ב-10 בספטמבר השנה הגיע שלמה ארצי ללוות בשירה זוג בחתונתו. בקהל לא נותרה עין אחת יבשה. תחת החופה עמדו מפיקת הקולנוע רותם עלימה (39) ואורן אלמוג (33), שהיה בן עשר כשניצל מפיגוע הטרור במסעדת מקסים בחיפה, איבד את אביו מושיק, אחיו תומר, סבו, סבתו ובן דודו מצד אביו וגם את מאור עיניו.
23 שנה אחרי האסון הקשה, עמדו המשפחות הנרגשות לצד מאות רבות של חברים וקרובים, כדי ללוות את אורן ורותם לחופה. ברשתות החברתיות רבים בירכו את אם החתן, אורלי אלמוג (62), אמו של אורן, ששרדה את הפיגוע, הפכה בן־רגע לאלמנה ואם שכולה, ונותרה לבדה לגדל את שני הילדים הקטנים ששרדו. תחת החופה עמדו איתה גם בתה עדי (27) ובנה יהונתן (19), שנולד מזוגיות בפרק ב'. "בחגים ובשמחות המשפחתיות ההיעדר של מושיק ותומר נוכח תמיד", היא אומרת. "אבל עם הזמן את לומדת שאפשר לחיות לצד האובדן".

המחבלת ישבה ליד החלון

מביתה על הכרמל אפשר לראות את הים. הבית הפרטי הישן שבו גידלה את ילדיה עבר לאורן וכיום היא גרה בדירה שצופה לאותו נוף בדיוק. עד הרגע הנורא ההוא, החיים שלה נעו על מסלול שגרתי. היא גדלה בשכונת אחוזה האמידה, בתם היחידה של מדריכת מורים בסמינר גורדון ושל תעשיין, בעל מפעל גלידה שנסגר בינתיים.
את בעלה הכירה כשנסעה אחרי הצבא לקרובי משפחה בלוס אנג׳לס כדי ללמוד אנגלית ולעשות תואר ראשון בהפרעות בתקשורת. אחר צהריים אחד, אצל חברה, היא פגשה את מושיק אלמוג, שעצר בלוס אנג׳לס בדרכו לטיול באלסקה, התאהב בחיפאית היפה ומאז הם נותרו בקשר. כשחזר ללוס אנג'לס ללימודי מנהל עסקים לתואר ראשון ושני, הם עברו לגור ביחד ולימים התחתנו. בסוף ינואר 1993, בזמן התואר השני שלו, נולד אורן, הבן בכור.
"מושיק עדיין לא רצה לחזור לארץ", היא נזכרת. "אבל אני כבת יחידה לא רציתי שהוריי יזדקנו רחוק ממני, וכשאורן היה בן תשעה חודשים חזרנו לחיפה".
כעבור שנה וקצת נולד תומר, וחמש שנים אחרי כן נולדה עדי, היום קצינה בקבע בחיל הים שיצאה ללימודי ממשל מטעם הצבא באוניברסיטת רייכמן ומתכננת התמחות בטרור.
"החיים היו נוחים", נזכרת אורלי. "עבדתי כקלינאית תקשורת בתחום החינוך ומושיק עבד בחברה לציוד רפואי בתחום הקרדיולוגיה ונסע הרבה בעולם".
