סיפורה של סימונה פדידה (43) מרעננה, בעלת מרחב למידה מקוון ופרונטלי לילדים, נשואה בשנית, אם לשניים:
"בשבת אחת, לפני שנתיים, בעלי ואני נסענו לטייל בנחל תבור. יום קודם ירד גשם זלעפות, אז לצערנו המסלול היה סגור. השקפנו על הנוף היפה, הצטלמנו והתחלנו לנסוע הביתה. בדרך התחלתי להרגיש לחצים בבטן התחתונה, מאוד בקטנה. חשבתי שאני צריכה לשירותים, אבל עם הזמן הלחצים הלכו וגברו. כשהגענו הביתה, כאבי הבטן כבר היו רציניים. שכבתי מקופלת עם כאבי תופת, ובנוסף היה לי דימום מסיבי.
בעלי רצה לקחת אותי בעצמו לחדר מיון, אבל לא הצלחתי לזוז, אז קראנו לאמבולנס. כשהגענו לבית החולים, הייתי אאוט מרוב כאבים. בעלי שמע אותי צורחת והיה לו פלאשבאק משלוש הלידות של ילדיו מנישואיו הראשונים. הוא הבין שאני יולדת! האחיות בדקו אותי ואמרו שרואים את הראש ושצריך להתכונן ללידה. שאלתי: 'מה יולדת? מה אתם רוצים ממני?'
כשהייתי בת 24 התחתנתי וכעבור ארבע שנים ילדתי את בתי, כיום בת 14 וחצי. לפני 12 שנה ירדתי 40 ק"ג בדיאטה מתונה, משולבת בספורט, ובעקבות זאת עשיתי תואר שני בחינוך לאורח חיים פעיל ובריא. בגיל 36 התגרשתי וזמן קצר אחרי הגירושים הכרתי את בעלי הנוכחי. לא רק שלא תכננו עוד ילדים, אפילו נטלתי גלולות למניעת היריון.
"אחת לשבועיים, חודש או חודשיים לאורך כל ההיריון היה דימום קל, אז חשבתי שזה מחזור – ושהוא ככה כי אולי נכנסתי לשלב טרום גיל המעבר"
בתקופה שלפני הלידה קרו כמה דברים. בדיעבד אני מבינה שהגוף שלי כנראה אותת לי, אבל לא הבנתי. בערב חם ולח במיוחד בחודש יוני יצאתי לרוץ ומשהו לא עבד, לא סחבתי. חשבתי שאני כנראה עייפה אחרי יום ארוך. החלטתי שלא כיף לי לרוץ והפסקתי. לא חשבתי שאני צריכה לבדוק את העניין, כי תמיד רצתי לאט והיה קל לשייך את זה לקיץ.
הייתי אז בקורס מדריכי כושר, אז התחלתי לשים יותר דגש על אימונים בחדר הכושר, פעם בשבוע. הרגשתי שאני עולה במשקל וחשבתי שזה בגלל שהפסקתי לרוץ. בעלי שם לב שאני אוכלת יותר מהרגיל, אבל לא אמר כלום.
אני יודעת שיש כאלה שיחשבו שאני לא הכי אינטליגנטית בגלל שלא קלטתי שאני בהיריון, אבל חוץ מהשמנה קלה לא היו תסמינים: לא סלדתי מאוכל או מריחות, בעוד שבהיריון של הבכורה היה לי כזה חוש ריח שיכולתי להגיד באיזו דירה בבניין יש תפוז מקולקל. גם לא היו לי בחילות או הקאות. אחת לשבועיים, חודש או חודשיים לאורך כל ההיריון היה דימום קל, אז חשבתי שזה מחזור – ושהוא ככה כי אולי נכנסתי לשלב טרום גיל המעבר. לא היה לי קושי תנועתי, אני רגילה כבר שנים להתכופף בסקווט ולא קדימה, כדי לשמור על הגב – וגם לא קשיים בשינה. בכלל לא יצאה לי בטן של היריון! העובר היה במנח אחורי ולא הרגשתי תנועות.
אין לי משקל בבית, אז עד היום אני לא יודעת כמה קילו העליתי, אבל כן עליתי במידת המכנסיים מ־38 ל־40. גם החזה שלי גדל, אבל לא ברמה של להחליף חזייה. חשבתי שזה בגלל ההשמנה. לא התרגשתי מזה, כי ידעתי שכמו שעליתי, אני יכולה לרדת. חשבתי שזה הגוף שמשתנה עם הגיל. שבועיים לפני הלידה חברה שאלה אותי: 'תגידי, יש מצב שאת בהיריון?'
כשהגעתי לבית החולים כבר אי־אפשר היה לתת אפידורל, אז יילדו אותי בלידה טבעית. נולד לנו בן יפה ומקסים. באותה תקופה לא היה יום בלי 'הותר לפרסום', וחשבתי לעצמי: שאני אתלונן על כזאת מתנה? קראנו לו מתן־רון, רון - על שם רוני אשל, התצפיתנית הגיבורה, למרות שלא הכרתי אותה אישית. התברר לי שזה נקרא היריון קריפטי, כלומר סמוי, וזה לא כזה נדיר: מחקר בארצות הברית מצא ש־2,500 לידות מדי שנה הן אחרי היריון סמוי.
כשבישרנו למשפחה שנולד לנו בן, כולם טענו שידעו שאני בהיריון, אבל לא הרגישו נוח להגיד לי משהו. מתן־רון התקבל באהבה, כולם סביבנו עזרו לנו והשגנו את כל הציוד הדרוש תוך 24 שעות. ביהדות אומרים שכל ילד מביא את המזל שלו - וחמסה חמסה, הכול בסדר. מתן־רון הוא אושר גדול ואני נהנית מכל רגע.
"לא סלדתי מריחות ולא היו לי בחילות והקאות. בעלי שם לב שאני אוכלת יותר מהרגיל, אבל לא אמר כלום"
במשך שנים עבדתי כשכירה, הייתי סגנית מנהלת במפעל שיקום ולפני כן מורה וגננת בחינוך המיוחד. היום אני עצמאית ועובדת מהבית במיזם חינוכי שהקמתי, ומתן־רון, שעדיין לא הולך לגן, בא איתי לכל מקום. הסיפור הזה שינה את החיים שלי לטובה. היום אני במקום אחר, חזקה יותר.
לפני כמה שבועות היה בקבוצת 'מאמאצחיק' בפייסבוק טרנד של סיפורי לידה. חשבתי לעצמי שאין כמו סיפור הלידה של מתן־רון, פרסמתי את הסיפור וקיבלתי 5,800 לייקים ו־1,100 תגובות, וביניהן: 'אני מתאשפזת ברגע שהזרע פוגש את הביצית' ו'אז אכלת סושי ושתית יין?'. אפילו המייילדת הגיבה שהיא זוכרת אותנו. הרבה שאלו אם קראתי לו תבור".
שורה תחתונה: "כשנוחתת עלייך כזו הפתעה, הכול זה עניין של גישה: אני התייחסתי לזה כאילו קיבלתי מתנה מהיקום. ועוד משהו: אם משהו משתנה בגוף שלך, תבדקי את זה. היום אני בודקת כל שינוי קטן".
