ד"ר טל־לי אביב (63), פסיכולוגית קלינית וחינוכית, מטפלת זוגית ומינית. מנהלת מרפאת "דודאים" בשיבא, תל־השומר, לטיפול בציבור הדתי. אמא ל־5 וסבתא ל־12, גרה בנאות מרדכי.
היי ד"ר אביב, מה נשמע? הבנתי שאת מנהלת מרפאה ייעודית לטיפול מיני בחברה הדתית.
"נכון. אני מטפלת מינית וזוגית בשס"ק, המרפאה לבריאות מינית בשיבא, תל־השומר. לאורך השנים טיפלתי בכל סוגי האוכלוסיות, ועם הזמן הגענו למסקנה שלאוכלוסייה הדתית יש צרכים ששווה לפתוח עבורם מרפאה ייעודית. כך הגעתי לנהל את 'מרפאת דודאים' בשיבא, שממש הוקמה כדי לאפשר לכל זוג מסורתי, דתי או חרדי ליווי מקצועי לשיפור חיי הזוגיות והאישות, תוך שיתוף פעולה עם אנשי הלכה".
אילו אתגרים ייחודיים מגיעים אלייך?
"קודם כול ענייני הנידה. יש זוגות שמתקשים לשמור על ההפרדה בימי הנידה ומתפתים לגעת זה בזו, ואז מתערבבים שם המון רגשות אשמה – 'איך לא שמרתי על עצמי?', 'איך נפלתי?'.
"נושא שחוזר בקליניקה הוא איך להרגיש ביחד למרות הריחוק הכפוי. יש נשים שעבורן ימי המחזור קשים מאוד, כי הן מרגישות שדווקא עכשיו הן זקוקות ליותר קרבה, וזאת יכולה להיות חוויה כואבת של ריחוק. העבודה עם הזוגות היא איך להצליח להיות באינטימיות רגשית בלי לפחד שאם יתקרבו זה לזה הם לבסוף יגיעו לקרבה פיזית. זה אימון, ממש כמו שריר".
2 צפייה בגלריה
ד"ר טל־לי אביב. "החינוך לצניעות ואיפוק עלול להוביל לקושי להתמודד עם מיניות לאחר הנישואים, כי פתאום הכל מותר"
(צילום: אחינועם ג'קוד)
במקום שהם יתרחקו זה מזה, את מלמדת אותם לשים דגש על החיבור הרגשי ולא המיני.
"כן. הם יכולים לבלות, למשל, ללכת למסעדה טובה או לים. לפעמים, אגב, העצירה הזאת מהמיניות דווקא מיטיבה איתם. יש נשים שחשות הקלה, כי עבורן המרחק הזה של ימי המחזור נותן שקט".
באילו עוד נושאים את נתקלת בקליניקה?
"עניין נוסף שעולה, שהוא כמובן לא ייחודי לחברה הדתית, הוא צפייה בפורנוגרפיה. לצערי הרב אני רואה ניסיונות לממש את הפורנוגרפיה, כי זה החינוך המיני היחיד שאותו אדם קיבל. דוגמה לכך יכולה להיות בקשה לקיים מין אנאלי. מטופלות סיפרו שבני זוגן אמרו, 'מה הבעיה שנעשה את זה? זה יכאב לך כמו שכאב לך כשעשינו מין דרך הנרתיק, וזה יעבור'. אין בעיה הלכתית לעשות מין אנאלי, אבל התייחסות כזו מעידה על חוסר ידע ועל ניסיון לחקות דברים שנצפו בפורנו".
"יש זוגות שמתקשים לשמור על ההפרדה בימי הנידה ומתפתים לגעת זה בזה, ואז מתערבבים רגשות אשמה – 'איך לא שמרתי על עצמי?', 'איך נפלתי?'"
אני מניחה שיש גם אתגרים שנובעים מהחינוך בחברה הדתית.
"נכון. החינוך לצניעות ואיפוק יכול להוביל לקושי להתמודד עם מיניות לאחר הנישואים. מה שנקרא – 'פתאום הכול מותר'. במקרים קיצוניים האישה ממש חונכה לסגפנות, וקיבלה מסרים כמו 'אוכל זה דבר שצריך בשביל לחיות ולא יותר מזה', או 'לא קונים בגדים מיותרים', או 'אישה לא צריכה להיות יפה'. חשוב להדגיש שזה לא מאפיין נפוץ של משפחות דתיות, אבל כאשר זה המקרה - המיניות עלולה להיתפס כתאווה קשה".
איך הרתיעה מהנאה משפיעה על הזוגיות ועל המיניות?
"נוצר מצב שבו גברים מרגישים שזאת המחויבות שלהם, לענג את האישה, והם מאוד מתאמצים, אבל הנשים מתקשות כי הן מתביישות ומרגישות שזה לא צנוע אם הן יאפשרו לעצמן. הן למדו שזה לא צנוע להכיר את גופן, ולכן הן מראש פחות מחוברות אליו. התחושה במקרים אלה היא שהבעל רודף אחר האורגזמה שהאישה לא בהכרח מעוניינת בה. הוא אומר, 'לפי ההלכה אני צריך לגרום לאשתי עונג, אבל איך אני יכול לקיים את ההלכה אם היא לא מגיעה לשם?'".
איך את עוזרת לזוגות כאלה?
"העבודה עם נשים כאלה היא ללמוד איך להרשות לעצמן ליהנות. הן מקבלות ממני תרגילים להיכרות עם הגוף ועם מה שמענג אותן. מה שחשוב לזכור הוא שאנחנו יכולים למצוא פתרונות לכול. אם אני באה לרב ואומרת לו, 'זה הצורך הטיפולי', הוא ימצא לי את הדרך ההלכתית, כולל עזרה לאישה להגיע לאורגזמה".
סקס טיפ: "אין מה להתבייש, פנו לקבל עזרה".