3 צפייה בגלריה
משפחת אלמוג המורחבת לפני הפיגוע. מימין לשמאל: עדי, אורלי, מושיק ז"ל (עומד), אלעד ואיריס שוורץ, עמרי שטייר, רות וזאב אלמוג ז"ל, גלית שטייר, אסף שטייר ז"ל, תומר ז"ל ואורן
משפחת אלמוג המורחבת לפני הפיגוע. מימין לשמאל: עדי, אורלי, מושיק ז"ל (עומד), אלעד ואיריס שוורץ, עמרי שטייר, רות וזאב אלמוג ז"ל, גלית שטייר, אסף שטייר ז"ל, תומר ז"ל ואורן
משפחת אלמוג המורחבת לפני הפיגוע. מימין לשמאל: עדי, אורלי, מושיק ז"ל (עומד), אלעד ואיריס שוורץ, עמרי שטייר, רות וזאב אלמוג ז"ל, גלית שטייר, אסף שטייר ז"ל, תומר ז"ל ואורן
(צילום: אלבום משפחתי)
ביום שבת, 4 באוקטובר 2003, אחרי שבילו את הבוקר בחוף בת גלים, עצרה משפחת אלמוג המורחבת לאכול במסעדת "מקסים", בכניסה הדרומית לחיפה. תשעה בני משפחה סביב שולחן ארוך אחד. קצת אחרי השעה שתיים בצהריים פוצצה את עצמה הנאדי ג'רדאת, מחבלת מתאבדת של הג'יהאד האסלאמי מג'נין. היא שהתה במסעדה שעה ארוכה בטרם לחצה על הכפתור. 21 בני אדם נרצחו ועשרות נפצעו. מושיק אלמוג, בעלה של אורלי ובנם תומר, נרצחו ואיתם הוריו של מושיק, זאב ורות אלמוג ואחיינה, אסף שטייר, בנה של גיסתה, גלית שטייר.
אורן, אז בן עשר, איבד את מאור עיניו. עדי, שהייתה בת ארבע, נפצעה ונותרה עם צלקות בפנים ואורלי נפצעה בידה.
איך נראה הבוקר ההוא? "הייתה לנו מסורת במשפחה ללכת בכל יום שישי להורים של מושיק לארוחת ערב בשכונה לידנו. אמא של מושיק תמיד הסכימה ששני נכדים יישנו אצלה. בארוחת שישי ההיא, זו הייתה הפעם הראשונה שהסכימה ששלושה נכדים - אסף האחיין, תומר ואורן - יישארו לישון. אנחנו חזרנו עם עדי הביתה ולמחרת בבוקר דיברנו איתם והם אמרו שהם יורדים לים. באנו עם עדי על האופניים לטיילת של בת גלים. גם גיסתי הגיעה, הבן הגדול שלה לא רצה לבוא. בצהריים היינו רעבים ונכנסנו למסעדת 'מקסים' שהייתי בה פעמיים בחיים שלי. היה שולחן ארוך ריק ואמרו לנו 'אתם לא יכולים לשבת פה. שחקני מכבי חיפה עוד מעט צריכים לבוא'. התיישבנו בשולחן מקדימה".
ראית משהו חריג? "לא. אנחנו חיים בעיר של דו־קיום. יש פה ערבים, יהודים, מוסלמים ונוצרים. בחיפה מקובל מאוד שכשאתה נכנס למסעדות יש יהודים וערבים באותו מרחב. בדיעבד נזכרתי שהייתה אישה ערבייה שישבה קרוב לחלון והתברר שהיא המחבלת המתאבדת.
"זה קרה בשניות. קראנו את התפריט, עוד לא הזמנו אוכל, היו רק כמה צלחות חומוס על השולחן, כשהיא קמה והתקרבה לשולחן שלנו. אני לא ראיתי אותה כי ישבתי עם הגב אליה. גיסתי ישבה מולי וראתה אותה. המחבלת נעמדה בין מושיק ואבא שלו, שניהם היו אנשים גבוהים מאוד, ואז היא לחצה על כפתור וכל המסעדה התפוצצה. הדבר הבא שאני זוכרת הוא שהכול מפורק וכשקמתי מהרצפה ראיתי את אורן. בתוך הכאוס, הוא עמד והתחיל ללכת. הלכתי אליו והוצאתי אותו מהמסעדה. ליד המסעדה הייתה תחנת דלק עם צינור מים. שטפתי לו את היד. הגיע אמבולנס שהשכיב אותו על מיטה ובאותה שנייה הוא איבד את ההכרה. בדיעבד כנראה הרסיס שהיה לו בעין חתך את עצב הראייה".
"החלטתי לא לעשות אנדרטה מהחדר של תומר. כשחזרנו מבית החולים, הייתה לנו לתקופה פיליפינית שעזרה לאורן, הייתי צריכה לתת לה את החדר של תומר ופיניתי אותו"
"הייתי בהכרה מלאה, התקשרתי להוריי, אמרתי שהיה פיגוע ושאנחנו בדרך לבית חולים רמב"ם. אורן עבר שם ניתוח ואני נלקחתי לניתוח ביד. כשהוריי הגיעו הם ידעו יותר ממני מה קרה. אני לא ידעתי מה קרה לבעלי, להוריו, לתומר הבן שלי או לאחיין שלי, שהגיע לטיפול נמרץ ולא שרד. גם אורן הורדם והונשם בטיפול נמרץ, ולקחו כמה ימים עד שהעירו אותו".

