הזה?
שרה: "וואי, וואי. ישר ולעניין. רק שיהיה לי טוב. שימשיך ככה".
מדברים על חתונה?
שרה ולירון: "בטח. מדי יום ביומו" (צוחקים).
לירון: "אנחנו בשיח מאוד פתוח, זה גם חלק מהתנאים ששרה הציבה מההתחלה".
שרה: "ללירון יש נטייה לפעמים להסתגר, ואני חייבת שיהיה דיבור, גם אם קשה או לא נעים".
לירון: "את רואה, יש לנו צרות של זוגות רגילים. לפעמים אנשים אוזרים אומץ ושואלים אותי אם יש לנו סקס ואם אני יכול להביא ילדים, אז אני רוצה להרגיע את כולם: יש סקס והוא נהדר, הכל מצוין ואין מה לדאוג".
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.