רבים וטובים, וגם אני ביניהם, שואלים את עצמם אם שווה להגיע לאילת בעונה החורפית, שבה לא הכי נעים להתחבר לחוף, לים ולבריכה, אלא אם המטרה שלכם היא הצטיידות זריזה וזולה בסמארטפונים, גאדג'טים ומוצרי חשמל במחירים הפטורים ממע"מ.
בתאגיד התיירות של אילת לא מתעלמים מהמתלבטים, ועושים מאמצים להביא אותם בכל זאת לעיר, גם עכשיו. הפתרון שלהם: "100 פלוס חוויות", פרויקט המעודד אטרקציות ועסקים מקומיים להציע לאורחים מהצפון פעילויות שונות ומגוונות ללא תשלום, כדי לעשות להם מעניין ושמח וטוב, וגם כדי להפגיש אותם עם המקומיים, ולהכיר להם אילת קצת אחרת.
הירשמו מראש. אז איך מבלים באילת בחינם? נכנסים לאתר התיירות של אילת ל"100 פלוס חוויות", בוחרים פעילות לפי המועד המבוקש ונרשמים. בדרך כלל, רצוי לעשות זאת כשבוע מראש.
מה בסיורים? אינספור דברים משתלמים במיוחד. למשל, סיור קולינרי שעובר דרך הכנאפה המדהימה של זוהר; ממשיך לתחנה המציעה את הטרנד הקולינרי הכי גדול בטיקטוק - שוקולד דובאי - שהילדים שלכם יודעים בוודאות מה זה אומר; ועוצר ב"מאפיית ברויטמן" האייקונית וב"פיתל'ה", גם הוא מוסד אייקוני בעיר. והכול, כולל הטעימות, לגמרי חינם.
פעילויות שוות נוספות הן שיט של שעה וחצי ביאכטה "אולה" מול חופי אילת; סדנת סושי פירות עם ליאת יחזקאל; מופע ריקודי בטן של אבישג אפרתי או סדנת חמר עם הקדרית טל גלבוע ארדון. וכאמור, הכול בחינם, ויש אינספור אטרקציות אפשריות.
פוגשים במקומיים. חלק חשוב מהפרויקט מהווים המפגשים עם האנשים של אילת. למשל, עם אדם רקטוב יוספה, שמצא ריפוי ושיקום לטראומה שלו מאסון המסוקים בעיסוק בצמחים ועוזר לנפגעי טראומה אחרים. רקטוב יוספה מציע סדנאות של גיזום עץ בסגנון בונסאי – אמנות יפנית השומרת את העץ בגודל ננסי על ידי גיזום השורשים והענפים; ערב אצל הסופרת בילי טרובתי, שתקריא משיריה המיוחדים ותספר איך גררה את בן זוגה הראשון לחפש יהלומים באמזונס.
לא כול הפעילויות מוצעות כמובן בכל יום, אבל כדאי מאוד לחפור מראש בלוח הזמנים שבאתר ולכוון את ימי החופשה שלכם בהתאם לדברים שמעניין לכם לעשות בעיר, מעבר למלון, לאוכל ולשופינג.
טוב, לא הכול בעיר הוא בחינם. אם כבר מגיעים לאילת, כדאי ליהנות גם מאטרקציות וממקומות נוספים, לאו דווקא מרשימת החינמיים. בית הקפה "ברנז'ה", למשל, שיש בו אווירה מהממת של צעירים ואוכל מדהים; החוף של מוש, כמובן, אם בא לכם עוד ווייב צעיר; דרינק כיפי בערב? חפשו את בר "טיילר", שנמצא ממש ליד מבוך "הנייטמר" האייקוני ומתמחה בקוקטיילים מיוחדים.
שווה לבקר גם ב"מסי", השוכן ממש מול ה"טיילר" ומספק אווירה של מועדון ג'אז אפלולי, אבל בלי מוזיקת ג'אז. ואם בא לכם בראנץ' יפה לאינסטגרם, לכו ל"שושנה", מלון בוטיקי קטנטן המעוצב בקפידה וממוקם באחת משכונות העיר. תוכלו גם סתם להסתובב בשדרות התמרים, ושם, בין החנויות הכמעט זהות זו לזו לממכר סמארטפונים, תוכלו למצוא גם בתי קפה ומסעדות קטנות ומסקרנות, למשל, מסעדה אתיופית שממנה עולים ניחוחות בישול נפלאים.
דווקא עכשיו כדאי לתמוך בקטנים. נכון, אהבתי את אילת גם לפני הביקור האחרון, אבל הפעם הצלחתי להתאהב בה אפילו יותר. פגשתי באנשים חמים ונדיבים, שרוצים לשמח ולעשות טוב למבקרים, והכרתי מקרוב גם צמד מילים חשוב מאין כמותו דווקא בתקופה זאת, "עסקים קטנים". מדובר במשהו שפוגשים פחות ופחות במדינה שלנו, שנשלטת יותר ויותר על ידי תאגידים ועסקים גדולים. אז כיף לראות שדווקא באילת הקסם הזה של העסקים הקטנים עוד קיים, ושהאנשים שמפעילים אותם ישמחו במיוחד לראות אתכם שם. הפגיעה הכלכלית בשל המצב הביטחוני לא פסחה על תושבי העיר הדרומית, שמתבססת בעיקר על תיירות פנים בקיץ ועל תיירות חוץ בחורף – אבל זו האחרונה כעת לא קיימת. כך, אם לא תבחרו במהלך החורף בחו"ל, אילת תהיה מקום שכיף לבלות בו.