ניתוח עיניים בארצות הברית

אז התחיל מסע השיקום שנמשך עד היום. עוד לפני שהספיקה אורלי לעכל את כל הבשורות הקשות, הגיע צוות של בית החולים לחדרה מלווה בפסיכולוגית, והודיעו לה שאורן איבד את הראייה. "לקחו אותי לראות את אורן ואת עדי. את אורן לא זיהיתי, הוא היה חבוש כולו. גם עדי הייתה חבולה, עם צלקות בפנים ופצעים פתוחים. העובדים בחברה לציוד רפואי שבה עבד מושיק נרתמו לעזור ומצאו לאורן מנתח עיניים טוב בארצות הברית".
אורלי אלמוג: "לאורן היו מערכות יחסים ארוכות עם בנות מקסימות, אבל הן לא התאימו לו. כשרותם הגיעה, הכול היה מדויק"
הניתוח נערך באוקטובר 2003 באוניברסיטת אלבמה בבירמינגהם ונמשך כשמונה שעות. אורן הגיע בליווי הוריה של אורלי. "הם היו צריכים להיות איתו 24 שעות. אני נשארתי עם עדי שאושפזה לשבועיים וחצי וחזרנו הביתה. בניתוח של אורן הצליחו להחזיר לו חלק מהיכולת לראות צללים, אבל דלקת חמורה בעין שהתפתחה זמן קצר אחר כך, חיסלה את סיכויו לראות".
איך נראתה השנה הראשונה אחרי האסון? "חזרתי לבית שהזמן עמד בו מלכת, עם שני ילדים פצועים, הרבה ביקורים בבתי חולים וביורוקרטיה. הוריי, החברים והחברות והמשפחה עטפו אותנו. בחרתי לסגל לילדים חיים רגילים, בלי לעטוף אותם בצמר גפן ובלי להפוך את הבית לאנדרטה. ניסיתי ללכת לקבוצות תמיכה של נפגעי טרור ופעולות איבה, ולא מצאתי את עצמי שם. חברות שלי לקחו את עדי הקטנה לארוחות ערב, לסרטים, לגינה. בן של חברה טובה הסיע את אורן כל שבוע לג'ודו וחברה אחרת לקחה את אורן כל שבוע לבית הלוחם. מהדקה הראשונה, החברים של אורן לא עזבו אותו לשנייה. כל יום הגיעו לפחות שני ילדים אחר הצהריים. ההתגייסות הזו נתנה לי כוח לנהל חיים רגילים לצד הקושי".
איך אורן הצליח לחזור לשגרה? "הוא חזר לבית הספר, מעולם לא השתמש במקל, רק נעזר בחברים שלצידו. אורן פיתח חוש התמצאות במרחב, רק היה צריך לומר לו איפה יש מדרגות ואיפה החלון. הוא קיבל תומכת ללקויות ראייה ממשרד החינוך, שלימדה אותו גם כתב ברייל - לדעתי הוא אף פעם לא השתמש בזה. הוא זכר עשרות מספרי טלפון של כל החברים שלו, יצא לכל הטיולים בבית הספר וסיים בהצטיינות יתרה. בשעה חמש אחר הצהריים, כשכולם שיחקו כדורגל, הוא הקשיב לתוכניות אקטואליה, לכמויות אדירות של ספרים קוליים, חבר לעמותת 'אתגרים' והתאהב בעולם השיט. בגיל 15 הוא נסע לאליפות העולם בשיט לעיוורים באיטליה וזכה במדליית ארד. כעבור שנתיים נאם במועצת הביטחון של האו"ם נגד מתן כספים לרשות הפלסטינית למחבלים".
איך עדי התמודדה? "גם היא חזרה לגן שלה ולאותן המסגרות. פעם היא שאלה אם אפשר לקנות אבא בחנות, כי זה חסר לה. היו תקלות כשפגשה אנשים שלא הכירו אותה. באחד החופשים שלחתי אותה לקייטנה והיה ילד שלא רצה לשבת לידה בהסעה כי יש לה צלקות. בפעם אחרת היינו באירוע והמלצר ניגש אליה עם מפית כי חשב שיש לה לכלוך על הפנים, והסברנו לו שזו צלקת".
ובמה אורן עוסק כיום? "עם שחרורו מצה"ל כמתנדב ביחידת המודיעין של סיירת מטכ"ל, הוא השקיע בסטארט־אפים שונים והיום הוא שותף בחברה בשם 'פוקוס תכנון וניהול הון' - מועדון משקיעים של בוגרי היחידה שבה הוא שירת, המנהלת כעשרה מיליארד שקלים. בנוסף הוא מרצה בכל העולם על חוסן והתמודדות עם משברים ופעיל במאבק למלחמה במימון טרור. הוא גר בדירה על הכרמל, לא רחוק ממני, אבל בשנים הקרובות הוא יהיה על קו חיפה־לוס אנג'לס, עם רותם שעובדת שם".
"הבנתי שאני צריכה להמשיך לפרק ב', כי פרק א' כבר לא יחזור. לא השוויתי את בן הזוג החדש למושיק, ובמילא את לא יכולה למצוא את אותו דבר"

תינוק חדש, חיים חדשים

שנה וחצי לאחר הפיגוע, נכנסה אהבה חדשה לחייה של אורלי, קלינאית תקשורת בבית ספר לחינוך מיוחד לבנים ומתנדבת בעמותת "תקוות", המסייעת לפצועים בתל השומר. כמה חודשים לאחר שהכירה את בן הזוג הוא עבר לגור בביתה ובשנת 2007 נולד בנם המשותף יהונתן. אחרי שבע שנים הם נפרדו.
"פרק ב' שלי היה שונה מאוד מפרק א'", היא מודה. "קשה לי לדבר על התקופה ההיא, רק אספר שבן זוגי דאז הכיר אותי מחיפה והיה שותף לכל האתגרים. הבנתי שאני צריכה להמשיך לפרק ב', כי פרק א' כבר לא יחזור. לא השוויתי אותו למושיק, ובמילא את לא יכולה למצוא את אותו דבר. זה אמנם היה לא קל, אבל אני רוצה להעביר מסר לנשים שאפשר להשתקם ולבנות חיים חדשים.
"כשיהונתן נולד, זה היה רגע משמח גם לאורן ולעדי וגם להוריי. פתאום נכנסו עוד חיים הביתה. אבל חשוב להדגיש שכשאת מביאה עוד ילד לעולם, זה לא במקום הילד שהיה לך ושאין לו תחליף. גידלתי את יהונתן כך שהוא תמיד יהיה בזכות עצמו. את לעולם לא משווה ביניהם, את נותנת לו לפתח את האישיות שלו ואת הייחודיות שלו.
"יהונתן לא הכיר את תומר ואת מושיק והוא קיבל את אורן ועדי כמו שהם. הוא נולד לתוך משפחה עם אח שיש לו מגבלה ועזר לו המון. החלטתי לא לעשות אנדרטה מהחדר של תומר - בזמנו כשחזרנו מבית החולים, הייתה לנו פיליפינית שעזרה לאורן. הייתי צריכה לתת לה את החדר של תומר ופשוט פיניתי אותו".
איך נראה הקשר בין יהונתן לאורן ועדי? "כשהוא נולד, הקשר היה פחות הדוק בגלל פערי הגיל, אבל כיום כולם מאוד קרובים. יהונתן מסיע את אורן לכל מיני מקומות והוא מדבר איתו הרבה בטלפון ומתייעץ איתו. הפערים הצטמצמו כי שלושתם בוגרים".
3 צפייה בגלריה
מתחת לחופה, מימין: אלוף במיל' דורון אלמוג, אורלי, אורן ורותם
מתחת לחופה, מימין: אלוף במיל' דורון אלמוג, אורלי, אורן ורותם
מתחת לחופה, מימין: אלוף במיל' דורון אלמוג, אורלי, אורן ורותם
(צילום: אלבום משפחתי)
מי הכיר בין אורן ורותם? "הם הכירו דרך קבוצת ווטסאפ של קהילת הייטק. בספטמבר לפני שנה הוא החליט ללמוד בניו יורק וטס לשם עם עדי. הם שכרו דירה לתקופה קצרה ואורן ניגש לראיונות בכל מיני אוניברסיטאות. בשבוע השני לשהות שלו הוא התכתב עם רותם בקבוצה, סיפר לה על המגבלה שלו ושבוע אחר כך הם החליטו להיפגש - הוא טס אליה ללוס אנג'לס. הוא אמר לעדי שהוא מתכונן לנסוע לסופ"ש, אבל נשאר שם שבוע. בינתיים גם יהונתן הגיע ואז שלושתם חזרו לארץ. בהמשך הוא שוב טס להיפגש עם רותם. בפסח הם היו אמורים להגיע ואז פרצה המלחמה מול איראן. תוך זמן קצר הם החליטו להתחתן וזה בסדר, זה גיל שבו אתה יודע אם זה הדבר הנכון".
"אורן שותף בחברה בשם 'פוקוס תכנון וניהול הון', מועדון משקיעים של בוגרי סיירת מטכ"ל, היחידה שבה הוא שירת כמתנדב. החברה מנהלת כעשרה מיליארד שקל"
בטח התרגשת מאוד. "זה אירוע שכל אמא שמחה לקראתו, על אחת כמה וכמה התרגשנו שאורן מצא זוגיות כי עם הנכות שלו זה לא פשוט. זו הייתה צריכה להיות מישהי מאוד מיוחדת, ורותם היא כזו. לאורן היו מערכות יחסים ארוכות עם בנות מקסימות, אבל הן לא התאימו לו. כשרותם הגיעה, הכול היה מדויק. ידעתי עליה שיש לה חברת הפקות בהוליווד, שהיא פעלה ב־7 באוקטובר למען שורדי נובה, פצועי צה"ל ומשפחות חטופים ושהיו לה הרבה מאוד הצלחות. היא הפיקה, בין היתר, את "הילדים של ה־7 באוקטובר", סרט דוקומנטרי ששודר בסטרימינג +Paramount ואת "פריז על המים", סרט קצר שזכה בפרס אופיר ובאוסקר הסטודנטים (Student Academy Award)".
אלוף במיל' דורון אלמוג עמד לצידך תחת החופה. "דורון הוא בן דוד של מושיק ז"ל. אבא שלו ואבא של דורון הם אחים. אורן התייעץ איתו כשהתנדב לצבא וזו הייתה בחירה של אורן לתת לו את הכבוד לעמוד איתו בחופה. גם דורון עבר טרגדיות בחייו האישיים ורצינו לכבד אותו".
במהלך החופה הקריאה רותם תפילה להשבת הראייה של אורן. "זה היה טקסט מרגש מאוד, אך עדיין אין בעולם את הטכנולוגיה שתחזיר לו את הראייה. יש המון פיתוחים באנגליה ובאוסטרליה להחזיר ראייה לעיוורים, אבל לבעיה הספציפית של אורן עוד לא מצאו פתרון".

גורל משפחתי

לרוע המזל ב־7 באוקטובר עברה משפחת בעלה טלטלה נוספת: נדב גולדשטיין־אלמוג ובתו ים נרצחו בכפר עזה. חן, אשתו של נדב ואחייניתו של דורון אלמוג, נחטפה עם שלושת ילדיה, אגם, גל וטל, והם שוחררו אחרי 51 יום. גם חן, כמו אורלי, איבדה בעל ובת.
"הסיפורים שלנו דומים אבל גם שונים", מודה אורלי. "בסופו של דבר חן נותנת כוח לילדים שלה כמו שאני נתתי לילדיי.
אורן, שמצטרף לשיחה בטלפון, מוסיף: "כולנו בקשר מאוד טוב וקרוב, אבל בהתחלה כשחן והילדים חזרו מהשבי, ניסינו לתת להם שקט, לתת מקום לאבל שלהם ואפשרות לחזור לחיים בלי להפריע".